"סרבנות ההצבעה היא גול עצמי – וייאוש הוא לא פתרון"

הנשיא ראובן ריבלין נועד אמש עם למעלה מ-100 אזרחים שאינם מעוניינים להצביע בבחירות וניסה לשכנעם לממש את זכותם

נשיא המדינה ראובן ריבלין. צילום: חיים צח, לע"מ
נשיא המדינה ראובן ריבלין. צילום: חיים צח, לע"מ

נשיא המדינה ראובן ריבלין ערך אמש כנס תחת הקריאה: "לא מתייאשים בוחרים לבחור". בכנס נכחו כ-100 אזרחים אשר אינם מעוניינים לממש את זכות הבחירה שלהם.

ד"ר מינה צמח סקרה בפתיחת הכנס את מגמות ההצבעה לאורך השנים ואת השפעת אחוזי ההצבעה על תוצאות הבחירות. ״הגורם הראשון שעולה מהסקרים בקרב מי שלא מתכונים להצביע הוא היאוש והמחאה," אמרה הד"ר צמח. "מחאה קיימת היא הבחירה בפתק לבן, אבל בספירת הקולות אין קטגוריה לפתק לבן, המחאה הולכת לאיבוד ברגע שבו נספר הפתק הלבן כקול פסול. מי שלא מצביע מרגיש שהוא מתנקם במפלגות שלא עושות ולא תורמות אבל בישראל ב 1996 פחות מ 26 אלף קולות הפרידו בין המנצח והמפסיד. 400 אלף איש לא הלכו להצביע באותה מערכת. אם היו הולכים 29 אלף ועוד אחד ייתכן ומערכת הבחירות הייתה מסתיימת באופן הפוך".

בפתיחת האירוע פנו מספר משתתפים מהקהל אל הנשיא וסיפרו מדוע הם לא מתכוונים לממש את זכות הבחירה ולהצביע.

נאווה איטלי, בת 38 ואם לחמישה ממושב תרום, התייחסה לתחושת הזלזול של נבחרי הציבור בבוחר ואמרה: "יש תחושה קשה שמערכת הבחירות הזו מתעסקת בשולי ובשחיתות ולא מנסה לתת מענה- לא שמעתי אף הצעה מאף מתמודד שנותנת תקווה לשינוי".

יקיר כהן, בן 25 ממושב זמרת שבעוטף עזה, סטודנט במכללת ספיר, סיפר כי: "ההחלטה לא ללכת לבחור היא תוצאה של משבר אמון ביני לבין המדינה כבר מספר שנים. אני גר בעוטף עזה ומאז מבצע "צוק איתן" יש תחושה כי יש שעון חול עד הסבב הבא. אין אופק ביטחוני, כלכלי או מדיני. אין שום שוני- ימין, שמאל, מרכז. לא משנה במי אבחר- הקול שלי לא יזיז לאף אחד. נקום ב-18 למרץ והמדינה תמשיך להתנהל בדיוק כפי שהייתה לפני כן. אני בסך הכל בן 25, יש לי רק 7 שנים זכות הצבעה, ואני מצביע כבר בפעם ה-3. משהו פה לא עובד".

רינת ורדי, בת 26 תושבת אשדוד, סיפרה כי היא מרגישה שנבחרי הציבור מזלזלים בה ולא ממלאים את תפקידם: "אנחנו שהיינו בחדרי המדרגות והמקלטים ואנחנו שחולמים לקנות דירה. אנחנו רואים את המתמודדים עוברים ממקום למקום בארץ, מדברים עם כולם, אך מה-18 במרץ נראה אותם מופיעים רק על המרקע, ונשאל, שוב- איפה טעינו?".

הנשיא הקשיב לדברי המשתתפים ובסיום דבריהם פנה אל הנוכחים והדגיש כי אין בכוונתו להטיף להם ללכת להצביע וכי מטרת הכנס היא להעניק הקשבה ואולי גם להאיר סיבות שלא חשבו עליהן שאשר יובילו אותם לשנות את דעתם ולהצביע.

"לא הזמנתי אתכם הנה היום כדי להטיף לכם, ובוודאי לא כדי לבקש את קולכם. אני לא מתכוון לספר לכם, לא על מה שעשיתי ולא על מה שלא עשיתי. הזמנתי אתכם כדי להקשיב לכם, לשמוע אתכם; אבל גם כדי לשתף אתכם בחשש שיותר מדי אזרחים בקרבנו מתפתים לאדישות ולייאוש. מהדברים ששמעתי מכם כמו גם מהדברים שכתבתם, אני מבין שהיום יש אזרחים רבים שמרגישים חסר אמון במערכת הפוליטית", אמר ריבלין.

עם זאת הוא ביקש מהם לחשוב שנית. "חשוב לי לומר היום בצורה ברורה ביותר שהייאוש הוא אויב הדמוקרטיה. הוא האויב שלנו, של כולנו. למבולבלים בתוכנו אני מבקש לומר: בחרו את הטוב ביותר; את הטוב ביותר עבורכם; את מי שעוסק במה שהכי חשוב לכם. ואולם ייאוש אינו נוגע לסדר עדיפויות, הוא לא שייך לבחירות אלה או אחרות, אלא הוא ייאוש מהשיטה, הוא ייאוש מהדמוקרטיה. צריך לזכור: אמנם הזכות להצביע היא זכות אישית, שלך, שלי. אבל כשאת או אתה לא מצביעים אתם לא פוגעים רק בעצמכם. אתם פוגעים באנשים היקרים לכם ביותר. אתם פוגעים בילדים שלכם ובוחרים לא לבחור- מה הם ילמדו ומה הם ידעו".

הוא טען עוד כי לדעתו "סרבנות ההצבעה הזאת היא גול עצמי", והסביר כי "שיעור הצבעה נמוך, הוא חממה לניוון חברתי; הוא רק מגדיל את הפער המסוכן בין נבחרי הציבור לבין הציבור; הוא מעלה את הכוח של קבוצות קיצוניות, אלימות, מסוכנות לכולנו. לכן, הזמנתי אתכם היום כדי לומר לכם: ייאוש הוא לא פתרון. הפתרון מתחיל לא בלעשות פחות, אלא לעשות יותר. להתערב יותר. לפקח יותר. להתאגד יותר. לדרוש יותר".

 

 

השארת תגובה