פרופיל: ראש הישיבה, רבי שרגא שטיינמן

משנתו הרוחנית והחינוכית, סדר יומו המלא, הנסיעות לישיבות בכל הארץ, החברותות, הנהגים, קבלת הקהל היומית בחזון איש 5, אישי הציבור שנועצים בו, ועשרות קלסרי חידושי תורה שכתב ולא יצאו לאור

1 (3)
1 (3)

האור בסלון ביתו של הגאון רבי שרגא שטיינמן ברחוב ורנר 5 בבני ברק, נכבה מידי לילה בשעה 3:00, אז מסיים הגר"ש את סדר יומו העמוס, כאשר כבר שלוש שעות לאחר מכן הוא מוסר את השיעור הראשון – לפני תפילת שחרית בישיבת קהילות יעקב.

מאז נפטר אביו מרן ראש הישיבה זצ"ל, לקח על עצמו במצוות אביו את העול הרוחני של שש ישיבות – אורחות תורה, תורה בתפארתה, רינה של תורה, נר זרח, אמרי משה ותורת חסד באלעד. זאת מלבד ישיבת "קהילות יעקב" בבני ברק בראשה עומד מיום היווסדה לפני כארבעים שנה. כמו כן תחת חסותו הרוחנית נמצאות ישיבות קטנות נוספות כמו "שיח יצחק" ו"צעירים החדשה".

בנוסף משמש הגר"ש נשיא כולל 'צלו של היכל' ברובע היהודי בראשות הגאון רבי אביגדור נבנצאל ובנו הגאון רבי יחזקאל נבנצאל, מכוון דרכם הרוחני של כל תלמודי התורה של עטרת שלמה של הגרש"ב סורצקין, נשיא ת"ת "חדרי תורה" בפרדס כץ, עם התקדמות הפרויקט החדש של הרב מרדכי קרליץ בטבריה ביקש מהגר"ש שיעמוד בנשיאותו ויכוון את דרכם של כל מוסדות החינוך הנפתחים בעיר, ובכינוסי ההקמה למוסדות הגר"ש שטיינמן כבר השתתף.

עם סיום ימי השלושים לאביו מרן ראש הישיבה זצ"ל, ביקש מנהל עמותת בית הכנסת איצקוביץ, הרב נחום גליק, שימשיך את דרך אביו בבית הכנסת, ואכן בשבת בבוקר בתפילת שחרית בוותיקין לאחר השלושים, ישב הגר"ש על כיסא אביו בבית הכנסת וקיבל את עליית שלישי.

עומס כבד

"בשנים הראשונות לחתונתו, הגר"ש למד חברותא שנים רבות עם חמיו מרן הגר"ח, ויחד עברו על כל הטור ושולחן ערוך, חמיו מרן שר התורה אף עודדו לקבל היתר הוראה מהגר"נ קרליץ, עליו חתם גם הגר"ש וואזנר זצ"ל, אולם הגר"ש מעולם לא רצה לעשות שימוש בהיתר הוראה, כיוון שסבר שכל עוד אביו חי ובעיר הווי כמורה הוראה בפני רבו", מספר אחד מתלמידיו ל'כל ישראל'.

קשר מיוחד היה לו להגר"ש עם סבו הגרי"ש אלישיב זצ"ל, כאשר שליחויות שהיה צריך בהן עדינות ופיקחות, או כמו שהגדיר זאת הגרי"ש "אני צריך שליח ת"ח ולא עסקן", הן על ידי חמיו והן על ידי אביו להבחל"ח, היה לשליח מב"ב לירושלים וחזור.

היממה הדרמטית בה הבינו מקורביו את גודל האחריות שלקח על עצמו הייתה ביומיים של פתיחת זמן הקיץ האחרון, הגר"ש ביקר בצפון, בדרום ובמרכז בעשרות ישיבות וכוללים ומסר כעשרים שיעורים כלליים ושיחות, כאשר הוא לא חוזר על עצמו ולא מוסר את אותה שיחה או שיעור פעמיים, כך גם בימים שלקראת חג מתן תורה, במהלכם 'חרש' את הארץ בשיחות חיזוק מהצפון לדרום באמרו "אבי זצ"ל לימד אותי שכשיהודים מבקשים חיזוק, אסור לסרב להם".

