נדחתה העתירה לפסול את היועץ המשפטי לממשלה

נועם קוריס
נועם קוריס
הצטרפו עכשיו – וקבלו את העיתון היומי לתיבת המייל שלכם

בעתירה שהוכרעה בימים אלו בפסק דינו של כבוד השופט נועם סולברג, התבקש בית המשפט העליון להורות למשיב 1, היועץ המשפטי לממשלה, לפסול את עצמו מכל עיסוק וקבלת החלטות בחקירה הנוגעת להצעות נטענות שהציע מר ניר חפץ לכב' השופטת (בדימ') הילה גרסטל, ובחקירת הפרשה המכונה 'פרשת 4000' אשר עוסקת בקשרים של ראש הממשלה עם מר שאול אלוביץ, בעל השליטה בחברת בזק.

לטענת העותרים, הפיכתו של מר ניר חפץ לעד מדינה מחייבת את היועץ המשפטי שלא לעסוק בחקירות שלגביהן דרושה עדותו. זאת, משום שהיועץ נעזר בחפץ כדי לקדם את מועמדותו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, וגם משום שיש יסוד סביר להניח שהיועץ עצמו יהיה דרוש לחקירה כעד, על רקע עיסוקו בקשרים שבין ראש הממשלה לשאול אלוביץ במסגרת הסדר ניגוד עניינים שערך לו בעניין. לפיכך, נתון היועץ המשפטי בניגוד עניינים, ועליו לאצול את הסמכות לגבי חקירות אלה לגורם אחר במשרדו, כפי שנעשה במצבים דומים בעבר.

העותרים הדגישו כי הכלל בדבר ניגוד עניינים הוא כלל מניעתי, אשר נועד למנוע מעובד הציבור להימצא במצב פוטנציאלי שבו ישקול שיקול זר בשל האינטרסים המנוגדים. כמו כן הודגש, כי הקפדה על כלל זה נדרשת לשם שמירה על אמון הציבור ברשויות. על ניגוד העניינים בענייננו ניתן ללמוד, לגישת העותרים, על דרך של היקש מכללי האתיקה לשופטים, אשר מהם עולה כי שופט אינו רשאי לדון בעניין שהיה מעורב בו בעבר; וכן מכללי האתיקה של עורכי דין, שלפיהם עורך דין אינו רשאי לייצג אדם אם הוא עומד להעיד מטעמו.

מנגד, סבורו המשיבים, כי לא מתעוררת בעיה של ניגוד עניינים בהמשך הטיפול של היועץ המשפטי לממשלה בחקירות שמר חפץ מעורב בהן. לטענתם, ההלכה הפסוקה היא כי חשש לניגוד עניינים על רקע היכרות אישית הוא חשש ממשי, "רק אם ההיכרות הייתה מהותית מבחינת משכה או מידת האינטנסיביות שלה" (דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך א 548 (2010)); לא כך הוא בנדון שלפנינו: ההיכרות בין השניים היא היכרות שטחית ומצומצמת.

המשיבים הוסיפו, כי הטענה בדבר קשרים בין היועץ המשפטי לממשלה לבין חפץ בעת שהתמודד על התפקיד, מקורה בפרסום עיתונאי מיום 21.2.2018, שלפיו נעזר היועץ בחפץ כדי לתאם פגישה עם העיתונאי דן מרגלית. הרקע לפגישה הזו נעוץ בפרסומים שונים שפרסם דן מרגלית בנוגע ל"פרשת הרפז", פרסומים שהיועץ המשפטי הביע מורת רוח מהם בנוכחותו של חפץ. למיטב זכרונו של היועץ המשפטי, יעץ לו חפץ להיפגש עם דן מרגלית על מנת להציג לו את נקודת מבטו בקשר לפרשה; היועץ המשפטי, מצדו, אמר אז כי איננו מכיר את מרגלית, ובתגובה הציע לו חפץ להכיר ביניהם ולתאם מפגש. כך אכן היה; פגישה תואמה בביתו של דן מרגלית, חפץ הגיע אליה לצורך עריכת היכרות בין השניים, ומיד לאחר מכן עזב את המקום. במפגש הציג היועץ המשפטי לדן מרגלית את נקודת מבטו ביחס להתנהלותו בפרשת הרפז. לטענת המשיבים, נתונים אלה אינם מצביעים על חשש ממשי מפני ניגוד עניינים, ואין אפוא עילה להורות ליועץ המשפטי להימנע מטיפול בחקירות המדוברות.

