מדוע התרבו מחלות הנפש בימינו?

ככל שנקדים לחנך את עצמנו ואת ילדינו עוד בזמנים הטובים כאשר הכל כשורה, כך נדע להתמודד עם כל קושי ומשבר ולצאת מהם בשלום במידה וחלילה יגיעו

הרב זמיר כהן
הרב זמיר כהן
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

מספרם של הסובלים ממחלות נפש גבוה מאד בזמננו. אנשים רבים אשר היו כל ימיהם בריאים בנפשם, בעלי ביטחון עצמי וכושר שיפוט וניהול, מוצאים לפתע את עצמם סובלים מחרדות מופרזות ובלתי הגיוניות, פחדים דמיוניים, דיכאונות מכאיבים ושאר מחלות נפש.

רק במקרים מועטים מופיעות מחלות הנפש ללא סיבה נראית לעין. ברוב המקרים הן מגיעות לאחר משבר הנוחת על האדם בעוצמה וגורם לו לזעזוע ולהפרעה נפשית. אך את זאת יש לדעת לגבי כל המקרים: כשם שבבריאות הגוף טיפול מונע מסייע לבריאות להימשך ואינו מאפשר למחלה להגיע, כך בבריאות הנפש. ככל שנקדים לחנך את עצמנו ואת ילדינו עוד בזמנים הטובים כאשר הכל כשורה, לחיות נכון ולהבין כראוי את מטרת הקשיים והמשברים בחיי האדם ותועלתם, כך נדע להתמודד עם כל קושי ומשבר ולצאת מהם בשלום במידה וחלילה יגיעו.

נתבונן אפוא בדרכי הטיפול המחשבתי המונע, אשר יש בהם גם להקל ובמקרים מסוימים אפילו לרפא את האדם הנמצא במשבר נפשי.

הפסיכיאטריה המודרנית והאדם

הדברים הנכתבים הינם בגדר עצות כלליות והדרכה המתאימה לאדם המצוי, על פי היסודות הבסיסיים ביותר של היהדות. אולם במצבי חולי הדורשים התייחסות פרטנית, יש לפנות למטפל מקצועי ירא-שמים לקבלת מענה ההולם כל מקרה לגופו.

למרבה הצער, חלק מהטיפול המתבצע כיום בפגועי נפש הוא אחד החטאים הגדולים כלפי בני אדם בעידן המודרני ונובע ברובו מההתייחסות למין האנושי כאל חלק ממשפחת החיות והבהמות – בניגוד גמור לגישת תורת ישראל. הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה המודרנית העושות שימוש נרחב בשיטתו של פרויד, מקישות ולמדות במחקריהן מתגובתם של בעלי חיים לתגובתו של האדם (בעיקר בפסיכולוגיה ההשוואתית שקבלה תנופה עצומה מעבודתו של דארווין ותלמידו המובהק ג'ורג' ג'והן רומנס (George John Romanes). רומנס ניסה להוכיח כי לבעלי חיים יש "תודעה אנושית בסיסית") בעוד שלאמיתו של דבר האדם הוא נזר הבריאה אשר חשיבתו ודפוסי התנהגותו באים מנפש ונשמה בעלות רבדי עומק אין סופיים. במקרים רבים מדי הגישה כיום למטופלי נפש הינה מתנשאת ולעיתים אפילו אכזרית, ואין ספק שעוד יבואו ימים בהם האנושות תתייחס בזעם ותמאן לסלוח לאחדות מצורות ה"טיפול" המקובלות כיום. אמנם נכון הוא שאי אפשר לשחרר חולה נפש המתפרע ומהוה סכנה לסביבתו ובוודאי שאין לאפשר לו להתהלך חופשי ברחובות, אולם מכאן ועד מכות חשמל והחדרת חומרים כימיים בכמות נדיבה לגופו, הדרך רחוקה. על כל איש מקצוע העוסק בפסיכיאטריה להיות בראש ובראשונה אדם מבין וטוב לב, הניגש בחרדת קודש לכל מטופל. שהרי המטופל כמטפל, אדם אשר נברא בצלם.

