השופט קבע: הרופא שגה, הפצוע יפוצה ב-570.000 ש"ח

פסק דין נדיר: השופט קבע כי מומחה בית המשפט קיפח את התובע. בפסק דין נדיר הוא החליט להכפיל את שיעור נכותו, ופסק כי יפוצה ב-570 אלף שקל

אופנוע
אופנוע
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

פסק דין נדיר התקבל לאחרונה ע"י כבוד השופט יחזקאל הראל מביהמ"ש השלום בתל-אביב, במסגרתו קבע כי חוות הדעת של מומחה אותו מינה, שגויה ומקפחת – וכי למעשה נכותו התפקודית של התובע כפולה מזו שקבע המומחה.

פסק הדין התקבל בתביעתו של מכונאי אופנועים (55) תושב חולון, שעבר תאונת דרכים ונפצע בכתפו ואיבד לטענתו את היכולת להמשיך לעסוק  במקצועו. המכונאי הגיש תביעה לפצותו בעילה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה -1975.

לאחר הגשת התביעה ובהסכמת הצדדים, מונה מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, אשר בדק את התובע וקבע, כי הוא סובל ממגבלה קלה בכתפו, שלא פוגעת בכושר עבודתו – והעמיד אותה על שיעור של 10% בלבד.

התובע, שיוצג ע"י עוה"ד איתן פרגו ממשרד דוד פייל ושות', זימן את המומחה לחקירה בבית המשפט אודות חוות דעתו.

במסגרת חקירתו של המומחה במהלך דיון ההוכחות, עומת הנ"ל עם מסמכים רפואיים אשר נערכו על ידי מומחים בעלי שם באורטופדיית הכתף במהלך הבדיקות והטיפולים שעבר התובע. עפ"י מסמכים אלה, סובל התובע ממגבלה קשה יותר מאשר זו שנמצאה בבדיקתו את התובע על ידי המומחה לצורך חוות הדעת.

בנוסף, הציע עוה"ד פרגו למומחה, במהלך החקירה, כי אפילו על סמך ממצאי בדיקתו את התובע, היה מקום לקבוע נכות גבוהה יותר, בהסתמך על סעיף ליקוי אחר מזה אשר בו בחר להשתמש בחוות דעתו.

במסגרת חקירתו עמד המומחה בתוקף על קביעותיו בחוות הדעת.

למרות התעקשותו של המומחה, קבע כב' השופט הראל, בפסק דינו, כי היה מקום לקבוע את נכותו של התובע עפ"י סעיף ליקוי אחר מזה שבו בחר המומחה להשתמש הקובע נכות גבוהה מזו שנקבעה בחוות הדעת.

"מדובר על תרחיש אפשרי אך נדיר אומרים עוה"ד פייל ופרגו. "ברוב המוחלט של המקרים, בית המשפט מקבל את חוות הדעת שהוגשו ע"י המומחים אותם מינה ונוטה שלא לסטות ממנה".

בסיכומו של דבר, קבע כב' השופט הראל, בפסק דינו, כי המומחה  קיפח את התובע בחוות דעתו. לפיכך מצא כב' השופט הראל לנכון, להעמיד את נכותו הרפואית של התובע בשיעור של 15%, ואת נכותו התפקודית בשיעור של 20%.

על בסיס קביעה זו, בין היתר,  חייב כב' השופט הראל את חברת 'הפול', שביטחה את אופנועו של התובע בביטוח חובה, בתשלום  פיצוי בסך של כ- 570 אלף ש"ח בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

התובע, בן 55 כיום, מכונאי עצמאי, היה מעורב בתאונה בשנת 2009 כשרכב על אופנועו, והובהל באמבולנס למיון בבית החולים ולפסון. בבדיקה בבית החולים אובחנו אצלו בין היתר חבלה באזור בית החזה עם שבר בעצם הבריח, חבלות בכתף ימין (ידו הדומיננטית), חבלה בקרסול ימין עם פצעי שפשוף, שטפי דם והגבלות בתנועה. בהמשך, עבר התובע ניתוח לקיבוע עצם הבריח, טיפול במשככי כאבים ופיזיותרפיה.

כשנה לאחר התאונה, במסגרת תביעה שהגיש המכונאי להכיר בנכותו ולפצותו במסגרת הפלת"ד – הוא נבדק התובע על ידי אורתופד מומחה מטעם בית המשפט, ד"ר אריאל אורן. התובע התלונן בפני המומחה על הגבלה בתנועה סיבובית של כתף ימין וכאבים; על כך שאינו יכול להרים משקלים של יותר מארבעה קילוגרם; על כך שאינו מסוגל לרכוב על אופנוע בשל חולשה בכף היד, ועל שאינו מסוגל לחזור לעיסוקו. כמו כן טען כי הוא מוגבל בעבודות אחזקה של הבית, חש נפיחות של הקרסול הימני ורגישות יתר למגע באזור הכתף.

