אוהב שלום / הצייר שהפך לגאון מקובל

ציוריו נמכרו בעשרות אלפי דולרים עד שזנח הכל לטובת התורה והקבלה • הנאום ב'לב לאחים', רבו הגר"י כדורי זצ"ל, החברותא באנגלית עם הגר"ש פינקוס זצ"ל, עשרות הספרים שחיבר, והשקפתו המלאה בנושא האברכים ולומדי התורה

הגר"י הלל
הגר"י הלל

ישיבת 'חברת אהבת שלום' בירושלים איננה ככל הישיבות, לא תמצאו בה בחורים אלא אברכים נשואים בלבד, בסניף המרכזי של הישיבה בשכונת מאה שערים בירושלים לומדים כמאתיים וחמישים אברכים בכמה בתי מדרש המחולקים לסוג לימוד שונים, שיעוריו של ראש הישיבה הגאון המקובל הגר"י הלל מתמקדים בעיקר בקבלה אך גם בסוגיות הש"ס, לחברת אהבת שלום רשת הפרוסה בכמה ערים בארץ ובכל רחבי הרשת לומדים כשמונה מאות אברכים, בראשותו של הגר"י הלל גם סמינר גדול לבנות.

דמותו של הגר"י הלל מקבצת סביבו רבים מכל העדות והחוגים, אלפים מגיעים מידי שנה לרקוד בהיכל הישיבה במאה שערים בהקפות השניות במוצאי שמחת תורה, הגר"י הלל עצמו עומד על הבמה ושר עם הציבור, כאשר השירים ברובם לא שגרתיים. במשך כחצי שעה ממשיך ראש הישיבה את השיר "גלה גלה זיו הודי" כאשר ראש הישיבה אומר "גלה גלה" והציבור "זיו הודי" וכן להיפך במנגינה סוערת ובליווי מוסיקת טראנס, מה שמביא רבים מן הצעירים לשמוח ולרקוד בישיבה.

מלבד הישיבה עומד הגר"י הלל בנשיאות בית דין לענייני ממונות שהאב"ד הגאון רבי נפתלי נוסבוים עומד בראשו. בית הדין ממוקם ברחוב רבי נחמן מברסלב 6 בירושלים והוקם כבר בתשמ"ז, החיבור בין הלכה לקבלה הוא מאוד נדיר ומאפיין את דמותו של הגר"י.

כתלמיד ישיבת פוניבז' נקשר הגר"י הלל מאוד עם מרן הגראמ"מ שך זצ"ל והיה לתלמידו המובהק, את מסלול הכניסה לתורת הקבלה עשה הגר"י עם המשגיח הגאון רבי דן סגל וכן עם הגאון רבי שמשון פנקוס זצ"ל שהיו לומדים יחדיו באנגלית.

במסעותיו של מרן הגראי"ל זצ"ל לצרפת ודרום אמריקה צירף אליו את הגר"י הלל למסע בגלל קשריו עם הקהילות הספרדיות בחו"ל, להגר"י הלל קשרים חזקים עם הנגיד הררי רפול, הנגיד אברהם שמיל גרוס, ריי הבר, מושה גרטנר, ועשירי הקהילה החלבית.

הגר"י נודע כמי שמסייע רבות ליתומים, הדבר הראשון במעלה אצל ראש הישיבה הוא עזרה ליתומים, דבר נוסף הוא קירוב רחוקים.

הנאום ב'לב לאחים'

בכנס 'לב לאחים' יצא הגר"י הלל במתקפה נגד ההפגנות על רקע הגיוס לצה"ל, תלמידיו מציינים כי "מיקומה של ישיבת חברת אהבת שלום בשכונת מאה שערים הביא את ראש הישיבה לכאוב ולראות מקרוב את ההפגנות, סיבה נוספת להתנגדות להפגנות היא בגלל החילול השם וריחוק רחוקים שעושים את הפעולה ההפוכה מקירוב, ולכן גם דיבר על כך בכנס לב לאחים".

בכנסת "לב אחים" נשא משא מעורר: "גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, מרן ראש הישיבה זצוק"ל פועל עבורנו ומתפלל להצלחתנו ובפרט להצלחת כל פעילי 'לב לאחים'. אנחנו נמצאים בדור עם הזדמנויות עצומות. זו שעת רצון נפלאה וגדולה להצליח בהפצת תורה. צריך לדעת את מקומנו בשעה זו. לפני למעלה משבעים שנה עברה על עם ישראל שואה נוראה. ישנה עוד שואה שאולי קצת נשכחה, השואה של קהילות הספרדים במזרח התיכון, זו שואה של היוונים. נעשו ניסיונות אכזריים לעקור מהם תורה.

