"מרן הורה לי: לא זורקים מהישיבה"

שיחה במעונו של בנו הגאון רבי אהרן דאהן, ראש ישיבת "בינת חיים" בבני ברק, במלאת 25 שנה להקמת הישיבה • על הדרך בלימוד מהגרב"מ אזרחי והגר"ד כהן וההוראה מהגראי"ל והגרמי"ל זצ"ל שלא לסלק בחורים מהישיבה

ישיבת בינת חיים
ישיבת בינת חיים
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

הימים ימי קום המדינה, הנער הצעיר ניסים דהאן בן ה-19 אורז מזוודה ועוזב את העיר מקנס שבמרוקו כדי לחפש לעצמו ישיבה, הוא משאיר אחריו את הוריו הרב אהרן ז"ל ואמו חפציבה ע"ה ויוצא אל דרך ארוכה, דרך התורה. הוא נסע ממרוקו לפריז לישיבת נובהרדוק שם למד כנער בודד אצל הגאון רבי גרשון ליבמן זצ"ל, נפשו חשקה בתורה ומשם נסע אחרי תקופה לישיבת פוניבז', מרן הרב מפוניבז' שהבין שמדובר בנער בודד שעזב את הוריו ומשפחתו כדי לדבוק בתורה וקיבלו כבן ממש. ניסים התקבל מהר מאוד בין הלומדים והפך לתלמיד חכם  צעיר המקורב לראשי הישיבה, הרב מפוניבז' זיהה את הפוטנציאל ומכוחו הקים רבי ניסים הצעיר בבוא העת משפחה לתפארת, אביו נפטר במרוקו ונטמן שם, אמו עלתה ארצה לרוות נחת באחרית ימיה מהבנים והנכדים.

בהגיעו לפרקו נישא רבי ניסים לרבנית רחל, כמה שנים אחר נישואיו מונה כראש ישיבה בישיבת חזון יחזקאל, ומאוחר יותר בישיבת מאיר בת עין בעיר טבריה, ועד לשנים האחרונות ר"מ בישיבת פורת יוסף, זכה לתשעה בנים ובנות שהולכים בדרך התורה, את הזכות הגדולה להקים בית של תורה ולהרביץ תורה זוקף במשך שנים הגר"נ דאהן למרן הרב מפוניבז' זצוק"ל, למרן הרב שך זצ"ל ולמרן הגר"ד פוברסקי.

אין כמו בית משפחת דאהן וישיבת "בינת חיים" כדי לספוג אהבת תורה לקראת מתן תורה, נכנסנו למעונו של הגאון רבי אהרן דאהן, שזכה אף הוא כאביו לקרבה יתירה מגדולי ישראל ראשי הישיבות והקים את הישיבה הספרדית המפורסמת "בינת חיים" בבני ברק, לשמוע על מסירות לאהבת תורה והנחלת תורתם של רבותיו הגר"מ חדש זצ"ל והגרב"מ אזרחי לתלמידיו.

הישיבה נוסדה על ידי מרן הרב שך זצ"ל ולאחר פטירתו פרס מרן הגרמי"ל לפקוביץ זצ"ל שהישיבה הייתה בשכנותו את חסותו עליה וראה את ראש הישיבה הגאון רבי אהרן דאהן ואת תלמידיו כבניו ממש. בכל תחילת זמן, היה מגיע הגרמי"ל זצ"ל לפתיחת זמן בישיבה, כיום משמש מרן הגרי"ג אדלשטיין כנשיא הישיבה והישיבה עברה בשנים האחרונות למשכנה ברחוב השומר פינת עזרא בעיר, ומייחלים ומצפים שבקרוב ממש יברכו על המוגמר בבניית קרית הישיבה בשטח שהוקצה לה.

***

הגר"א דאהן נולד לפני 53 שנה בגבעת מרדכי לאביו הגאון רבי ניסים דאהן, ואמו הרבנית רחל, הוא החל את לימודיו במצוות אביו בישיבת היישוב החדש לאחר לימודיו בתלמוד תורה לויכטר בירושלים, משם עבר לישיבת "עטרת ישראל" בשכונת בית וגן, בה זכה לקרבה מיוחדת מראש הישיבה הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי, שעד היום הזה נחשב לאחד מרבותיו, "הרבנית שולמית היתה מזמינה אותי לסעוד על שולחנו של ראש הישיבה למרות שהייתי גר בסמוך, בשכונת גבעת מרדכי", הוא נזכר בערגה באותם ימים של התעלות בקרבת ראש הישיבה.

