נדחתה העתירה: עפרה ברכה מועמדת לנציבת שירות המדינה

פטיש שופט
פטיש שופט

עניינה של העתירה שנדחתה עסקה בפעילותה של הוועדה המיוחדת לבחינת מועמדים לתפקיד נציב שירות המדינה (להלן: הוועדה), וספציפית, לבחינת מועמדותה של גב' עפרה ברכה לתפקיד זה.

העותר הגיש בספטמבר 2017 עתירה התוקפת מספר היבטים הנוגעים להליך הקמת הוועדה ופעילותה (בג"ץ 7455/17; להלן: העתירה הקודמת). בתוך כך, טען העותר כי נפלו פגמים בהליך בחירתם של נציגי הציבור המכהנים בוועדה; וכי מאז הוקמה, פעילותה של הוועדה אינה תקינה משום מעורבותם של אנשי משרדו של המשיב 1 (להלן: משרד רה"מ) בה.

במסגרת ההליך בעתירה הקודמת, ניתן ביום 29.3.2018 צו על תנאי המורה למשיבים להתייצב וליתן טעם "מדוע לא יבוטל מינוים של נציגי הציבור בוועדה המיוחדת לבחירת נציב שירות המדינה", ו"מדוע לא ימונו לוועדה המיוחדת לבחירת נציב שירות המדינה נציגי ציבור, לפי סדר קבוע מראש (כפי הקבוע בהחלטת הממשלה ובנוהל הרלוונטיים)". לא ניתן צו על תנאי בהתייחס לסעד שנתבקש לגבי מעורבות אנשי משרד רה"מ בהליך הבחירה. העותר פנה לבית המשפט בבקשה להבהיר מדוע הצו נעדר התייחסות לטענתו בנוגע למעורבות אנשי משרד רה"מ, ונענה בהחלטה מיום 9.4.2018 כי "אין עילה לבקשת ההבהרה והיא נדחית".

ביום 7.5.2018 הורה בית המשפט על מחיקת העתירה הקודמת, לאור הודעת המשיבים כי מטעמים מעשיים, ונוכח הצורך לקדם את פעילות הוועדה במהירות האפשרית, בדעתם לפעול למינוי מחדש של נציגי הציבור בוועדה. בית המשפט הוסיף כי "לא ראינו ליתן הנחיות בהתייחס לפעולתם העתידה של המשיבים, וחזקה עליהם כי יפעלו לפי אמות המידה הקבועות במשפט המנהלי".

כפי שעולה מהעתירה ומתגובת המשיבים, מאז מחיקת העתירה הקודמת הוקמה הוועדה בשנית והוחלפו נציגי הציבור בה. בעתירה עכשיו, הלין העותר על המשך מעורבות אנשי משרד רה"מ בפעילות הוועדה; ביקש כי בית המשפט העליון יורה שהחומר שאספה הוועדה במתכונתה הקודמת לא יובא בפני הוועדה במתכונתה החדשה; וכי המשיבים ימסרו לעותר מידע בנוגע לאופן בחירת נציגי הציבור בוועדה.

לאור האמור בתגובתם המקדמית של המשיבים מיום 25.6.2018, מסר העותר כי אכן התייתרו שניים מרכיבי העתירה, הנוגעים לשימוש בחומרים בהם השתמשה הוועדה בהרכבה הקודם, ולמידע על אודות אופן בחירת נציגי הציבור בוועדה. משכך, דינה של העתירה בשני סעדים אלה להימחק.

העותר ביקש כי העתירה תתמקד, אם כן, ברכיב הנותר, שעניינו מעורבות של משרד רה"מ בפעילות הוועדה. לשיטתו של העותר, התערבותם של אנשי משרד רה"מ בפעילות הוועדה נעשית שלא כדין, ובניגוד להנחיות נציב שירות המדינה מס' 1.3 (17.4.2013).

בגץ קבע שדין העתירה להידחות על הסף גם לגבי הרכיב הנותר.

הטענה הנוגעת למעורבות אנשי משרד רה"מ בפעילות הוועדה, על נימוקיה השונים, עמדה בפני בית משפט זה גם בעתירה הקודמת, שם הוחלט והודגש כי אין מקום להוציא לגביה צו על-תנאי.

העותר טען כי יש לדון בטענה זו במסגרת העתירה הנוכחית, משום שלא נקבעו לגביה קביעות פוזיטיביות בעתירה הקודמת. ברם, משנמנע בית המשפט מלהוציא במסגרת העתירה הקודמת צו על תנאי הנוגע לרכיב זה של העתירה, משמעות הדבר שבית המשפט סבר כי דין העתירה בראש זה להידחות. לכן, אין מקום לאפשר בקשת סעד זהה במסגרת עתירה חדשה, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. יפים לענייננו הדברים הבאים:

"על דרך העיקרון, משנמנע בית המשפט מלהוציא במסגרת העתירה הראשונה צו על תנאי בקשר לביטול צו התפיסה, לא היה מקום להגשת עתירה חדשה שבליבה בקשה לסעד זהה" (בג"ץ 9669/10 עבד אל רחמן נ' שר הביטחון, בפסקה 33 לפסק דינו של הנשיא א' גרוניס (8.9.2014)).

כמו כן, בית המשפט העליון סירב לקבל את "פרשנותו" של העותר, שאינה מעוגנת בחומר, ולפיה בעתירה הקודמת בית המשפט בחר שלא לדון בטענה זו מאחר שביקש למקד הדיון בשלב המקדמי של אופן הקמת הוועדה, להבדיל מאופן פעולתה.

לאור זאת, בית המשפט העליון לא נדרש לטענות העותר לגופן. וציין כי כפי שעולה מתגובת המשיבים, הלכה למעשה, מעורבות אנשי משרד רה"מ באה לידי ביטוי בליווי משפטי על ידי היועצת המשפטית של משרד רה"מ (עו"ד שלומית ברנע-פרגו), ובליווי לוגיסטי של מרכזת הוועדה, שהיא עובדת מזכירות הממשלה (גב' סימה טוקטלי). לטענת המשיבים,  מטבע הדברים, אין זה נכון שהנציבות עצמה תעסוק במינוי נציגי הציבור בוועדה שתבדוק את המועמד, ולכן נתקבלו גם בעבר, החלטות ממשלה קונקרטיות בדבר מינוי ועדה מיוחדת לבדיקת המועמדים לתפקיד הנציב. היועץ המשפטי הוא שומר סף הכפוף מקצועית ליועץ המשפטי לממשלה, ומרכזת הוועדה היא עובדת מקצועית שלא במשרת אמון, והיא מרכזת גם את עבודתם של ועדות ציבוריות נוספות, כמו ועדת טירקל המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המלצות משטרה בתקשורת

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

 

השארת תגובה