קבלו: המלצות וועדת חוק הגיוס

משרד הבטחון וצה"ל הקימו ועדה משותפת שבחנה את סוגיית חוק הגיוס בצל גזירות לפיד והגישה מתווה המלצות שעתיד ל'עמוד' בפני בג"צ

מנדל ראטה עם החיילים החרדים בגבעתי (1)
מנדל ראטה עם החיילים החרדים בגבעתי (1)

"הוועדה לבחינת גיוס בני הציבור החרדי", המשותפת למשרד הביטחון ולצה"ל, ממליצה על: קביעת יעדי גיוס חדשים לצה"ל ולשירות הלאומי, העלאה שנתית הדרגתית במספר המשרתים, סנקציות כלכליות משמעותיות על אי- עמידה ביעדי הגיוס וקידום הטבות ותגמולים לכלל המשרתים

הוועדה: "היקף המתגייסים בני הציבור החרדי לצה"ל הוכפל פי 10 בעשור האחרון. יש להמשיך במאמצים ולהגדיל באופן הדרגתי את כמות המשרתים בצה"ל ובשירות הלאומי. המהלך מתכתב עם תהליכים המתרחשים במגזר החרדי וההצעה היא בניית תוכנית רב שנתית המאפשרת להם להעמיק ולהבשיל ובמקביל להתגייס במספרים הולכים וגדלים"

הועדה מונתה על-ידי שר הביטחון, אביגדור ליברמן, במטרה לגבש הסדר בר-קיימא, ישים ורלוונטי, שיעלה בקנה אחד עם צרכי צה"ל כצבא עם ממלכתי ושוויוני; יעמוד בפסיקת בית המשפט העליון בבטלו את תיקון 21 לחוק ויזכה להסכמה הרחבה הנדרשת, לשם עיגונו בחקיקה. בראש הועדה עמד היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו"ד איתי אופיר וחברים בה: רח"ט תומכ"א, תא"ל ערן שני, הפצ"ר, תא"ל שרון אפק, הרבצ"ר, תא"ל הרב אייל קרים וראש האגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון, מר משה צין. הוועדה נפגשה במהלך השבועות האחרונים עם גורמי צבא, גורמים ממשלתיים, רבנים ואנשי ציבור נוספים.

המלצות הוועדה התקבלו פה אחד ואושרו על ידי הרמטכ"ל ועל-ידי שר הביטחון. על בסיסן גובש תזכיר חוק שמפורסם בשעה זו להערות הציבור, לקראת הבאתו לאישור הממשלה והכנסת, במטרה להשלים את הליך החקיקה עד לתום מושב הקיץ הנוכחי.

המלצות הועדה:

-עיקרון הגיוס לכל הוא ערך עליון והינו חיוני לשמירה על צה"ל כצבא עם ממלכתי

-לצה"ל צורך במתגייסים בני הציבור החרדי ויכולת לקליטתם בצורה מיטבית לצה"ל, באופן התורם להמשך העסקתם בעתיד במשק

-הוועדה הגדירה יעדי גיוס חדשים, שיביאו לעלייה שנתית הדרגתית במספר המשרתים

-יקבעו בחקיקה סנקציות כלכליות משמעותיות לישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס

-אי עמידה ב-85% מיעדי הגיוס, במשך 3 שנים ברציפות, תביא לביטול התיקון לחוק

-יינתנו הטבות ותגמולים לכלל המשרתים על מנת לצמצמם את אי השוויון

-הוועדה ממליצה לקדם הרחבה של סנקציות מנהליות כנגד עריקים ומשתמטים

-צה"ל והשירות הלאומי יוסיפו מסלולי שירות מותאמים לציבור החרדי שיקדמו השתלבות בתעסוקה

 

