"אני אדבר על אהבה, בקדושה"

אחרי ראיון לטלויזיה, ביקשנו לשוחח עם ר' מענדל ראטה שנחוש לאמת שלו: "אני מוציא ספר עם כל מה שכתבתי ויש שם ביקורת מכל מה שראיתי בעולם החרדי" • מרתק

קומזיץ עם המשפיע ר' מענדל ראטה
קומזיץ עם המשפיע ר' מענדל ראטה
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

פנינו לשוחח עם ר' מענדל ראטה שהפך למשפיע מוסיקאלי, להבין את הדברים שנאמרו בראיון לכלי תקשורת ישראלי בימים האחרונים.

ר' מענדל, דיברת על אהבה?

"לחבר בין אהבה לבין קדושה: בדרך כלל היום רואים ששני המסרים שכתובים באותה פרשה, בפרשת קדושים, מתחילים ב'קדשים תהיו כי קדוש אני ה' וב'ואהבת לרעך כמוך'. כמעט תמיד רואים שני מחנות של ניצים שכל אחד כאילו מפמפם עם דגל אחר. זה שצועק על ואהבת פחות מדבר מקדושים, וזה שמדבר מקדושים תהיו – ואהבת זה לא נושא אצלו.

הטעות הזו היא לדעתי זו שגרמה לשבר בין הרבה מחנות. זה יכול להיות גם שבר בין הדור הבוגר לדור הצעיר בתוך המגזר החרדי, וגם לפעמים בין הציבור החרדי לציבור החילוני. כמעט לא היה מישהו שדיבר על אהבה עם אותה עוצמה כדוגמת ר' שלמה קרליבך, שדיבר על לאהוב את האישה והילדים, לאהוב כל יהודי או אפילו גוי. לאהוב את כל העולם. זו אותה עוצמה של תחושה כמו שדיבר סבא רבא שלי, על רוחניות מהסוג הזה על קדושה.

זה שני דברים, כל אחד הדגיש משהו אחר ואין מקום שמחברים את זה ביחד ומה שאני מרגיש אני אישית עברתי את הקונפליקט הזה. שתי הדמויות שלי שהיו לי בשנות בחרותי: היה באמת סבא שלי שלא יכולתי לוותר על הדמות הזו, ההשראה הזו שהייתה לו. בקידוש בליל שבת או בזמירות ראיתי דמות שכולה קדושה, זו דמות מרכזית אצלי בחיים וזה ישאר תמיד. את הקידוש מליל שבת אני זוכר מסבא שלי לא מאף אחד אחר, זה נותן לי את ההשראה לקידוש שאני עושה בליל שבת. מצד שני העוצמה של ר' שלוימלה, זה לא שמעתי משום אדמו"ר אחר רק בספרים שלו. אמרתי לעצמי איפה האמת איפה החיים האמתיים. הרגשתי שזה מתנגד, לא מצאתי מישהו שיחבר את שניהם יחדיו, עד שהבנתי שפה באמת הטעות וזה מה שהדור שלנו צריך, את המיזוג הזה.

לא מזמן פגשתי בחור שאמר ל: 'אני לא יודע אם אני מאמין או לא, אבל', הוא שם לי את היד על הספר הזה פתחו שערי הלב ואמר לי: 'אם יש יהדות זה זה. זה משהו שאני מוכן להתחבר אליו', לכן כאב לי הלב, כי אנשים מייחסים את זה לקרליבך וזה כאילו מחנה אחר. הרגשתי שאני צריך נועזות כזו גם במוח בנפשי עצמי, להחליט שכן זה אותה תורה וזה כתוב באותה פרשה, כתוב כמעט פסוק אחרי פסוק.

למזג בין שני העולמות, לדבר בשפה של ר' שלוימלה וגם לא לוותר כהוא זה. אני לא אומר לוותר על הגבולות כי גם הנוער לא רוצה את זה. אנשים רוצים תורה אנשים רוצים קדושה. אנחנו יהודים ויש לנו נשמה, אנשים כן רוצים מסורת אבל הם רוצים את זה בשפה של קרליבך. גם אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות רוצים את אותה קדושה אבל עם אהבה, למזג בין קדושה ואהבה.

