הצבעתם אומנותם • הישג פוליטי נדיר במיוחד

הנציגות החרדית הפגינה בגרות ומקצועיות, ורשמה הישג חסר תקדים של אכילת העוגה והותרתה שלמה • הוראתו הדרמטית של מרן הגר"ח קנייבסקי, החשש מתרגיל בדקה ה-90, הביזיון ביציעי מליאת הכנסת והסיכוי לתמיכת המחנה הציוני בקריאה שניה ושלישית

משה גפני אצל הגר"ח קנייבסקי
משה גפני אצל הגר"ח קנייבסקי

השעה 1 בלילה, אחרון הנואמים סיים זה מכבר את דבריו חוצבי הלהבות וההצבעה החלה. הנציגות החרדית (למעט חברי הכנסת של אגודת ישראל) חומקת ממליאת הכנסת, כדי לוודא שח"כי יש עתיד תומכים בחוק ואילו הח"כים הערבים אינם נכנסים.

הספירה מסתיימת, 63 חברי כנסת תמכו בחוק. בתחושת הקלה נכנסים נציגינו למליאה וממהרים להצביע נגד (למי שלא זכה לבקר ביציעי הכנסת ולעקוב אחרי עבודת המחוקקים, מן הראוי להסביר כי בתום הצבעה שמית, נערך סיבוב מהיר נוסף הנותן צ'אנס להצביע עבור אלה שמשום מה לא היו במליאה בעת הקראת שמם).

יממה קודם לכן, עלה יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני לביתו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי בבני ברק, שם, בקודש פנימה, ביקש הנחיות מדויקות כיצד לנהוג. החשש המרכזי שניצב בפני הנציגים החרדים באותה שעה, התייחס לאפשרות שיו"ר 'יש עתיד' מבשל להם תרגיל, וכי הוא מתכוון למצוא בדקה ה-90 איזה תת סעיף או טיעון למדני שיאפשר לו לסגת מתמיכתו בחוק.

מצב דברים כזה היה מותיר 52 תומכים מול 50 מתנגדים לחוק. בהתחשב בפער המינימאלי ובכך שההצעה הפכה לאי אמון, אין לדעת אם לא היו אחד או שניים מחברי הכנסת הערבים 'נשברים' ומצביעים נגד הממשלה והחוק.

ההנחיה שקיבל גפני הייתה לעשות את כל המאמצים להימנע ממצב שכזה. בלית ברירה, ומאחר שחברי הכנסת מטעם 'אגודת ישראל' בלאו הכי היו מצביעים נגד, כהוראת רבותיהם, החליט גפני בתיאום עם דרעי כי ח"כי ש"ס ו'דגל' ייעדרו בסיבוב הראשון מהמליאה, והיה אם יש עתיד תפתיע ותתנגד לחוק – יימנעו חלקם ובכך יאפשרו את העברת החוק. רק למפרע, כשהתברר כי כבר בסיבוב הראשון נחצה סף של 61 תומכים בחוק, נכנסו כולם כמקשה אחת והתנגדו.

אפשר לומר שהחרדים רשמו הישג פוליטי נדיר במיוחד, הם גם אכלו את העוגה וגם השאירו אותה שלמה, גם הביכו את לפיד וגם הרוויחו את אצבעותיו, גם הביעו הצהרת מחאה אך גם העבירו את החוק הרגיש והטוב ביותר במצב הנתון, ובעיקר, שמרו על אחדות השורות.

למעט ח"כ מוזס שרץ ממיקרופון למשנהו בשבוע האחרון, במאמץ הסברתי בלתי נלאה ולא פשוט בכלל ליהודי בגילו, בחרו רוב הח"כים בפלך השתיקה, חלקם מתוך הבנה שזהו הצעד החכם ביותר וחלקם בשל הוראת גדולי ישראל, מרנן שר התורה הגר"ח קנייבסקי וראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין.

כעת, הם קוצרים את פירות ההתנהלות החכמה. נותר רק לקוות שסייעתא דשמיא תלווה אותם גם בהמשך התהליך, בוועדת הגיוס המיוחדת ובהצבעה על החוק בקריאה שניה ושלישית.

למה תתראו?

אבל לא הכל היה מושלם בערבו של יום שני, את יציע האורחים בכנסת אפיין מחזה מביש במיוחד של כמה עשרות תלמידי ישיבה שגדשו את הספסלים. מתענגים על נאומיהם המרתקים של עמר בר לב ולאה פדידה.

מתנגדי החוק השתמשו בהם שוב ושוב, חברי הכנסת נחמן שי, מירב מיכאלי ועוד הביאו אותם כדוגמה ל'רצונם' של בחורי ישיבה לצאת לעולם הגדול וכהוכחה לצורך בגיוס בני הישיבות. ח"כ יואל חסון אף הציע לשאול את אותם צופים מי בעד ומי נגד החוק. וכל זה לעיני כל האומה.