"רבינו ראש הישיבה זצוק"ל דאג שתהיה לנו תורה, שיהיו אברכי כוללים. מכמה מעטים זכינו לאלפים ורבבות כ"י. לימוד התורה הקד' הוא ששומר עלינו כמו שנאמר: 'השכם והערב עליהם והם כלים מאליהם'. 'אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ד' נקרא'. רשעי ישראל צר להם על גידול עולם התורה והם לוחמים נגדנו. 'בקש לבן לעקור את הכול'. הדרך היחידה היא עוד תורה, עוד ישיבות, עוד קירוב. השם יברך את כל האברכים הפועלים בהנהגת גדולי ישראל בעבודת הקודש. ברכתי לכם: לכו מחיל אל חיל. יש לנו נשק אמיתי, חזק שעמד לנו, היא שעמדה לנו, התורה הקדושה. אין לנו שיור אלא התורה הזאת. אחד הניסיונות שבדור זה אלו שיוצאים להפגנות. אני רגיל לומר, בחור ישיבה שיוצא מתוך כותלי הישיבה זה סכנת נפשות ממש, רק יציאה הוא כבר בסכנת נפשות, כל שכן שהם נעשים חיילים היום, זה עוד צבא, צבא שלוחם, צבא ששורף, צבא שזורק, זה גם צבא.

"שכחנו את הנשק האמיתי, השכם והערב עליהם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות והם כלים מאליהם. אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם השם אלוקינו נזכיר. הכח להצליח בלימוד התורה, זה הכח האמיתי, זה הנשק הסודי שלנו, וזוהי ההצלחה".

דרשה נוספת של הגר"י שחוללה גלים הייתה בשיעורו ביום השואה, אז סיפר: "היה איש צדיק, ארי עלה מבבל – איש תקיף וקנאי הרב צדקה חוסיין זצ"ל, הוא סיפר שאחרי מלחמת העולם השנייה היו באים אנשים וכביכול מתלוננים על השם איך הרג שש מיליון יהודים, אמר להם, היה פעם עשיר גדול והיה לו הרבה כסף בבנק, והבנק היו עושים בשבילו השקעות ומפעם לפעם מודיעים לו מה הרוויח וכו', פעם אחת בא לבנק והודיע 'עשיתי את החשבון ואתם טעיתם בהכל' אמרו לו 'בנק לא טועה, הכל אוטומטי', התחיל העשיר להתפרע ולהתנפל על המנהל, הזמינו משטרה ועוד יותר התפרע, אז הזמינו את אנשי בית המשוגעים, לקחו אותו באזיקים לתא ושם המשיך לצעוק שהבנק טועה, אז העמיקו לו את הבור עוד יותר, חשב לעצמו מה אעשה פה – דפק על הדלת והודה שהבנק צודק ואני טעיתי, אז העלו אותו מהבור, והנמשל – אנחנו לא יודעים מה טוב לנו וצריך לסמוך על השם שאינו טועה ויודע מה טוב לנו ומי ששואל מפסיד".

תולדותיו

הגאון המקובל רבי יעקב הלל נולד לפני 72 שנה בהודו להרב משה הלל זצ"ל, נכדו של הרב אברהם הלל שכיהן כאב"ד בעיראק. בבחרותו חי באנגליה, שם למד בישיבת גייטסהד, ולאחר מכן עלה לישראל ולמד בישיבת פוניבז' בבני ברק. רעייתו היא הרבנית המסורה ציונה, בתו של הרב יצחק אוחנה זצ"ל, שהיה רבה הראשי של קריית שמונה.

מיד לאחר נישואיו למד במכון להכשרת דיינים ורבנים שהקים הראשון לציון דאז הרב יצחק נסים, ובמכון הארי פישל. את יסודות חכמת הקבלה למד בין היתר אצל הגאון רבי מרדכי עטיה זצוק"ל.