בנוסף זכה להתקרב באופן מיוחד לגאון רבי דוד כהן ר"י חברון ששימש בזמנו כר"מ בישיבת "עטרת ישראל", ולגאון רבי ישראל מאיר וייס שהיה בזמנו ר"מ בישיבה, ועל כולם זכה לקשר מיוחד עם מרן המשגיח הגאון רבי מאיר חדש זצ"ל, "הוא לימד אותנו שהישיבה היא בית חיינו, את העלייה לתורה (אופרוף) לחתן עורכים בישיבה כי הישיבה היא הבית כנסת של החתן ולא בית הכנסת השכונתי".

על הקשר החם עם רבו הגר"ד כהן מספר אחד מבני המשפחה: "עד היום המשפחות בידידות עצומה, וכאשר הגר"ד כהן נצרך לשהות בבני ברק בשבת הוא שוהה בבית הגר"א דאהן ולהיפך. לא פעם הרבנית כהן גערה בחיבה בהגר"א דאהן ובני ביתו שנקשו בדלת בטענה שבני הבית לא צריכים לדפוק כדי להיכנס".

בעצת הגר"ד כהן נישא הגר"א לבת משפחת הורן ויחדיו הקימו בית של תורה בעיר בני ברק. אחר נישואיו למד הגר"א דאהן בכולל של חתנו של הגר"ח גרינמן זצ"ל, בחברותא עם הדיין הגאון רבי אליהו הכהן בייפוס ראש "משמרת השבת". כאברך צעיר נקרא לשמש בישיבת זכרון יעקב הגדולה כאשר במקביל שימש כר"מ בקיאות בישיבת שערי ציון. הגר"א משמש גם כרב דיין ומו"צ בשכונת גני גד בבני ברק.

ספרי שיעוריו שהודפסו בידי תלמידיו מלמדים על צורת הלימוד הסלבודקאית השייכת לעולם הישיבות הליטאי, ההגדרה של הישיבה הקטנה "בינת חיים" היא "ישיבה ליטאית לבני עדות המזרח", התפילות בנוסח עדות המזרח אך הלימוד והלומדעס' בהברה ליטאית ישיבתית המוכרת מהיכל ישיבת חברון. גם הר"מים בישיבה רובם מבני עדת אשכנז, מדובר בהגאון רבי משה פראג, הגאון רבי אברהם ישעיהו אלפא, והמשגיח הגאון רבי יצחק יחיאל בן שלום.

"בשנת תשנ"ג קרא לי מרן הגרא"מ שך זצ"ל והורה לי לפתוח את הישיבה, הוא אף מימן את הקמת הישיבה מבחינה כלכלית כי היה חשוב לו ישיבה כזו בבני ברק, ומאז הישיבה פורחת וגודלת. המיוחד אצלנו וגם זאת בברכת הרב שך, שבניגוד לכל הישיבות הקטנות בארץ, בבינת חיים יש שיעור כללי אחת לשבוע לכלל בחורי הישיבה ויש ריתחא דאורייתא שאי אפשר לתאר".

"עוד דבר מיוחד בישיבתנו, כל בני הישיבה עולים בצוותא כל שנה בימי עשרת ימי תשובה למעונם של הגאון רבי דוד כהן והגאון ורבי ברוך מרדכי אזרחי להיבחן בע"פ על כל המסכת שנלמדה בעמל ויגע בשנה שחלפה. נקודה ייחודית נוספת היא האווירה המשפחתית השוררת בישיבה בקרב הבחורים והצוות, ניתן לראות זאת ביחוד גם בשבתות גיבוש המקובל לעשות כמידי שנה בעולם הישיבות, כשאצלנו רבים כל בוגרי הישיבה לדורותיה לזכות להגיע לשבת התעלות זו, וכמובן הקשר בין הבוגרים שחלקם נשואים עם ילדים בלי עין הרע נמשך עם כלל רבני הישיבה ובראשם ראש הישיבה, אין כמעט בוגר שלא מחובר לישיבה ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו כפשוטו".

