ראש הישיבה: "הוא גדול הדור הבא"

פרופיל לדמותו של ראש ישיבת אורחות תורה וראש רשת כוללי טהרות, תלמידו המובהק של מרן הגראמ"מ שך זצ"ל, הגאון רבי איתמר גרבוז • סעודות השבת אצל חמיו מרן הגרי"ג אדלשטיין, עשר חברותות ביום אחד, יותר מאלפיים שיעורים ב'קול הלשון', תפילין דרבינו תם ושינה על הכיסא

הרב איתמר גרבוז בכותל
הרב איתמר גרבוז בכותל
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

כותרת: "אל תספרו לו שהוא גדול הדור הבא"

פרופיל ראשון ובלעדי לדמותו של ראש ישיבת אורחות תורה וראש רשת כוללי טהרות, תלמידו המובהק של מרן הגראמ"מ שך זצ"ל, הגאון רבי איתמר גרבוז # סעודות השבת אצל חמיו מרן הגרי"ג אדלשטיין, עשר חברותות ביום אחד, הקראת התקיעות באורחות תורה, יותר מאלפיים שיעורים ב'קול הלשון', הנחת תפילין דרבינו תם, השינה על הכיסא וההתבטאות הנדירה של הגר"ד לנדא

יענקי קצבורג

עשרים שנה אחרי שמונה לכהן כראש ישיבה בישיבת אורחות תורה, יצאנו להתחקות אחר דמותו של המטאור הליטאי, הגאון רבי איתמר גרבוז, חתנו של מרן הגרי"ג אדלשטיין ראש ישיבת פוניבז', המכהן גם כראש רשת 'טהרות' מיסודו של מרן הגרמי"ל לפקוביץ זצ"ל. רבי איתמר, תלמידו המובהק של מרן בעל האבי עזרי זי"ע אשר היה גם השדכן שלו, חיבר כארבעים ספרים על מסכתות הש"ס והפך ל"מרא דשמעתא" בכל הנוגע לסדר קדשים. חייו אפופים מושגים חדשים ושאינם מוכרים בדורו של שקיעות בתורה – הוא ישן במיטה רק בשבת, לא מסתפק בפחות מעשר חברותות וחמש שיעורים ביום במסכתות שונות, קיבל על עצמו להספיק את כל הספק הלימוד הנלמד באורחות תורה בעיון ובבקיאות ולסיים את המסכתות עם בני הישיבה.

שני עשורים חלפו מאז אותו היום בו זימן אליו ראש כולל פוניבז' דאז, מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, את אחד האברכים המתמידים והחשובים בכולל פוניבז', ואמר לו "תקנה חליפה חדשה, אתה מתמנה לראש ישיבה"… כמה ימים לאחר מכן מונה הגאון רבי איתמר גרבוז לכהן כראש ישיבה בישיבת אורחות תורה, מיד עם הקמתה. התנאי שהציב ר' איתמר למינוי היה כי במקביל לתפקידו בישיבה ימשיך ללמוד כאברך בכולל פוניבז', שם נחשב באותם ימים בהיותו בן 35 כאחד מהאריות שבחבורה, וכיום הוא אחד מרבני הכולל.

הגר"א גרבוז מוסר מידי יום לא פחות מחמישה שיעורים בעיון, בכל סדרי הש"ס, נשים ונזיקין, קדשים וטהרות. באורחות תורה, בכולל פוניבז', ברשת כולל טהרות, בכולל נחלת משה ועוד.

"היקף השיעורים הוא בלתי נתפס ולאיש לא ברור מתי הוא מכין את כל השיעורים, הוא מוגדר בעולם הישיבות כ'ר' שמואל רוזובסקי של קדשים', הסוגיות עליהן הוא מוסר את השיעורים לא נלמדות בכל בית מדרש, בישיבת בריסק – שם לומדים סדר קדשים כשיטה – יש שני ספרים שמקובל להכניס לבית המדרש – רמב"ם ו'משנת אברהם' שערך ר' איתמר עם אביו הגאון רבי אברהם נח. ר' איתמר הוא הראשון שהפך את 'קדשים' לנחלת הכלל, בספריו הוא משלב את תורת רבו מרן הרב שך, לצד החזון איש והרב מבריסק", אומר לנו אברך בוגר ישיבת 'אורחות תורה' אליו נחזור בהמשך.

