קשישים-עולים עניים יותר מהישראלים הוותיקים

לפי הביטוח הלאומי תחולת העוני בקרב קשישים עולים גדולה מזו בקרב כלל הקשישים בארץ: 20.2% בקרב עולים לעומת 16.7% בכלל אוכלוסיית הקשישים. כ- 51 אלף קשישים עולים עניים בארץ. יו"ר וועדת העלייה והקליטה אברהם נגוסה: הם נאלצים לבחור בין תרופות, חימום ואוכל

קשיש. צילום אילוסטרציה: פרי אימייגס
קשיש. צילום אילוסטרציה: פרי אימייגס
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

קשישים שעלו לארץ עניים יותר מאלו שגדלו בארץ, כך עולה מנתוני הביטוח הלאומי, כפי שנדונו היום (שני) בוועדת העלייה והקליטה. יו"ר הוועדה, אברהם נגוסה (הליכוד) הדגיש כי כ-20% מהאזרחים הוותיקים בישראל הם עולים שהגיעו ממדינות עניות ולא הספיקו לצבור בישראל זכויות פנסיה, חיים בתנאי עוני ומוותרים על חימום או תרופות. בשנת 2017 הגיעו לישראל 3,625 עולים-קשישים, 14% מכלל העולים באותה שנה, כאשר קרוב למחצית מהעולים-הקשישים בשנים האחרונות הגיעו מארצות דוברות רוסית.

נורית יכימוביץ'-כהן, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת הדגישה כי 82% מהעולים-הקשישים משנת 1990 ועד היום עלו מחבר העמים, וכן שיעור גבוה של קשישות, 60% מכלל העולים, בעוד ששיעורם באוכלוסייה הכללית עומד על 55%. בסוף 2017 חיו בישראל 6,653 קשישים שעלו מאתיופיה בשנים 1990-2017, הרשות המקומית בה מתגורר המספר הגדול ביותר של יוצאי אתיופיה היא נתניה כ- 750 קשישים יוצאי אתיופיה; רשויות אחרות בהן התגורר מספר גבוה יחסית של קשישים יוצאי אתיופיה הן אשדוד, אשקלון, באר שבע, חדרה, ראשון לציון, ורחובות בכל אחת מהן התגוררו 450-480 כאלו. לפי נתוני הביטוח לאומי לשנת 2016, תחולת העוני בקרב קשישים עולים גדולה מזו בקרב כלל הקשישים בישראל, 20.2% בקרב עולים לעומת 16.7% בכלל אוכלוסיית הקשישים. בשנה זו חיו בישראל כ- 51 אלף קשישים עולים עניים.

נחמן שי (המחנה הציוני) חלק על ההגדרה של בני 65 ומעלה כ"קשיש", וטען כי ההגדרה חייבת לחפוף את גיל הפרישה, 67 לגבר ו-65 לאישה, והדגיש כי "כמיליון קשישים יש בישראל ועליהם לנצל את הכוח הפוליטי העומד לרשותם". חברתו לסיעה, קסניה סבטלובה, הוסיפה כי "התור בדיור הציבורי במשרד הקליטה הולך ומתארך", ויואל רזבוזוב (יש עתיד) ציין על יוקר המחיה הגבוה בשוק הדיור, שגוזל כ-80-70% מהכנסת הקשישים.

אלמו אבנט, נציג משרד הקליטה סיפר על מענקים לאזרחים הוותיקים, המועבר דרך תכניות ברשויות המקומיות, וכן סיוע לחדרי הנצחה ומוזיאוניים לגיבורי מלחמת העולם השנייה בכ-60 רשויות, וכן מועדוני-קשישים עם פעילויות העשרה רבות, ובנוסף דגש על קשישים בין יוצאי אתיופיה.

עירית גוטמן, רכזת פניות הציבור במשרד לשוויון חברתי סיפרה על מוקד הפניות לקשישים-עולים באנגלית, אמהרית, צרפתית ורוסית, המסייע במיצוי זכויות, פתרון מכשולים בירוקרטיים, סיוע בתרגום והנגשת מידע ממשלתי ועוד.

דפנה מושייב, מרכזת מינהלת הקליטה במשרד הרווחה הרחיבה על פעילויות המועדונים לקשישים, ובייחוד כאלו המותאמים לדוברי רוסית, אמהרית, אנגלית, ספרדית וצרפתית. היא הדגישה את התרחבות הפעילות בגלל עליית תוחלת החיים והגידול הצפוי באוכלוסייה הוותיקה.

מלכה פרגר, נציגת משרד הבריאות, סיפרה על שירותי תרגום במוקד הפניות והנגשה-תרבותית. דפנה כהן, מהביטוח הלאומי סיפרה על מרכז הייעוץ לאזרח, בו מתנדבים כ-5,000 גמלאים מתוכם כ-10% עולים חדשים שעלו לאחר שנת 1990. בשנת 2017 קבלו 36,187 קשישים עולים חדשים שירות מייעוץ לאזרח הוותיק ומשפחתו (ייעוץ, ביקור בית וכו').

השארת תגובה