לאחר החקירה: יהיה כתב אישום?

אתם שאלתם והעורך דין משיב: ישיבה קטנה שלא 'הקימה' עמותה והבנק מסרב להעביר כספים בשל תביעה נגד שותף בחשבון על חוב פרטי לגורם שלישי

נועם קוריס
נועם קוריס
הצטרפו עכשיו – וקבלו את העיתון היומי לתיבת המייל שלכם

שאלה: לפני כעשר שנים פתחנו ישיבה קטנה. כיון שאיננו עמותה פתחנו חשבון בבנק על שמי ושם אדם אחר בשם משה, שעל שם אביו המנוח נפתחה הישיבה. לימים נתבע השותף משה על ידי אנשים בעסקיו הפרטיים. בית-המשפט הוציא צו עיקול לכספים שלו בבנקים. כיון ששמו מוזכר בחשבון הישיבה עוקלו כספי הישיבה והבנק טען כי כדי לשחרר את הכסף צריך בית המשפט לאשר כי הכסף שייך לישיבה ואינו שייך למשה. לקחנו עו"ד שפתח תיק לפס"ד הצהרתי. לדיון הוא הזמין גם את התובעים, והם מעכבים את החזרת הכסף לישיבה. האם אמנם העו"ד היה חייב להזמין את הצד שתבע את משה, או שמא היה די בהזמנת ההוצאה לפועל?

תשובה: צדק עורך הדין שלכם אשר הזמין כל צד שהיה עלול להיפגע מהסעד ההצהרתי שביקשתם, שכן בבקשת סעד הצהרתי מבית המשפט יש לנקוט בתום לב ובגילוי, כאשר חלק מחובות אלו הן צירוף של כל מי שעלול להיפגע מהצו כמשיב בבקשה לצו.
נתון נוסף שלא צוין בשאלה אך הוא רלוונטי למדי הנו האם בחשבון שפתחתם אתה ומשה הייתם בעלי זכות חתימה כל אחד בנפרד או שרק חתימה של שניכם יחדיו חייבה חשבון זה. במידה ורק חתימה של שניכם יחדיו חייבה את החשבון האמור, סביר להניח שתוכלו להציל לפחות מחצית מהכספים ואולי אף את מלוא הסכום בחשבון, במידה ואכן תוכיחו שהכספים אכן היו מיועדים לישיבה בלבד.

שאלה: ברצוני לדעת מה החוק במקרה שאדם שובר בשוגג בקבוק יין בתוך חנות מכולת, כאשר כמובן עדיין לא שילם עליו בקופה?

תשובה: אם נבחן שבירת מוצר בחנות בשוגג, על ידי לקוח ובאמצעות דיני הנזיקין יש להניח שמבחינה משפטית יחולק הנזק (שווי הבקבוק) בין הלקוח לבין החנות ובהתאם למידת האחריות וההתרשלות של כל אחד מהם. אם נניח הבקבוק הונח בצורה רשלנית ובמקום מועד לנפילה על ידי החנות – יש להניח שאחריות החנות תגבר ואחריות הלקוח תפחת.

שאלה: נחקרתי במשטרה ולאחר מספר חודשים קיבלתי מכתב שאומר שהתיק נסגר בהעדר אשמה, מה משמעות העדר האשמה?

תשובה: לאחר חקירת משטרה על המשטרה או הפרקליטות להחליט האם יוגש כתב אישום בתיק או אם לאו. במידה ומוחלט שלא להגיש כתב אישום בסיום החקירה, נגנזת החקירה ונסגרת באחת משלוש עילות גניזה. העדר עניין לציבור הנה עילת סגירה שאומרת שעל אף שלכאורה קיימות ראיות מספיקות להרשעה בתיק, עדיין חומרת העבירה או אינטרסים ציבוריים אחרים אינם מצדיקים הגשת כתב אישום בנושא.

אם הגיע התובע למסקנה כי אין בתיק ראיות מספיקות להעמדה לדין, עליו להכריע בדבר עילת הסגירה של התיק. בהקשר זה על התובע לשאול את עצמו: האם הראיות שבתיק מותירות ספק סביר לגבי חפותו של החשוד? אם התשובה לשאלה זו היא בחיוב, הרי שעילת הסגירה הראויה היא "חוסר בראיות מספיקות". אם התשובה היא שלילית, יש לסגור את התיק בעילה של 'היעדר אשמה'.

הטיפ המשפטי ניתן לשלוח שאלות למדור במייל kurislaw@gmail.com או לפקס 077-7060059

השארת תגובה