תמצית המלצות הוועדה לבחינת גיוס בני הציבור החרדי

עקרונות כלליים: השוויון בגיוס לצה"ל הוא ערך עליון והינו חיוני לשמירה על צה"ל וחיזוקו כצבא עם ממלכתי הממלא את ייעודו הגנה על מדינת ישראל והבטחת קיומה; הסדרתה של תכנית – ארוכת טווח להגדלה עקבית של שיעורי הגיוס והשירות הלאומי, אשר בד בד עם תהליכים חברתיים, כלכליים ותרבותיים המתרחשים כבר היום במגזר החרדי, תצמצם בהדרגה את אי- השוויון בשירות ותקדם שינוי חברתי; הצבת יעדי שירות כוללים לצבא ולשירות לאומי אזרחי, תוך שמירה על בכירות השירות הצבאי; עליה שנתית במספר המשרתים ששיעורה יפחת באופן הדרגתי; הוספת מסלולי שירות מותאמים לציבור החרדי, על גווניו השונים, ותכניות לימוד במסגרת השירות שיקדמו השתלבות בתעסוקה; השלכות כלכליות בהיעדר עמידה ביעדי השירות; פקיעת התיקון לחוק במקרה של אי השגת יעדי השירות במשך תקופת זמן מתמשכת; עיגון בחקיקה של הטבות ותגמולים לכלל המשרתים ושקילת הרחבתם של צעדים מנהליים המושתים על עריקים או משתמטים.

מתודולוגיה

הוועדה מונתה על ידי שר הביטחון במטרה לגבש הסדר בר קיימא שיעלה בקנה אחד עם צרכי הצבא כצבא עם ממלכתי, יתייחס להערות בית המשפט העליון בבטלו את תיקון 12 לחוק ויזכה להסכמה הרחבה הנדרשת, לשם עיגונו בחקיקה. הוועדה נפגשה עם גורמי צבא, גורמים ממשלתיים, רבנים ואנשי ציבור נוספים.

עמדת צה"ל ביחס לשילוב הציבור החרדי כפי שהובאה בפני הוועדה צה"ל, מיום הקמתו ומזה למעלה משבעים שנים, הוא צבא עם ממלכתי ושוויוני, המבוסס על גיוס חובה ועל ערך ה"שירות לכל". עיקרון זה הוא עיקרון עליון אשר ימשיך לעמוד בבסיס פעילותו של צה"ל ולהנחות אותו.

צה"ל מדגיש את חשיבות מימוש גיוס החובה הן לאור הירידה לאורך השנים באחוז המשרתים מתוך כלל חייבי הגיוס, והן לאור הקיצוץ בסד"כ הצפוי מקיצור משך השירות, עליו החליט הדרג המדיני.

צה"ל ערוך ומוכן לקלוט לשורותיו מתגייסים מכל חלקיה של החברה הישראלית, ללא קשר להשקפת עולמם או לאורח חייהם.

היקף המתגייסים לצה"ל מקרב בני הציבור החרדי גדל פי עשרה בקירוב בעשור האחרון. לעמדת צה"ל, הדבר מבטא השתלבות מוצלחת של בני הציבור החרדי בצה"ל, ויש בכך תרומה חשובה לצה"ל.

צה"ל ימשיך ויפעל למימוש הנחיות הדרג המדיני ביחס לשילוב חרדים בצה"ל.

ערך לימוד התורה

הוועדה מכירה בחשיבותם של לימוד ולומדי התורה בעם ישראל ובמדינת ישראל. בד בבד, סבורה הועדה כי יש לנקוט צעדים משמעותיים ואקטיביים לצמצום אי השוויון בשירות ולהעלאת שיעור המתגייסים מקרב בני הציבור החרדי, תוך הבנה ריאלית כי שיעור הגיוס במגזר החרדי לא ישתווה באופן מלא בשנים הקרובות לזה במגזר הכללי.

יעדים ארוכי טווח

על מנת לאפשר לתהליכים המתרחשים במגזר החרדי להעמיק ולהבשיל, מומלץ לקבוע יעדי שירות לטווח ארוך וליצור תהליך שישקף עלייה מדורגת במספר המתגייסים על פני תקופה כוללת של עשר שנים. העלייה ביעדי השירות תהיה בשיעור גידול דומה הן למשרתים בצבא והן למשרתים במערך השירות הלאומי, כאשר לכל מסגרת יוצבו יעדים נפרדים, אולם מדידת העמידה ביעדים תיעשה ביחס ליעד משותף כולל, תוך איזון הדדי בין פערים ועודפים במסגרות השונות.