יש בעיה קצת אצלנו, לפעמים כשאני אומר אהבה זה מתקשר למשהו אחר לגמרי. למשל בתנ"ך אין פחד מהמילה אהבה כמו שיש היום מהמילה הזו.

האם אנחנו אשמים בזה, אולי בגלל הפריצות שיש בדור שלנו אז מיד אנחנו מקשרים את זה למשהו אחר? אולי גם אנחנו עצמנו אשמים שבגלל שבתקופה האחרונה נסגרנו כל כך, אז באיזה שהוא מקום זה גם אולי גרם לאחד מעוד אלף דברים שגרמו.

אני בכלל לא מדבר על זה, אני מדבר על זה שאדמו"ר ידבר על אהבה לבני בית, לילדים על מה שקורה בבית עם המשפחה בגלל שלא מדברים על זה. היום אדמו"ר ידבר על אהבה – ישר זה ילך לכיוון אחר. היום אני יגיד שאני אוהב ילד כבר ישר יקחו את זה למקומות לא טובים. משהו פה לא שפוי, לא נורמלי. למה זה ככה? כי עצרנו את עצמנו. אנחנו צריכים להחזיר את זה לשיח שזה יהיה נורמלי ואז אנשים יבדילו בין דבר לדבר".

מספרים בשם הדברי חיים, שאמר שכ-נער חשב לתקן את העולם, לאחר מכן חשב להסתפק בסביבתו עד שבחר לתקן עצמו

"אני לוקח את זה כאמת חלקית, האם הוא באמת רק המשיך לעסוק בעצמו או שהוא העמיד תלמידים גדולים בכל העולם והייתה לו חסידות גדולה? ברור שהוא עסק בתיקון העולם הוא רצה להוציא את המסר הזה.

בעיניי מה שרצה להוציא, יש ווארט גם בחב"ד: 'לא צריך ללכת לכבוש את העולם, אתה צריך להיות מואר בסוג אור כזה שזה כבר כובש'. זאת אומרת זה לא אני עכשיו רוצה לתקן, לא. איך אתה מתקן? אם אתה מתמלא באור כמו שאמרתי בכתבה מה זאת אומרת להיות אדמו"ר? אם אתה מתמלא באהבה ואתה עובד על הלב ומפתח את היכולת הרוחנית שלך".

צילמתם בבית מדרש של סבא, לאור יום?

"כשהגעתי לשם היה יחסית ריק, היה בדיוק יום אחרי בר מצווה של הבן של דוד שלי, האדמו"ר שם, ובגלל זה היה שם קצת בלגן בבית כנסת ולכן גם לא היה כל כך מסודר. כשהתראיינתי שם נכנסו כמה חסידים ואפילו כמה גבאים של הרבי וראו אותי שר עם הגיטרה צמאה נפשי, הסברתי לפני כן בראיון שזה שיר של סבא שלי ואנשים שם מאוד נהנו ואפילו מישהו שם הקליט בהתחלה. רציתי לשיר את זה בהברה עברית, אבל מישהו שם אמר לי מנדל אל תשתגע, אז כיבדתי פשוט חשבתי שאנשים בטלוויזיה לא יבינו כל כך את ההברה. בסוף כמעט לא שמעו את זה בכתבה. אנשים מאוד נהנו, אפילו התייחסתי לדוד שלי ואמרתי שהיום זה בית כנסת של דוד שלי, אבל בעריכה לא הכניסו את זה לכתבה".

איך הקשר עם הדוד – הרבי?

"לא יוצא לי כל כך, כי אני לא גר שם. בעבר הוצאתי ספר בתור בחור ופגשתי את הדוד שלי בשמחה משפחתית והוא אמר לי: 'קראתי את הספר שלך. אני חושב שאנחנו יכולים לעבוד ביחד'. הוא מאוד התחבר, הוא מחנך כזה, יש לו ראש מאוד פתוח.

