ליצמן: "משקיעים בתכנית שתציל חיים"

סגן השר ליצמן על היעדרות משרד הבריאות מוועדה לקידום מעמד האשה: "אם אכן משרד הבריאות קיבל הזמנה מהוועדה ולא בא, אני רואה זאת בחומרה רבה ואטפל בכך. אני עוקב שנציגי משרדי ישתתפו בכל דיוני הוועדות אליהם הוזמנו"

ליצמן ומקלב, צילום דוברות הכנסת
ליצמן ומקלב, צילום דוברות הכנסת

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב:"הקושי הגדול של חולים רבים הוא פעמים כבר לא מהמחלה אלא מהלחץ הבירוקרטי. השירות הרפואי שהאזרח מקבל, צריך להיות תואם לחדשנות הטכנולוגית"

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת אירחה היום [ב'] את סגן שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן להצגת התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית. את הישיבה פתח יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב: "התכנית החדשה תעזור רבות לרפואה. משרד הבריאות מושך את הרפואה קדימה. אנו עדים למציאות כואבת שנוכחת בתלונות רבות שמגיעות אלינו שהקושי הגדול של חולים רבים הוא פעמים כבר לא מהמחלה אלא מהלחץ הבירוקרטי. השירות הרפואי שהאזרח מקבל, צריך להיות תואם לחדשנות הטכנולוגית".

סגן שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן: "משרד הבריאות מתייחס ברצינות לנושא של בריאות דיגיטלית כי בבריאות הכי חשוב שנהיה עם הקדמה שהכי קיימת. אכן יש עלויות גבוהות ביחס לתכנית הזאת ואנשים יכולים לתהות איך אני משקיע בטכנולוגיה כשיש להרחיב את סל התרופות או להוסיף מיטות בבתי החולים? חד משמעית אני אומר כאן כי התכנית הזאת היא תכנית להצלת אנשים – האפשרות הדיגיטלית תוכל להציל חיים של רבים ולכן צריך להשקיע בה את הכסף. בנוסף, אני מתכנן לפעול גם לגבי שאר הדברים – קיבלתי הקצבה לעוד 200 מיטות נוספות בבתי החולים אלא שזה הסכום שדרוש לכל אחד מבתי החולים בארץ. כמו כן, אני הולך לפעול בדרישה לכך שהבדיקות במכשירי MRI יהיו במשך כל שעות היממה במשמרות – גם בתי החולים שמפסיקים לעבוד ב3 בלילה, זה עדיין לא מספיק. סגן השר הוסיף עוד כי בקרוב הוא כבר לא יפתיע בביקורות בחדרי מיון, "תמונת מצב של תפוסת חדרי המיון עוברת אלי היום און ליין במערכת חדשה. כעת זה רק ב60% מבתי החולים אבל ברגע שזה יקרה ב100% מבתי החולים, כבר לא אצטרך את ביקורות הפתע" אמר ליצמן.

ח"כ בני בגין שאל את סגן שר הבריאות, כיצד מתכננים לקדם את התכנית כאשר מנגד המשרד שבראשותו דוחה את קידום ההצעות לניסויים רפואיים בבני אדם וחוק מידע גנטי, "התכנית שמוצגת כאן נראית מלהיבה ויוצאת מן הכלל, אך יחד אתה מתעוררות שאלות לא מועטות הנוגעות לפרטיות השייכת לכל מטופל – גם לכל תינוק. איך החוק שלא נגעו בו 12 שנה יוכל להשלים עם השימוש במידע?, תהה בגין,  עברנו כברת דרך ארוכה עם נציגי המשרד לקדם את הצעות החוק שיסדירו את הנושא אך אלו הודיעו שהם יגישו הצעת חוק ממשלתית – דבר שלא נעשה עד היום. אני מביע פקפוק ביכולות וברצון של משרד הבריאות לעשות גם היום את החוק וממילא אין מזור לבעיות הפרטיות במסגרת הבריאות הדיגיטלית". סגן השר השיב כי קרו כבר במקרים אחרים שהביעו ספק ביכולות של המשרד לקדם דברים ואלו אכן כן נעשו, "אני מודיע לך כאן שהנושא יטופל בוודאי. אין ולא קיימת שום בעיה עם נשוא החוק – גם לא שאלה דתית".

