תופעה מביכה: ה'מוסד' וארגון פשע

מאחורי המחיצה. רה"מ נתניהו בשמחת השבע ברכות לנכדת השר ליצמן. צילום: שלומי כהן
מאחורי המחיצה. רה"מ נתניהו בשמחת השבע ברכות לנכדת השר ליצמן. צילום: שלומי כהן
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

נדמה לי שמעט מאוד חולקים על העובדה שהופעתו של תמיר פרדו, לשעבר ראש המוסד, אצל אילנה דיין ב"עובדה", הייתה מביכה וחמורה.

היא הייתה מביכה, כי באותה העת שבה הוא מספר שחתר תחת הוראת רה"מ המופקד עליו תוך שהוא שיתף מידע סודי ביותר עם אחרים, הוא אמר שזה חמור אם רה"מ ביקש להאזין לו.

אם פרדו הודה שחתר תחת רה"מ, אם פרדו עצמו מספר שאי אפשר לסמוך עליו, מה לו כי ילין? הרי זה הכרחי שיושם תחת מעקב. אגב, זה היה הכרחי גם אם רה"מ ביקש מעקב ספציפי, מה שבכל אופן התברר כמידע מוטעה.

ההופעה הייתה חמורה, כי ראש מוסד מודה שהוא חתר תחת הוראת רה"מ, חושף מידע על פעולות סודיות של "המוסד", מידע בעל פוטנציאל להזיק, ואף מכנה את הארגון בראשו עמד כ"ארגון פשע עם רישיון", ובכך מטיל עליו כתם.

מאחר ומדובר בהופעה מביכה וחמורה, השאלה שעולה היא, הכיצד זה שתמיר פרדו הביא את עצמו למצב זה?

אם נזכור שלא רק פרדו התראיין ברוח דומה באותה תוכנית, אלא גם מאיר דגן ז"ל, שהיה ראש המוסד וסיכל פעולה ישראלית נגד אירן באמצעות שימוש בממשל אובמה, העניק מופע שערורייתי דומה, וגם רוני אלשיך, המפכ"ל הנוכחי, שהעניק ראיון מלא חנופה וחצה קווים אדומים כשדיבר נגד רה"מ בעודו מכהן כמפכ"ל (ראיון שהיה צריך להביא לפיטוריו המידיים, מה שלמרבה הבושה, לא קרה), הרי שהשאלה הופכת לרחבה יותר: מה הביא את שלושת אלה לאותן הופעות מופקרות?

את התשובה אתחיל בציוץ שצייץ עקיבא ביגמן, עיתונאי "ישראל היום", ביחס לתגובת השמאל לביטול של הופעת נבחרת ארגנטינה בכדורגל בישראל: "קיץ 2026: טיל גרעיני מוחק את תל אביב, השמאל בפיד: מכה קשה לנתניהו פחחחח".

הציוץ הזה תופס את הנקודה: במקום לתקוף את ג'יברלי רג'וב ובמקום לבקר את ארגנטינה, השמאל תוקף את ממשלת ישראל? מדוע? כי זה צו השעה מבחינת השמאל ותקשורתו: הפלתם של נתניהו ושל הימין היא מעל הכל.

מאז בחירות 2015 השמאל ותקשורתו במצב של מלחמה על המדינה שנתניהו גנב להם, וקול קורא מגייס את כל בכירי המחנה אל המערכה. לתקוף את רעיית רה"מ וילדיו ללא רחם, לגייס את המשטרה לפשפש בכל.

השארת תגובה