שבועות וירושלים – חיבורו של הרצ"י קוק

הרב-אריה-שטרן
הרב-אריה-שטרן
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

"עשרת הדברות הם עיקרי הדת וראשיתו" כך לשון הרמב"ם בפרוש המשניות למסכת תמיד (ה' א'), שם מובא סדר תפילת הכוהנים בבהמ"ק שהיו אומרים את עשרת הדברות בכל יום בקריאת שמע. טעם רב יש למנהג שכן מקור הדין של קריאת שמע הוא ממה שכתוב "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך… ודברת בם…" ואין כמו עשרת הדברות שבאמירתם מתקיימת. מצווה זו.

אכן מובא במסכת ברכות (יב') שהיו אמוראים שרצו לתקן שינהגו כך גם בכל מקום, אולם לא תיקנו מפני החשש שיאמרו שרק הדברים האלה נאמרו למשה מסיני. בגלל החשש הזה היו גם כאלה שביקשו לאסור אפילו את העמידה בשעת קריאת עשרת הדברות אולם בזה גברה דעתם של המתירים המחייבים את העמידה. הם סברו שבכל זאת ראוי לנו שניתן ביטוי לחשיבות הגדולה שיש להן. בצידם של דברים אלה כדאי להזכיר שרבים מן הקדמונים כמו רס"ג באזהרות, והרמב"ן אשר טרחו הרבה להראות איך כל תרי"ג המצוות נרמזות בעשרת הדברות. חיזוק למגמה זו יש במדרש על הפסוק: "כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת" ואמרו שהכף היא התורה, שניתנה מכפו של הקב"ה, עשרה כנגד עשרת הדברות והקטרת רומזת לתרי"ג מצוות בהחלפת האותיות ק' ב – ד' לפי הסדר של א"ת ב"ש, כמו שכותב בעל הטורים.

מעבר לכך הנה אנו רואים שיש חשיבות עצומה לעצם מעמד הר סיני כמו שכתוב בהגדה: "אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה – דיינו.

רעיון זה מבוסס על מה שאומרת הגמרא במסכת שבת (קמו) "ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתם", ומכאן שהעמידה על ההר כשהיא לעצמה כבר פעלה את פעולתה ונתנה לעם ישראל את אופיו המיוחד לעומת כל האומות שלא השתתפו במעמד הנשגב הזה. למעשה זוהי בעצם ענינה של התורה שיש בה מצד אחד כלל יסודי המשפיע עלינו מאז אותו המעמד ופרטים רבים אותם אנו מצווים לקיים, והם אשר מלווים אותנו ושומרים עלינו בכל אשר נעשה בכל מקום ובכל זמן.

על הפסוק "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמור" דורשים במכילתא שכל הדיבורים נאמרו בדיבור אחד, וכמובן שאין לתמוה על כך שכן אכן "עוז הוא לאלוקים" אבל הגילוי הזה בא ללמדנו שהכל בא ממקור אחד ולשם מטרה אחת. הרעיון הזה מתפרש יפה על ידי "השפת אמת" בדרך החסידות ע"י קריאה רצופה: "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמור – אנכי ה' אלוקיך". כלומר שכל הדברים כולם מטרתם להביאנו לאמונה שלא תישכח בכל מחשבותינו ומעשינו.

צריך לזכור שדברים אלה נכונים גם בקשר למצוות השכליות הנזכרות בעשרת הדברות כמו: "לא תרצח", ו"לא תגנוב" ו"לא תנאף" ו"לא תחמוד" שכן רק כאשר יש מאחריהן את הרקע של "אנכי" יש לאיסורים הללו זכות קיום נצחית וממנה נעשית המערכת המוסרית שלנו ליציבה לעולם ואינה ניתנת לשינוי לפי רוחות הזמן והאידיאות המתחלפות כפי שקורה לתובנות מוסריות שונות של אומות אחרות.

אסיים בהבאת דבריו של מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל שחיבר את עינינו של חג השבועות לירושלים, עוד בטרם נקבע היום המיוחד לה. וכך כתב הרב: "מתוך עמידת רגלינו על הר סיני…. הננו עולים ומגיעים אל עמידת רגלינו בשערייך ירושלים, אל ירושלים הבנויה בשלימותה.

השארת תגובה