מאז שנת תשל"ב הוא מוסר שיעורים יומיים בקבלה. בשנת תשל"א הקים בירושלים את ישיבת המקובלים "חברת אהבת שלום", על שם חבורת המקובלים בראשות רבי שלום שרעבי זצ"ל, וכיהן בראשותה עם הגאון המקובל רבי דוד בצרי. בהמשך פרש הגר"ד בצרי והקים את ישיבת השלום.

כבוגר ישיבת גייטסהד מוסר הגר"י שיעורים גם באנגלית, ויש בכך ייחודיות עצומה עבור תלמידי חו"ל.

הגר"י הלל מכהן גם כנשיא של ארגונים ומוסדות, הבולטים שבהם הם ארגון 'שלום לעם' שפועל להחזרה בתשובה של בני נוער וסמינר בנות אלישבע בירושלים. הוא עומד בראש רשת כוללים "אליבא דהלכתא" – כוללי ערב ללימוד הלכה, שבהם אלפי אברכים, בעיקר באזור ירושלים.

הגר"י הלל נחשב לבעל השקפה קנאית, בפרט ביחס לחברה הספרדית. בקשר לכך מספרים תלמידיו ל'כל ישראל': "הוא מכבד כל רב מובהק, גם אם מדובר בציוני דתי או רב המחזיק במשרה ממשלתית. בספריו נזכר לא אחת הרב אברהם יצחק הכהן קוק. היה מקורב לזקן המקובלים רבי יצחק כדורי זי"ע, והיה בקשר מיוחד עם הראשון לציון רבי מרדכי אליהו שהיה בקי בתורת הקבלה.

"הכלל אצל הרב שהוא אינו מתייחס למה אומרים ברחוב או לסטיגמות, יהודי תלמיד חכם בעיניו הינו תלמיד חכם גם הוא חובש כיפה בצבע אחר או כיפה סרוגה. ראש הישיבה הולך עם האמת ואומר את דעתו בכל דבר ועניין גם כאשר מקורביו או תלמידיו ממליצים לדלג במקרים מסוימים על האמת כדי להרוויח תרומה או לא לדבר עם רב פלוני כדי שלא יראה כלפי חוץ בצורה שלא תוסיף כבוד לראש הישיבה – אך ראש הישיבה מסרב לכל דבר שאינו אמיתי ופועל אך ורק כשההלכה בראש סדר העדיפויות".

הגר"י כתב עשרות ספרים (ראה מסגרת). המכון להוצאת ספרים שבראשותו הוציא לאור מאות כרכים של ספרי מחברים מהדורות הקודמים, רובם מכתבי יד. הוא מחזיק באוסף נדיר של כתבי יד עתיקים ונדירים.

פרט מרתק שלא רבים יודעים, כי בבחרותו עסק הגר"י בציור, ואחד מציוריו נמכר בכ-40,000 דולר, סכום עצום במיוחד באותם ימים. לקראת נישואיו זנח את תחום הציור כמקצוע ושקע בתורה ובהלכה, עד היום הרב מבין בציור ויודע להעריך שוויו של ציור, לא פעם בבתי נגידים בחו"ל הוא מביע התפעלות מהציורים היקרים בבתיהם.

לגר"י הלל 15 ילדים, חלקם מלמדים במוסדותיו.

על אברכים ופרנסה

אנו מפרסמים כאן שאלות ותשובות מתוך סימפוזיון שנערך לפני כמה חודשים, בו חשף הגר"י הלל את משנתו בנושא עולם הישיבה מול החומר הגשמי:

• איך מצליחים האברכים לפרנס את בני משפחתם אם עיסוקם כל העת רק בתלמודם?

"פרשת ויחי יעקב בתורה הינה פרשה סתומה, ורגיל אני לדרוש בפרשה זו כמין חומר. שיעקב איש תם יושב אהלים, הוא רמז על דרך החיים של תלמיד חכם יושב אהל, בן תורה אמיתי השוקד על תורתו יומם ולילה. ועל כך נשאלת השאלה, ויחי יעקב, מהיכן ירק זה חי? איך בני התורה יחידי הסגולה חיים וקיימים? וידוע כמה דחוקה היא הפרנסה וכמה דחוקות הן התמיכות, וזו תמיהה רבתי.

