הטוב והרע: סנקציות כלכליות, יעדים אפשריים

היתרונות: יעדים ברי השגה, הסרת הסנקציות הפליליות, גמישות בהגדרת 'מיהו חרדי' ושנתיים ללא סנקציות כלכליות • החסרונות: חרב כלכלית מ-2020, ואפשרות להסרת ישיבות מהרשימה על ידי שר הביטחון

חיילים חרדים (צילום: דובר צה"ל)
חיילים חרדים (צילום: דובר צה"ל)
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

לאחר חודשים של עבודה, הגישה ביום שני בערב הועדה המקצועית שמונתה על ידי שר הביטחון את המלצותיה לתיקון חוק הגיוס. המלצות שהתקבלו ברגשות מעורבים בקרב הנציגים החרדים. מחד, נדמה כי מדובר בהצעת החוק הטובה ביותר שניתן להשיג ושיש לה סיכוי לא רע לעמוד גם במבחן בג"ץ ולסיים אחת ולתמיד את סאגת חרב הגיוס המונפת על עולם התורה, בנוסף, ההצעה מאפשרת באופן מוחלט לכל בחור המעוניין לשקוד על תלמודו – לעשות זאת ללא הפרעה.

שתי בעיות ישנן בכל זאת בהצעה הנוכחית: האחת היא סנקציות כלכליות, שיוטלו החל מ-2020 באם היעדים יוחמצו ביותר מ-5%. גם אם הסיכוי לכך קלוש, עצם האמירה של הטלת סנקציות מותירה טעם חמצמץ, והבעיה השנייה היא היעדים שהוקשחו בגירסה הנוכחית וייכללו בחוק עצמו. עם זאת, לדברי גורם בכיר המעורב בפרטים, היעדים ברי השגה, והגדרת 'מיהו חרדי' בחוק המוצע מאפשרת לעבור את המשוכה, כך גם הסנקציות הכלכליות יימנעו ממילא.

עוד נקודות שכדאי להכיר בהצעה החדשה: 'פיצוי' למשרתים בדמות הגדלת דמי המחיה ומימון תואר ראשון, הורדת גיל ההצטרפות לשירות אזרחי בשנה, והפחתת גיל הפטור מ-26 ל-24.

לפי הצעת החוק, יעדי הגיוס בשנה הקרובה (2018) יעמדו על 3,348 לשירות צבאי ו-648 לשירות אזרחי. בשנים שלאחר מכן יירשם גידול זוחל עד ליעד של 5,737 מתגייסים לשירות צבאי בעוד עשור, בשנת 2027, בנוסף ל-1,107 מתגייסים לשירות אזרחי.

בעשור שלאחר מכן יגדל יעד הגיוס בשיעור מינימאלי, שיחושב לפי גידול המגזר החרדי בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בתוספת אחוז אחד לשנה. מכאן ואילך, כלומר משנת 2038, יגדל שיעור הגיוס רק בהתאם ליחס הגידול של המגזר החרדי.

אחד הח"כים החרדים אומר בשיחה עם 'קו עיתונות' כי "ניכר שבוועדה חיפשו פתרון 'אכיל', כזה שכל הצדדים יוכלו לתמוך בו. הקשר ההדוק של הצבא לאורך השנים עם 'ועד הישיבות' מנע הצהרות אנטי שהיו מסכלות מראש כל סיכוי לחוק סביר".

מי שדווקא מיהר להתלהב מההצעה, למרות שבעבר פסל את מסקנות הוועדה, הוא יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד. בהודעה שפרסמה המפלגה נאמר כי "המתווה לגיוס חרדים שהוצג על ידי הוועדה שמינה שר הביטחון, הוא למעשה חזרה לחוק השוויון בנטל של יש עתיד. כל עקרונות המתווה לקוחים מן החקיקה שהעברנו בקדנציה הקודמת כולל הסנקציות על אי עמידה ביעדים.

"אנו מצפים משר הביטחון ומן הממשלה לא לתת לשיקולים פוליטיים לעוות ולמסמס את מסקנות הוועדה. נעמוד על המשמר נגד כל ניסיון לקומבינה דומה לזו שכבר עשתה הממשלה הנוכחית ונפסלה בבג״צ. נילחם על השוויון בנטל ועל עקרון צבא העם כי זה עתיד המדינה והחברה הישראלית".

מיותר לציין כי אין כל דמיון בין חוק לפיד שהטיל סנקציות פליליות על הלומדים עצמם, לחוק הנוכחי שמטיל סנקציות גלובליות תקציביות בלבד, שגם הן מוטלות בספק גדול.

נקודה נוספת וראויה לציון, היא האפשרות שנתונה בידיו של שר הביטחון להסיר ישיבה מרשימת הישיבות, באחת מארבע האפשרויות הבאות: אם אחוז מסוים מתלמידיה שייקבע על ידי השר לא התייצב בלשכת הגיוס, אם ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהקשר של הדיחויים, אם הופרו הכללים שנקבעו על ידי השר, ואם התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות לדעת השר את הסרתה מהרשימה.

סעיף אחרון זה עשוי להעלות תהיות על דרכי מימושו, בעיקר לאור דברי עבר של שר הביטחון, כי ישיבות שיפגינו נגד צה"ל או ראשי ישיבה שיתבטאו נגד צה"ל יוסרו מהרשימה.

בסיעות החרדיות מיהרו להכריז כי יתייעצו עם גדולי ישראל. ל'קו עיתונות' נודע כי הגאון רבי ברוך סולובייצ'יק ויו"ר ועד הישיבות הגרח"א קאופמן צפויים להגיע הערב (ד') למעונו של מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין, בכדי לדון עמו בנושא. במקביל, צפויים חברי הכנסת להיכנס למעונם של גדולי ישראל לדון עמם בנושא.

על הפרק ישנה גם הצעה של כמה מחברי הכנסת שנחשפה לראשונה באתר 'כל הזמן' מבית 'קו עיתונות', לאחר שהם העלו בקשה לכנס את שלוש מועצות גדולי התורה, כפי שכבר נעשה בעבר בסוגיה רגישה זו, אך נכון לעכשיו לא התקבלה ההוראה עדיין מגדולי ישראל לעשות זאת.
יו״ר ש״ס השר אריה דרעי הגיב "קיבלתי את תזכיר חוק הגיוס שהופץ על ידי שר הביטחון. אלמד אותו היטב ואביא אותו במלואו לעיונם והכרעתם של מרנן ורבנן חברי מועצת חכמי התורה ובראשם מרן ראש הישיבה שליט״א.

סיעת ש״ס רואה בלימוד התורה ערך עליון בעם ישראל ותעמוד בתוקף שכל לומד תורה יוכל להמשיך לשקוד על תלמודו ללא הפרעה וללא כל מגבלה. סיעת ש"ס מביעה מורת רוח על הניסיון להעניש את לומדי התורה על ידי הפחתת תקציבי המוסדות. לא ניתן יד לכל פגיעה במעמדם של בני הישיבות". דברים ברוח דומה פורסמו גם בביטאוני הבית של 'אגודת ישראל' – עיתוני המבשר והמודיע.

השארת תגובה