"לפני מספר שנים הגדילו לעשות קבוצת בחורים משיעור ג' כשעלו למעונו של הגאון רבי דוד כהן וביקשו ממנו שישפיע על ראש הישיבה שיועיל בטובו להסכים להם להישאר שיעור ד' בישיבה, כי הם חפצים להמשיך לקבל תורה בישיבה זו ולא להמשיך לישיבה גדולה כמקובל, באופן נדיר ראש הישיבה קיבל על כך ברכת הדרך ממרן הגאון רבי גרשון אדלשטיין וכך היה באותה שנה, בני שיעור ג נשארו בישיבה לשנה נוספת, שאותה לא שוכחים עד ליום זה".

***

אנחנו מבקשים לחזור לימים שבהם החל האבא הרב ניסים דאהן את עלייתו בתורה בארץ ישראל. "אספר לך סיפור מעניין, אבא למד בפוניבז', הוא הגיע מישיבת נובהרדוק שליד פריז, הלך לחכם רבי עזרא עטיה זצ"ל והוא בחן את אבא ומאוד נהנה ממנו ואמר לו 'אני רוצה אותך תלמיד בישיבה, אבל אגיד לך את האמת, הישיבה אין לה מקום ללינה כי המקום משמש גם לבית מדרש וגם לארוחות, אני מבקש שתלך אצל ידידי רבי אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר ותגיד לו שאני מבקש שתלון בישיבת מיר ותהיה תלמיד אצלנו', אבא קצת התפלא אבל הלך, רבי אליעזר יהודה מאוד שמח לראות אותו כי אבא היה ממרוקו ממקנס משפחה של הגאון רבי רפאל ברוך טולדנו, הוא קידם אותו לשלום ואז אבא אמר לו 'רבי עזרא עטיה שלך אותי', הרב פינקל שאל אותו מה למדת ואבא ענה 'מסכת גיטין', הרב פינקל שאל אם 'אני יכול לבחון אותך?' ואבא היה בשמחה גדולה כי לא בחנו אותו עד אז… ואז רבי לייזר יהודה אמר לו 'רואים שאתה יודע, לא צריך לבחון אותך, מה אתה רוצה בכל זאת?' אבא סיפר לו והרב פינקל אמר לו בשמחה, אם הראש ישיבה רבי עזרא עטיה רוצה אני מכבד את רצונו".

"למעשה אח"כ אבא הלך לפוניבז', הרב מפוניבז' בחן אותו וקיבל אותו במקום, הוא מאוד אהב אותו, אבא סיפר שכשחזר מחו"ל היה מנשק את כל הבחורים שחזרו מחו"ל ואת אבא היה מנשק פעמיים. אבא סיפר שליל הסדר גם כן הוא היה היחידי שעשה אצל הרב מפוניבז' בבית את הסדר, כי הוא עלה לבד לארץ ופחד לנסוע להוריו חזרה, אבא היה בארץ לבד חו"צניק ובבין הזמנים גם כן היה נשאר בישיבה והמשרד היה מביא לו פתק אישור לארוחה והוא היה אוכל במסעדה קטנה ברחוב חזון איש בבני ברק בחינם".

"אבי שיחי' שמע שיעורים מהרב שך וגם מרבי שמואל רוזובסקי, לאבא היה דוד והוא היה הולך אצלו לשבתות חופשה. כשסבא ר' אהרון נפטר, דוד שלי הלך לשבת שבעה ביחד עם אבי וכל ראשי הישיבות הגיעו לנחם, אז הרב שך שאל אותו 'מי זה יושב לידך?' אבי ענה לו: זה אח של אבי, אז הרב שך אמר לו 'אתם נראים כמו יהודים מפולין', הרב שך מאוד מאוד כיבד את אבא".

• נחזור לפתיחת 'בינת חיים'…

"מרן הרב שך קרא לי, הוא יזם את הרעיון לפתוח את הישיבה הזאת, בתקופה ההיא לא היה נוסח של ישיבה ספרדית בסגנון ליטאי בדרכו של הסבא מסלבודקה, והרב שך קרא לי וציווה עלי לפתוח את הישיבה הזאת".

• מה הכוונה בדרך סלבודקה?