אך התשובה לכך – שפרשה זו סתומה, אין לך לשאול שאלות ולדרוש תשובות כי פרשה סתומה לפנינו. על דרך אומרם בתענית שאין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין. וזה כעניין שאמרו באבות 'כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ'. דרך ארץ פירושו טרדות הפרנסה, וכמו שכתב הרמב"ם (בסוף הלכות שמיטה ויובל) 'ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ד' לשרתו ולעובדו לדעה את ד', והלך ישר כמו שעשאו הא-לקים ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם, הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ד' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים'. והיינו, שהשי"ת הוא הדואג לו דבר המספיק בכדי שיוכל להתקיים. זהו הנס הגדול של משפחות בני התורה, שלמרות כל דחקות הפרנסה, הינם חיים ומתקיימים בסייעתא דשמיא.

אבל התמיהה היותר גדולה, היא תמיהת מוסדות התורה, שהיא גדולה מתמיהת היחידים. ויחי יעקב, המוסדות הקדושים לתורה ולתעודה, בתי החינוך, תלמודי תורה, ישיבות קטנות, ישיבות גדולות, כוללי אברכים, סמינרים, מהיכן ירק זה חי. איך עולם התורה בארץ הקודש ובגולה ממשיך להתקיים? גם כאן התשובה ברורה: פרשה זו סתומה, אין מקום לשאול שאלות, בנס הם עומדים. הנס של ה'ארון נושא את נושאיו' – הוא נס נצחי, התורה הקדושה היא הנושאת את לומדיה, את מרביצי התורה, את מוסדות התורה ואת תומכי התורה.

וממין העניין יש לפרש בעניין הארון נושא את נושאיו, שכשם שקיום התורה הוא מעל לדרך הטבע, כך גם תומכי התורה במסירות נפש – ואני חוזר ואומר במסירות נפש דייקא – זוכים להנהגה של למעלה מדרך הטבע, לברכת שמים בכל מעשה ידיהם ועסקיהם למעלה מדרך הטבע, באופן שיוכלו להתמיד להיות תמכין דאורייתא וצנורות שפע למוסדות הקדושים".

• הדור גדל וצרכיו גדלים, וכי ניתן לסמוך על הנס גם בעת הזאת?

"אכן אכשר דרא, וגבר עלינו חסדו של הקב"ה שהגדיל את עולם התורה, עד שהגענו בדורנו למציאות כה מבורכת שלא הייתה עידן ועידנים, ויתכן שבמשך אלף שנה לא היו עמלי תורה בכאלו ממדים והיקפים, רבבות רבבות ומאות אלפים שבכל אתר ואתר, כן ירבו.

לעומתם ועמם, הקים לנו הקב"ה לגיון של תומכי תורה, שבט זבולון, יהודים שמוסרים נפש לתמוך בעולם התורה ולהחזיק בעץ החיים, והם חיים על מנת לתמוך. חז"ל אמרו על אופייה של אומה זו, שנתבעים ונותנים, ובמשמעות של נתבעים נראה שזו היא הדרך לקבץ מעות, לתבוע, לדחוק, להפציר, להטריד, ללחוץ, עד שיעשה עמך צדקה וחסד. אבל בשבחם של הני תמכין דאורייתא שבימינו יכולני לומר שאינם נתבעים ונותנים, הואיל וכלל אין צורך לתבוע מהם, הם חפצים בכך ואצים רצים לתרום מרצונם הטוב. ניכר עליהם שהם חיים כדי להרים נדבות. כל דאגתם להיות מן המעלים בקודש ולתרום עוד ועוד. בצדקתם הם מפזרים ממון רב ועצום, פשוט שלא די להם בשיעור מעשר, אף אינם מסתפקים בעשרים אחוז, ביודעי ומכירי קאמינא שיש הנותנים חמישים אחוז מכספם, ויש שנותנים גם מעבר לכך. והרי זו פרשה סתומה, פלאי פלאות, נדיבים אלו מפזרים ממונם על דרך שאמרו חז"ל בברכות אם ראית דור שהתורה חביבה עליו – פזר, והם נוהגים כך בכספם, שאינם אומרים די במעשרות, אלא מפזרים ממש, ובבחינת 'כספם בחוצות ישליכו', וברוך ד' א-לקי ישראל שלא נפקד מקומה של מידה טובה זו בקרב שלומי אמוני ישראל".

#אברך שמרגיש שהפרנסה קשה לו, ויש היום הרבה אפשרויות לנסות ולהשיג תוספת, כשהכל בתחום התורני, במכונים לעריכת ספרים, או מסגרות של חיזוק וקירוב, יש כאלו שלוקחים לימוד עם תלמידים, מה ניתן להמליץ לאברך שרוצה להוסיף משהו לפרנסתו מבלי לצאת מתחום הלימוד?