עם זאת לאחר בדיקה מקיפה קבע המומחה כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה בקרסול ימין. כמו כן ד"ר אורן קבע כי לא מדובר בקרע בגיד כי אם בדלדול שרירים שלא עקב פציעה ישירה של השרירים או של הגידים. כתוצאה מכך הוא קבע לתובע נכות צמיתה בשיעור של 10% בלבד.

בבדיקה אותה עבר התובע במסגרת טיפולית, מצא ד"ר מוזס, המומחה לאורתופדיה שטיפל בו – כי התובע סובל בין היתר הגבלה קשה בתנועת כתף ימין, במיוחד בסיבוב הפנימי. ד"ר מוזס המליץ על ניתוח מתקן, וכן על הפניה לרופא תעסוקתי. "במצבו הנוכחי הוא אינו מסוגל לעבוד כמכונאי אופנועים", כתב ד"ר מוזס בחוות דעתו.

במסגרת תביעה ביטוחית נוספת אותה הגיש התובע, הוא נבדק ע"י ד"ר עופר רק, אשר הגיע לממצאים דומים.

לטענת עוה"ד דוד פייל ואיתן פרגו המייצגים את התובע, המומחה מטעם בית המשפט קיפח את התובע בקביעתו, והיה עליו לקבוע לו נכות בשיעור של 15% לפחות – בין היתר בשל הגבלה בינונית בסיבוב פנימי בכתף, כפי שמצאו ד"ר מוזס וד"ר רק. רק ומוזס קבעו כי התובע סובל מנכויות בשיעורים של 15%-20% ותקופות ארוכות של אי כושר זמני.

עוה"ד פייל ופרגו לא הסתפקו בהגשת חוות הדעת הסותרות את חוות דעתו של מומחה בית המשפט, אלא גם ביקשו מבית המשפט לאפשר את חקירתו של ד"ר אורן בנוגע לחוות דעתו.

ד"ר אורן השיב כי אינו יכול להידרש לממצאיהם של שני הרופאים, שעה שבדיקותיהם התבצעו כשנה-שנתיים לאחר שהתובע נבדק אצלו.

שופט בית משפט השלום תל אביב יחזקאל הראל קבע כי יש ממש בתשובת המומחה ד"ר אורן, ועם זאת נכון יהיה להידרש לסוגיית מגבלת הסיבוב הפנימי בכתף.

"המומחה קיפח את התובע שעה שהתעלם מהמגבלה הבינונית בסיבוב פנימי שמצא בבדיקתו", קבע כבוד השופט הראל בפסק דינו. "התרשמתי כי לא בכדי המומחה לא השיב לשאלות ההבהרה בעניין זה, שעה שעוה"ד של תובע הבהירו כי די בהגבלת תנועה בסיבוב הפנימי כדי להקנות לתובע נכות של 25% – גם אם לא נמצאו מגבלות נוספות".

משהמומחה מצא מגבלה בינונית בסיבוב הפנימי, קבע השופט, היה עליו לקבוע נכות בהתאמה – בין מיוזמתו בחוות דעתו, בין בתשובות ההבהרה ולכל המאוחר בחקירתו הנגדית. "המומחה לא עשה כן באף אחת מההזדמנויות", פסק השופט.

בחקירתו הנגדית נימק ד"ר אורן את סירובו בכך שלבדיקה יש ממד סובייקטיבי, על אף שלא כתב זאת בחוות דעתו, ועל אף שלא כתב כי התובע הדגים בפניו באופן מוגזם את מגבלותיו.

בסיום החקירה, פסק כב' השופט הראל כי שוכנע שיהיה זה נכון לקבוע שנכותו הרפואית הצמיתה של התובע היא בשיעור של 15% וכן קבע לו נכות תפקודית בשיעור של 20%.

בשל כך פסק השופט כי על חברת "הפול" לשלם לתובע סכום כולל של 571,906 שקלים, בשל הפסד השתכרות מלא בעבר והפסד חלקי בעתיד, הפסד כושר השתכרות בעתיד ואובדן הפרשות לפנסיה, צורך בסיוע הזולת בביצוע פעולות יומיומיות בעבר ובעתיד, וכן הוצאות רפואיות ונזק לא ממוני.

פסק הדין התקבל בימים אלה בבית המשפט השלום בתל אביב.

משרד עו"ד דוד פייל ושות' http://www.df-law.co.il מתמחה ברשלנות רפואית, נזקי גוף ובתביעות מול חברות ביטוח ומוסדות רפואיים.

השארת תגובה