בתשע"ד איבד הגר"ש את רעייתו הרבנית חנה שטיינמן ע"ה, בתו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי, מאז בניו ובנותיו מנהלים את ביתו, בני המשפחה הם שדואגים לכל הצרכים הגשמיים כדי לאפשר לראש הישיבה את האפשרות להגות בתורה ללא הפרעות. מידי שבת מתארחים על שולחנו של הגר"ש כמה מתלמידיו, כאשר בכל שבת רביעית מתארח הגר"ש בבית חמיו מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי ברחוב רשב"ם 23.

מיד לאחר פטירת אביו מרן ראש הישיבה הגראי"ל זצ"ל, נכנסו כחמישים אנשי חבורת המוסר "משיבת נפש" למעונו של מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי כדי לבקשו שיהיה להם לאב רוחני בענייני מוסר, אחרי הפטירה של גדול הדור שנהג לחזקם ולעודדם ולהורות להם את דרכי החיזוק. הגר"ח השיב להם "יש לו בן ר' שרגא, אותו תשאלו". מאז פוקדים אנשי החבורה מפעם לפעם את ביתו של הגר"ש שמורה להם את הדרך. "מדובר בכחמישים אנשי מוסר ומחשבה שעוסקים במוסר של פעם, שר' שרגא לקח על עצמו להמשיך את דרכו של אביו ולהורות להם את הדרך", כך היו עוד אי אלו מוסדות אותם הפנה הגר"ח אליו אחר פטירת אביו.

סדר יומו

סדר יומו של הגר"ש מתחיל בשעה 6:00 בבוקר, אז עוזב את ביתו וצועד לשיעור הראשון שלאחריו הוא מתפלל שחרית בישיבת קהילות יעקב.

בשעה 10:00 מכין הגר"ש את השיעור היומי, אותו הוא מוסר בישיבת קהילות יעקב מידי יום ביומו.

בין השעות 11:00 ל-12:00 מגיעים ילדי תלמודי תורה למבחנים, את המבחנים לקח על עצמו מאז פטירת אביו מרן ראש הישיבה זצ"ל.

בשעה 12:00 מתחיל הגר"ש את מסירת השיעור בישיבת קהילות יעקב, ולאחר מנחה מקבל קהל בביתו עד השעה 16:00 – אז יפרוש לארוחה קלה ולמנוחה קצרה.

הקהל הרב הגודש את ביתו להתייעצות מורכב מקהל מגוון, חלקם אישים שהיו נועצים בכל דבר בחייהם עם אביו ועתה רואים בו בבואה מדויקת, חלקם אברכים שכבר שנים רואים בו מורה דרך, אך חלק הארי הם התייעצויות בענייני חינוך, תחום בו נחשב הגר"ש בר סמכא עצום, כולל ישיבות, סמינרים ושאלות פרטיות.

אחד מתלמידיו מסביר ל"כל ישראל" כי "הציבור מגיע להתייעץ משום שר' שרגא קשוב מאוד ויש לו את התכונה של לתפוס את הנקודה בכל דבר, כמו אביו מרן ראש הישיבה זצ"ל, לא רבים יודעים אבל כמעט בסיום כל התייעצות רושם ר' שרגא לעצמו פרטים על דף כדי לזכור לנסות לסייע לאותו יהודי הזקוק לעצה וברכה".

בשעה 17:00 מתקיים בביתו שיעור שמשתנה בכל יום מימי השבוע, מדובר על קבוצות קבועות שעולות לבית הגר"ש לשיעור רמח"ל, שיעור מנחת חינוך, ושיעורים בתחומים רבים כאשר בכל יום זהות משתתפי השיעור שונה, באופן מפתיע אחד השיעורים הקבועים מורכב מחובשי כיפות סרוגות המגיעים היישר מהעיר העתיקה בירושלים.

מידי ערב בשעה 20:00 מגיע הגאון רבי שרגא לתפילת מעריב בבית אביו מרן ראש הישיבה זצ"ל ברחוב חזון איש 5, שם גם מקבל קהל עד השעה 21:30 – אז יוצא מידי פעם בפעם לישיבה אחרת שבנשיאותו ברחבי הארץ. נהגו לעיתים בשעות הללו הוא הרב איצ'ה רוזנגרטן שהיה נהגו של אביו מרן ראש הישיבה זצוק"ל, זאת מלבד הנהג הקבוע ר' יצחק בסול שמלווה אותו במשך כל היום, בימים אחרים מתקיימים שיעורים וחבורות לקבוצות נבחרות מהישיבות של ארחות תורה.