"ראשית ראוי להדגיש שזהו חסרון באמונה, כי אם יאמין ויבטח בהקב"ה, לבטח הוא יתברך ימלא צרכיו. ורק מי שבכל זאת מתקשה להגיע לדרגה זו, והוא חש שעליו לפנות גם לעניין צדדי בתחום התורני, אזי צריך לדעת ולראות באיזה סוג אברך מדובר. ישנם אברכים שעדיים לגדולות, ומי שמכיר בהם צריך לעודד אותם ולאפשר להם להמשיך בשקידתם, אולי באופן פרטי של הסכם 'יששכר וזבולון'. ובאמת אסור שהם יצאו מהלימוד ולא יתאפשר להם לגדול, וטוב שיקיימו את דברי הנפש החיים כפשוטו בביאור מחלוקתם של רבי ישמעאל ורשב"י, שאמרו הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם, והרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם, שדייק מזה שיחידים אכן עלתה בידם כרשב"י, שכן בכל הדורות יש הרבה סייעתא דשמיא. ומי שבאמת יקבל עליו עול תורה, הקב"ה יעזור לו ויוכל להמשיך בלימוד.

לצערנו, קיימים כיום אנשים לא מעטים שהיה ביכולתם להיות מגדולי ישראל, והפסדנו אותם כי הם יצאו למצוא פרנסתם בדברים צדדיים, ולא היו שם משכילים להבין אל דל, כמה היה באפשרותם לגדול ומה היה יכול לצאת מהם אלמלי קבלו את התמיכה הראויה".

• וכאלו שאינם מצליחים להגיע להסכמים אלו, ועול הפרנסה רובץ לפתחם?

"אברכים שיש להם בעיית פרנסה וחייבים לצאת להשיג מעט למחייתם, וכמו כן אברכים שקיימת אצלם בעיה לשבת ללמוד כל היום, והם חשים בצורך להתעסק במשהו מן הצד, שאדרבה עיסוק זה מחזק אותם ללמוד בשקידה בשאר שעות היום, ונפשם בשאלתם כדת מה לעשות. הנה ראוי להקדים ולהדגיש שאי אפשר להניח יסוד מוסד כללי בדבר זה, כי כל אחד הוא סוגיה בפני עצמו.

ולגבי דירוג הדברים, יש אנשים שמאד מתאימים לעסוק בקירוב, ולהם טוב שיפנו עצמם לזה. אולם אני מאד חושש ומבקש להיזהר בדבר, כי ישנם כאלו שעלולים לרדת בעצמם בזמן שהם עסוקים בלהעלות אחרים, וצריך בדיקה מאומצת שלא לרוץ לכל מין קירוב באשר הוא, ובפרט שלא לפרוץ גדרי הצניעות. וכמו שאנו מחויבים לחשוב ולדאוג על הנשמות הנדחות בקצה העולם היהודי, על אחת כמה וכמה שצריכים אנו לדאוג על נשמה יקרה של אברך בן טובים, שנולד להורים צדיקים, שהתפללו על ילדיהם, והורידו עליהם דמעות שיגדלו לתורה ולמצוות, ועכשיו שולחים אותם לקירוב ברחובה של עיר, הרי הם יכולים להינזק בנפשם, וצריך בדיקה מעמיקה לראות אם הם מתאימים לכך, ודבר זה נצרך להיעשות רק על ידי הדרכת גדולי הדור ועל פי הוראותיהם.

והגם שלמעלה מכל ספק כי ארגוני הקירוב עושים דבר גדול מאד, וגם אנחנו מעודדים זאת ועוסקים בזאת, אבל הנכון לעשות כן בתבונה. וכגון, לקחת אברכים יותר מבוגרים מגיל שלושים ומעלה, שהם כבר חזקים ובנויים ויכולים לתת ולהעניק מעצמם לאחרים, וכך מוצאים פרנסה יתירה, וגם מוציאים לפועל את הכוחות שלהם.

וכן יש אברכים לא מעטים שהם בעלי כישרונות מיוחדים בכתיבה ועריכה, ולכן מתאים להם האופן הזה של התעסקות בעריכת ספרים. ויש בזה צד מעלה שמלאכתן נעשית באופן שמור, שעושים זאת בבית או בבית המדרש. והיא מצווה רבה להגדיל תורה ולהאדירה, ובמיוחד בהתעסקות בספרי רבותינו הראשונים, יש בזה הרבה זכות וסיעתא דשמיא. ואין ספק שבעלי השמועה נעשים עבורו מליצי יושר.