***

התמדת בריאות הנפש נעוצה בארבעה גורמים עיקריים:

א. הבנת משמעות הסבל בחיים ותועלתו

ב. הימנעות ממתח נפשי מיותר ומזיק

ג. התייחסות מאוזנת ונכונה למחדלי הסביבה

ד. שהייה מספקת בחיק הטבע

***

כלל א': הבנת משמעות הסבל בחיים ותועלתו

הסיבה העיקרית לרוב המשברים הנפשיים היא תחושת האין אונים וחוסר היכולת להתמודד עם קושי או סבל מתמשך, או כזה המגיע לפתע בעוצמה רבה, והאור אינו נראה בקצה המנהרה. במצבים אלה עלול האדם לחוש בודד ועזוב בעולם מפחיד ומאיים, עד כדי שבירה נפשית המכניסה אותו לעולם דמיוני הרחוק מאד מהמציאות האמיתית סביבו.

המעניין הוא שגם אנשים משכילים בעלי אופי סמכותי ורציונאלי אשר שימשו בתפקידי מפתח פיקודיים, מסוגלים ליפול למשברים נפשיים הכוללים חרדות ופחדים דמיוניים.

כמובן שהרבה יותר קל לא להיכנס למשבר מאשר לצאת ממנו. ואכן, באמצעות התבוננות נכונה, ניתן למנוע את תחושת המתח הקודמת למשבר, ואף להקל מסבלו של מי שכבר נפגע מהם. התבוננות זו יוצרת מוכנות נפשית להתמודדות עם קשיים, באמצעות הבנת משמעות החיים, סיבת הסבל בעולם והטוב והתועלת שישנם בו או שיבואו בסופו של דבר ממנו. וכשהנפש מבינה את אשר מתרחש, אינה נבהלת מההתפתחויות הקשות ואינה נשברת.

נבאר את גישת היהדות לנושאים אלה, ומתוך כך תיסלל מאליה הדרך אל השלווה ושמחת החיים.

אבן היסוד אשר עליה בלבד ניתן להשתית את ההבנה כי קיימת סיבה לסבל, סיבה אשר נועדה לטובת האדם, וכי במה שנראה רע טמון טוב, היא האמונה בהשגחתו העליונה של האלוקים.

אדם היודע כי העולם נברא כדי להיטיב לאדם, ואין מקרה בעולם. אלא הכל מושגח על ידי הבורא הצופה את העתיד ויודע בדיוק מה טוב באמת לכל אחד, מבין היטב כי בן-אנוש המוגבל מטבע בריאתו בחכמתו ובטווח ראייתו, אינו יכול להכיר את התמונה השלימה ולדעת מה טוב לו באמת. למשל, איש אינו יכול לראות את העתיד ולדעת שאילו העסק שכשל היה מצליח והוא היה מתעשר כפי שתכנן, היה עושרו מזיק לחינוך ילדיו והם היו סרים מהדרך הישרה. הוא גם לא מתייחס לאפשרות שעושר זה היה אמור להזיק לו ואפילו לסכן את חייו, כאותם אנשים שנרצחו בגלל עושרם.

כך גם הנולד מכוער במראהו או עם מום או מחלה כרונית, או אדם אשר הגיע למצב קשה זה במרוצת ימי חייו, אינו מעלה בדעתו את האפשרות שהוא, בהיותו עדיין נשמה ללא גוף, ביקש זאת טרם לידתו כדי לתקן משהו ממעשיו בגלגולו הקודם.

על האדם החי בעולם להפנים שבוראו אוהב אותו וחפץ בשלומו ובטובתו. ואם כן בוודאי שיש סיבה לסבלו אשר כל כולו מכוון ונועד בוודאי רק לטובתו.

כלל ב': הימנעות ממתח נפשי מיותר ומזיק

כחלק מניסיונות האדם במהלך ימי חייו, אמור הוא להימצא מידי פעם במצבים הגורמים למתח וללחץ נפשי ולהתמודד עמהם. לפיכך עשויה נפש האדם באופן שתוכל לעמוד במתחים ולחצים מבלי לקרוס­ – אולם עד גבול מסוים.