כאשר חוזר הגר"ש לביתו השעה כבר אחרי חצות, זרם המתדפקים על דלתו לא פוסק גם בשעה 02:00 בלילה, כאשר אחרון האורחים יוצא – מתיישב הגר"ש לכתיבת חידושי תורה. בביתו כעשר מדפים מלאים בקלסרים של חידושי תורה בכתב ידו, בחיי חיותו של אביו זצ"ל סירב הגר"ש להצעות להוציא את כתב ידו לאור, משום שעסק בהדפסת ספרי אביו, אין ספר של אביו שיצא לאור ללא שעבר תחת ידו של בנו הגאון רבי שרגא, כולל הספרים שיצאו על דמותו של מרן ראש הישיבה זצ"ל.

החברותות הקבועות של הגר"ש הם: הרב זאב לוין עמו הוא לומד כבר עשרות שנים, בנו הגאון רבי אליעזר שטיינמן מראשי ישיבת "תורת דוד", ואחת לשבוע בימי חמישי החברותא הוא אחיו הגאון רבי משה שטיינמן מראשי ישיבת עטרת שלמה בירושלים, עד לפני כשנה, עד פטירת הגרש"י בורנשטין זצ"ל, הייתה להם קביעות רבת שנים כשהם יורדים לעומק הסוגיות תוך עיון עמוק.

שעות הלילה מנוצלות אצל ר' שרגא פעמים אף לנסיעה לקברי צדיקים, אין חודש שבו הגר"ש אינו נוסע לציון הרשב"י במירון או לכותל המערבי בשעות הלילה המאוחרות, כאשר שם מעתיר עבור השמות אותם רשם לעצמו מהמבקשים עצתו וברכתו, ובבוקר ממשיך בסדר יומו הרגיל.

תולדותיו

הגר"ש נולד לאביו מרן הגראי"ל זצ"ל ואמו מרת תמר שטיינמן ע"ה ברחוב הכרמל בכפר סבא, שם, בישיבת 'חפץ חיים', הרביץ אביו תורה בשליחות החזון איש זצ"ל עד שמונה לר"מ בפוניבז' לצעירים על ידי הרב מפוניבז' זי"ע. בילדותו למד ר' שרגא עם אביו בחברותא ולא הלך לתלמוד תורה בעיר שלא היה דתי מספיק. הגראי"ל התבטא בעבר כי הוא היה הראשון שהחל את המושג "אבות ובנים"  שמצוי היום. החברותא עם הבן ר' שרגא נמשכה גם בישיבה הקטנה, הגראי"ל שימש כראש ישיבה בישיבת פוניבז' לצעירים בה למד באותה עת בנו ר' שרגא כתלמיד מן המניין.

בהגיעו לפרקו התארס רבי שרגא עם הרבנית חנה ע"ה, נכדתו של הסטייפלר ובתו של מרן הגר"ח קניבסקי, כאשר כבר בגיל 16 נסגר השידוך, בברכתו של הסבא ה'סטייפלר' שאף היה השדכן. הגר"ח התבטא לימים שכאשר ר' שרגא והרבנית חנה היו בני שלוש, הם שיחקו יחד סמוך לכולל חזון איש וכבר אז חשב על השידוך.

סיפור מרתק הרואה כאן לאור לראשונה, סיפר בזמנו מרן הגראי"ל שטיינמן למקורביו, היה זה באחת הפעמים בהן היה בדרכו לשוחח עם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ואחד ממקורביו הראהו כי יש כבר 'נייעס' על מה דיברו גדולי ישראל…

או אז סיפר הגראי"ל בבת שחוק כי הגאון רבי צבי יהודה אדלשטיין, מראשי ישיבת 'ארחות תורה' ובנו של מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין, הגיע פעם כשהיה בחור לבית מרנא הסטייפלר להתפלפל עמו, ה'קהילות יעקב' שאל לגילו, ומששמע שהוא אלטער כעס עליו, מאחר וכידוע הסטייפלר הקפיד להשיא צאצאיו בגיל צעיר ואחז שאין להשהות השידוך לגיל מבוגר.

אמר לו הגרצ"י, ומה אעשה שנדרתי לסיים את הש"ס, אם כך, קיבל הסטייפלר והציע, יש לי נכדה לבית ברזם (בת לחתנו של הסטייפלער שנפטר בגיל צעיר), ונראה לי שתתאימו, אנחנו נסכם עכשיו על אירוסיכם, ונשמור אותם בסוד, בינתיים, תגיע ללמוד עמי מה שנותר לסיים את חובך, ולכשתסיים נכריז בפומבי על האירוסין. ואכן, הגרצ"י קיבל את הסכמת אביו ודבר האירוסין נשמר בחשאי.