אני באופן אישי יכול להעיד על עצמי, שהרי אנו עמלים רבות בתחום זה במסגרת 'מכון אהבת שלום' המוציא לאור מתורתם ומגנזיהם של גדולים רבים מגאוני דורות עברו, ואני רואה בזה הרבה פלאות מהסייעתא דשמיא. לעיתים שואלים אותי מה סוד ההצלחה שלנו. ואני עונה ואומר שזה בזכות הספרים שהוצאנו לאור עולם קרוב לשש מאות ספרים, שאין לי ספק שצדיקי עולם אלו הם מליצי יושר בעדנו. ואני מבאר זאת על דרך שאמרו חז"ל בשכר האומרים דבר שמועה מפיהם ש'שפתותיהם דובבות בקבר', דמ"ש 'דובבות' היינו דובבות בתפילה להצלחת מפיצי ולומדי ומלמדי תורתם, כיון שגרמו להם נחת רוח ועליית נשמה בהפצת תורתם שעמלו עליה יומם ולילה במסירות נפש. ואכן זו עבודת קודש, ומי שיש לו כשרון לכך ראוי שיעשה זאת, ובעיקר כשהוא נותר ספון באהלה של תורה ברמה לימודית גבוהה".

• רבים מתקשים כיצד יגמרו את החודש, ואף אם יש לו אפשרות להכנסה, הוא מעדיף להישאר ולעסוק בלימוד בלבד, כי הוא נהנה מהלימוד וחי מכך, איך מחזקים אותו?

"לעניות דעתי, שאלה זו של 'הסתפקות במועט' הוא ענין התלוי במושגי הסביבה והזמן. לדוגמה, ישנן שכונות שיש בהן כמה שכנים שבאו מחו"ל. פעם התבטא באוזני מישהו באומרו: 'תראה הם אינם מסתפקים במועט, יש להם עזרה בבית, יש להם רכב או לעיתים שניים, ויש להם כל מיני דברים שהם בגדר לוקסוס שאין לאברכים רגילים כמונו'. והשבתי לו: תלוי כיצד מתבוננים על הדבר, כי יש צד שנאמר דאדרבה הם הקריבו וויתרו יותר מאתנו. אנחנו לגבי אבותינו שהיו חיים בחדר אחד והיו ישנים בדוחק כמ"ש 'על הארץ תישן וחיי צער תחיה', הנה כיום יש לנו ב"ה דירות די יפות ומרווחות ואף תנאי חיים משופרים. ולעומתנו, אותם בני חו"ל, הם מקריבים הרבה יותר בעד חיי התורה כאן בארץ, כי בבואם לכאן הם יורדים ברמת החיים באופן ניכר ממה שהיו רגילים לה בחו"ל. שם היה לחלקם הגדול חיי מותרות גדולים בהרבה. על כן צריך להסתכל על ההסתפקות במועט באופן יחסי. ועל כל פנים צריך לדעת שזו לא חכמה לדבר על ההסתפקות ולהוסיף ולהעמיס עוד ועוד על שכמה של האישה את כובד ונטל הבית.

אנחנו מכירים דור שלם כאן בירושלים שכמעט יצא לתרבות רעה בגלל העניות שהייתה מנת חלקו. בני הדור ההוא ראו את העניות הגדולה ששררה בביתם וחוו על בשרם את חוסר היכולת להתקיים אפילו במינימום הכרחי, וזה הביא אותם לפרוש מהלימוד ולתור אחר דברים אחרים שיביאו מעט רחבות. לפיכך ראוי לכל אברך ואברך להסתכל על הצרכים באופן יחסי ולראות את האמת שבצרכיו אלו.

לכן צריך לשקול את הדברים באופן אחראי. יש דברים חיוניים, יש דברים מיותרים, ויש אף דברים מזיקים. כמובן בן תורה אינו צריך לצפות לתנאי פאר ולוקסוס מעבר למקובל, אבל דברים בסיסיים כמעט כולם צריכים, והם הכרח לנוחיות הבית בדור שעול החיים מכביד מאד על האישה.