ואכן, הלחצים והמתחים הבאים על כל אדם בתקופות שונות בחייו באים באופן שלא יעברו את גבול יכולת העמידה של אותו אדם. שכן אין הקדוש ברוך הוא מביא ניסיון על האדם, אלא אם הוא יכול לעמוד בו (בלשון חז"ל: "אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, ואינו מבקש אלא לפי כוחן"). אולם כשם שביד האדם ניתן כח הבחירה לבחור בטוב או ברע, לשמור את מצוות בוראו או לעבור עליהן, להבריא את גופו או להזיק לו, כאשר בסופו של דבר הוא נושא בתוצאות בחירתו הטובה או הרעה, כך ביד האדם לבחור בשמירה על נפשו מנזקי מתחים ולחצים מיותרים או לחושפה להם, כאשר בסופו של דבר הוא נושא בתוצאות בחירתו.

אדם הבוחר להחדיר למוחו ולתודעתו מידע מיותר המותח אותו ומלחיצו – בנוסף למתחים הרגילים שבחיים – באמצעות צפייה בסרטי מתח ואימה, מחליש את יכולת העמידה שלו בלחצים ואף גרוע מכך, הוא חי בתחושה מוטעית ושקרית שהעולם מפחיד ומועד לפורענות במידה רבה פי כמה וכמה מהמציאות האמיתית בה הוא חי. שהרי התכנים שהכניס למוחו הציבו בפניו תמונה של עולם שכולו אלימות וצרות, פחד ואימה. וכך, כאשר הוא חווה במרוצת ימי חייו מתח נפשי עז כתוצאה ממשבר כל שהוא, צפות ועולות מתת הכרתו כל התמונות הקשות שאגר במוחו והן מצטרפות יחדיו לאיום דמיוני ענק, עד אשר הוא קורס מבחינה נפשית.

על פי אותו עקרון הצטווינו בתורה: "וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם". כלומר, ‘אשר אתם נוהים וסרים אחריהם'. הדבר נאמר בפסוק כקביעת עובדה שהאדם נוהה אחר עיניו ולבו, משום שללא השתדלות ועבודה פנימית להימנע מכך, זו תהיה נטיית הגוף החומרי ויצריו. יצר הסקרנות הגורם לעיניים וללב לתור כאותו תייר המחפש מה לראות, ויצר התאווה המבקש ליישם את אשר נקלט בחוש הראיה ובהרהורי הלב ומפיל את האדם לעבירה אשר תחילתה תאווה וסופה ייסורים. הנה דברי ספר החינוך בביאור מצוה יקרה זו:

"ענין לאו זה, שנמנענו שלא נייחד מחשבותינו לחשוב [שלא יהיה זמן בו נאפשר למחשבותינו להרהר] בדעות שהם היפך הדעת שהתורה בנויה עליו. לפי שאפשר לבוא מתוך כך למינות. אלא אם יעלה על לבו רוח [חשק, רצון] לחשוב באותן דעות הרעים, יקצר מחשבתו בהם, וישנה [אותם] לחשוב בדרכי התורה האמיתיים והטובים.

וכמו כן שלא ירדוף האדם אחר מראה עיניו. ובכלל זה שלא לרדוף אחר תאוות העולם הזה, כי אחריתם רעה וכדי בזיון וקצף. וזה שאמרו זיכרונם לברכה: ‘וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם' זו מינות. ‘וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם', זו זנות. שנאמר: ‘וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי'.