שבועות אחדים לאחר מכן, נכנס מרן הגר"ח קנייבסקי לאביו הגדול ודילמה בפיו, הן הציעו לבתו בחור מופלא, כליל המעלות, בשם שרגא שטיינמן, אלא שאינו רוצה לארס את בתו לפני בת דודתה הגדולה ממנה מעט שלא תיפגע. מאידך, אינו רוצה להפסיד שידוך שכזה חלילה.

חכך הסטייפלער בדעתו, ולבסוף הציע, הבה נסכם בחשאי על אירוסי הזוג, ואי"ה לכשתתארס בת הדודה – נכריז גם על אירוסי בתך. וכך היה… התארסו להם שני זוגות בחשאי, ואיש לא ידע זה על זה עד שסיים הגרצ"י את לימודו והוכרזו אירוסיו…

סיים מרן הגראי"ל שטיינמן את סיפורו: "הנה שני שידוכים שקרו בפועל וארבעה מגדולי ישראל מעורבים בהם ובמשך חודשים ארוכים נשמר הדבר בסוד מוחלט, והיום, עוד טרם הגעתי וכבר מפרסמים מה שדיברתי…"

להגאון רבי שרגא ארבעה בנים וארבע בנות, בנו הגאון רבי אליעזר שטיינמן מראשי ישיבת תורת דוד באשדוד, הרב מאיר שטיינמן, הרב יעקב שטיינמן והרב אברהם ישעיה שטיינמן מח"ס שיח המועדים.

חתנו הגדול הוא הרב הגאון רבי גדליה הוניגסברג, שנודע בזכות הספרים הרבים שחיבר על סביו הגדולים מרן ראש הישיבה הגראי"ל זצ"ל ויבדלחט"א מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי, ספרים שהפכו לרבי מכר של ממש בזכות האותנטיות של הסיפורים והציטוטים המקוריים.

חתניו הנוספים הם: הגאון רבי ישעיהו כהן ר"מ ישיבת "עטרת שלמה" בבני ברק, הגאון רבי משה מן והגאון רבי ישראל חיים גפן, בנו של הגר"מ גפן זצ"ל מראשי ישיבת חדרה.

שהספרים לא יתביישו

במעמד חנוכת אוצר הספרים החדש לעילוי נשמת מאן הגראי"ל בבית הכנסת הגדול בדימונה, סיפר הגר"ש בתוך דברי החיזוק והברכה כי, "הורי ז"ל נזהרו שלא לקחת חובות וחיו רק לפי מה שיש להם. הם הקפידו על כך גם בקניית דברים נחוצים מאוד, כגון ספרי קודש. לאחר נישואיו של אבי לא היו לו אמצעים לקניית הספרים שכל כך נצרכו לו לתלמודו. היו לו רק כמה ספרים בודדים – לא היה ש"ס שלם ולא משניות. בלית ברירה היה אבי רוכש בכל פעם מסכת אחת מהש"ס ממעות מעשר, ומיד כשהרחיב ה' גבולו פדה את הספרים בכספו. מכל מקום, כשהתאפשר הדבר בידו הוא הכניס כרכים אלו לבית המדרש לצורך הרבים וקנה לעצמו ש"ס אחר מכספו.

"בשנים שלאחר מכן רכש מעט ספרים, אך גם אז לא בשפע. הוא הסביר לי פעם: 'אם הספר בארון והאדם אינו יודע אותו או על כל פנים אינו משתמש בו בתדירות – מדוע לקנותו?' הוא הוסיף כי הוא חש בושה מן הספר שהוא אינו בקי בו… והנה עכשיו שתרמו פה ב"ה אנשים במסירות כל כך הרבה ספרים לע"נ אבי זצ"ל, העילוי נשמה יהיה אם גם ישתמשו בהם.. בואו ונקבע עיתים לתורה, כל אחד כפי יכולתו. אחרת הספרים סתם יתביישו ואנחנו נתבייש מהם..