רגיל אני לומר מוסר לאברכים שלנו, שאנו היום כמו דור דעה, וכמו שהם היו אוכלי המן, אנחנו גם נקראים היום אוכלי המן, שכן כיום אף אחד לא ימות מרעב. חובה להדגיש ולומר, שכיום כל מי שמקבל עליו עול תורה, יש לו אפשרות של פרנסה לצרכים ההכרחיים, וזהו הסייעתא דשמיא של דורנו. ומי שאינו מנצל את התנאים הללו, התביעה עליו מאד גדולה. ועל כל העוסקים בביסוס ובהרחבת מקומות תורה מוטלת האחריות לדאוג לכך שיהיה בהם כדי לכלכל בכבוד את הלומדים, ואז תבוא עליהם ברכת טוב, וזכותם גדולה מאד".

• רבים מראשי הכוללים מתלוננים על קשיים באיתור כספים עבור האברכים, האמנם?

"מי שיש לו מקום תורה אמיתי, שכל שאיפתו להצמיח דורות של תלמידי חכמים, ד' יהיה בעזרו. לפעמים אני שומע פה ושם אמרות מאנשים כאלו שאומרים לי, כי הם נאלצים לסגור את הכולל בשל חוסר בתקציבים שאין להם לשלם, ואני משיב ברורות, למרות החריפות שבדבר, שמי שמדבר כך עדיף אכן שיסגור את הכולל. כי מאז ומקדם מעולם לא שמענו שסוגרים מקום תורה משום מחסור כסף, וכידוע שהארון נושא את נושאיו. ואם הוא מקום תורה אמיתי יהיה לו קיום. וכך הוא גם אצל האברכים, כל יחיד צריך לדעת ברורות, שכל אברך שמקבל עליו עול תורה באמת, מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ, ומובטח הוא שתהיה לו פרנסה לכל הנצרך לו באמת".

• כיצד ניתן לחזק את אותם אברכים שמסתפקים במועט ועמלים אך בתורה?

"בל נשכח את העיקר, שלימוד התורה ביגיעה לא רק מביא לידי שכר בעולם הבא, אלא כפי שאמרו חז"ל במסכת אבות, 'כך היא דרכה של תורה', היינו שזו הדרך להצליח בלימודה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה וחיי צער תהיה ועל הארץ תישן. ועל כך דקדק התנא לסיים, אם אתה עושה כך 'אשריך בעולם הזה' וטוב לך בעולם הבא. הרי שגם בעולם הזה אשריו – אין שמחה וסיפוק בעולם הזה כמי שלומד בתורה ומתייגע בה להתענג על ד'.

מספרים על כמה גדולי ישראל שהיו מביעים הרגשה זו. מרן הגרא"מ שך זצוק"ל אמר פעם לגביר גדול שביקר בביתו – 'אני מקנא בעולם הבא שלך. כל כך הרבה תורה הרבית והפצת בכספך, אבל 'עולם הזה' יש לי יותר ממך, אין לי שום עול וחשש, ויכול אני להשקיע כל מרצי אך בלימוד, ואילו לך יש עול כבד, כמו שאמרו חכמינו 'מרבה נכסים מרבה דאגה'. זאת היא ההסתכלות האמיתית, אבל העולם חושבים להיפך, שהגביר יש לו עולם הזה שאין כדוגמתו, ואילו למרן הרב שך חסר לו בעולם הזה, אבל לבטח יש לו את העולם הבא. אבל מרן ז"ל ידע להגדיר זאת נכון, כי 'ונהפוך הוא'.

ובזה ניתן לסיים ולחזק את תחושת הסיפוק לאברכים הממיתים עצמם באהלה של תורה, שמלבד כל השכר הספון להם בעולם הבא, יש להם אף את העולם הזה ביתר שאת. וזהו חיזוק רב לאברכים בני ימינו שיפנימו זאת היטב. ועל כל פנים, כבר ידוע דברי חז"ל אודות העוסקים בתורה מתוך הדחק, שהם חביבים לפניו יתברך מכל. וסוף סוף אמרו חז"ל כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר!"

ספריו:

אהבת שלום – על הרש"ש, שיטתו בקבלה וחיבוריו

סידור כוונות אהבת שלום – (6 כרכים) הגדה של פסח, חנוכה ופורים, ספירת העומר, כוונות חג השבועות, סוכות וכוונות נענועי הלולב. כרך נוסף כולל: כוונות הסעודה, כוונות ברכות הנהנין, כוונות הצדקה, כוונות פדיון נפש לחולה. בכל כרך מופיע קונטרס "שפת הים" ובו ביאור על הכוונות.

