פיקוד העורף חשף: מאות אלפים לא ממוגנים

הערכת מצב פיקוד העורף בגן יבנה
הערכת מצב פיקוד העורף בגן יבנה

במהלך דיון לעניין תקציב מיגון הצפון הציג פיקוד העורף כי במרחק קילומטר מהגדר ישנם 413 בתי אב ללא ממ"ד, במרחק של 1 עד 4 קילומטר מדובר ב-4,250 בתים ללא ממ"ד, במרחק 4 עד 9 קילומטר מדובר על 12,160 בתים, כאשר העלות היא כ-100 אלף ₪ לממ"ד. ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה התריעו כי גני ילדים רבים חשופים לפגיעה: "לא יכול להיות שרק אחרי שיהיו הרוגים כולם יתעוררו"

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני קרא לאוצר לקדם מידית תקצוב למערכת התרעה הפועלת בדרום ונותנת לישובים הסמוכים לגדר התרעה של כ-15 שניות על נפילה וכן לפעול לתקצוב כולל למיגון הצפון המוערך בכ-5 מיליארד ₪: "אנחנו רואים בחומרה שממשלת ישראל איננה ערוכה לתופעה שכולנו חיים. כשיש עימות בדרום כל המערכות עובדות, אם זה לא היה נעשה הנזק הכספי היה הרבה יותר גדול מעלות המיגון, לא נרפה – יש ליישם זאת גם בצפון"

ועדת הכספים קיימה היום (ב') דיון בנושא 'תקצוב למיגון צפון הארץ'. במהלך הדיון הציפו חברי הכנסת מצב קשה בכל הנוגע למיגון הצפון והצביעו על מחסור במיגון עשרות אחוזים מבתי האזרחים בצפון, מוסדות וגני ילדים. בפיקוד העורף הציגו את מפת המיגון בצפון, כאשר מיגון של כלל הבתים צפוי לעלות כ-5 – 6 מיליארד ₪,  וציינו כי הם מקדמים תוכניות שיתנו מענה לצרכי האוכלוסייה בצפון בעת לחימה. במהלך הדיון עלה כי מערכת למתן התרעה של כ-15 שניות על נפילות קרובות לקו הגבול הקרוב אינה מותקנת ביישובי גבול הצפון, למרות שעלותה  היחסית אינה גבוה – כ-100 מיליון ₪. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני הורה לאוצר לתקצב את עלות המערכת ולהציג בתקופה הקרובה תוכנית לגבי תקצוב המיגון הכולל. בנוסף התבקש פיקוד העורף לעדכן את הוועדה לכשישלים את התוכניות לסיוע בחירום ליישובי הצפון.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני פתח את הדיון: "הנושא הוא נושא לא פשוט, אנחנו מדברים על המציאות שנכפית עלינו, אנחנו מתפללים שלא יקרה אך יודעים שיכול להיות שתושבי הצפון יהיו חשופים לפגיעות, המציאות קשה, המיגון לוקה בחסר בלשון המעטה. אנחנו עוסקים בנושא מההיבט התקציבי שלו, המיגון לדרום היה מיליארדים, העברנו לצפון כ-150 מיליון ₪ שהינו טיפה בים ואינו פותר את הבעיה".

ח"כ אמיר פרץ: "זו סוגיה שאנו עוסקים בה מבוקר עד ערב, בסופו של יום אנחנו מגדירים את היכולת של האזרח הישראלי להתמודד בשאלה אחת בלבד – האם מדינת ישראל מסוגלת לקיים יחסי שגרה  בעימות ואיפה. בדרום ניתן לקיים שגרה בעת עימות, לא רק בעת מתיחות. שאנחנו מגדירים את המצב בצפון, השאלה היא האם לחייל בקצה המערכת יש את האמצעים להגן על עצמו כדי לנהל את המערכה? חילקנו את השטח ל-3 רמות – רמה מידית, 0 עד 9 קילומטר, שם המדינה צריכה לממן את החוסרים במיגון, השנייה מ-9 עד 20 קילומטר, שם חייבים למגן מידית את המיגון הציבורי. גם תשתיות רגישות אך גם בית כנסת שאין בו ממ"ד, וודאי בי"ס ומתקנים אחרים. אני מציע שתתקבל החלטה עקרונית שעודפי הגבייה בשנה  הקרובה יושקעו במיגון ושיפור המוכנות בעורף".

