השבוע התקיים דיון נוסף בבית משפט השלום בפתח תקווה בבקשה לצו הגנה שהגישה מסתננת שפתחה גן-צהרון למסתננים בדירת מגורים, מעל דירתם מזה 35 שנה של זוג תושבים ותיקים חולי סרטן, משפחת פוקס. המסתננת טוענת שהשיעול של מר שמואל, אשר חולה בסרטן הגרון, טורד את מנוחתה ומבקשת מבית המשפט שיורה לחולה הסרטן הקשיש שיפסיק להשתעל. המדובר בזוג תושבים ותיקים שסובל מנחת זרועם של המסתננים מזה כשנה וחצי ובסוף השבוע האחרון פשוט ברחו מביתם לדירת מסתור לאחר אינספור תלונות סרק שהוגשו למשטרה על ידי המסתננים, וזאת כדי להצר את דרכם במאבקם לסגירת הגן-צהרון שנפתח בדירת המגורים שמעליהם. פתיחת גן- צהרון כזה בדירת מגורים הנה עבירה פלילית משום שיש צורך לקבל אישור לשימוש חורג בדירת המגורים. תיק אכיפה נפתח בעיריית פ"ת שטרם פעלה בנידון כפי שהיה מצופה ממנה ומהעומד בראשה.
לאחר דיון בן מחצית השעה הגיע גם בית המשפט למסקנה, כי אין לאסור בצו שיפוטי את שיעולו הכרוני של מר שמואל שחולה בסרטן הגרון: "התברר כי המשיב (מר שמואל ש.ש) הינו חולה סרטן לאחר כריתת בלוטות התריס ועל כן הטענות כאילו הוא משתעל בכוונה, לא ניתן להתייחס אליהן כאשר מדובר במי יש לו אישור מחלה, שהרי לא ניתן למנוע מאדם להתנהל… כאשר הוא נדרש להשתעל" לשון בית המשפט.
באשר לגורלם האכזר של שמואל ודינה, הם עדיין מתחבאים בדירת מסתור מחשש שיבולע להם ע"י המסתננים. מנגד, גן ילדי המסתננים עמוס לעייפה ופועל במלוא המרץ בדירה שמעל דירת הקשישים, וכל זאת בל נשכח בחסותה המלאה, ובאחריותה הבלעדית, של עיריית פ״ת שטרם ביצעה אכיפה במשך שנה וחצי, ולא הגישה כתב אישום כנדרש במקרים כאלה כנגד בעל הדירה והמסתננים מאריתריאה, והפקירה את הקשישים בידיהם.
רמי גרינברג, המועמד לראשות העיר, אשר מלווה את שמואל ודינה במאבקם אמר בתום הדיון: "פניתי שוב לגורמים שונים בעיריית פתח תקווה במטרה להאיץ את הגשת התביעה כנגד המסתננים מאריתריאה שפתחו את הגן ללא היתר ממינהל ההנדסה לשימוש חורג בדירה. על משטרת פתח תקווה ועיריית פתח תקווה, והעומד בראשה מוטלת החובה לשמור על הסדר והביטחון האישי של כלל תושבי העיר. לא יתכן, כי תושבי העיר, קשישים וחולים ייעצרו בגלל תלונות סרק, ויאלצו להגיע לבית המשפט בנסיבות שכאלו. גם השופטת גילתה שיש פער רב בין המציאות לבין טענות המסתננים.
"תושבי מרכז העיר פ"ת חשופים מדי יום לאלימות, להטרדה ולפגיעה משמעותית בביטחונם האישי ובאיכות חייהם. אנשים רבים, בעיקר ממרכז העיר ומשכונות שונות, פונים אליי ומספרים לי שהם מפחדים להסתובב בעיקר בשעות הערב והחשכה. הם חשים באוזלת ידה של המערכת העירונית, שאינה מספקת להם פתרון לבעיה שנמשכת זמן רב".