התושבים מבולבלים • רבה של קרית שמונה מספר

קרית שמונה
קרית שמונה

ועדת המשנה למוכנות העורף, בראשות ח"כ עמיר פרץ (המחנה הציוני), קיימה היום (חמישי) דיון מעקב אחר היערכות מדינת ישראל לתרחיש של רעידת אדמה.

כזכור, החלטת ממשלה משנת 2012 קבעה את התרחיש אליו נערכת מדינת ישראל לאירוע של רעידת אדמה: 28,600 בניינים הרוסים או עם נזק כבד (לפחות 45% מערך הבניין) ו-290 אלף בניינים עם נזק קל ובינוני (5-20% מערך הבניין), וכתוצאה מכך 7,000 הרוגים, 8,600 פצועים קשה, 37 אלף פצועים קל ו-170 אלף עקורים (חסרי קורת גג).

ח"כ פרץ פתח את הישיבה: "בשל האירועים האחרונים הקדמנו בדחיפות את ישיבת המעקב העתית שאנו מקיימים בנושא. בתחום זה יש יתרון בולט והוא שכל השקעה בהיערכות לחירום תסייע למעשה גם במענה לרעידות האדמה. רעידת אדמה היא גזירת גורל, בעוד אירועים ביטחוניים ניתנים למניעה בדרך זו או אחרת. נותר לנו, אם לא ניתן למנוע, רק להיערך ולהיות מוכנים, כאשר בראש ובראשונה עלינו לנסות ולצמצם את הנזקים המיידים ככל האפשר, ולאחר מכן לבדוק את אופן הטיפול של כלל הגורמים עם הנזקים שכן ייווצרו. אנחנו מעדיפים להיערך לתרחישים הכי פסימיים, בכדי להיות מוכנים לכל, ונכתבו בנושא דו"חות רבים, והתקבלו החלטות ממשלה רבות, אבל לא הכל מגיע לכדי ביצוע. נמצאים איתנו פה גם ראשי ערים, אשר אין ספק שהם הגורם המיידי לתת מענה בשטח ברעידת אדמה, אבל ודאי שהמדינה לא יכולה לגלגל עליהם את האחריות לאירוע בסדר גודל כזה. שמענו הודעות על כוונות טובות של משרדי האוצר והביטחון, ואני מקווה שהן יגובו בתקצוב ותכניות עבודה של ממש".

ח"כ בני בגין (הליכוד): אני כשר אחראי על ההחלטה שקבעה את המסגרת הממשלתית להיערכות לרעידות אדמה, ואכן חובת הממשלה היא להיערך לתרחיש הקיצון, אבל ההסתברות היותר גבוהה היא לאירוע עם פחות להורגים, ולפעמים אני חושב שאנשים נהנים לדבר על קטסטרופה 7,000 הרוגים. האם אירוע עם 430 הרוגים אינו מספיק חמור? יש לנו בהחלט חובה מוסרית חברתית כלפי רבים מהיישובים ותושביהם העומדים במרכז אזורי הסיכון, והקבינט אמור להתכנס בימים הקרובים ולקבל החלטות בנושא.

יוסי בן דוד, ראש עיריית טבריה: "התפיסה הלאומית לרעידות אדמה קובעת שהרשות המקומית היא לבנת היסוד ועלינו מוטלת האחריות להגיב ברגעים הראשונים. אנחנו עושים הכל כדי להיות מוכנים, אבל אנחנו חייבים כלים. למעלה ממחצית המבנים בטבריה נבנו לפני התקן החדש של הבניה, וכל השיכונים הללו, בכל הערים שעל השבר הסורי אפריקאי, שגם אני נולדתי בהם, בסכנת קריסה. יש נזקים מצטברים לסדרה כזאת של רעידות ועדיף להשקיע עכשיו מיליארד ₪ בחיזוק מבנים בעיר וחיזוק האוכלוסייה, למשל בשיפור שירותי הרפואה, מאשר בתיקונים לאחר האירוע. תמ"א 38 פשוט לא תקרה אצלנו כשערך הקרקע אפסי. יש 3000 משפחות שעוד אין להן מענה, ואני כבר לא מדבר על מלונות ותיירים, ואני לא רוצה להבריח אותם מהלחץ, אבל גם חייב להביא להם פתרונות. היום הפתרונות הממשלתיים מדברים על בניינים של 3-6 קומות, אכן הכי נפוצים, אבל יש הרבה מבנים חד קומתיים, כמו גני ילדים, שלא עוסקים בהם".