בכינוס חבורת המוסר 'משיבת נפש' החודשי שבמעונו, חיזק את ענין הפרישה מתענוגות העולם הזה וסיפר על אביו: "בהרבה מימי השבוע לא היה אוכל כלל בבוקר ובצהרים, וכאשר חזר לביתו אחרי מסירת השיעור בישיבה, היה פורש לחדרו להמשיך ללמוד עוד ללא כל ארוחה. האמת שאבי הכ"מ היה צם כל שני וחמישי, וזאת מלבד עוד כמה ימים בשבוע שבהם היה צם…

"גם אמי ע"ה סיפרה פעם כי כך מיד אחרי הנישואין כבר הבחינה במנהגו להתענות. אמנם, לאחר שאמי ע"ה נחלשה, ובני בית אחרים החלו לסייע בהכנת אוכל, ניסה אבי לסכם בסודיות עם כמה מהנכדים שלא יתנו לו אוכל ויימנעו מלדבר על כך, אך בהמשך נעשה הדבר בלתי אפשרי, כי התחילו לשהות בבית בקביעות רבים שאינם מבני המשפחה. כשראה זאת אבי, הפסיק כמעט לגמרי לצום – כנראה בשל חששו לדברי ה'שולחן ערוך': המתענה ומפרסם עצמו לאחרים להשתבח שהוא מתענה הוא נענש על כך. כך שינה אבי ממנהגיו והסתיר כמה וכמה ענייני פת במלח ומים במשורה שנהג בהם עשרות שנים, והכל כדי להתרחק מכל סרך של פרסום ושבח".

"אבל זה היה לפי הדרגה שלו, אצלנו, אם יום אחד כבר נדלג ארוחה, ה' ירחם.. כבר לא יוכל ללמוד, אבל אפשר לשבור את התאוות, אפשר להשאיר קצת בצלחת מהאוכל הטעים יותר, לשבור את התאוות בקטן, תענית הראב"ד. וכל דבר כזה שווה הרבה, אפילו התגברות קטנה".

לא להרחיק ילד

במענה לשאלה איך אחז אביו בדרך החינוך הראויה בדור עדין כל כך, השיב: "בכל הזדמנות דיבר על שלילת הכעס בחינוך. הוא הדריך לא לכעוס, לא להיות קשוח מדי. אבי סבר שאם צועקים על ילד – אפשר פשוט להרוג את נשמתו. ילד מאחר לַסֵדר: צעקת עליו? הרסת לו את היום. הוצאת לו את כל המרץ ללמוד. הוא סבר שצריך להעיר, אבל בשום אופן לא לצעוק".

"הוא עצמו היה מעיר קלות, אבל אף פעם לא באמצעות נזיפות. העיר בעדינות, במילה אחת מדודה ומחושבת היטב, אבל די היה בכך שראינו שהתנהגות לא טובה ממש נוגע לו בנפשו, הולכת לו בחיים, וזה היה מספיק".

בהזדמנות אחרת דיבר עם מספר מנהלי סמינרים שישבו במעונו לקראת הרישום וסיפר: "אבי זצ"ל התנגד לכך שבבתי החינוך יסלקו בחור או בחורה שירדו מהדרך. הוא לא התייאש מאף אחד, ומעולם לא הסכים שבחור שנראה כי נשר מהדרך ילך לצבא, משום שסבר ששם ירד לגמרי ביראת שמים. דעתו הייתה שצריך להתמודד ולנסות בכל דרך להחזיקו ביהדות. הוא הורָה להורים לא להרחיק לגמרי בן או בת שלא מתנהגים כשורה, אלא לתת להם הרגשה טובה עד שירגישו בושה להתרחק יותר מדי. כך יידעו שברגע שהם רוצים לחזור – הם יוכלו לחזור באהבה הביתה".

עם גדולי ישראל

להגר"ש קשר חם עם כל גדולי ישראל, ובראשם עם חמיו מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי אצלו סועד בשבתות אחת לחודש, חמיו מרן הגר"ח משתעשע עמו בדברי תורה משך שעות ארוכות. מיד לאחר פטירת אביו קרא לו מרן הגר"ח וביקש ממנו לקחת על עצמו את עול החזקת כל הישיבות שאביו הקים, וכן ציווה עליו לחזק את הארגונים בהם תמך אביו במסירות נפש.

הגר"ש שטיינמן היה במשך שנים המקשר בין אביו לסב אשתו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שהתבטא כי ברצונו בשליח תלמיד חכם, ההערכה ההדדית בין שני גדולי תורה אלו הייתה מן המפורסמות, ורבי שרגא היה מעביר מסרים ותיאומים מחזון איש 5 לחנן 10.