"הסבא חידש את הגבהות והרוממות של כל בחור ובחור, בכל אדם יש את היחידות שלו, למה נסיך לא עושה מעשה שטות? כי הוא יודע שהוא בן של מלך וזה גורם לו להרגשה פנימית יותר גבוהה וממילא ההרגשה גורמת לו שהוא מרגיש מכובד ומתנהג בהתאם, וזה מה שהסבא מסלבודקה עשה, הוא החדיר בבחורים את זה. עד אז בחוץ לארץ כבוד התורה היה מאוד מושפל, אשתו של מרן המשגיח רבי מאיר חדש זצ"ל סיפרה לנו שמי שהיה לו בת נכה היו אומרים לו 'נו הבת שלך תיקח בן ישיבה'… בא הסבא והפך את הקערה על פיה, וגם בחיצוניות של בני התורה, גדלות ורוממות האדם, אדם מכובד לא עושה דברים זולים, הבחורים אצלנו בישיבת בינת חיים חד משמעית מרוממים יותר, מיוחדים, בחורים זה לא עדר, כל בחור שיש לו טעם בלימוד ביראת שמים ובמוסר, הוא מרגיש את הרוממות וממילא מתנהג בנכבדות, וזה הנהגנו בישיבה שלנו ורואים את זה על כל בחור".

***

לפני שמונה עשרה שנה הוכתר הגר"א דאהן לכהן כרב בשכונת גני גד, בביהכנ"ס "קהילת אוהל רחל" שבראשותו ישנם כמעט מאה מתפללים, לאחרונה בפעילות הרב ראובן קורלנסקי, אושרה הקצאה למבנה רחב ידיים.

לצד ראש הישיבה אנו מגלים את סדרת הספרים "מטה אהרון" – שיעורים שמסר על הש״ס. לראש הישיבה היה קשר עמוק וחם עם האדמו"ר בעל ה"באר יעקב" מנדבורנה, ומלבד הקשר עם רבני העיר, לראש הישיבה יש קשר עמוק בלימוד עם הרבי מטמשוואר הנחשב לתלמיד חכם גדול.

הצטרפנו להיכל ישיבת 'בינת חיים' בבני ברק, הימים ימי ערב שלושת ימי הגבלה, כאשר נכנסים לישיבה הראש מתנתק מהרחוב, היכל הישיבה רחוק מהחומר וספוג בקדושה, רעש הלימוד מזכיר את היכלי הישיבות הגדולות המובילות, דקות לפני שיחת ההכנה למתן תורה והבחורים ממשיכים להתנצח בלימוד. ראש הישיבה הגאון רבי אהרון דאהן נכנס להיכל ופונה היישר אל ארון הקודש, קול הריתחא דאוריתא מתחלף לשקט של ציפייה דרוכה לדברי החיזוק של ראש הישיבה, שפותח בדבריו.

עם סיום השיחה, ניגש אחד מתלמידי הישיבה, ושאר הבחורים מצטופפים לשמוע. מתברר כי ראש הישיבה ותלמידו דנים כעת במסכת הנלמדת בישיבה, ועוסקים בשיעור שמסר ראש הישיבה בשעות הבוקר במסכת הנלמדת.

לאחר מכן, נכנס ראש הישיבה לחדרו הסמוך להיכל הישיבה, שם אנו מנסים להתמקד בדרכו החינוכית של ראש הישיבה.

• איך מביאים בחורים לדרגת אהבת תורה בימים כאלו שהרחוב מציע כל כך הרבה, והחומר הוא השולט בחוץ?

"ראשית זכינו ומרן הגרמי"ל לפקוביץ זצ"ל התבטא ואמר לאיזה ראש ישיבה 'תדע לך, ש'בינת חיים' אינה כשאר הישיבות'. דבר נוסף השיטה של הישיבה היא כשיטת הסבא מסלבודקה, לרומם את הבחורים עד שהם משתוקקים לתורה כמו דגים בים, קופצים משמחה על כל טיפה של תורה כמו דגים".