אשר לאפשרות שלפיה היועץ המשפטי לממשלה יהיה דרוש לחקירה כעד, טוענים המשיבים, כי סברה זו נעדרת בסיס עובדתי. בקשר לכך הודגש, כי היועץ המשפטי לממשלה חובש את 'כובעו' של ראש התביעה הכללית, כמו גם את 'כובעו' של ראש המערכת אשר נותנת ייעוץ משפטי שוטף לממשלה, על זרועותיה. טענה שלפיה נוצר ניגוד עניינים בין השניים – בין שני 'כובעים' אלה – היא טענה מוסדית, שאינה קשורה דווקא לעבודתו האישית של היועץ המשפטי לממשלה הנוכחי; ואין לקבל אותה. לבסוף צוין כי לאור הוראת סעיף 17(ג) לחוק יסוד: הממשלה, הקובע כי "כתב אישום נגד ראש הממשלה יוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה", מוטל נטל כבד להראות כי קיים ניגוד עניינים של היועץ בקבלת החלטות בהקשר זה, ועל טענה שכזו להיות מבוססת היטב. העותרים, כך נטען, אינם עומדים בנטל הזה.

לפי פסק הדין של בית המשפט, הצדדים אינם חלוקים על אודות חשיבותו של האיסור בדבר ניגוד עניינים, כי אם על אופן ישומו בנסיבות העובדתיות הקיימות. בהקשר זה, עמדת המשיבים – נכונה. המגעים שניהל היועץ המשפטי לממשלה בעבר עם מר חפץ אינם יוצרים קרבה אישית המבססת חשש לניגוד עניינים. חפץ אמנם סייע ליועץ המשפטי לממשלה בעניין נקודתי (כאמור בפסקה 5 לעיל), אך אין מדובר בהסתייעות לטובת קידום התמודדותו על תפקיד היועץ, כפי שמציגים זאת העותרים. היכרותו של היועץ המשפטי עם חפץ היתה ברמה שטחית, מצומצמת ביותר, ולא התקיימו ביניהם קשרי חברות אישיים. היכרות כזו, בקשר לאותו ארוע נקודתי, אינה מקימה, כאמור, אפשרות ממשית וגם לא חשש סביר לניגוד עניינים.

סוגיית ניגוד העניינים בין פעילותו של היועץ המשפטי לממשלה ב'כובעו' כראש התביעה הכללית, לבין עיסוקו ב'כובעו' כראש מערך הייעוץ המשפטי – אינה מצדיקה לקבוע כי קיים ניגוד עניינים נקודתי בקשר לנדון. העותר 2 טען על ניגוד עניינים, וכנגד מעורבותו של היועץ המשפטי לממשלה ב'כובעו' כראש התביעה הכללית ב'פרשת 4000' בעניין שטיפל בו ב'כובעו' כיועץ משפטי לגבי קשרי ראש הממשלה עם מר אלוביץ. העותר 2 אינו מצדד בפיצול סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה. על כל פנים, סוגיית ריבוי ה'כובעים' של היועץ המשפטי לממשלה היא סוגיה מורכבת ויש לגביה עמדות שונות (ראו דוח הוועדה הציבורית לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה ונושאים הקשורים לכהונתו 52-56 (1998)), אולם כל עוד מקובל ריבוי ה'כובעים' הללו בשיטת המשטר שלנו, הרי שבכך אנו מניחים שהיועץ המשפטי לממשלה מסוגל להתמודד עם המורכבות שהדבר גורם; אין טעם להטיל דופי מיוחד בכך בנדון שלפנינו.