ח"כ חיים ילין: "אם בסופו של דבר כל החלומות של כל מי שנמצא פה יתגשם, במלחמה הבאה אחרי הבאה יהיה מיגון. מי שחושב שאם יהיה פה מיליארד ₪ הכל יהיה ממוגן לא מבין במה מדובר. בעוטף עזה החליטו ב-2008 ורק ב-2014 סיימו למגן 2,500 יחידות דיור עד 7 קילומטר מהגבול, בעלות של 1.6 מיליארד ₪, כולל המוסדות העלות כ-4 מיליארד ₪. אם שמים 150 מיליון ₪ בצפון זה זלזול באוכלוסייה, עדיף שלא ישימו. לעולם לא תראו שום שר ביטחון מגיע לדיונים האלה או שולח מישהו כדי להילחם על המיגון, כי התשובה של האוצר יש לך 73 מיליארד ₪, תוציא מיליארד שניים. יש להתחיל במיגון של 2 קילומטר ואח"כ 4, לא יכול להיות שרק אחרי שיהיו הרוגים כולם יתעוררו".

ח"כ איילת ורבין: "12 שנים חלפו מאז מלחמת לבנון ואנחנו לא יכולים לומר שזה נפל עלינו כיום בהיר. בנובמבר שאלתי את שר הביטחון שאלה, והוא הודה כי 30 אחוז מהבתים לא ממוגנים, אתה שומע את הרשויות אומרות שיהיה להם קשה מאוד לדאוג למקום. אם העורף לא יהיה מסודר ומאורגן, הצבא לא יוכל לעשות את שהוא יודע לעשות. כיום אין 100 מיליון ₪ למערכת התרעה, צריך היום להעביר את המשאבים. אם לא ידעו להגיע למקום ממוגן בזמן, מה הם יודעים לתת לציבור?".

ח"כ אייל בן ראובן: "המצב בצפון הוא של ניצוצות שיכולים להפוך למדורה גדולה. צה"ל נערך היטב, המערך האזרחי שלנו בצפון הוא הפקרות באשר להגנת אזרחים. בשבועות באתי לבקר בקיבוץ אל רום, זליגות נפלו בפתח הקיבוץ, יש שם 150 בתים, 85 בתים אינם ממוגנים. האזרח צריך היום 10 שניות להיות תחת מיגון רלוונטי. 106 גני ילדים במועצה מקומית גליל עליון, אינם ממוגנים. התרגולת של הילדים זה לשכב על הארץ ואז צריך להריץ אותם למקלטים תחת אש. אנחנו מגמגמים. בואו נתחיל מ0 עד 4 ונמשיך, שום דבר לא קורה. כל עוד אין ריצה לשטח זה יום בזבוז".

ח"כ מוטי יוגב: האיום בצפון למי שאינו מבין את הדברים, יותר מפי 10 מהאיום שמגיע מעזה, המיגון הוא 30 ו-40 אחוז. יש כוונות למימוש האיום והשאלה היא מתי. הפגיעה תעלה למדינת ישראל אולי פי 10 ממה שנשקיע במיגון – פגיעה בנפשות, בתשתיות. מדובר על 4 -5 מיליארד שצריך להביא. פינוי פחות רלוונטי תחת אש כבדה כזו. מדברים על טילים חצי טון יעצרו את האוטובוסים בשלב מסוים".

ח"כ עומר בר לב: "המהלך בצפון הוא לאין ערוך יותר מהעלות בדרום כי המספרים גדולים יותר, חייבים למצוא משהו חלקי. להתחיל במשהו, אם לא נתחיל לעולם זה לא יגמר. הצעתי בעבר חוק למענק בגובה המע"מ על בניית חדר ביטחון".

ח"כ עודד פורר: "זה עסק של כלל מדינת ישראל, ערב אישור התקציב היה ויכוח בין האוצר לביטחון. עמדת שר הביטחון לא התקבלה אבל גם כאן זה לא העניין של משרד הביטחון בלבד, אם יש שינוי מהותי זה מצריך תוכנית כוללת. יש צורך בתוכנית של 5 מיליארד ₪, אפשר לעשות את זה במיליארד ₪ לשנה ל-5 שנים. במנהל מקרקעי ישראל נשארו 10 מיליארד ₪ אחרי ההסדרה, את הכסף יש. אני מבקש שעד שלא שתאושר תוכנית רב שלבית למיגון הצפון לא יהיו העברות תקציביות בוועדה".

ח"כ לאה פדידה: "עצם העובדה ש-4 ימים לפני חג השבועות מצאנו 4 צימרים, זה אומר שיש בעיה בצפון. הדברים נכונים אבל באים שאומרים לנו שגם אם ניתן את כל הכסף התהליך יקח שנים. המשמעות שהתנהלו פה שנים בשיטת הטניס".

