לאזן את בג"ץ עם חוק הלאום

מטרתו של חוק הלאום להשיב את הסדר על כנו ואת האיזון המשפטי בין הדמוקרטיה ליהדות • האם עלינו לחשוש מהקמת יישובים ללא חרדים או ממיסוד הקשר של מדינת ישראל והרפורמים?

אולם בית המשפט העליון (צילום בעריש פילמר)
אולם בית המשפט העליון (צילום בעריש פילמר)

הכנסת הייתה בוקה ומבולקה, האופוזיציה רועשת נגד, הקואליציה מפולגת, כבוד הנשיא ״הכי פוליטי״ שיש ושהיה, ׳מתערב׳ כדרכו, שלא בקודש. ח״כ ציפי ליבני, שהוכתרה השבוע בתואר הכבוד המפוקפק, יו״ר האופוזיציה, הוצאה לראשונה בכוח הזרוע על ידי הסדרנים, מדיוני הוועדה המשותפת לחוק הלאום. (זה פוטוגני, מצטלם טוב) מצוין למי שמחפשת את דרכה וזקוקה נואשות לרפסודה ועוגן חדשים, בכדי לשרוד פוליטית לקדנציה נוספת במדבר הפוליטי העכשווי והעתידי. בחירות קרבות, כבר הזכרנו!

הבדיחה העצובה, הכל פוליטי ולא לטובת העניין, העם, הלאום וכפועל יוצא מכך, גם המדינה ואזרחיה. חלק מחברי האופוזיציה היו מצביעים בששון ובשמחה בעד חוק הלאום במתכונתו הנוכחית והמקסימלית! לו רק היו זוכים להיות בצד השני של המתרס, חברים בקואליציה. הם זועקים את זעקת הקוזק הנגזל, והיו שמחים להתחלף איתו.

בקרב סיעות הקואליציה, חלק מהחרדים נגד! סיעת ״כולנו״ של כחלון חושבת נגד, אך תצביע בעד, רק בכדי שנתניהו לא יוכל להתהדר כ״מגן ארץ ישראל, ליהודיה״. עוד אשליה אופטית. ח״כ בני-בגין מכריז בשער בת רבים שיצביע נגד! ושזה חוק גזעני ומטופש, לדבריו.

מהו ״חוק הלאום״, שנים מדברים עליו ומקפיאים אותו. למה נוצר הצורך בחיקוקו ועכשיו, לפני תום מושב הקיץ? מדוע הימין בעד, השמאל נגד? והמרכז, מתנדנד. לדברי השר לוין, ממנסחי החוק ומי שדוחף ועומד מאחוריו פוליטית ומעשית: ״חוק הלאום״ בא להחזיר ״עטרה ליושנה״ ואת הסדר על כנו. בראשית ימי המדינה לא היה צורך בחוק-לאום, כי בתי המשפט, בעיקר בית המשפט העליון, הבינו את מקומם והיו חשופים למגבלותיהם.

לדבריו: "בשנים האחרונות המדינה הפכה למדינת כל אזרחיה, כל מסתנניה״. כל מה שקשור לחיים יהודיים ויהדות הפך לעניין של חוסר שוויון, של אפליה פסולה וכדומה. את הדבר הזה החוק הזה בא לתקן, בשורה של הוראות. אומר השר לוין: שבמובן הזה הוא מחזיר את המדינה למקום שבו היא הייתה מלכתחילה. זה מהלך חשוב, שמאזן בחזרה את השינויים מרחיקי הלכת שהיו בפסיקות בתי המשפט, בדרך כלל של העליון, שלצערי הרב הלכו והתרחקו מעקרונות היסוד שהיו הבסיס להקמת המדינה ובסיס לציונות. דברים כהווייתם.

לשם מניעת ספק ו-או חוסר ידע או הבנה. הויכוח האידיאולוגי האמיתי שבין הימין לשמאל. האם ישראל היא מדינה יהודית, או מדינת כל אזרחיה?

