חמאס ממשיך להכות – טרור העפיפונים

5,000 דונם חיטה, 10,000 דונם של חורש טבעי, נזק של 5 מיליון שקל לפחות וכ-300 שריפות • שיחות עם חקלאים ותושבים מקומיים, ח"כ חיים ילין ואנשי הכיבוי

עפיפוני תבערה עפיפוני תבערה
עפיפוני תבערה עפיפוני תבערה
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

שמשון הגיבור חיבר זנבות שועלים, הצמיד אליהם לפידים ושילח אותם להעלות אש בשדות התבואה של הפלישתים.

המאה השנייה לפני הספירה, הסינים מעיפים עפיפונים בוערים ושולחים אותם אל מעל ערים נצורות בכדי לזרוע פחד. הם גם היו מחברים אל אותם העפיפונים חלילי רוח והרוח הייתה מפיקה מהם מוזיקה מפחידה. עד תחילת המאה 20, עוד היו קיימות יחידות עפיפונים בצבאות אנגליה וצרפת למטרות פגיעה בספינות אוויר.

שנת 2018. כיפת ברזל מוכיחה את עצמה ביעדים שבשנים הראשונות התקשתה לעמוד בהם, ומצליחה אף ליירט פצמ"רים. אך לדבר אחד אין עדיין תשובה – העפיפונים. לכאורה זה נשמע ילדותי וציורי, אך בפועל זה מדיר שינה מעיני החקלאים שעל גדר הגבול. אלפי דונמים של יבול כבר עלו בעשן בעקבות התופעה.

לא יותר מרבע שעה נמשך הסיפור, בעזרת שלושה מקלות ופיסת בד, להם יזדקק המחבל בכדי לבצע פיגוע דליקה. בתחילה היו מעיפים את העפיפון בצבעים, אלא שאז קלטו הפלסטינים שהחקלאים רואים את הבד הצבעוני, ומשתלטים עד הדליקה במהירות הבזק – וגם זאת לא תמיד בהצלחה – או אז החלו לשלוח בצבעים בהירים ושקופים.

תחילתו של טרור העפיפונים מיד לאחר צעדות השיבה שהחלו בערב פסח, אז הבזיק במוחם של תושבי הרצועה, הרעיון להפעיל דווקא עפיפון תבערה כנגד החקלאים, אלא שבתחילת השבוע, כבר דווח על עפיפון נפץ. ברגע שהתקרבו אליו, הוא כוון להתפוצץ וחלילה להרוג או לגרום לנזקים קשים. התמונות המפורסמות של טרקטור חקלאי חורש וברקע אש מכלה יבול, מחדדות את המורכבות שבסיטואציה. האש מאיימת לכלות כל מה שסביבה והחקלאים במסירות ובעיקר בזריזות, קוצרים את התבואה לבל תיתפס בה האש ותתקדם למחוזות נוספים.

עפיפון בשדה קוצים

משקלטו מפעילי העפיפונים את גדול הנזק ו"החשיבות", שניתן להשיג באמצעות העפיפונים, הם לא חודלים מלעשות זאת. "אני כל הזמן מתפלל שהרוח תהיה לכיוון עזה, כי ברגע שהיא לכיווננו, הם מתחילים לשלוח עפיפונים", אומר לנו חקלאי מהאזור.

ואלה הנתונים עד כה בעקבות נזקי העפיפונים. כ-5,000 דונם חיטה, מטעים ומערכות השקיה. 10,000 דונמים חורש טבעי. 300 דונם שמורות טבע. הנזק הכלכלי המוערך מגיע ל-5 מיליון שקלים(!) ונכון ליום ראשון שעבר, כ-300 שריפות סך הכל.

בתחילת השבוע, הגיעו דיווחים מהממשלה על תחילת תשלומי פיצויים על הנזקים, אך מעבר לפיצויים, ישנו את המצב הרגשי. מצב בו רואה חקלאי כיצד התבואה עליה עבד נשרפת בכמה רגעים.

דני רחמים, חקלאי בשדות של נח"ל עוז, שם נשרפו למעלה מאלף דונם בעקבות טרור העפיפונים. למרות שהשדות שייכות לקיבוץ ולא אליו אישית, הצער מכה בו בחוזקה בעקבות היותו חקלאי שותף שגם הוא עבד נמרצות עבוד יבול שיגדל. "זו תחושה מאוד קשה, זה תסכול מאוד גדול, זה פשוט לעמוד חסר אונים מול הדבר הזה, זה עבודה של חודשיים שיורדת לטמיון ממש בדקות ספורות, אי אפשר לתאר את הכאב הזה ומי שלא חקלאי לא יוכל להבין", מתאר רחמים בקול מלא כאב את המצב. כמוהו ישנם עוד ועד חקלאים שרואים מול העיניים שלהם כיצד התבואה עליה עבדו בחודשים האחרונים נשרפת מול עיניהם.