תולדותיו

הגאון רבי איתמר גרבוז נולד לפני 55 שנה בירושלים לאביו הגאון הגדול רבי אברהם נח גרבוז, ראש כולל בית יוסף-נובהרדוק ומגדולי התלמידי חכמים בירושלים, ולאמו שרה, בתו של הגאון הרב בן ציון ברוק, ראש ישיבת בית יוסף-נובהרדוק ומתלמידי הגאון רבי יושע בער סולבובייציק זצ"ל.

בצעירותו למד בישיבת קמניץ בירושלים ולאחר מכן בישיבת פוניבז', שם היה לתלמיד מובהק של מרן הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל והיה יושב בשורה הראשונה בשיעורים כלליים לצד התלמידי חכמים של הישיבה, מרן הרב שך התבטא על אחד הספרים הנדירים של הראשונים שהיו בישיבה "צריך לשמור את הספר הזה בכספת, כי אחרת ר' איתמר ייקח ולא יחזיר לי".

כדי להדגיש עד כמה היו הרב ותלמידו קרובים, כדאי לספר כי לא הודפסו מעולם דברי תורה ממרן הרב שך זצ"ל אחרי פטירתו ללא אישור של תלמידו ר' איתמר, הספרים "שיעורי אבי עזרי" ו"יגיעת ערב" שהדפיסו הרבנים הרשקוביץ וברגמן, עברו תחת ידיו להגהה ואישור סופי, תוך הבנה כי לא ניתן להוציא לאור שיעורים מהרב שך זצ"ל ללא אישור של תלמידו המובהק שהבין היטב את כוונתו בשיעוריו. "היו קטעים שלמים שר' איתמר הוסיף מכתביו והיו קטעים שגם הורה לתקן", אומר לנו אחד מעורכי הספרים.

לאחר שש שנות לימוד בפוניבז', נישא לרעייתו הרבנית שושנה המשמשת כיום כמחנכת בסמינר הרב וולף, בתו של מרן ראש הישיבה רבי גרשון אדלשטיין, כאשר השדכן היה מרן הגראמ"מ שך זצ"ל, ולאחר מכן החל ללמוד בכולל של הישיבה.

בגיל 28 החל למסור שיעורים בכולל וכאמור, בשנת ה'תשנ"ח, כשיזם ראש הכולל מרן ראש הישיבה רבי אהרן לייב את הקמת ישיבת אורחות תורה, מינה את רבי איתמר גרבוז לעמוד בראשה, לצד הגאון רבי ברוך דב דיסקין שהוא קרוב משפחתו וחברו לספסל הלימודים. בהמשך מונו לכהן כראשי ישיבה נוספים גם גיסו הגאון רבי צבי יהודה אדלשטיין והגאון רבי יחיאל קלרמן. מאז ועד היום ר' איתמר מוסר שיעור יומי בארחות תורה, וכנהוג בישיבת פוניבז' בכל שנה הוא מפסיק במשך 3 חודשים למסור שיעור יומי. בתקופה זו הוא מוסר את ה"שיעור הכללי". מלבד זאת, מידי יום שישי הוא מוסר שיעורים בקדשים לבחורי הישיבה, שיעור ראשון לפני מנחה ושיעור שני לאחר מנחה.

בשנת ה'תשנ"ח יזם מרן הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל הקמת כולל ערב ללימוד סדר טהרות, ובראשו העמיד את הגאון ר' איתמר. הכולל הקטן הפך לרשת של 15 כוללים בארץ שבהם לומדים מאות אברכים. "ר' איתמר מוסר שיעורים בסדר טהרות גם באורחות תורה, בנוסף הוא מוסר מדי יום שיעור בכולל פוניבז' על המסכת שנלמדה בזמן הקודם, וכן שיעור באחד מסניפי הכוללים של טהרות ברחבי הארץ". אומר אחד מתלמידיו ומוסיף: "ר' איתמר ישן על מיטה רק בשבת, כאשר כל השבוע בסיום הלימוד בסלון ביתו הוא מכוון את השעון לשעה 6:00 ונרדם על השולחן לשעתיים. בכך מסתכמת השינה שלו באמצע השבוע".