ובפרוטרוט, האם ״עקרון השוויון״ כפוף לעקרון עליון, ראשון במעלה, של מדינה יהודית. או ש״עקרון המדינה היהודית״, כפוף לעקרון עליון, ראשון במעלה של עקרון השוויון. זו השאלה היחידה שעומדת על הפרק. מי לי? ומי לצריי?

הקצף והחרון יצאו על הכותר ״שימור מורשת״, סעיף 7 (ב) ״המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת״.

החוק החדש קובע את שימור ושגשוג ״הלאום היהודי״ במדינת ישראל, כערך עליון ונעלה, ומאפשר בעזרתו לגבור על ״עקרון השוויון האבסולוטי״ שמנחה היום את ביהמ״ש העליון והכתיב את המריבות החוזרות ונשנות בין הרשות השופטת לרשות המבצעת-הממשלה והרשות המחוקקת-הכנסת. החוק החדש מצמצם את המהפכה השיפוטית של אהרון ברק, נותן כוח ויכולת לשופטים השמרנים, להטביע את מורשתם ואמונתם, בפסקי דין פרי עטם ודעתם. מגביל וכובל את חסידי המהפכה השיפוטית, לרוח החוק המקורי וכוונת המחוקק ולא רק לפרשנות לשונית, של מילים יבשות ומבחן האדם הנאור שנקבע שרירותית, כעקרון פרשני, סלקטיבי ושרירותי מבית המדרש האקטיביסטי של האדמו״ר אהרון ברק ותלמידיו-חסידיו.

החוק החדש אינו מהפך ולא רנסנס שיפוטי. אפילו לא שינוי גישה מהותי. ״אין בו יותר ממה שיש בו״. חוק הלאום החדש יאפשר וייתן כלים שיפוטיים גם לפרשנות שמרנית. לא רק פרשנות מוטת אקטיביזם שיפוטי, מבחן האדם הנאור, עקרון השוויון כערך עליון. מהיום, ישנם ערכים נעלים ראשונים במעלה, מטרות ויעדים למדינה יהודית כערך-עליון מחייב וכסמל.

לדברי היועמ״ש מנדלבליט בשיחה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, יתכנו השלכות לישראל בזירה הבינלאומית, באם חוק הלאום יישאר ויעבור במתכונתו הנוכחית. בעיקר הסעיף שמאפשר בניית שכונות וערים על פי דת ולאום והכוונה, ליהודים בלבד. העובדה שיהודים מנועים לגור ביישובים ערבים, לא מעלה ולא משנה את העובדות היבשות מבחינת המשפטנים. חובתם של המשפטנים להתריע, תפקידם של שליחי הציבור להכריע. כולם יודעים, לכל סערה יש מועד סיום, מלקקים את הנזקים וממשיכים.

הסיעות החרדיות חוששות מהחוק החדש. הפשרה הראשונית הייתה, לתמוך בחוק בקריאה הראשונה ולעשות בו שינויים לפני הקריאה השנייה והשלישית. בפועל בוצעו שינויים רבים בנוסח החוק לבקשת הסיעות החרדיות.  בנוסח האחרון שפורסם מדינת ישראל, לא הוגדרה "מדינה יהודית ודמוקרטית", אלא "מדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי", ולחוק תתווסף הוראה, כי על המדינה לשמור על המורשת הדתית וכן על המקומות הקדושים על פי המסורת. מספק? בערך. העיקר לא לריב עם רוה״מ, שהחוק החדש הינו בבת עינו, כשסוגיית ״חוק הגיוס״ מרחפת ומאיימת.

עוד מוקש בעייתי הינו סעיף 6 לחוק שקובע, "המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהודי התפוצות", לדברי ח״כ הרב אייכלר הסעיף יכול להכניס בדלת האחורית, את ההכרה ברפורמים ובמתווה הכותל. הכנסת הסעיף האמור לחוק-הלאום, צפויה להביא להצפת בעיות של "העם היהודי" בתפוצות! לעומת סוגיות "ההלכה היהודית", פה בארצנו הקטנה. באם השינויים יספקו או יספיקו, בעתיד הקרוב נדע.

השארת תגובה