יודגש כי במישור הערכי ובמישור צרכי הצבא, כפי שפורט בעמדת צה"ל לעיל, העיקרון המוביל הוא ערך "השירות לכל". היעדים ארוכי הטווח מבטאים ניתוח ריאלי של המגמה הצפויה על בסיס שיעורי הגיוס הקיימים.

הוועדה ממליצה כי שיעור המשרתים יעלה בכל שנה עד ליעד ארוך טווח מוסכם. עם זאת, ברור כי פוטנציאל הגידול הולך ופוחת ככל שמספר המשרתים עולה. על כן, מומלץ להתבסס על שיעורי השירות הקיימים כנקודת מוצא, תוך קביעת שיעור גיוס התחלתי לצה"ל של 3.100 משרתים (על בסיס כ 3.000 חרדים שהתגייסו לצה"ל עד כה בשנת הגיוס 2017) ושיעור השתלבות התחלתי בשירות – הלאומי של 600 משרתים (על בסיס כ- 350 חרדים שהשתלבו בשירות הלאומי ב 2017). כן מוצע להציב יעדים לפיהם שיעור השירות יגדל ב 8 אחוזים בשלוש השנים הראשונות, 6.5 אחוזים בשלוש השנים הבאות לתכנית, ו- 5 אחוזים בארבע השנים עד סיום תקופת עשר השנים הראשונות, בהתאם לטבלה:

יעדי השירות יוסדרו בחוק. היעד בתום עשר השנים הראשונות הוא שילוב רוב הציבור החרדי במערך השירות הצבאי או הלאומי. יעדים לטווח הארוך ייקבעו בהתאם לאמור להלן.

באשר להמלצה זו של הוועדה, צה"ל הבהיר כי ככל שיעדים אלה ייקבעו על ידי הדרג המדיני, צה"ל יידע לממשם באופן שיאפשר שירות איכותי. כמו כן צה"ל ימשיך לחזק את המנגנונים והמסלולי לשילוב בני הציבור החרדי תוך שמירת אמונתם וצביון חייהם, מתוך רצון להסדיר את שירותם בצורה הטובה ביותר.

מסלולי השירות לאומי

בפני הוועדה הוצגו נתוני ההשתלבות בשירות הלאומי אזרחי אשר היו רחוקים מאוד מהיעדים שהוצבו במסגרת ההסדרים הקודמים. נמסר לוועדה על ידי נציגי השירות הלאומי אזרחי כי הטעמים בגינם נוצר פער כאמור הינם, בין השאר, גיל ההצטרפות המינימלי לשירות הלאומי והיעדר תמריץ כלכלי ביחס ללומדים בישיבות. לשם השגת יעדי השירות ישנה חשיבות רבה ליצירת מסלולי שירות אומי אזרחי אטרקטיביים עבור האוכלוסייה החרדית, לפיקוח ובקרה על מסלולי השירות וכן ליצירת תמריצים להשתלבות בהם. מסלולי השירות יכללו, בין היתר, אפשרויות הכשרה מקצועית וכן מסלולי שירות קהילתי בתוך החברה החרדית. עוד מומלץ להקדים את גיל ההצטרפות לשירות לאומי עבור נשואים בלבד לגיל 20 (במקום גיל 21 כיום). בצד מסלולי השירות הלאומי אזרחי יש לשמר את הבכירות לשירות הצבאי מבחינת גיל המתגייסים, תשלומים ותמריצים אחרים למתגייסים. תיעשה בחינה מתמדת של מסלולי השירות על מנת לשמר מסלולים המגשימים את ייעודם ולשפר או לבטל מסלולים לא אפקטיביים.

מסלולים במסגרת צה"ל

מומלץ לקדם מסלולים שיותאמו לציבור החרדי על כל הזרמים שבו, אשר יקנו לו השכלה ואופק תעסוקתי. כאמור לעיל, תיעשה בחינה מתמדת של מסלולי השירות הצבאי הקיימים ואלו שיתווספו על מנת לשמר ולחזק מסלולים המגשימים את ייעודם.

גיל הפטור

פטור בגיל 24 שנים מאזן נכונה, לעמדת הוועדה, בין השאיפה לאפשר לציבור החרדי להשתלב בשוק התעסוקה, ובין הצורך לשמור על השוויון בין יוצאי צבא המשתחררים משירות חובה בגיל 20-21 לבין אלה הדוחים שירות בעילת תורתם אומנתם. אשר על כן מומלץ כי גיל הפטור ייקבע ל-24 . עם זאת, מוצע כי תינתן האפשרות לציבור החרדי לשרת הן בשירות צבאי והן בשירות לאומי עד גיל 28 , לרבות החזרה ממעמד פטור לשם כך.