פגשתי חבר לא מזמן שאמר לי: 'כשהיינו בישיבה וראיתי את כל הדעות שלך הייתי בטוח שאתה הולך להישרף'. החבר ההוא בא מחסידות מאוד שמורה והיום הכל ממש פתוח, אנשים מעיזים לדבר. זה באמת עולם אחר, משהו שקרה בשנים האחרונות בציבור החרדי, שהוא מוכן לשמוע גם דברים אחרים, בלי לוותר על המסורת והחומות, אבל הוא רוצה קצת יותר צבע. אני עוד מעט הולך להוציא ספר מכל מה שכתבתי ויש שם ביקורת מכל מה שראיתי בעולם החרדי. התחושה שלי שזה יתקבל באהבה ואנשים יאהבו את זה. אם כי תמיד יהיו ביקורות ואנשים יתנגדו.

תתפלא לשמוע, גם כשהייתי בשומרי אמונים ובסאטמר קירבו אותי וכיבדו אותי. הייתי בחסידות גדולה שמאוד שמורה וגם שם הושיבו אותי במזרח. שאלתי בצחוק את האנשים שהושיבו אותי: 'מאיפה אתם מכירים אותי?' הם צחקו ואמרו נדבר אחרי שבת אתה מבין למה".

סיפרת על ספר שאתה מתכוון להוציא מדברים שפירסמת ברשתות החברתיות

"יש צימאון לשמוע גם בתוך המחנות הללו. רוצים לשמוע, כל זמן שאתה לא מדבר על לעזוב משהו מהתורה, רק אתה מביא צבע אחר בסך הכל. כולם מדברים על שירה, על אומנות, על בעיות של חרדים. זה דברים שכל אחד שהיה בחור, חשב על זה פעם. אני אומר את זה בצורה כזו ורואים שלא החלפתי את הלבוש.

יש כאלו שקרואים לי רפורמי. גם הכנסתי בסוף הספר, חלק מהתגובות החיוביות והשליליות שקיבלתי. אני לא יודע מה יקרה כשהספר יתפרסם, אולי יאהבו אולי ירצו לשרוף אותי. אני אומר ביקורת על עצמי, אני חרדי, אני חלק מהדבר. אני לא בא מבחוץ, איזה עיתונאי שבא ואומר יש לי משהו על החרדים. אני חלק מזה ואומר ביקורת על עצמי, כי אני חלק מהדבר הזה. זו לא ביקורת שבאה מתוך שנאה, מתוך איזה ניכור. זה מרצון לתקן, אני מחפש מקום יותר בריא לילדים שלי ואני אומר בקול מה שאנשים מפחדים להגיד.

גם אם אני יישרף ויחרימו אותי, אני יוציא את הספר הזה. יש כאלו שרק אחרי שמתו חוללו מהפכה גדולה. אני צריך להוציא, לעשות מה שאני חושב שנכון לדורות הבאים. יש לי תחושה שאחוז גדול מהציבור יאהב את זה. יש כאלו שגם לא. אבל הספר הזה צריך לצאת גם אם יהיה לו קהל יעד קטן.

קיבלתי תגובות מרגשות על הכתבה, בכל הקבוצות שאני מחובר אליהם בווטסאפ. אנשים שלחו את זה וממש נהנו".

האמת? מזל שר' מענדל היה צריך ללכת להתפלל מנחה, אחרת הייתם קוראים כאן לכל הפחות עוד 2,500 מילה.

ביז וו לאנג קעמען דאוונען מנחה?

4 תגובות
  1. הרב מענדל עלה והצלח ישר דברי טעם אמרת

  2. הרבה לא הסכימו בדרך של קרליבך

  3. מתחברת לניגון הפנימי שאתה מביא.
    האהבה .הרגש.כיסופים .מהמקום הזה רק אפשר להביא אור
    בהצלחה

  4. הציבור תמיד היה פתוח ודיברו בו על הכל. בשנים האחרונות זה גם יוצא החוצה לתקשורת בכלל היום בעידן הווטסאפ הכל גלוי וידוע לכולם

השארת תגובה