אמון הצרכנים בישראל – מהנמוכים ב-OECD

עוד בנתוני הלמ"ס: הערבים פסימיים ביותר והיהודים אופטימיים, חסרי תעודת בגרות ובלתי מועסקים פסימיים באחוז גבוה יותר • וגם: מה המצב במדינות אירופה

אילוסטרציה
אילוסטרציה
משאיר אבק לכווולם! המסלול המקיף ביותר בשוק של עיצוב גרפי ותקשורת חזותית

החל מחודש מרץ 2011 החלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בביצוע סקר חודשי שוטף – "סקר אמון צרכנים" ("Consumer Confidence Survey"), שתוצאותיה מתפרסמות לראשונה ומספקות לא מעט נתונים מעניינים על רמת הפסימיות והאופטימיות של הישראלים במדד המחירים לצרכן, כולל השוואה לשאר מדינות ה-OECD.

סקר זה, המתבצע בקרב אוכלוסיית בני 21 ומעלה, נועד לאסוף מידע על ההערכות של הפרטים לגבי השינויים הצפויים במצב הכלכלי, הערכות שעליהן מתבסס מדד אמון הצרכנים; לאסוף מידע על ציפיות לשינויים במדד המחירים לצרכן; לסייע לזהות תפניות במצב המשק לצורך מעקב אחר מחזור העסקים ולאסוף מידע לגבי ציפיות לרכישות גדולות ולשינויים ברמת החיסכון של האוכלוסייה.

מדד אמון הצרכנים תחום בטווח שבין מינוס 100 לבין פלוס 100. ככל שערך המדד קרוב יותר לגבול העליון, הוא מעיד על אופטימיות גדולה יותר. כאשר המדד קרוב לאפס, מדובר בהיעדר ציפיות לשינוי במצב הקיים. המתודולוגיה של הסקר תואמת את ההנחיות של ארגון ה-OECD לסקרים מסוג זה. מה שמאפשר השוואה של מדד אמון הצרכנים בין המדינות החברות בארגון.

מדד אמון הצרכנים במאי 2018 עומד על 7%- (באפריל 10%-). זאת, בהמשך למגמת העלייה שמאפיינת את המדד מאז יוני 2013 (אז עמד ערך המדד על 36%-). למגמת העלייה תורמים בעיקר שני מאזנים: המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית והמאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של המדינה.

ציפיות הפרטים לגבי המצב הכלכלי של משק הבית הן חיוביות מאז נובמבר 2015 ומעידות על אופטימיות זהירה של הצרכנים. ערכו של המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה שעומד החודש על 5%-, מעיד על מגמת שיפור בציפיות הפרטים לעומת יוני 2013, אז עמד על 52%-.

מנתוני הלמ"ס עולה כי בקרב אלה שאינם מועסקים עומד ערך המדד על 16%- ומצביע על פסימיות רבה יותר לעומת המועסקים, שאצלם ערך המדד הוא 3%-. לעומת זאת, בקרב חסרי תעודת בגרות עומד ערך המדד על 14%- ומצביע על פסימיות רבה יותר לעומת בעלי תעודה אקדמית, שאצלם ערך המדד הוא 1%-.

עוד עולה מהסקר, כי היהודים אופטימיים בהרבה מהערבים הישראלים. בעוד בקרב האוכלוסייה הערבית עומד ערך המדד על 21%- ומצביע על פסימיות רבה יותר, באוכלוסייה היהודית ערך המדד הוא 4%-.

בהסתכלות נרחבת יותר וגלובלית, ברוב מדינות ה-OECD נצפית מגמת שיפור במדד האמון. בגרמניה נצפית מגמת שיפור מאז פברואר 2016 (6%- לעומת 6% במאי 2018); באוסטריה ניכרת מגמת שיפור, מערך של 16%- בנובמבר 2015 לערך חיובי, 11% במאי 2018; בהולנד , נצפית מגמת שיפור מאז מרץ 2016 (3%-) וערך המדד בה החודש מעיד על אופטימיות ועומד על 17%. באיטליה חל שיפור בשנה האחרונה בערך המדד – 16%- במאי 2017, לעומת 7%- ב2018; גם ביוון נצפה שיפור במדד אמון הצרכנים (על אף שנותר נמוך), מ-74%- במרץ 2017, ל-51%- במאי 2018.

בצרפת, שבה נצפתה מגמת החמרה מאז חודש יוני ועד חודש אוקטובר 2017, התייצב ערך המדד בחודשים האחרונים, ובמאי הוא עומד על 5%-. בממלכה המאוחדת הייתה התייצבות של המדד מתחילת שנת 2017 ובמאי ערך המדד הוא 3%-. מאז קיץ 2016, ערך מדד אמון הצרכנים בממלכה המאוחדת שלילי, במקביל להצבעה ולהיערכות לקראת הפרישה מהאיחוד האירופי (ה-Brexit). יש לציין כי בשנים 2014 ו-2015, נצפו בממלכה המאוחדת ערכים חיוביים של מדד אמון הצרכנים, אשר העידו על אופטימיות.

נתון מעניין נוסף, נוגע לספרד החווה לאחרונה טלטלה מנהיגותית נרחבת בעלת השלכות כלכליות נרחבות, שם ערך המדד נותר יציב מאז תחילת 2015 (עומד על 1% במאי). במדינות הסקנדינביות דנמרק, שוודיה ופינלנד ערך המדד חיובי ונע בטווח שבין 14% לבין 25%. בפינלנד ערך המדד הגבוה ביותר מבין המדינות שנבחנו (25%). גם בהולנד, בלוקסמבורג ובצ'כיה ערך המדד חיובי לרוב, בשלוש השנים האחרונות.

בישראל ערך המדד (7%-) מעיד על שיפור גדול בציפיות הצרכנים מאז יוני 2013, ואולם בהשוואה לרוב מדינות ה-OECD המוצגות בתרשים, ערכו עדיין נמוך. ביוון ערך המדד נותר חריג ונמוך במיוחד, 51%-, נוכח המשבר הכלכלי העמוק.

השארת תגובה