"אנחנו מתרגלים כל הזמן, ורק בחמישי האחרון הוצאתי 2700 ילדים מבית ספר בו זמנית לתרגל, אבל בפועל התושבים יודעים להגיב לאזעקות טילים, ולהיכנס למקלטים. המקלטים שלי מושלמים – אבל מה זה עוזר לי כשברעידת אדמה עדיף להישאר בחוץ והתושבים לא זוכרים את זה? ועל כל זה, עכשיו גם מזהירים אותי שברעידה חזקה יכול להיות צונאמי בכנרת…"

הרב ניסים מלכה, ראש עיריית קריית שמונה: "היו שלוש רעידות בשבת האחרונה וראיתי את הבלבול בקרב התושבים, שלא ידעו אם לרדת למקלט, כמו שהם רגילים, להישאר בבית או לצאת החוצה, וזה דרש מאיתנו לעשות הסברה". אינה בורשטיין, מתכננת העיר: "יש ממ"דים ספורים בכל העיר, בעוד כ-50% מהמבנים בעיר הם בסיכון, והמדינה אכן צריכה להכניס את היד לכיס עכשיו, כי הנזקים למשק יהיו גדולים יותר לאחר מכן. אפילו תקציב לסקר רמות סיכון של מבני ציבור אין לנו כיום. חייבים לסייע כלכלית כדאי ליצור כדאיות אצל היזמים, כי אחרת חיזוק ותמ"א 38 פשוט לא יהיו באזורנו".

אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, רשות החירום הלאומית, חזר על מסגרת ההיערכות שקבעה הממשלה והדגיש "זה לא אומר שזה מה שיקרה, אנו לא יכולים לדעת, אבל לזה אנו רוצים להיערך. אנחנו אכן בפער גדול בחיזוק המבנים ומנסים לקדם תכנית ארצית. כאלפיים מבנים חוזקו בשנים האחרונות בכל הארץ, בכל הדרכים השונות, מתוך 80 אלף מבנים שזקוקים לכך. רק באזור הצפון התכנית שלנו מדברת על 3.9 מיליארד ₪ על פני עשור. התכנית הארצית היא כסף קטן לעומת ההשקעות שנידרש להן אם תתרחש רעידה, כאשר על פי אומדן משרד האוצר, יהיו נזקים בהיקף של 90 מיליארד ₪, וזה לא כולל עלויות רפואיות, פינוי הריסות ונזק לתשתיות".

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): "מדברים פה על תקציבים לאורך עשור, אבל דרוש מענה מיידי. לפי המרכז להעצמת האזרח התקציב למוכנות לרעידות אדמה הוא אחד התקציבים הכי לא מנוצלים, יש גם את הקרן להתחדשות עירונית כיום, אז יש משאבים קיימים ורק צריך לדחוק במשרדי הממשלה לנצל אותם במיידית. כמו כן, חשוב לייצר תכנית הסברה מסודרת על ההבדלים בהתנהגות ברעידת אדמה ובירי טילים, כי מה שמתארים ראשי הערים זה כאוס וזה הכי גרוע".

אלי רגב, מנהל מינהל חירום במשרד הפנים: "לנו אחריות ישירות על כל תוצאות הרעידות – טיפול בחללים וטיפול באוכלוסייה ללא קורת גג. המסגרת הגדירה 170 אלף עקורים, ואנו כבר הגדרנו מענה במבנים מקורים ל-400 אלף איש, הרבה מזה בתוך בתי ספר. אנחנו גם בעיצומו של רכש ציוד נוסף, וי שלנו כבר עשרת אלפים אוהלים ונגיע עד ל-330 אלף ערכות אישיות לאנשים שיהיו פרוסות במחסנים בכל רחבי הארץ, בדגש על אותן 21 רשויות מקומיות אשר מוגדרות בסיכון גבוה לרעידת אדמה".

ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני): "יש ברחבי הארץ 300 מפעלים שמוגדרים מסכני אוכלוסייה, ולא כולם ממוגנים מרעידות אדמה. מפעל בז"ן כבר בן 80, ודאי יש שם מבנים ישנים, אבל גם בתכניות החדשות שהם מגישים הם כותבים שהם לא בסיכון כלל, למרות שהם שני ק"מ מ-שבר יגור".

תא"ל יורם לרדו, רמ"ט פיקוד העורף: "הלקח הגדול ביותר מהתרגיל הלאומי של רעידת האדמה בשנה שעברה הוא הסיוע העצמי הראשוני, סע"ר, וכבר הכשרנו 12 אלף אזרחים בצוותי סע"ר, כי הניסיון מלמד שהשכנים והחברים הם אלה שמצילים הכי הרבה אנשים עוד לפני הגעת כוחות החילוץ. בנוסף, הכשרנו כבר 3000 מהנדסים שיוכלו לבדוק במהירות אם מבנים תקינים או לא לאחר רעידה, ולאשר לשוב להשתמש בתקינים – חזרה מהירה לשימוש בבתי ספר ומתקני ציבור חשובה מאוד לחוסן ולשיקום העיר. כמו כן, אני מקווים שכבר בשנה הבאה נוכל לתת התרעה גם מרעידת האדמה, בצפירה שונה".