בתגובה לשאלת חה"כ מיכל בירן על היעדרות נציג משרד הבריאות בבוקר בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה בנושא מחדל בבדיקת הרקע הרפואי של תורמות ביציות, אמר ליצמן: "אם אכן משרד הבריאות קיבל הזמנה מהוועדה ולא בא, אני רואה זאת בחומרה רבה ואטפל בכך. אני עוקב שנציגי משרדי ישתתפו בכל דיוני הוועדות אליהם הוזמנו"

שירה לב-עמי, מנהל בריאות דיגיטלית ומחשוב במשרד הבריאותהציגה את יתרונות התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית: שיתוף מידע קליני לאומי שיקל על המטופל שנע בין כמה מקומות טיפול וכדו', שיתוף מידע אדמיניסטרטיבי שייתן לכל מערכת לקבל את כל המידע והאישורים הקיימים לאותו מטופל, מתן ייעוץ רפואי בתקשורת דיגיטלית, שימוש במידע הרפואי כבסיס להחלטות רפואיות וסיוע למחקר לחברות טכנולוגיות ומפתחים. רוני ספיר ממשרד הבריאותאמרה בוועדה כי נבנו מעגלי הגנה על המידע הרפואי שייעשו כעת על פי כללים שכבר יצא לגבם חוזר ממנכ"ל המשרד, "אין ספק כי בעתיד כפי התקדמות התכנית, הממשלה תזדקק לחוקק בנושא הגנת המידע הרפואי".

ד"ר תמי קרני, יו"ר לשכת האתיקה במשרד הבריאות: "אני מברכת את התכנית הפנטסטית של בריאות דיגיטלית שיש לה יתרונות גדולים, אבל בכל מה שקשור לשימוש במידע רפואי, נראה שאנו מתחילים עם התכנית לבנות בקומה ה40. אנחנו חייבים לדעת איך בתכנית כזאת אנחנו נותנים מענה בהגנה על המידע של חולה. העובדה בתכנית שכל התהליך יתועד ויתכנס למקום אחד, לא יכול לקרות כאשר יש דרישה של חולה שלא להכניס את המידע. אבל יתירה מכך, אנו תחת איומי הסייבר יודעים שהחדירה היא אפשרית גם בהגנה. עסקנו בהסתדרות הרפואית באיום זה ואחד ממנהלי בתי החולים בארץ החליט לנסות בנושא. לבית החולים שברשותו יש את אחת מערכות המחשוב המצוינות ביותר והוא ביקש מהאקרים באוניברסיטת ת"א לפרוץ את המערכות. מיד אחרי שהוא ביקש מהם, הם כבר נכנסו חופשי לתוך המערכות הפנימיות – הצליחו לשנות את הטמפרטורה של מנות הדם שנשמרו, להגדיר אחרת את מערכות הניתוח שמחוברות לתקשורת ועוד. – לפני כל דבר, אנו חייבים למגן היטב ולדאוג שצנעת הפרט תישמר".

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב סיכם את הדיון: "אנו עדים לכך שבריאות דיגיטלית היא לא אקסטרה שניתן לקצץ בה אלא פעמים רבות מצילת חיים וכמו שאנחנו לא נקצץ ברפואה מונעת, כך אסור לחסוך בדבר זה. לצד חשיבות התכנית, בל נשכח את אבטחת המידע שצריכה להתלוות לתכנית. יש לשמור מפני תקיפות סייבר או זליגת מידע. לא כל לחיצת כפתור צריכה להציג את כל המידע ואף לא בטוח שכל אחות זקוקה לכלל המידע הקיים. כמו כן, יש לשם דגש על הצורך בשימור הרפואה האישית על מנת שלא נגיע למצב בו הרופא אינו מביט בלובן שבעיני החולה אלא מביט רק במחשב. הרפואה האישית והיחס האישי הוא חלק גדול מהטיפול עצמו".

השארת תגובה