בשר וחלב: חייבים למצוא תנור באישור הלכתי מהודר

התמודדות יומיומית מתמדת בין כותלי המכון המדעי טכנולוגי להלכה עם שאלות הלכתיות מורכבות של הפרדה בין בשר לחלב

כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

אחד הטעמים העיקריים שנזכרו בדברי הפוסקים למנהג אכילת מאכלי חלב בחג השבועות הוא כדי להדגיש ולחדד את ההקפדה על הפרדה מוחלטת בין מאכלי בשר למאכלי חלב, אשר בשכר זאת הצליח משה רבינו לנצח את טענת המלאכים וזכינו לקבלת התורה.

כמידי שנה בשנה הקדישו רבים מרבני הקהילות די בכל אתר ואתר את שיעורי התורה ודרשות החג, בעיצומו של החג ובימים שקדמו לו, לדיני בשר בחלב וההפרדה הנדרשת ביניהם, הן בבישול ואפיה והן באכילה והנאה. מטבע הדברים נסוב חלק הארי מהדברים על הזהירות המתבקשת בשימוש במיכשור וציוד מטבחים חדיש מכל הסוגים.

הדבר המרכזי בו נדרשת הקפדה מירבית במטבח הביתי הוא בתנורי האפייה הדו תאיים, כאשר על הכל מוסכם כי התנורים המהודרים ביותר הם תנורי האפייה שבאישור המכון המדעי טכנולוגי להלכה, בראשותו של הגאון הגדול רבי לוי יצחק הלפרין שליט"א.

בעוד שבעבר הלא רחוק היו שהתירו להשתמש בכל תנור אפיה דו תאי, והיו שהרחיקו לכת יותר, להקל להשתמש בתא משותף למאכלי בשר ולמאכלי חלב בזה אחר זה בתבניות נפרדות, הרי שכיום התקבל הדבר לאיסור, בעקבות הסטנדרטים הגבוהים שהוצבו ע"י המכון המדעי טכנולוגי להלכה, בתנורי האפיה שבאישורו ההלכתי, להפרדה מלאה ומוחלטת בין שני התאים, על מנת לספק לצרכנים תנורים איכותיים בתכלית ההידור, לפי כל החומרות ההלכתיות הקיימות. גם כל גופי הכשרות המהודרים האחרים אימצו כיום את הרף הגבוה של הדרישות ההלכתיות שנקבעו ע"י רבני המכון.

תנורי האפיה המאושרים ע"י המכון מורכבים משני ארגזי תאים נפרדים, סגורים ואטומים לחלוטין מכל צידיהם, שאין כל חיבור ונגיעה ביניהם. הקפדה מיוחדת ניתנת לסתימת כל החורים הקיימים בהם, קטנים כגדולים. דרישה נוספת היא להתקנת ארובות ופתחי אוורור נפרדים לגמרי לכל תא בפני עצמו, על מנת לשחרר את האדים המצטברים בכל תא לכיוון אחר, ולמנוע מעבר אדים מתא לתא או חיבור של "ניצוק" באדים המצטברים.

לאחר בניית והרכבת התנורים, בהתאם למפרט הטכני של דרישות המכון והנחיותיו ההלכתיות, וביצוע כל השינויים והתיקונים הנדרשים, עוברים התנורים בדיקות קפדניות, חוזרות ונשנות, במעבדת המכון, על מנת לוודא למעלה מכל ספק כי הם אכן עומדים בכל הדרישות המחמירות והם ראויים לשימוש למהדרין מן המהדרין.

כיום, משווקים באישור המכון המדעי טכנולוגי להלכה עשרות דגמי תנורי אפיה דו תאיים מכל הסוגים, רגילים או בילט אין, מתוצרתן של שש חברות גדולות ויוקרתיות מהמובילות בתחום, כאשר כל אחד יכול למצוא לעצמו תנור איכותי המתאים לצרכיו באישור הלכתי מהודר.

רבני המכון המדעי טכנולוגי להלכה מדגישים כי חובה על כל רוכש תנור באישור המכון לקבל עמו את האישור ההלכתי הספציפי לדגם שרכש, על מנת לפעול בדיוק בהתאם להנחיות ההלכתיות המופיעות בו, ולוודא כי השימוש בתנור הוא אכן למהדרין מן המהדרין.

בנוסף על האישורים ההלכתיים לתנורי אפיה דו תאיים, מעניק המכון גם אישורים הלכתיים מיוחדים – הן לשימוש לבשר וחלב והן לשימוש לפסח – למספר דגמים של תנורי פירוליטי, הפועלים בשיטת הניקוי העצמי, אשר עמדו בכל הדרישות המחמירות של רבני המכון לגבי רמת הטמפרטורה הגבוהה הנדרשת לשם ליבון והתפשטותה בכל חלקי התנור, והכל בכפוף לתנאי ההכשרה המיוחדים המפורטים באישורים ההלכתיים הספציפיים.