שיעוריו מופיעים כולם במערכת שידורי התורה "קול הלשון" דרכה מאזינים להם בכל העולם. "גם חלק ממשתתפי השיעור בפועל מתקשרים לאחר מכן להאזין לשיעור שוב כדי לחדד נקודות. השיעורים מאוד בהירים וברורים, ואלפים התחילו להבין טהרות רק לאחר שנחשפו לשיעוריו", אומר לנו אחד ממנהלי מערכת קול הלשון. וחושף: "כרגע ב'קול הלשון יש 2168 שיעורים של ר' איתמר, בסדר מועד לבד ישנם 287 שיעורים".

להגר"א גרבוז ורעייתו הרבנית שושנה שישה בנים ובנות, בנו הגדול נישא לבתו של הרב ראובן קורלנסקי, נינת מרן הגרמי"ל לפקוביץ זצ"ל, בתו נישאה לנכדו של מרן הגר"ח שמואלביץ זצ"ל.

נסיעה בודדת למירון

"אצל ר' איתמר אין דבר כזה חופש, בין הזמנים גדוש ועמוס בשיעורי תורה, המאפיין היחיד של בין הזמנים היא נסיעה אחת לתפילה במירון באחד מימי בין הזמנים, תוך ניצול הנסיעה למסירת שיעורים בצפון, ובחגים נסיעה לכותל המערבי כפי ההלכה לעלות לרגל", מספר קרוב משפחתו.

הגר"א חיבר וערך למעלה מארבעים ספרים, את הספר הראשון חיבר עם אביו הגאון רבי אברהם נח גרבוז – 'מנחת אברהם', ספר שאין בית מדרש בארץ ובעולם שלומדים בו טהרות בלעדיו, בנוסף סדרת 'משנת השבת' על מסכת שבת שחיבר יחד עם הגאון רבי אלעזר דוד אפשטיין ר"י תורה בתפארתה, 'משנת כתובות' על מסכת כתובות, שיעורים על מסכתות הש"ס על סדר נשים ונזיקין שנאמרו בישיבת אורחות תורה ורבים ממגידי השיעורים משתמשים בספר להכנת השיעורים, 'שחיטת חולין' על מסכת חולין שחיבר יחד עם הגאון ר' אלעזר דוד אפשטיין, 'הערות וביאורים על מסכת נידה', קובץ אגרא דשמעתתא על הספר שב שמעתתא – על פי שיעורים אותם מוסר בימי שישי בישיבת אורחות תורה, וסדרת הספרים 'משנת טהרות' על סדר טהרות.

ניסינו להתחקות אחר סדר יומו של ראש הישיבה אך התברר כי מדובר במשימה בלתי אפשרית, בשיחה עם מקורביו מתברר כי ראש הישיבה לומד במשך היום עם לא פחות מעשר חברותות, מלבד החברותא מידי ערב בכולל טהרות שבבית המדרש אוהל תמר בבני ברק.

"השיטה של ר' איתמר היא לימוד קצר בהרבה סוגיות ולא לימוד ממושך באותה סוגיא, היום כולו מחולק באופן מסודר ומפליא כאשר בין שיעור לשיעור ראש הישיבה לומד עם אברכים ובחורים למשך זמן קצר, רבע שעה, חצי שעה, בבתי מדרש שונים. חלק מן האברכים עמם הוא לומד מעידים כי ראש הישיבה שואל אותם פעמים רבות לשמם למרות שהם לומדים אתו שנים ארוכות… אין שום דברים בטלים ואפילו לא 'שלום עליכם', ר' איתמר מתיישב ומתחיל ללמוד ובדקה שצריך לסיים הוא קם והולך לדרכו, אחד החברותות סיפר לי שניסה למסור הזמנה לבר מצווה לבנו ובמשך כמה ימים פשוט לא הצליח למסור את ההזמנה בגלל העובדה שר' איתמר עסק רק בסוגיא ולא שייך להסיח את דעתו בגדר של 'מי שמפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה' – הוא לא שומע דברים אחרים".