על שולחן משרד הישיבה מונחים כמה עותקים של הספר "אפיקי אייל" על מרן ראש הישיבה הגראי"ל זצוק"ל ואנו שואלים על הקשר בין הישיבה לספר החדש. "אחד מרבני הישיבה הוא הרב הגאון ר' ישראל טרבלסי שבמשך כעשרים שנה שמע את שיעוריו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל. אחרי הפטירה אמרתי לר' ישראל שידפיס לציבור, הוא שאל את הבנים של מרן זצ"ל כפי שכתוב בצוואה והם אישרו לו להדפיס וזכה להסכמת מרן הגר"ח קניבסקי והגאון רבי יצחק זילברשטיין. והספר נחטף ונמכרו אלפי עותקים תוך זמן קצר".

• כידוע דעתו של מרן ראש הישיבה הרב שטיינמן זצ"ל הייתה שבשום אופן אין לסלק בחורים מהישיבה, מה הדרך אצלכם בישיבה?

"לא רק מרן הרב שטיינמן, גם מרן רבי מיכל יהודה היה מורה לי לא לסלק רק כאשר הבחור ממש מזיק לאחרים וגם אז – להעביר לישיבה אחרת. וכיום יש כמעט לכל בחור ישיבה שמסלקים אותו מקום אחר בו הוא יתקבל בשמחה. יש ישיבות שמתאימות בדיוק לסוג הזה. ומעשה שהיה אצלנו בישיבה, בבחור שהחזיק מכשיר שאינו כשר. לא אייפון אלא מכשיר פשוט שאינו בחותמת ועדת הרבנים ודעתי הייתה להעבירו לישיבה אחרת, הוריו הלכו להגאון ר' אהרון לייב זצ"ל שניסה למצוא דרך להשאיר אותו בלי שיעשה נזק לאחרים, והסכמתי להשאירו בישיבה והיום הוא בן תורה אמיתי והקים ישיבה לתפארת".

אחד מחברי הנהלת הישיבה שומע את שיחתנו עם ראש הישיבה, מתערב ומסביר: "הנושא של לסלק כמעט לא מצוי פה בישיבה, עיקר הלחץ הוא להתקבל לישיבה. בכל שנה למעלה ממאה וחמישים תלמידים נרשמים ומתוכם מתקבלים כמה עשרות בלבד. התקופה הזו היא תקופה של לחצים. לא פעם ר' דוד כהן ור' ברוך מרדכי אזרחי מקבלים פניות מהורים. ומשתדלים לעמוד בלחץ".

אנחנו מבקשים לסיום מראש הישיבה לשתף אותנו בדברי ההכנה למתן תורה שמסר לתלמידיו בשנה שעברה, טרם סיימנו את שאלתנו וראש הישיבה החל להרצות את דברי תורתו:

"בשונה מכל החגים – בשבועות יש במוספי החג רק שעיר אחד, אין שעיר לחטאת. מדוע דווקא בשבועות אין חטאת? אומר הירושלמי 'כיוון שקיבל עליו עול תורה כאילו לא חטא. ושאל המשגיח של לייקווד הגאון רבי נתן ווכטפויגל זצ"ל, איך לא חטא? איך שטייגען עושה שלא חטא? אפילו יום כיפור אמנם מכפר אבל לא נכתב על יום כיפור שכאילו לא חטא.

"שמעתי ממורי ורבי הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי שיחי' שהרי כתוב ברבינו יונה שעל עוון חילול השם אין כפרה, אבל כותב הרבינו יונה מצאתי כפרה לחילול השם – עמל התורה. אומר ר' ברוך מרדכי שהפשט הוא שעמל התורה עושה את הבן אדם לבריה חדשה ולכן מתבטל עוון החילול השם. וחשבתי לומר שלעניות דעתי גם בשבועות אין שעיר חטאת כי התורה גורמת לנו להיות בריה חדשה ולכן אין בכלל עוונות, בריה חדשה זה הדבר הכי מושלם. ואולי לפי זה מובן גם העניין שבמתן תורה נתרפאו כל החולים כי בקבלת התורה כולם הפכו לבריה חדשה".

בתחושת התעלות אנו עוזבים את בניין הישיבה שוקק התורה, אל רחובות העיר בני ברק, שם ברחובות רבם ככולם עסוקים בחלק של ה"חציו לכם" בהכנות לקראת חג מתן תורתנו הקדושה, אך מתברר כי בהיכלי הישיבות הרבות הפזורות בעיר עולים ומתעלים בתורה ויראת שמים.

השארת תגובה