במסגרת עיסוקם היומיומי של רבני המכון בהתמודדות עם שאלות הלכתיות מורכבות וסבוכות של הפרדה בין בשר לחלב, הם עוסקים רבות גם במתן פתרונות למיכשור מודרני וציוד חדיש של מטבחים מוסדיים, בבתי מלון ובתי הארחה, בבתי חולים ובתי אבות, כמו מערכות קיטור מסועפות, ארונות ועגלות חימום, קובמיסטימרים, דלפקי הגשה (בר מרי) ומדיחי כלים מסוגים שונים.

בעיית הקיטור המשותף לבשר ולחלב או למאכלים כשרים וטריפה התגלתה לפני עשרות שנים ע"י ראש המכון, הגאון הגדול רבי לוי יצחק הלפרין שליט"א, בעת תכנון מערכת המטבח של המרכז הרפואי "שערי צדק". עד לאותה שעה לא עלתה על דעתו של איש כי יש בכך בעיה כל שהיא. במערכות כשרות מהודרות היו מייצרים תוצרת כשרה למהדרין שבושלה ועובדה במערכת קיטור שהיה משותף לקו יצור של נבלות וטרפות, מבלי שאיש יבחין בבעיה. כך גם באולמות השמחה היו מבשלים במטבח כשר למהדרין באמצעות קיטור משותף עם אולמות סמוכים כשרים בכשרות רגילה או לא כשרים לחלוטין. אפילו בישיבות ומוסדות תורה היו משתמשים בקיטור משותף למאכלי בשר וחלב שבושלו במטבחים נפרדים לחלוטין.

עד שהגיע הגרל"י הלפרין ועורר כי הקיטור החי בולע טעם מכאן ופולטו שם. כך שתבשילים כשרים למהדרין עלולים להיות מעורבים ובלועים בבליעות של נבלות וטרפות, וכן תבשילי בשר עם חלב או מוצרים כשרים לפסח עם מוצרי חמץ. הוא פרסם את הדברים בשעתו בקונטרס מקיף בשם "בישול במערכת קיטור". בתחילה לא אבה איש להטות אוזן לטענותיו. רבים וטובים, וביניהם רבנים מפורסמים וראשי מערכות כשרות גדולות, ניסו לדחותן באלף ואחד תירוצים, בעוד שהוא עמד בתוקף על דעתו כי יש כאן מכשול עצום, שאין מקום להתירו אפילו בדיעבד. הוא התאמץ להוכיח כדבריו, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה מציאותית, כשבמקביל גם הציע הצעות פתרון שונות, להפרדת הקיטור או לפגימת טעמו.

אט אט התקבלו הדברים בקרב הציבור הרחב. כיום מקובל הדבר לאיסור גמור ללא כל עוררין, ואין שום מערכת כשרות, אפילו בכשרות רגילה, שמשתמשת בקיטור משותף לכשר וללא כשר או לבשר וחלב. כל מערכות הכשרות המהודרות, בארץ ובעולם, עמדו במשך השנים בקשר עם המכון המדעי טכנולוגי להלכה, בנוגע למערכות הקיטור, וכולם פועלים לפי הצעות המכון והנחיותיו.

על כך התבטא בשעתו פוסק הדור מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל: "נוסף על כל זכויותיו הרבות של המכון ושל העומד בראשו, כדאית היתה הקמתו אך ורק לשם גילוי בעיה זו ופתרונה והצלת המוני בית ישראל ממיכשולות חמורים של איסורי דאורייתא במאכלות אסורים".

מבין עשרות השאלות והפניות הזורמות לשולחנם של רבני המכון, דבר יום ביומו, בכל הנושאים ההלכתיים הקשורים להתפתחות המדע והטכנולוגיה לענפיהם השונים, בלטו בשבועות האחרונים שתי שאלות הלכתיות מעניינות ביותר בנוגע לבשר וחלב. האחת בנוגע ל"בשר מתורבת", שהם נתחי בשר שלמים שהצליחו ליצור בתנאי מעבדה באמצעות שכפול גנטי של תא קטנטן בודד בלתי נראה לעין, כאשר מלבד השאלות המתעוררות על עצם כשרותם של נתחים אלו מתעוררת גם השאלה על הגדרתם ההלכתית לגבי בשר וחלב, ומאידך, נשאלה השאלה על אודות קפה ומוצרים אחרים, המיוצרים במדינות דרום אמריקה, על בסיס תערובת של מי חלב מזוקקים לגמרי בתהליך ארוך וסבוך, לאחר שהוצאו מהם כל מרכיבי החלב, אם דינם של מוצרים אלו כמוצרים חלביים או כמוצרי פרווה.

השארת תגובה