הגדרת המונח "חרדי" בחוק

מומלץ להותיר את ההגדרה הקבועה היום בחוק על כנה. צעירים אשר התחנכו בציבור החרדי ופרשו מאורח חיים זה במהלך הגילאים 18-14 , מגיעים מרקע סוציו אקונומי דומה ונושאים עמם אתגרים דומים לאלו של הצעיר החרדי ביחס להשתלבות במערך השירות לצה"ל, השירות הלאומי או שוק העבודה. אם יבחרו בכך, יוכלו אף הם להשתלב במסלול תורתו אמנותו ולדחות את שירותם. לפיכך, האתגר בגיוסם לשירות צבאי דומה לזה של כל צעיר חרדי אחר ויש לראות בהם חרדים שהתגייסו לשם מדידת יעדי הגיוס.

תיאום ושיתוף פעולה בין משרדי

הוועדה רואה חשיבות רבה בקיומם של שיתוף פעולה ותיאום בין משרדי הממשלה העוסקים בנושא, ואלה הינם תנאי להצלחה ולהשגת היעדים עליהם ממליצה הוועדה.

נדבך מרכזי בתיאום ושיתוף פעולה אלו, הינו הקמת מערכת מידע ממוחשבת ומשותפת בעלת ממשקים למשרד הביטחון, צה"ל, משרד החינוך, המוסד לביטוח לאומי וגורמים רלוונטיים נוספים, על מנת לאפשר לכלל הגופים העוסקים בנושא לחלוק ולהעביר מידע ביניהם ללא חסמים חוקיים ובירוקרטיים הקיימים כיום. הקמת מערכת מידע מסוג זה תביא לשיפור הממשקים בין משרדי הממשלה השונים, תשפר את עבודת הפיקוח ותאפשר לממש את היעדים אותם הציבה הוועדה. הוועדה ממליצה לעגן את חלוקת המידע בחוק.

השלכות אי השגת יעדי השירות

השלכות כלכליות:

בסופה של כל שנה תיבחן השגת יעדי השירות. עם זאת, על מנת לאפשר היערכות של המדינה ליישום ההמלצות וכן לאפשר השפעה ראשונית של הצעדים המומלצים שייעודם הגברת שיעור השירות, לא תהיינה השלכות בפועל לאי השגת היעדים במהלך השנתיים הראשונות לאחר התיקון לחוק. החל מהשנה השלישית לתיקון החוק, שיעור שירות בפועל הנופל מ- 95% מיעד השירות השנתי יביא לצמצום בהיקף התמיכה הכוללת בישיבות (למעט ישיבות בהן קיימים שיעורי גיוס מעל לרף מסוים). יעדי השירות לא ישונו במקביל לצמצום התמיכות. ההשלכות הכלכליות ייקבעו בחוק והן תגברנה ככל שלא יושגו היעדים במשך מספר שנים רצופות. צמצום היקף התמיכה יעשה על פי התחשיב הבא:

א. בשנים 3-4 לתיקון לחוק תצומצם התמיכה באחוז אי העמידה ביעד. כך למשל, אם שיעור השירות בפועל נופל ב- 8% מיעד השירות לאותה שנה יצומצמו התמיכות ב- 8% בהתאם.

ב. בשנים 5-6 לתיקון לחוק תצומצם התמיכה בשיעור כפול מאחוז אי העמידה ביעד. כך למשל, אם שיעור השירות בפועל נופל ב- 8% מיעד השירות לאותה שנה יצומצמו התמיכות ב- 16% בהתאם.

ג. בשנים 7-8 לתיקון לחוק תצומצם התמיכה בשיעור של פי שלושה מאחוז אי העמידה ביעד. כך למשל, אם שיעור השירות בפועל נופל ב- 8% מיעד השירות לאותה שנה יצומצמו התמיכות ב- 24% בהתאם.