כפי שנמסר, וזו שגרת העבודה בכגון דא, העיסוק בשעתו בנושא הסדר ניגוד העניינים, בכללו הבירור העובדתי בנוגע לקשריו של ראש הממשלה עם מר אלוביץ נעשה בעיקר על-ידי מחלקת היעוץ והחקיקה (משפט ציבורי-מינהלי) במשרד המשפטים והיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, אל מול בא כוחו של ראש הממשלה. במקביל, עלה גיבוש ההסדר מעת לעת בפגישות עבודה שוטפות של היועץ המשפטי לממשלה עם ראש הממשלה. לדברי המשיבים, כאמור, טענת העותרים על כך שהמשיב אמור להעיד בתיקים הנדונים, נשענת על השערה ספקולטיבית, והיא אינה מבוססת עובדתית. המשיבים הניחו את הדעת, במובן זה שקיימת אצלם מוּדעוּת לחשש בדבר ניגוד עניינים, ומעת לעת נבחן עניין זה לפי הצורך. כך למשל, כשהתעורר חשד לניסיון להטות את ההליך לבחירת היועץ המשפטי לממשלה (שבו נבחר המשיב 1 לתפקיד) התקיימה התייעצות של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה יחד עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי) והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי), כדי לדון בשאלת האפשרות לניגוד עניינים אצל היועץ המשפטי לממשלה. העמדה שהתגבשה כמפורט וכמנומק בתגובת המשיבים לעתירה היתה כי לא קיימת מניעה לטיפולו של היועץ המשפטי בפרשה זו, אם כי ככל שיהיה שינוי בתמונה הראייתית – ישקל העניין מחדש. לימים, עם התקדמות החקירה, משהתברר כי מדובר בארוע נקודתי, קיבלה המסקנה הנ"ל משנה תוקף. המשיבים הפנו בתגובתם לעתירה לעוד מצבים אחדים שנתקלו בהם, שחייבו בחינה נוספת של האפשרות למניעוּת של היועץ המשפטי לממשלה או של אחרים מטיפול בנושא. ישנן שיטות עבודה מסודרות לשם כך. פרקליט המדינה ביחד עם גורמים אחרים, נדרשו באופן פרטני לבחון מצבים מעין אלה, כשהתעוררו. כך נעשה, וכך עוד יֵעשה, במידת הצורך.

לבסוף, לא למותר לציין, כי סוגיית ניגוד העניינים של היועץ המשפטי לממשלה בקשר לעיסוקו עם ראש הממשלה, על רקע ההיכרות ביניהם, נדונה בכמה הליכים משפטיים בעבר, שהצדדים הפנו והתייחסו אליהם. בבג"ץ 43/16 תנועת אומ"ץ אזרחים למען מינהל תקין וצדק חברתי ומשפטי נ' ממשלת ישראל (1.3.2016) נדונה השאלה העקרונית בדבר מינויו של היועץ הנוכחי, בין היתר על רקע כהונתו כמזכיר הממשלה. באותו עניין נקבע כי אין עילה לפסילה מוחלטת של היועץ הנוכחי מלהתמנות לתפקיד, ודי בהסדר ניגוד עניינים פרטני שייערך לו (ראו פסקאות 77­–80 לפסק הדין של השופט (כתוארו אז) ס' ג'ובראן). קביעה זו במישור העקרוני, אינה שוללת טענות קונקרטיות בדבר חשש לניגוד עניינים בסוגיות ספציפיות. אכן, טענות כאלו הועלו בקשר לעיסוקו בחקירותיו של ראש הממשלה – אולם נדחו (בג"ץ 4344/16 לוי נ' היועץ המשפטי לממשלה (9.3.2017)). נקבע כי מן ההכרעה בבג"ץ 43/16 עולה כי "ליועץ המשפטי ניתן לעסוק בכל נושא, לרבות כאלה שבהם היה מעורב כמזכיר הממשלה בכובע מקצועי. חזקה על היועץ המשפטי כי ימנע עצמו מטיפול במה שהיה מעורב בו באופן החורג מהתנהלות מקצועית כאמור, אך לא מצאנו דופי בהודעת משיבי המדינה בהקשר זה". עוד העיר בית המשפט לגופו של עניין, כי "מדובר במנגנונים רבי משתתפים, החל ביועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה ובכירי משרדיהם ועד לפרקליטים ולאנשי המשטרה העוסקים בחקירה ובליוויה. איננו סבורים כי בקלות יכולות להינתן החלטות שאינן ראויות ושקולות ו'לחמוק תחת הרדאר', המקצועי מזה והציבורי מזה". על בסיס נימוק דומה נדחתה גם עתירה שכוונה לעיסוקו של היועץ המשפטי לממשלה בחקירת רעייתו של ראש הממשלה (בג"ץ 88/18 משגב נ' היועץ המשפטי לממשלה מר אביחי מנדלבליט (16.1.2018)).

על הרקע הזה הוגשה העתירה דנן, שבה התבקש בית המשפט לקבוע כי חרף כל האמור לעיל, כניסתו של ניר חפץ לתמונה מטה את הכף לכיוון ניגוד העניינים. ברם, בית המשפט העליון סבר, על יסוד האמור לעיל, כי אין בכוחו של הקשר בין היועץ לבין חפץ – כפי שהוצג – כדי להטות את הכף.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט 

השארת תגובה