שפת הים – (7 כרכים) ביאורים בסדרי הכוונות על פי הרש"ש. יצאו לאור כרכים: שבועות, פסח, שובבי"ם, חנוכה, ספירת העומר, סעודה וברכות הנהנין.

ושבתה הארץ – בעניין סדר הכוונות בשנת השמיטה. כולל קונטרס "כנסייה לשם שמים" לקט מגדולי הדורות בנושא הכוונות בשנת השמיטה. וכן מאמר "בעניין סדר הכוונות בשנת היובל".

שרשי הים – (5 כרכים) ביאורים על ספר עץ חיים של רבי חיים ויטל. כולל פירוש המבאר את דבריו וכן ביאורים וחידושים

שרשי הים – חידושים וביאורים על שער התיקון מתוך ספר עץ חיים של רבי חיים ויטל

אספקלריא דנהרא – ביאור על הקדמת רחובות הנהר של הרש"ש. מכיל שני פירושים, ביאור רהוט בשם "נהרא ופשטא", ועיונים וביאורים בשם "מעמקי הים".

וישב הים – (3 כרכים) שאלות ותשובות הלכה למעשה על ארבעת חלקי שולחן ערוך, משולבים בהנהגות על פי הקבלה

גלי הים – פירושים חידושים וביאורים על שער הכוונות להאר"י ונהר שלום וסידור הכוונות לרש"ש

הבן בחכמה – (3 כרכים) מאמרים וביאורים בתורת הקבלה ובכוונות הרש"ש

ביאורים והגהות על כתבי יד של המקובל רבי שאול דויק הכהן – על ספר "פאת השדה", בכתבי האר"י והרש"ש

רוח הים – (2 כרכים) שיחות ומאמרים על ימים נוראים, פסח ושבועות.

תקנת השבים – מאמרים בגדרי התשובה והתיקון על החטאים, ובפרט בעניין ימי השובבים. כולל קונטרס "פודה ומציל" סדרי תפילות ותיקונים לימי השובבים, וסדר פדיון "פ"ד תעניות".

עד הגל הזה – על ל"ג בעומר והילולא דרבי שמעון בר יוחאי.

בנין אריאל פתח שער השמים – מבנה העולמות העליונים.

תמים תהיה – ביאור מצוות "תמים תהיה עם אלוקיך", וחובת ההתרחקות מקבלה מעשית ומקובלים מתחזים.

רני עקרה – ילקוט פקידת עקרות ועקרים, כולל עצות, סגולות, תפילות ודברי נחמה.

עמודי הוראה – ביאור על ספר "מורה באצבע" מרבי חיים יוסף דוד אזולאי.

גבורת האר"י – תשובות ומאמרים בעניין קביעת ההלכה במחלוקת בין הפוסקים והמקובלים וכללי הפסיקה כדעת המקובלים.

ישמח משה

תהילות יוסף – תולדות רבינו יוסף חיים מבגדאד.

ויצץ ציץ – קונטרס המבאר שגם לפי הקבלה יש מצווה שייראו הציציות של הטלית קטן לעיני כל.

עוטר ישראל בתפארה – בעניין הנחת תפילין של רש"י ושל רבינו תם, האם להניחם ביחד או בזה אחרי זה.

בין זרועות עולם – פסק בעניין כיוון העמדת המיטה בין דרום וצפון.

ילקוט פטר חמור – בהלכות ובענייני פדיון פטר חמור, נערך עם חברי המכון של ישיבת "חברת אהבת שלום".

סידור תפילת רפאל – עם הלכות ומוסר מספרי החיד"א, נערך עם חברי המכון של ישיבת "חברת אהבת שלום".

"בן איש חי – תולדותיו, קורותיו ומורשתו לדורות", בהוצאת "מרכז שלום לעם".

כתבוני לדורות – תיאור השתלשלות כתיבת תורת האר"י. לטענת יוסף אביב"י חלקים נרחבים מהספר הועתקו מספרו בנין אריאל.

דברי תורתו מתפרסמים גם בירחון מקבציאל.

תגובה אחת
  1. ישנו פרט אחד שאינו נכון:
    לרב ישנם 19 ילדים. לא 15

השארת תגובה