טרור העפיפונים: על סף התלקחות

ישראל נמנעת מחזית כוללת נגד טרור העפיפונים וחמאס כדי לא להיגרר למאבק בשתי חזיתות במקביל • מאידך, יש להתייחס ברצינות לאיומים מאיראן, שם המשטר מחפש שעיר לעזאזל כדי להרגיע את ההמונים

עפיפוני תבערה עפיפוני תבערה
עפיפוני תבערה עפיפוני תבערה
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

טרור עפיפוני התבערה ובלוני ההליום הדליקים משחיר את שדות וחורשות העוטף. גבולות הגזרה התרחבו עד פאתי נתיבות וכמעט אשקלון. בציוצים ובתגובות הרשמיות, דין עפיפון כדין פצמ״ר, דין בלון כדין מטען. בפועל נעשה מעט ובוודאי לא מספיק.

לאחרונה התגובה הישראלית החריפה, ירי ספוראדי שלא על מנת לפגוע… כלפי המחבלים, כבר בשטחי ההתארגנות. במקביל ובעיקר, התגובה העיקרית, ניסיונות ליישומים טכנולוגים, בכדי לחסל את המפגע בשמיים, עדיין בגבולות הרצועה ומעל שטחי ההתארגנות. ישנן הצלחות מוכחות, אך לא מספיק. הכמות הגדולה שמועפת, גוברת על האיכות הטכנולוגית של המסכלים. בפועל, צוותי כב״א, אנשי קק״ל והרבש"צים נלחמים יום יום בעשרות שריפות. מלחמת התשה סיזיפית, שלא נגמרת ואין לה תאריך יעד לסיום.

מעשית, קשה למדינה מתוקנת להתמודד עם טרור-המונים ובוודאי טרור-נערים. בפרט, כשהוא מנוהל ומשודר חי ורציף באמצעי התקשורת העולמיים, מעל כל מרקע ובכל מהדורת חדשות. בחזית, מוצבים ומצולמים ילדים, נערים וצעירים מוסתים, ש'משחקים' בעפיפונים. הטרוריסטים המממנים והמארגנים, מקפידים להישאר מאחור ובשוליים.

במוסדות האו״ם טורחים לגנות ולהאשים את 'הנשרפים'. בעולם השקר של הדיפלומטיה העולמית, שכל כולו תככים, שקרים לבנים, אמת מול תועלת, אינטרסים וכסף גדול, שגרירת ארה״ב למועצת הביטחון ולמליאה, ניקי היילי, נשארת בודדה, ״קול קורא במדבר הישימון״. אוסטרליה הייתה המצטרפת התורנית לארה״ב. בנוסף, תגובות רפות מצד אנגליה, צ’כיה וגרמניה, ו״התעלמות מבורכת״ מכמה מדינות אחרות, היו המקסימום שאליו ישראל יכולה לקוות.

הפתרונות ידועים ומאוזכרים. במידה מסוימת אפילו מאוימים בפומבי, על ידי גורמים צה"ליים ושר הביטחון, רק שלא מבוצעים הלכה למעשה. הסיבה ברורה, צה״ל לא מעוניין לפתוח חזית מקבילה, בו זמנית, הנוספת לאיום מ"הצפון התלוי על בלימה".

צה״ל תוקף מעשה שגרה, בסיסים ומחסנים איראנים ברחבי סוריה רבתי. בצה״ל אפילו לא טורחים להשוויץ ולדווח, מדיניות עמימות, אבל איראן תגיב!

לפני כחודש איראן ניסתה להגיב, באישון ליל בוצע ירי של 45 טילים, שרובם יורטו על ידי מערכות ההגנה הישראליות, כלפי מוצבי הגבול ברמת הגולן, הנזק היה מינורי ולא משמעותי. התגובה הישראלית הייתה על המדף, מוכנה ומתוכננת מראש, בתוך שעה. חיל האוויר הלם בהפצצה מוחצת וחריפה של מחסני ובסיסי טילים ותחמושת, לראשונה, בעומק הסורי סמוך לגבול האיראני ובשדה תעופה בדמשק. הנוכחות האיראנית בסוריה חטפה על הראש, ובחרה להמשיך ולהבליג.

ההתקפות הנמשכות מעשה שגרה גורמות לנזקים גדולים. הארונות מגיעים לטהראן, המורל שפוף, העם ברחובות הערים מתמרד ומפגין נגד השלטונות ומדיניותם לממן במיליארדים ולהפיץ מחלוקות ומלחמות באזור. ההמון קורא לממשלה לעזוב את תימן, סוריה ולבנון ולהתמקד בפתרון מצוקות התושבים באיראן רבתי. יכולת ההבלגה של שלטון האייתולות מתמוססת. קיימת סכנה אמיתית להמשך האחיזה בשלטון. חייבים אויב חיצוני, מוכר ונוח, בכדי להתלכד מולו. ישראל, השטן הקטן, להבדיל מהשטן הגדול, ארה״ב.

שמי סוריה פרוצים לחיל האוויר הישראלי, בהסכמה רוסית שקטה. התגובה הסורית-איראנית כשתבוא, יכולה להיות מינורית, הצהרתית, ויכולה להתפתח למלחמה. טהרן המאוימת על ידי משטר האמברגו, ההגבלות והעיצומים האמריקאים, יכולה לנסות ולשבור את הכלים, בכדי לשבור את הסיטואציה הבלתי אפשרית מבחינתה, דווקא עם ועל ישראל.