ח"כ איציק שמולי: "ברור שהרשויות המקומיות לבדן לא צריכות להתמודד לבד עם אתגר המיגון, ברור שגם משרד הביטחון לא יכול לעשות זאת לפני שקיבל תקציב נוסף. דו"ח מבקר המדינה אמר ש-27 אחוז מבתי האב במדינת ישראל חסרי מיגון. 23 אחוז מהמיגון בצפון לא כשיר או שהוא בהגנה נמוכה, המשמעות שבפועל בעת חרום יראו אנשים רבים או מקלט חסום או לא ראוי. יש מיליון וחצי אנשים שמוגבלים בניידות, בנקודת הזמן הזו אין תוכנית סדורה לא בצפון ולא בכלל הארץ ואם יפנו אותו זה תלוי בשכנות טובה". 

ח"כ רועי פולקמן: "החכמה היא להיות חלק מפתרון, בעיקר מי שהיו בקואליציות לאורך שנים. צריך תוכנית ברורה, אין ויכוח על הצורך, זה אתגר לאומי, צריך למצוא פתרון, לא לאיים. אני יודע שיושבים על זה, צריך למצוא פתרונות, גם כאן תהייה התקדמות".

ח"כ משה גפני: "יש בעיה של המיגון עצמו ושאלה של הערכות מבצעית – מה עושים הנכים. היה רעש בדרום, אי אפשר להתעלם מהדבר, היה כל הזמן בעיות ואז המדינה לא יכלה לעמוד מהצד. לשמחתנו זה לא קרה בצפון אך כשזה יקרה זה יהיה בעוצמות אחרות. אנחנו משק חזק שיכולה להרשות לעצמה הוצאה של מיליארד ₪ בשנה".

סיון יחיאלי, יו"ר פורום קו עימות: "אנחנו מדברים על פערים ב-3 רמות: פערי התרעה, אם אין התרעה בפני מרגמות, הם יפלו בכל מקום ואנשים לא ידעו אפילו לשכב מתחת לשולחן וזה יכול להיות קטסטרופה, העלות של מערכת כזו נגד מרגמות לכל הגבול הצפוני היא פחות מ-20 מיליון דולר. נקודה של רציפות תפקודית – זה נושא קריטי, המקלטים הציבוריים הולכים לשהות הרבה מאוד אנשים להרבה מאוד זמן, נשאל איך אתה מביא אוכל, ממי ומי מביא, ואין לזה תשובות היום. צריך להקצות את הסכום הדרוש מידית. לצד כך לא מתקבל על הדעת שרוב מוסדות החינוך לגיל 0 עד 4 לא ממוגנים".

יורם ישראלי, ראש מועצת מטה אשר: "מי שאותי הכי מטריד זה בכמה ימים אנחנו יכולים לחסל את חיזבאללה, אני מוכן לשבת מתחת לאדמה, אבל צה"ל יתקשה לנצח עם עשרות ומאות הרוגים בעורף. תנו לנו את הסכום ונעשה את זה".

גפני: "אני לא הולך להרפות מהעניין הזה, היום אני נפגש עם שר האוצר, אעלה את הנושא. לצד המיגון בתוכנית ארוכת טווח יש 2 דברים שיש להיערך אליהם – ההתרעה המידית שיש בדרום ויש את השאלה מה עושים עם אלה שמוגבלים בפינוי – נכים, ילדים. זה לא כסף אלא הערכות. הדבר השלישי זה המיגון המלא, אם חס וחלילה היא קורה משהו הכול היה, כי יש כסף. האם אתם נערכים בנושא הערכות?".

גולן ואך, ראש מחלקת מיגון, פיקוד העורף: "בסך הכל תפיסת פינוי האזרחים מסודרת ומאורגנת, בנושא ההתרעה קיימת התרעה לכל האזרחים, יש מקומות עם פערים במדרגה אחת מתחת למה שמדינת ישראל הציבה בדרום, מדובר על השלב הראשון  – כיסוי פערי ההתרעה ויצירת התרעה 15 עד 20 שניות לפני נפילה, ההתרעה היום בצפון היא בסמוך לנפילה, אין לאזרח את משך הזמן הנדרש כדי להיכנס לאזור המוגן".

ח"כ גפני: זה עולה כ-70 מיליון ₪, אין לך?"

ואך: "לא, בעוטף עזה הוסטו תקציבים כדי לייצר משך זמן כזה. בכל הנוגע לפינוי וההערכות זה באחריותנו ויש לוחות זמנים. בנוגע למוסדות חינוך אנחנו נמצאים כמעט בסופו של מיגון מוסדות חינוך ברמת הגולן".