אחת לחודש נוסע ר' איתמר למסור שיעור כללי בישיבת "רינה של תורה" בכרמיאל, גם בדרך לכרמיאל יש לראש הישיבה קביעות של חברותא קבועה, והוא נוהג לצטט לשון הילקוט שמעוני: "אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה, כך אין תלמיד חכם משתבח אלא בחברו, וכן שנאמר בפרקי אבות: 'עשה לך רב וקנה לך חבר', כלומר לקנות חברותא".

הנהגות

בימי ראש השנה משמש הגר"א כ"מקריא" לבעל תוקע בהיכל ישיבת אורחות תורה, המינוי הוא בהוראתו האישית של מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל שהתבטא באותה הזדמנות: "הוא ירא שמים ויודע את כל התורה כולה", ר' איתמר התבטא כי הוא מקפיד שלא להחזיר את הבעל תוקע כדי שלא לבלבל אותו, ורק זוכר להוסיף בגמר התקיעות את סך התקיעות שלדעתו לא נתקעו כהלכה, והוסיף שהנהגה זו למד מהרב שך זצ"ל.

באופן מפתיע ראש הישיבה נוהג להניח בביתו מידי יום תפילין של רבינו תם, כנהוג בחסידות, ר' איתמר לא גילה לאיש את הסיבה להנהגה זו. "אביו לא נוהג להניח תפילין של רבינו תם, לכאורה הנהגה זו היא תוצאה של מסקנה הלכתית אישית שלו, הוא לא דיבר על זה מעולם".

בשבת לפי דברי תלמידיו, "ראש הישיבה לובש צורה אחרת, אם ביום חול הוא נוהג 'לרוץ' בין הסמטאות והרחובות של בני ברק בדרכו משיעור לבית מדרש, בשבת ראש הישיבה מתהלך בנחת ואף מזמין אליו כמה בחורים מישיבת פוניבז' לסעודת ליל שבת, כאשר בשבת בבוקר סועד מידי שבוע אצל חמיו מרן הגרי"ג ברחוב ראב"ד 17 בבני ברק, ורעייתו הרבנית מכינה במהלך השבוע את האוכל לאביה הגרי"ג. גם בשבת יש לר' איתמר קביעות ללימוד עם כמה חברותות, אך בשבת הוא מקפיד לנוח על מיטה משום עונג שבת, מה שלא עושה בשאר השבוע, בסעודות לעולם לא דיבר דברים בטלים אלא בדברי תורה ואגדה בלבד".

מכתבים וסיומים

ר' איתמר מתכתב מזה שלושים שנה על בסיס קבוע עם ר"י סלבודקא מרן הגר"ד לנדו, בעבר אמר עליו הגר"ד כי "ר' איתמר הוא גדול הדור הבא, אבל אסור לספר לו על כך". בעבר נהג להתכתב גם עם הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל, שחיבב אותו עד למאוד.

"ר' איתמר הוא הדמות המבוקשת ביותר לאמירת שיעורים בישיבות, במיוחד בולט הדבר בבין הזמנים, כאשר כבר כחודשיים לפני תחילת חופשת בין הזמנים כל התאריכים והשעות תפוסים לישיבות בין הזמנים ובתי כנסת, הוא שינה את העולם בכל הקשור ללימוד קדשים, ישן שעתיים ביממה, כאשר בשעות הלילה בסלון ביתו נוהג להכין את חמשת שיעוריו עד שכוחותיו לא עומדים לו והוא נרדם", מתאר אחד מתלמידיו.

כמעט בכל שבוע עורך ר' איתמר סיום מסכת, אם זה סיום המסכת הנלמדת מידי מוצאי שבת בשיעור ב'נחלת משה', בכולל פוניבז' שם מוסר שיעור מידי ערב, השיעורים בכולל טהרות והמסכתות אותן מסיים בלימודו עם עשר החברותות עמם הוא לומד מידי יום. הסיומים של שיעורים בכולל פוניבז' היו נערכים בהשתתפות מרנן הגראי"ל זצ"ל יחד עם חמיו מרן הגרי"ג אדלשטיין, ובשנים האחרונות כשמרן הגראי"ל זצ"ל נחלש, נערכו הסיומים בביתו בחזו"א 5.