החדשות משדות הקרב בסוריה מלמדות, שהעיירה דרעא, מעוז המורדים האחרון ליד הגבול הירדני נהרסה כליל. ההשתלטות הסורית מחדש על מחוז דרעא שבדרום סוריה, כמעט והושלמה לחלוטין. הכוחות המתפנים מופנים לאזור רמת הגולן.

כוחות צבא סוריה בהנהגת הקצב מדמשק בשאר אסאד, בתמיכה ועזרה פיזית ומעשית איראנית ובגיבוי רוסי, משתלטים מחדש על מעוזי המורדים באזור הגבול המשותף ברמת הגולן. ישראל הודיעה ומוכיחה הלכה למעשה בתקיפותיה החוזרות ונשנות בסוריה, שלא תסבול שום נוכחות איראנית על גבולה. מכאן הכל פתוח, נזיל ועל סף פיצוץ.

מדיניותו של דונאלד טראמפ מכתיבה שלא במפתיע, אפס התערבות צבאית אמריקאית בסוריה. למעט התערבות אווירית מרחוק, כשצבא סוריה מגזים, שובר הסכמות בינלאומיות ומשתמש באמצעים כימיים מוכחים. כל עוד המלחמה במסגרת קונבנציונאלית, מאפשרים לכוחות הסורים לכתוש את המורדים. ארה״ב לא מתערבת למען המורדים, שלא ברור מה האידיאה ולמען מי ומה הם נלחמים, ביום שאחרי. מאידך, ניתן חופש פעולה מלא לישראל.

ישראל נגררת שלא ברצונה לסוג של מבצע צבאי בדרום. המלכוד שבו נמצא השלטון החמאסי והאזרחים הסובלים ממחסור במי שתייה, חשמל, תשתיות הרוסות, אחוזי אבטלה מטורפים, מחסור באמצעים ובעצם ממחסור כללי, חייב להיפתר בדרך כלשהיא. בדרך כלל מלחמה שינתה את כללי המשחק והייתה הדרך לפתרון ולו זמני.

הכללים שהצדדים כפו על עצמם, ישראל, החזרת החיילים והאזרחים הביתה כתנאי מקדמי. החמאס, קודם הסרת המצור ואחר כך מו״מ להחזרה, מסכלים באיבו כל ניסיון להסדרה, שהצדדים יגיעו אליו ממילא, אחרי הקזת דם ומלחמה עם נפגעים וסבל לאזרחים. מעגל הדמים וסבל האזרחים משני צדדי הגבול, ממשיך להסתחרר סביב עצמו. העתיד לא שונה מההווה ולא לומד מהעבר.

צה״ל היה מעוניין במבצע מוגבל לשבירת הסטאטוס-קוו העדין ברצועה, שלא נוח לו מבחינה הגנתית ושמירה על העורף בעוטף. הכוונה, פגיעה מידתית במארגנים, פגיעה אישית בראשי ופעילי טרור החמאס, לא במנהיגות המדינית, אולי החזרת מדיניות הסיכולים האישים, הורדת ראשי החמאס למחתרת ולבונקרים. בקיצור, הזחלת ראשי הטרור החמאסי על הברכיים.

קשה לשער ולהעריך את התגובה החמאסית ולהיכן היא תתפתח, היכולת קיימת והוכחה, מהסיבוב הקודם ב'צוק איתן' היא רק השתפרה. האם גם במרכז צריכים להכין מקלטים? אולי רק בדרום הקרוב, שדרות, נתיבות, אשקלון ואשדוד? מאידך, גם בחמאס יודעים שבמלחמה כוללת המטרה תהיה פירוק סופי של שלטון החמאס ברצועה. אבו מאזן, מייחל ומתפלל לכך. מצרים של הגנרל וראש הממשלה עבד אל-פתאח א-סיסי מסכימה ומעדיפה.

בצפון הלבנוני, החיזבאללה מאיים בתגובה רקטית משטחי לבנון, לכל התקפה ישראלית יזומה בדרום. את האיום צריך לקחת בזהירות המתבקשת, אך במידה ובהגיון, ״לא כל זרזיר ציפור שיר״. ברובע-דחייא המוסלמי שבביירות, עוד מלקקים את הפצעים מהסיבוב הקודם, נסראללה עדיין מתחבא. לבנון המשתקמת לא מושיטה את הגרון ואומרת: ״יהי רצון״, שחט!

סוריה ואיראן כבר אמרנו, רק שבמזה״ת הלא צפוי הוא שקורה. מי אמר שכיף לשאת בנטל האחריות הביטחונית ו-או להיות ראש ממשלה ו-או חבר קבינט בישראל? לכתוב טורים מהכורסא, לבקר ולייעץ, בדרך כלל אחרי מעשה ובדיעבד, הרבה יותר נוח וקל. ועדיין יש טוענים רבים לכתר. במצב הביטחוני הסבוך, לא פלא שראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו, העושה את מלאכתו אמונה, גם לדעת מבקריו ומתנגדיו, ממשיך להוביל בכל הסקרים.

השארת תגובה