לעניין המיגון פרטי ציין ואך כי "הממ"ד לכל בית אב זה הפתרון לאזרח בשעת חירום. יכולת העורף לתפקד מחר בבוקר במלחמה, זה שהאזרח נמצא בביתו באזור מוגן, אז יתר הפעילות מתאפשרת וגם הכבישים פנויים לתנועת הצבא ולא מלאים באזרחים מתפנים. המספרים מנותחים לרמת הבית – במרחק של קילומטר מהגדר ישנם 413 בתי אב ללא ממ"ד, העלות היא 41.3 מיליון ₪. עד 4 קילומטר מדובר על 425 מיליון ₪ למיגון 4,250 בתים שהינם ללא ממ"ד, 4 עד 9 קילומטר מדובר על 12,160 בתים כפול 100 אלף, זה בערך 1.2 מיליארד. 9 עד 20 קילומטר מדובר על 36 אלף בתי אב, 20 עד 40 קילומטר מדובר על סדר גודל של מאה אלף בתי אב ללא ממ"ד. המלצתנו היא לתת מאה אחוז מימון עד 4 קילומטר מהגבול, מעבר לכך יש המלצות מסודרות לפי מצב סוציו אקונומי ועוד". 

שאלתיאל רמב"ם, מנהל אגף חירום, משרד החינוך:"אנחנו עובדים על מיגון 58 בתי ספר – מוסדות חינוך של חינוך מיוחד ושל חינוך רגיל".

אבי בן זקן, סמנכ"ל פיתוח, משרד הבריאות: "רוב הפונקציות בבתי החולים מוגנות באופן מלא, בבתי חולים שחסר להם מיגון ניתנו פתרונות יחד עם פיקוד העורף לרציפות תפקודית – מקומות אליהם יהיה ניתן לפנות במידת הצורך. יש תוכניות לפיתוח מיגון בטווח הבינוני והארוך בעלות של מאות מיליוני שקלים".

עלי בינג, רכז ביטחון, משרד האוצר: "משרד הביטחון זה המשרד שאמון על הנושא, יש לו תקציב משמעותי. השנה לראשנה הוקצו 150 מיליון שקל למיגון הצפון. במסגרת התקציב בטווח של 0-20 ק"מ יהיו מקלטים בכשירות מלאה. זו תוספת שסוכמה לפני התקציב האחרון והוקדמה בשל הצרכים לשנה זו, אנחנו ממשיכים בעובדת המטה המשותפת על מנת להגיע לפתרונות לקראת הקבינט הקרוב. לעניין גני הילדים אין עדיין מקור תקציבי, לגבי הממ"דים יש תמריצים שיש ליישם.

אין כרגע מקור תקציבי למיגון פרטי. היו המלצות למתן תמרציים לבניית ממ"דים.

ח"כ גפני: "מה לגבי ה-100 מיליון למערכת התרעה מידית?"

בינג: "זה מובא לפתחנו לראשונה כאן".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אני מבקש תשובה לגבי מערכת ההתרעה על נפילות קרובות, אלה דברים שצריכים להיעשות מיד, הם לא יכולים לחכות למסקנות של צוות. אם חס וחלילה יקרה משהו יהיה כסף ויבנו מיד, אנחנו מבקשים לעשות זאת קודם. ייתכן שנאלץ לא להעביר פה דברים עד שתהייה את ההתרעה, צריך לסדר אותה כפי שזה קורה בדרום. לגבי הדברים האחרים, התרשמנו שאין מיגון אמתי על הצפון על כל המשתמע מכך. צריך שיהיה מיגון פרטי של הבתים, כדי שהעסק לא יחסם שם. כולם מסכימים עם הרעיון הזה, המיגון הפרטי מצריך פתרון. אנחנו רואים בחומרה שממשלת ישראל איננה ערוכה לתופעה שכולנו חיים אותה, ידענו למגן את הדרום כמו שצריך, היו ספקות והכל נעשה בסוף, שיש עימות בדרום – הכל עובד, התעשייה, מערכת החינוך, החקלאים, אם זה לא היה נעשה הנזק הכספי היה הרבה יותר גדול מעלות המיגון. לצד אלה אני מבקש מפיקוד העורף דיווח בעוד 60 יום – האם הושלמה ההערכות של פינוי, הספקה, תרופות וכל הדרוש לאזורים אלה. לעניין נושא המיגון הרב שנתי נבקש גם תשובות מהאוצר, שנדע אם חס וחלילה יהיה מחדל את מי להאשים. אני לא מתכוון לעבור על זה לסדר היום".

תגובה אחת
  1. מה עם רענון ערכות האב"כ? מה עם ילדים קטנים שנולדו בכל העשור האחרון שאין להם היום בכלל ערכות כלשהן? ראינו שלא רחוק מהגבול שלנו בצפון השתמשו במתקפות כימיות נגד אזרחים.
    למה הוזנח הנושא הזה? מי אחראי לכך? ומי יתן את הדין לגבי כך?

השארת תגובה