בתחילת השבוע, עלה טרור העפיפונים מדרגה, כשאחד העפיפונים התגלה כמטמון לפצצת נפץ. "זה מוסיף דאגה על הדאגות האחרות", הוא אומר בהקשר הזה, "זה עוד נדבך נוסף לכל הדברים שאנחנו עוברים פה. הגידולים שלנו הם ממש עד גדר הגבול ואנחנו מגיעים לשם בשביל לעבוד ואנחנו נקלעים לירי בין הצבא לבן הפלסטינים, אנחנו חוששים ממטענים שנמצאים לאורך הגדר, ויש לנו גם מאגר מים שנמצא ממש על גדר הגבול ואנחנו צריכים להגיע אליו, אז אני אומר שעפיפוני הנפץ הם 'עוד משהו'. אנחנו כמובן נזהרים מאוד לא לגעת בהם, בתחילה היינו אוספים אותם, אבל היום אנחנו כבר לא מתקרבים אליהם".

בנוסף, החקלאים מנסים בכוחות עצמם לבצר את האש ולא לתת לה להתקדם, "זה נקרא 'פסי אש', הכלי החקלאי שאתו אנחנו עובדים, נקרא 'דיסקוס', הכלי הזה הופך את האדמה. כלומר, הוא מגלה את האדמה ונוצר פס של הרוחב של הדיסקוס שזה בערך ארבע מטר ועושים סיבוב מסביב החיטה שכבר שרופה ובוערת, יוצרים עיגול ובעזרת העיגול, נמנעת התפשטות של השריפה הלאה ובאדמה זה נעצר, לעומת חיטה שמקדמת את האש".

"כשראינו שזה מתחיל להיות תופעה, עשינו משמרות של צעירים מתנדבים ומתצפתים. הם רואים מרחוק את העשן המתקרב מעל השדות וברגע שזה קורה, אנחנו יוצאים עם הטרקטורים (הדיסקוס), וגם החיילים מאוד עוזרים לנו, הם הראשונים להגיע לזירות ויש כמובן את הכבאיות שמסתובבות בשטח כל הזמן", הוא מתאר לנו את ההתנהלות שהפכה כמעת לשגרה וסיוט של כל חקלאי – הקושי הנפשי והפיזי שבמלאכת הכיבוי.

"אנחנו כמובן דורשים פיצוי הוגן על כל הנזקים שבעקבות כך. הנזק, הוא גם הרבה מעבר לשריפה של החיטה. בשדות החיטה יש גם ברזים, והברזים הללו – מערכת ההשקיה, נשרפת גם היא יחד עם השדות". הוא מספר כי הברזים מובילים גם אל שדות התפוחי אדמה, אלה כאמור ניזונים מהמים שעוברים בצינורות שנשרפו ולכן ישנו נזק כפול, גם לשדות התפוחי אדמה ואי אפשר להשקות אותם עד שיתקינו מחדש את מערכות ההשקיה – בעלות יקרה מאוד. "בקיצור, זה הרבה מעבר לרק חיטה", הוא מסכם.

לדבריו, הוא יודע שהצבא מנסה להילחם בתופעה בעזרת רימונים, כאשר העפיפונים עדיין באוויר, אבל מוסיף שאין מאה אחוזי הצלחה במקרים שכאלו. "למרות שאני יודע שאין מאה אחוז בדברים הללו, אני עדיין מקווה שיימצא פתרון. חוץ מהשדות שנשרפו, גם יערות נשרפו, בעלי חיים וציוד. הנזק הוא הרבה יותר משדות". הוא מוסיף ומספר שבעקבות כך, ישנו מחנק באוויר, ריח השריפה יחד עם בעלי חיים שנשרפו וירקות, גורמים להם להסתגר כמה שיותר בבתיהם כשהחלונות סגורים מפני הריח.

"עכשיו אני מדבר בקול של התנועה לעתיד הנגב המערבי", הוא מבקש להעביר מסר לקראת סיום, "אנחנו הקמנו את התנועה הזאת מיד אחרי צוק איתן, במטרה לנסות למנוע טרור ערבי. אנחנו כמנהיגי התנועה, קוראים לממשלה לבנות תהליך מדיני ולהפסיק את מעגל הדמים הזה. אנחנו חושבים שבהסדרה מדינית, יש סיכוי טוב שזה יעבוד".