"הפער", אמר תא"ל לרדו, "הוא בסוגיית הפיקוד והשליטה. המשטרה היא האחראית בעת אירוע חירום אזרחי, והאחריות עוברת אלינו רק אם הם או הממשלה מחליטים על כך. חמ"ל משותף זה משהו שהוסדר לאחרונה בעבודה של ועדת אבי מזרחי, אבל עדיין אין כיום גורם אחד המנחה את בניין הכח, ואנחנו בכל מקרה נגייס את כולם ולא נמתין בעת רעידת אדמה ונסייע במיטב יכולתנו".

נצ"מ רפאל כהן, ראש מחלקת חירום במשטרת ישראל: "אין בכלל דילמה מי ינהל את הפיקוד והשליטה באירוע. זה מעוגן בחוק בפקודת המשטרה ואנחנו מבינים הכי טוב את גבולות הגזרה. שר הבט"פ הוא שמכריז על אירוע חירום ואזרחי ועל הטיפול באירוע באמצעות המשטרה. אנחנו מתכללים את המעגל הפנימי ורח"ל מתכללת את המעגל התומך של כלל הרשויות האחרות. עו"ד אריאל סיזל, המשרד לביטחון פנים: "אכן יש היום לקונה בכל הקשור לאחריות המיניסטריאלית לניהול האירוע לעומת ההיערכות לו ורצוי להסדיר את אחריותו של שר אחד".

נציגי משרד החינוך ציינו כי קיימת במשרד מנהלת מיוחדת לנושא חיזוק בתי הספר, כאשר ישנם 1600 בתי ספר אשר נבנו לפני 1980, מתוכן מופו 300 הקריטיים ביותר, על פי קריטריונים של סיכון ססמי וכמות תלמידים. חיזוק 52 בתי ספר הסתיים או נמצא בשלבים מתקדמים, 21 אושרו להריסה ולבנייה מחדש ו-54 נמצאים בהליכי תכנון שונים. עוד ציינו כי נדרשת התקנת מערכת "כורזית" בכל בית ספר שתחובר למערכת "תרועה" אך יש פער תקציבי של 40 מיליון ₪ בין החלטת הממשלה למימוש בפועל.

גידי בר, חוקר במכון הגיאולוגי: "העבודות על מערכת תרועה, מערכת התרעה החדשה, החלו בנובמבר שעבר, כאשר במקביל יש חוקר שלנו בקליפורניה שעושה את ההתאמות מהתוכנה שמערכת שלהם לדרישות של המערכת בישראל. 40 תחנות מתוך 120 תחנות התרעה כבר מוכנות לפעולה, ועד מארס נקבל את המערכת כולה לידינו, בתקווה שלאחר שנה של תרגול נוכל לחבר אותה למערכות של פיקוד העורף".

רמ"ג אלי בין, מנכ"ל מד"א: "ב-2012 מנכ"ל משרד הבריאות ביקש מאיתנו לפעול באירוע רעידות אדמה, אחרי שכל השנים זה היה באחריות קופות החולים. מאז כל מה שעישנו היה רק ממשאבים מתוך הארגון שלנו, כי לא קיבלנו תקציבים מהמדינה להיערכות כלל. האם יש גוף בישראל או בעולם כולו שנדרש לעמוד בפני האתגרים האלה ולא מקבל שקל אחד להיערכות? לצערי, מגן דוד אדום לא מוכן כיום לתרחיש רעידות אדמה".

ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני): "אנחנו צריכים לדבר מציאות מצד אחד אבל לא להכניס את הציבור לפאניקה מאידך, מהנתונים הקשים. תחשבו על רעידות האדמה האדירות ביפן, וכמות ההורגים הקטנה יחסית, אל מול כמויות ההרוגים בטורקיה, מקסיקו או נפאל – ברור שלב ההבדל הוא מוכנות, ואנחנו עדיין לא מוכנים. אנחנו מדברים על זה שנים, אנשים באמת עובדים בשטח, אבל עדיין אין מספיק התקדמות והפער, אל מול האיום, הוא לא סביר. הפתרון של ממ"דים מחוזקים טוב גם לחירום וגם לרעידות אדמה ולכן צריך לתת משאבים בכיוון הזה, ועכשיו. האוכלוסיות החלשות ביותר הן אלה שיסבלו הכי הרבה, זה ברור, ולכן חייבת התליות פעולה של המדינה".

יו"ר ועדת המשנה, ח"כ פרץ, סיכם: "חוסר הפרופורציה בין הסכנה לבין תשומת הלב שמוקצה לה הוא כשל מתמשך, ובלתי נתפס לאור הדחיפות. אנו מצפים כי ישיבת הקבינט הקרובה תבהיר את הדברים ותתקבל בה החלטה על לוחות זמנים של עד שנתיים שלוש, ולא עשור, עם תקציבים לגבות זאת".

"הגדלת המודעות בציבור לבעיה אינה משמעותה מעבר למצב של פאניקה, אלא שימת דגש על ההיערכות להתמודד עם רעידת האדמה שזה רק עניין של זמן עד שתגיע".

תגובה אחת
  1. לא צריך. לחזק מבנים .
    השם ישמור עלינו ויםגע רק באיביינו….

השארת תגובה