ד. בשנים 9-10 לתיקון לחוק תצומצם התמיכה בשיעור של פי ארבעה מאחוז אי העמידה ביעד. כך למשל, אם שיעור השירות בפועל נופל ב- 8% מיעד השירות לאותה שנה יצומצמו התמיכות ב- 32% בהתאם.

ה. היה ולאחר שנה או יותר בה צומצם היקף התמיכה הושג יעד השירות לאותה שנה, יחזרו שיעורי התמיכות לשיעור הקיים טרם הצמצום.

ו. היה ובשנה כלשהי לאחר החזרת שיעור התמיכות לקדמותו לא הושגו יעדי השירות, תיחשב השנה בה לא הושג היעד כאמור כשנה 0 לעניין סעיף זה, כך שיצומצם שיעור התמיכות בהתאם לאמור בסעיף א' לעיל, וכן הלאה בשנים שלאחר מכן.

פקיעת התיקון לחוק:

לא הושג שיעור שירות בהיקף של 85% לפחות מיעדי השירות השנתיים במשך שלוש שנים רצופות (להוציא השנתיים הראשונות לתיקון לחוק), יפקע התיקון לחוק לאחר 12 חודשים. פקיעת התיקון לחוק תקבע אף היא בחוק.

יעדים לטווח הארוך

יעדי השירות לאחר עשר השנים הראשונות ייקבעו בהתאם לגידול השנתונים בציבור החרדי. יעד השירות הכולל בתקופה זו יעודכן כדלקמן: (א) בעשור השני יעד הגיוס יעודכן בשיעור זהה לאחוז הגידול הממוצע בגודל של שנתוני השירות הרלוונטיים בתוספת אחוז אחד; (ב) החל מהעשור השלישי יעד הגיוס יעודכן בשיעור זהה לאחוז הגידול הממוצע בגודל של שנתוני השירות הרלוונטיים (ללא תוספת של אחוז כאמור). גודל השנתונים ייקבע על פי ממוצע השנתונים של גילאי 18-23 באותה שנה.

בטווח הארוך, בדומה לעשר השנים הראשונות, תהיינה השלכות כלכליות לאי עמידה ביעדים, כאשר צמצום התמיכות יחל כבר בעשור השני, בהתאם למתווה המפורט לעיל. מקדם ההכפלה בשיעור אי הגיוס לא "מתאפס" עם הכניסה לעשור השני. כך למשל, אם בשנים 9-10 אין עמידה ביעדים אזי בתחילת העשור השני באין עמידה ביעדים יוכפל שיעור אי עמידה ביעדים ב 2 (שכן זו השנה השלישית הרצופה לאי עמידה ביעדי הגיוס).

כמו כן, גם במהלך העשור השני והלאה ככל שלא יושגו יעדי השירות שנקבעו בתקופות אלו בהיקף של 85% מיעדי השירות השנתיים למשך שלוש שנים רצופות יפקע התיקון לחוק בתוך 21 חודשים. גם לעניין זה, רציפות אי עמידה ביעדים אינה "מתאפסת" עם הכניסה לעשור השני.
חיזוק ערך השירות תגמולים לכלל המשרתים וצעדים מנהליים כנגד עריקים – הוועדה, על דעת צה"ל, סבורה כי יש מקום להסדיר תגמולים לכלל המשרתים שירות מלא, שיבטאו הכרה בתרומתם של המשרתים להגנת המדינה ולהבטחת קיומה. לדוגמה, העלאת דמי הקיום של
המשרתים שירות מלא, והוקרה ותגמול בדמות מימון מטעם המדינה של לימודי תואר ראשון לכלל מסיימי השירות הצבאי באופן מלא, יהוו נקיטת עמדה להוקרת המשרתים בצה"ל, לחיזוקו כצבא עם ממלכתי ולצמצום אי השוויון.

בד בבד, מומלץ לשקול הרחבה של הפעולות כלפי מי שמפר את חובת השירות ללא דחיה או פטור ונעדר מן השירות שלא כדין, וזאת באופן כללי ולאו דווקא במגזר החרדי. בעניין זה ראוי בין היתר לשקול צעדים מנהליים כגון שלילת הטבות שהמדינה מעניקה. בנושא זה נדרשת עבודה בין משרדית לגיבוש צעדים מתאימים.

השארת תגובה