יענה בשקט

חה"כ חיים ילין, יש עתיד, הינו תושב עוטף עזה ואף ישב בראש מועצה מקומית אשכול, עוסק רבות בין השאר מטבע הדברים בנושא עוטף עזה. נראה שעניין זה נוגע מאוד לליבו. שוחחנו עמו כדי להביא את עמדתו. חבר מפלגתו, ח"כ עופר שלח, בראיון לתקשורת כינה את המייחסים לטרור העפיפונים חשיבות "פניקה" והוסיף כי "מדינה שתקציב הביטחון שלה 75 מיליארד, נכנסת להיסטריה בגלל עפיפונים".

בהקשר זה אומר ח"כ ילין לכל ישראל: "אני מכיר את עופר הרבה זמן ואני יודע בדיוק למה הוא התכוון. ברמה אסטרטגית לא יכול להיות שכשאתה רוצה לבוא ולקחת את עזה למקום מסוים, אתה לא צריך להתבסס על עפיפונים ועל הקסאמים ועל פצמ"רים כאירוע אסטרטגי בתוך מדינת ישראל, וזה נכון. זה לא אירוע אסטרטגי, זה אירוע טקטי, ובינתיים הבית שלנו נשרף. התשובה שלו (עופר שלח) הייתה ברמה האסטרטגית. בשום פנים ואופן אם אתה רוצה להוביל לניצחון על החמאס, עפיפונים לא יכולים להיות הכלי שינצח אותנו, זאת הכוונה.

"ברמה הטקטית אמרתי ואמשיך להגיד: דין קאסם כדין עפיפון – ודין עפיפון כדין קסאם! ולכן חייבים תגובה ברמה הטקטית. על כל פעם שמעיפים עפיפונים אתה חייב לפגוע בעמדות של החמאס בלילה או מתי שנוח לך בדיוק כמו שהם יורים עלינו. זה אותו כלי. לא יעזור כלום, אסור להתעלם מזה. אבל זאת רמה טקטית, לא רמה אסטרטגית. ברמה האסטרטגית אתה חייב להגיע למקום שאתה מתחיל לעשות את הסיכולים הממוקדים, אתה הורס את הבתים של החמאס, מפציץ את הבתים שלהם, שלא יהיה למשפחות שלהם איפה לחיות. ויחד עם זאת, אתה מושיט יד ביחד עם כל העולם לשיקום רצועת עזה. כך שתהיה הפרדה מוחלטת בין הטרור לבין האוכלוסייה".

באותו עניין, פרסם השבוע העיתונאי גל ברגר כי ישנם מגעים להכנסת מאות סוחרים לרצועה במטרה להניע את הכלכלה המקומית. "אני בעד", אומר ילין, "בזמנו כשהייתי יו"ר המועצה נתתי אישור ל- 5000 עובדים מרצועת עזה לבוא ולעבוד בעוטף עזה בעבודות בניין וחקלאות, במקום העובדים הזרים של החקלאות, מצד אחד, ומצד שני להחיות את ענף הטקסטיל שרוב תושבי עזה עובדים בענף הזה, כך שהם יוכלו לחיות ולהתפרנס בכבוד".

ובצד הישראלי, בעוטף, ישנם נזקים משמעותיים ופיצויים שצריכים להינתן. שר האוצר כחלון הבטיח בתחילת השבוע כי יזורז תהליך זה. "תראה יש תקנות, ויש כאלה שלא מכירים את התקנות. שר האוצר יכול להגיד מה שהוא אומר. הדבר הזה שנקרא פיצויים לחקלאים סגרתי ב-1 במאי מול מס רכוש ואני טיפלתי בזה והכל בסדר. כשאני מוציא לא מתייחסים כי אני ח"כ, אבל כאשר שר מוציא אז מתייחסים לזה. מס רכוש יש לו תקנות והוא עומד מול אותן תקנות.

"מה שקרה בצפון זה בגלל שהיה ירי גם בדרום והמצב הביטחוני לא היה ברור ופתחו מקלטים, וביטלו אירועים בסופי שבוע של כל מיני אטרקציות, ולכן במקרה כזה זה בעצם מכריח את שר האוצר ושר התיירות לחתום. ולגבי הדרום נראה אם הוא יחתום. אם הוא יחתום, אני מוריד את הכובע בפניו, אני אתן לו חיבוק ענק, והוא יקבל ממני רק מילים טובות, כמו שתמיד מקבלים כשעושים מעשים טובים".