שורש מצוה זו ניגלה, כי בזה ישמר האדם מחטוא לה' כל ימיו. והמצווה הזאת באמת יסוד גדול בדת. כי המחשבות הרעות אבות הטומאות, והמעשים ילדיהן, ואם ימות האדם טרם יוליד אין זֵכֵר לבנים. נמצאת זאת המניעה שורש שכל הטובות יוצאות ממנה. ודע בני ותהא מרגלא בפומך [ויהא מורגל בפיך] מה שאמרו זיכרונם לברכה: עבירה גוררת עבירה ומצוה גוררת מצוה. שאם תשית דעתך למלאות תאוותך הרעה פעם אחת, תימשך אחריה כמה פעמים, ואם תזכה להיות גיבור בארץ לכבוש יצרך ולעצום עיניך מראות ברע פעם אחת, יקל בעיניך לעשות כן כמה פעמים. כי התאווה תמשוך הבשר כמשוך היין אל שותיו, כי הסובאים לא תשבע נפשם לעולם ביין אבל יתאוו אליו תאווה גדולה, ולפי הרגילם נפשם בו תחזק עליהם תאוותם, ולו ישתו שם כוס מים יפוג יקוד אש תאוות היין ויערב להם. כן הדבר הזה, כל איש בהרגילו בתאוות ובהתמידו בהן יחזק עליו יצרו הרע יום יום, ובהימנעו מהם ישמח בחלקו תמיד כל היום, ויראה כי 'עָשָׂה הָאֱלֹקִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים' ללא תועלת של כלום…".

וכשם שבעניינים האסורים מצד צניעות וקדושה נמשך האדם לתור אחר עיניו ולבו משום יצר הסקרנות, וסופו שנפגע הן בהכתמת נשמתו הטהורה במראה האסור והן באיבוד הרגישות ורמת רגש ההנאה בחייו הפרטיים בעולם הזה, כך נמשך הוא מתוך סקרנות יצרית אחר תכנים שליליים כגון אלו המוצגים באינטרנט, בטלויזיה ובסרטי מתח ואלימות, לצפות בהם ולרגש עצמו מהם, וסופו שנפגע הן בהכתמת נשמתו הטהורה בזוהמת מידת האכזריות ושאר המידות הרעות, והן בשחיקת יכולת עמידתו במתחים ולחצים הבאים עליו במרוצת ימי חייו.

מחקרים רבים הוכיחו את ההשפעה השלילית של התקשורת הוויזואלית – בעיקר טלוויזיה וסרטים – על בריאותם הנפשית והגופנית של ילדים ומבוגרים וכיום אין חולק על כך. בין ההשפעות השליליות שנמצאו: אלימות מכל הסוגים, דימוי עצמי נמוך, פגיעה ברמת המשכל, פגיעה ביכולות הלימודיות, התמכרות כפייתית לצפייה בתכנים שליליים, מתירנות חסרת גבולות, אלכוהוליזם והשמנת יתר. ב-1993 האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה הצטרפה לארגונים מקצועיים אחרים בקריאה לתת את הדעת על חומרי והרגלי הצפייה משום שאין ספק כי "תכנים אלימים בטלוויזיה נמצאו כגורם סיכון לבריאותם ורווחתם של הילד המתפתח והנוער, וליציבות של משפחותיהם."

כלל ג': התייחסות מאוזנת ונכונה למחדלי הסביבה והסובבים

אדם החי בתחושה מוטעית שאינו רצוי בעיני האנשים עימם הוא חי ואותם הוא פוגש, וכי הוא מוקף באנשים רעים ומנוכרים, עלול להגיע עם הזמן למסקנה שכל העולם שמסביבו רע ומנוכר וכי הוא נמצא בסיכון קבוע. ומכאן קצרה הדרך לפתח במהירות חרדות ופחדים עד כדי מחלת נפש.

כדי לא להגיע חלילה למצבים אלה, על כל אדם לחנך את עצמו ואת ילדיו לשלש הנהגות גדולות ונכבדות עליהן הצטווינו בתורה, אשר אמנם עלינו לקיימן משום המצווה שבהן, אך ככל מצוות התורה אף בהן טמונה תועלת נפלאה לאדם המרגיל את עצמו בהן עד היותן כחלק בלתי נפרד מאישיותו. והן:

א. "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ".

ב. "לֹא תִקֹּם".

ג. "לֹא תִטֹּר".

תגובה אחת
  1. ישר כח

השארת תגובה