עיתונאים שונים במגזר הכללי מיהרו לעקצץ ולפרסם את תמונות ה'בטלנים' תוך הכללות ראויות לגינוי של כלל עולם התורה.

בשלב מסוים, בגילוי אחריות ראוי לשמו, ניסה ח"כ ינון אזולאי את כוחו ופנה ליציע כדי לשכנע אותם בטוב טעם לנטוש את המקום. הם סירבו, אלא מה, והרי יש להם הצגה בחינם.

אכן, לפי החוק והדמוקרטיה, מותר לאותם צעירים לנפוש ולעשות כרצונם. איננו 'משגיחים' ואין זה מתפקידנו לשלוח אותם בחזרה לסטנדר ולגמרא.

אבל כמה טיפשות, כמה חוסר מודעות וניתוק, כמה חילול השם וניגוח לעולם התורה כולו הם גורמים ומפגינים בהגעתם דווקא למשכן הכנסת, דווקא בשעות בהן מתנהל דיון רגיש כל כך, כשחברי הכנסת החרדים מנהלים מלחמה של ממש על ההכרה בחשיבות לימוד התורה.

וכבר אמר יעקב אבינו לבניו – למה תתראו?

עבודה בעיניים?

לפני כעשרה חודשים, ישב כותב השורות עם פרשן 'קו עיתונות', עו"ד אבי בלום, לראיון חג עם יו"ר המחנה הציוני שנכנס אך מעט קודם לכן לתפקידו, אבי גבאי. הופתענו לגלות רוח אחרת נושבת במשרדי מפא"י, רוח ניהולית, מקצועית, ללא דעות קדומות וריח ה'אנטי' שדבק בשמאל הישראלי.

שאלנו אותו, למשל, כך: בג"ץ פסל את חוק הגיוס. מפלגת העבודה נעדרה בקדנציה הקודמת בעת ההצבעה על החוק שהוביל לפיד. האם גם הפעם לפחות תיעדרו ותאפשרו את תיקון החוק?

גבאי השיב נחרצות: "אני לא יוצא מהמליאה, אני בעד או נגד כל דבר, לא מתחמק מהחלטות והבעת עמדה. צריך לשים לב שבג"ץ אמר שלא היה שוויון בנטל גם בחוק של לפיד, שוויון לא יכול להיות עם מכסות ויש גם את הערבים שלא מתגייסים. אני אומר דבר פשוט, אני שואל את עצמי פרקטית, אנחנו כבר 70 שנה בוויכוח הזה, הילדים שלנו עושים צבא, חלק גדול מהחרדים לא עושים והערבים בכלל לא עושים. אני בעד שמי שהולך לצבא יקבל שכר מינימום.

"אני רוצה שכמה שיותר חרדים ילכו לצבא. מי שהולך לישיבה או לשירות אזרחי זה בסדר גמור, אבל מי שעושה צבא יקבל יותר. אני לא מאמין בלהמשיך את הוויכוח הזה עוד 70 שנה. אני אומר שמי שרוצה ללמוד ולומד יוכל לעשות זאת והשאר יצטרכו לעשות צבא או שירות אזרחי, וגם מי שלומד ורוצה לצאת לעבוד יעשה שירות אזרחי".

הוספנו להקשות ולשאול: אתה בעצם אומר כאן, לא יהיה שוויון. צריך לתעדף את מי שמתגייס, יש סיכוי שמפלגת העבודה תתמוך בנוסחה כזאת?

"אני מציע את זה כיושב ראש מפלגת העבודה", השיב גבאי.

לאור הצבעתו נגד חוק הגיוס, נדמה כי מתעוררת השאלה האם גבאי חוטא לדבריו הראשונים? לדברי מקורביו, הדברים שונים בתכלית. "החזון שלו שכולם יתגייסו, אבל בניגוד ללפיד שמחפש לגייס בכוח את החרדים, גבאי מבין שזה לא יקרה, ולכן הוא אומר – בואו נתמקד בלדאוג למי שכן מתגייס ולהעלות את שכרו. משכך, כל עוד נושא זה לא טופל, גבאי לא יתמוך בחוק, הוא לא עובד אצל נתניהו ולא אמור לסייע לו לפתור משברים פנימיים", הם מסבירים.

לקראת הדיונים בועדת הגיוס וההכנות לקריאה שניה ושלישית, כשברור למדי שתקדים יש עתיד לא יחזור על עצמו ולפיד צפוי להתנגד לתיקונים בחוק, יתכן ויש פתח של תקווה לנציגות החרדית דווקא מכיוון זה, אם ישכילו להציע שהחוק המתוקן יכלול גם העדפה ותשלום הוגן למשרתים, בהבנה ובתיאום עם המחנה הציוני, תמורת תמיכה בחוק.

השארת תגובה