בתשובה לשאלה מה אמורים לעשות בממשלה כדי לגדוע את המצב הנורא המתחולל ברצועה עונה ח"כ ילין כי "קודם כל נעשו הרבה דברים, אמרתי את זה בתחילת הדרך. ברגע שאתה מקבל החלטה אסטרטגית ש'דין עפיפון כדין קסאם' אז כמו שאמרתי, במידה וזורקים עפיפונים, אנחנו נפציץ להם את העמדות שלהם, איפה שיש להם אמל"ח, או כל דבר שמהווה הפרת הביטחון של מדינת ישראל. ברגע שזה יקרה הם לפחות יודעים שיש משוואה, הרי מה המשוואה של הקבינט? במידה והחמאס יורה, צה"ל תוקף יעדים של חמאס ברצועה, שקט יענה בשקט, ומה שקורה עכשיו זה שכל העפיפונים והשריפות עושות נזק אבל אין לזה תג מחיר וזה הבעיה. 'תג מחיר', כך מסתכמת הבעיה הרצינית והסבל הזה לתושבים".

בחזית האש

מעבר לניסיונות החקלאים להגן מפני האש, נמצאים שם עבורם לוחמי האש שעושים עבודתם במסירות למנוע מהאש להתקדם, וזאת באמצעות המכשור המתאים ובעיקר כוחות לעמוד אל מול הלהבות לפעמים עשרות פעמים ביום.

יעקב גבאי, מפקד מרחב נגב מערבי, מתפנה לשיחה ומסביר: "בשלב הראשוני כשקלטנו מול מה אנחנו מתמודדים, כל טרור העפיפונים, קיבלנו כוחות נוספים, ופתחנו מוקדי הזנקה קרובים לאזור השריפות וכך נוכל לתת מענה טוב יותר לאיומים החדשים.

"אנחנו מגיעים בממוצע לכ-20-25 אירועים של עפיפוני טרור ביום. צריך להבין שכל שריפה זה שריפה, לא מדובר על שריפת קוצים, אנחנו מדברים על שריפות יער, על הרבה צמתים מרכזיים שנחסמים, זה דברים לא קלים". הוא מתייחס גם למקרה של עפיפון הנפץ: "עוד לפני המקרה הזה, הנחתי את הלוחמים שלי לא לגעת באביזרים חשודים שנמצאים על הרצפה כולל עפיפונים. אז הלוחמים שלי לא נוגעים בזה עוד לפני שזה קרה".

• בפועל נאלצתם להגביר את הכוחות בשטח? להביא עוד צוותים?

"נכון, אנחנו מתוגברים כל יום. גם תחנה אזורית אשקלון, וגם תחנת נגב המערבי, אנחנו שתי תחנות על הגבול אחד בצד הצפוני ואחד בצד הדרומי. אנחנו מתוגברים כל יום ב-2 צוותי כיבוי שמגיעים ממקומות שונים ממרכז הארץ. מחוז ירושלים, מחוש יו"ש, מחוז דן, מחוז מרכז שמביא לנו תגבורת כל יום".

באשר לסכנות האזור, אומר גבאי כי "אנחנו לא נמצאים תחת איומים של אבנים או חפצים כאלה. כן היינו תחת סיכון של פצמ"רים אבל גם אנחנו כמו כל עם ישראל, מקשיבים להנחיות פיקוד העורף נשכבים על הרצפה, ושמים ידיים על העורף. כל הצוותים שלי בשטח ממוגנים עם שכפ"צים וקסדות, ככה שאנחנו גם קשובים להנחיות פיקוד העורף וגם ממוגנים באמצעים נוספים".

"אנחנו מאוד מאוד מקווים שזה תקופה חולפת. אבל אם זאת תהיה המציאות והשגרה החדשה שלנו בעוטף אז נצטרך להתמודד עם השגרה החדשה. אני מאוד מקווה שצה"ל בסופו של דבר יצליח לשים את ידו על מי שמשגר את אותם עפיפוני טרור."

לדבריו, לעיתים הם מקבלים פניות כשהעפיפון עוד באוויר והם לא יודעים היכן ייפול וברגע שנופל הם מוזנקים. מצב של מרדף אחרי האש. "כבאי בדרך כלל נכנס למקומות שאנשים בורחים ממנו. זה המוטו שלנו, מאיפה שאתה בורח אנחנו נכנסים. כבאים מאומנים עוברים השתלמויות, עוברים קורסים, יודעים להתמודד במצבי חירום, יודעים לעבוד עם אש, יודעים לראות את ההתנהגות האש ועל פי זה עושים הערכת מצב ומתחילים לפעול בפעולות כיבוי".

"אני יכול להגיד שבמשך חודשיים, צוותים של אשקלון, וגם צוותים של נגב מערבי, עובדים על הגבול. זה הזמן להגיד מילה חמה ללוחמים שלנו, שעושים עבודת קודש, הם נלחמים על כל עץ ועץ הרי בסופו של דבר המטרה העיקרית שלנו זה להציל חיי אדם ורכוש, וצוותי הכיבוי עושים הכל כדי לא לשבש את חיי השגרה הכואבת שיש כרגע בעוטף".

השארת תגובה