להגר"ש קשר עמוק עם מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין, שבמשך השנים האחרונות עוד לפני פטירת אביו קבעו יחד את זמני הרישום לישיבות הקטנות והגדולות.

נודע גם על קשר מיוחד של שנים ארוכות הכולל התכתבות בדברי תורה עם ר"י סלבודקה הגרמ"ה הירש ור"י פוניבז' הגרב"ד פוברסקי, כמו גם עם להבדיל בין חיים לחיים הגאון רבי אריה פינקל זצ"ל ראש ישיבת מיר ברכפלד. ידידות עמוקה שלאחרונה כוללת מעורבות בענייני ציבור יש להגר"ש עם הרב דוד כהן ר"י חברון.

אחד מתלמידיו מגלה לנו פן נוסף מהנהגתו של הגר"ש: "כאשר באים מהנהלת מוסדות לבקש שייקח את הישיבה או המוסד תחת נשיאותו והכוונתו, עונה להם ר' שרגא 'אין עניין לפרסם את שמי, אם למישהו יהיה טענות על הנהגה שאני יעצתי לכם תשלחו אותו אלי', בכך חוסך את פרסום שמו. מאז פטירת אביו מרן זצ"ל שמו פורסם בכל מקום והראש ישיבה לא היה מרוצה מכך".

מלבד הישיבות שתחת חסותו, גם כמה סמינרים לבנות בהכוונתו, מדובר בסמינר זכרון חנה בעיר אלעד, סמינר הרב מאיר, הסמינר של הרב לוין בירושלים ועוד.

הגר"ש לא מרבה לעסוק במה שמוגדר פוליטיקה אך יודעי דבר מספרים כי באופן קבוע נועצים בו הגר"י אפרתי, ראש עיריית מודיעין עילית יעקב גוטרמן, סגני ראש העיר בני ברק אברהם רובינשטיין ומנחם שפירא, ח"כ יעקב אשר, וכן העסקן ישראל ראנד ועורך "יתד נאמן" ישראל פרידמן, יהודה פורת, והרב אליעזר סורוצקין מנכ"ל חינוך העצמאי ו'לב לאחים' גם עומד עמו מאז פטירת אביו בקשר הדוק..

מכתב המשניות

כידוע, בצוואה הנדירה של מרן הגראי"ל שטיינמן, מבקש ראש הישיבה מ"כל מי שרוצה בטובתי שילמד פרק אחד משניות עד סוף י"ב חודש". מתברר שבמכתב שכתב בעבר הגראי"ל לבנו הסביר על חשיבות לימוד המשניות.

"לבני שרגא נח נ"י", כותב הגראי"ל לבנו, בתקופה בה למד בירושלים כבחור ישיבה, לאחר פטירת סבתו – חמותו של מרן זצוק"ל. "בהזדמנות שזאב שליט"א ורחל תחי' נוסעים לירושלים ובטח תראה אותם, הנני כותב אליך דברים אחדים".

"א', הנני להזכירך עוד פעם שתשתדל ללמוד כל יום חוק ולא יעבור לכל הפחות בערך 5-6 משניות, ואין אתה יכול לשער עד כמה שזה זכות לנפטר, והנפטר פשוט שם מחכה בכיליון עיניים על כל לימוד משנה או תפילה או 'ברכו' וכדומה, כי שם אין להם לעשות מצות כלום, והם זקוקים רק להחיים. וכל מצוה מקל את הדינים השולטים שם ומעלים אותם למדרגה טובה".

"והשני, מה שדיברנו", ממשיך מרן ראש הישיבה במכתבו לבנו, "ללמוד כל יום חוץ ממה שלומדים, להכין ולחזור על השיעור, חוץ מזה ללמוד כל יום לימוד מדף כ"ט עם רש"י ותוס', ואם אפשר להסתכל פי' הרא"ש וכו' מה טוב".

"כן אבקשך לכתוב לי חדו"ת (חידושי תורה. י.ק.), ותשתדל להבין טוב מה שאתה לומד ולהוציא כל הדברים מהפה, כי על ידי זה נתברר הדבר בזמן שמוציאים בפה וגם זוכרים יותר טוב ובכלל תשתדל שכל מחשבותיך יהי' אך ורק בדברי תורה בלכתך ובשכבך ובקומך, כמו שכתוב בתורה. אביך". מסיים מרן זצ"ל את מכתבו המרגש לבנו ממשיך דרכו.

השארת תגובה