"בסיומים ר' איתמר לא נואם, כשהסיומים היו אצל הגראי"ל אחרי הקדיש היו אוכלים מיני מזונות ומרן הגראי"ל זצ"ל היה אומר דבר תורה מענייני המסכת, לאחריו מרן ר' גרשון היה נואם. לאחר פטירת הגראי"ל זצ"ל הסיומים יחזרו להתקיים בכולל פוניבז' או בראב"ד 17. הסיבה שר' איתמר לא נואם כי הוא שתקן מטבעו ושאינו רואה עצמו ראוי לדבר בפני גדולי הדור, זאת למרות שהשמחה בראש ובראשונה שלו – כמוסר השיעור. זמן הסיום כולו לא עולה על חצי שעה, בו בזמן ששיעור ממוצע הוא כחמישים דקות, הדבר מסמל את ההקפדה על הזמנים, והכרה בין טפל לעיקר, הקו המנחה של ר' איתמר הוא להספיק כמה שיותר בכמה פחות זמן", אומר אחד מאברכי הכולל.

הרב יהודה אדלר, שכנו של הגר"א גרבוז, מוסיף ל'כל ישראל': "המרתק בדמותו של ר' איתמר היא העובדה שהוא נשאר אברך בכולל פוניבז', אפילו ביום שישי הוא מגיע להיכל כולל פוניבז' ולומד כשעתיים שלאחריהן הוא יוצא למסור שני שיעורים באורחות תורה, לפני ואחרי מנחה. למרות מינויו לראש ישיבה לפני 20 שנה, הוא עדיין מגיע בכל דקה פנויה להיכל הכולל להמשך ה'שְטַייְגֶען' כאברך מן המניין, מאמריו אף מופיעים בספר 'שלמי יוסף' שכותבים אברכי הכולל".

באחד הסיומים בכולל פוניבז' ציטט מרן הגראי"ל זצ"ל מיד עם סיום הקדיש ושתיית הלחיים את דברי הרמב"ם, ואלו שנוכחו במקום הבינו כי דברי הרמב"ם הם בדיוק דרכו של הגאון ר' איתמר: "מי שנשאו לבו לקיים מצווה זו (לימוד תורה י.ק.) כראוי ולהיות מוכתר בכתר תורה – לא יסיח דעתו לדברים אחרים, אלא… עושה מלאכה בכל יום מעט כדי חייו אם לא היה לו מה יאכל, ושאר יומו ולילו עוסק בתורה… ולא ייתן שינה לעיניו ולעפעפיו תנומה… מי שרצה לזכות בכתר התורה – ייזהר בכל לילותיו, ולא יאבד אפילו אחד מהן בשינה ואכילה ושתייה ושיחה וכיוצא בהן, אלא בתלמוד תורה".

על כך הוסיף מרן את דברי המהר"ל: "צריך שיהיה לאדם התמדה בתורה מאוד, כי אין התורה כמו שאר דברים הגשמיים שהם דברים שהם תחת הזמן. ואם האדם נוהג עם התורה כאלו הוא דבר זמניי, ולימודו בתורה לפי שעה ולפי הזמן – אינו קונה התורה. ולכך צריך שישכים ויעריב עליהם, כי זהו עניין השכל שאינו תחת הזמן, והוא תמידי".

ולסיום, אנקדוטה בענייני סיומים, באחד הסיומים שנערך עם ציבור בעלי בתים, ר' איתמר זיהה כי אחד מבני משפחה, הוא מסורתי שלא הבין את הנאמר בטקס, ולכן חזר בעברית: "חזרנו עלייך מסכת ברכות וחזרת עלינו. דעתנו עלייך מסכת ברכות ודעתך עלינו. לא נשכח ממך מסכת ברכות ולא תשכחי מאיתנו, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא".

השארת תגובה