"ירושה בחו"ל" – שאלתם? העו"ד משיב

אם עו"ד פנה אלי מחו"ל וסיפר שיש מישהו שמת פה בארץ בלי יורשים וביקש לייצג אותי בתור קרוב משפחה, האם להאמין?

נועם קוריס
נועם קוריס
הצטרפו עכשיו – וקבלו את העיתון היומי לתיבת המייל שלכם

שאלה: אם עו"ד פנה אלי מחו"ל וסיפר שיש מישהו שמת פה בארץ בלי יורשים וביקש לייצג אותי בתור קרוב משפחה, האם להאמין?

תשובה: במידה ואינך מכיר את המנוח יש להניח שמדובר בניסיון להפיל אותך במלכודת העוקץ הניגרי. העוקץ הניגרי הנו כינוי לפעולת הונאה שכיחה המתבצעת מחו"ל, בעיקר מניגריה ובעיקר באמצעות משלוח המוני של דואר אלקטרוני ובו הודעה בסגנון שתיארת. בדרך כלל ההודעה נשלחת בצורת פנייה המונית בטענה שיש סכום כסף גדול שמבקשים להעביר למקבל הפנייה. אלו שמשיבים לפנייה מתבקשים בדרך כלל להפקיד סכום כסף של כמה מאות דולרים על מנת שייפתח עבורם חשבון אליו לכאורה יועברו הכספים. בפועל לאחר העברת סכום העקיצה שמגיע כאמור למאות דולרים נעלם הפונה ואיתו הסיפור אודות הירושה או הזכייה והיו אף מקרים שמעבר לגזילת מאות הדולרים שתוארו נעשה גם שימוש נוסף לרעה בפרטי חשבון הבנק של הנעקץ, אותם קיבלו מבצעי העוקץ במרמה, כאילו בכדי להעביר אליו את כספי הירושה או הזכייה המומצאים.

שאלה: פורסם בתקשורת שלקוחות של חברה או בנק יהיו זכאים להחזר בגלל תביעה שהוגשה בנושא מסוים, איך אוכל לדעת אם גם אני זכאי להחזר או לפיצוי?

תשובה: בפשרות בתביעות ייצוגיות בדרך כלל נקבע מנגנון לחלוקת הפיצוי לחברי הקבוצה לפי קריטריונים ברורים שמאושרים טרם פרסומם גם על ידי היועץ המשפטי לממשלה ועל ידי בית המשפט. בדרך כלל בפרסום של פשרה מופיעות ההנחיות לחברי הקבוצה מה עליהם לעשות בכדי לזכות בהחזר או בפיצוי. במסגרת תביעה ייצוגית אין בדרך כלל צורך לבקש להצטרף מראש לקבוצה לאחר שהתביעה כבר הוגשה ולאחר שבית המשפט מאשרת לאדם יחיד לנהל תביעה ייצוגית בעבור קבוצה גדולה, כל מי שמתאים לקריטריונים שהוגדרו ולא ביקש להיגרע מהקבוצה, יהיה חלק מהקבוצה.

שאלה: ראיתי בתקשורת כתבות על חילוט רכוש, מה זה בעצם?

תשובה: לפי החוק בישראל ובעיקר במסגרת המלחמה בפשיעה הכלכלית ניתנת למדינה הזכות לדרוש לתפוס ולהחרים כספים ונכסים של עבריינים ובני משפחותיהם ככל שרכוש זה הושג באמצעות עבירה. לפי הפרסומים חילטה המדינה סכום של מיליארד ושלוש מאות מיליון ₪ מעבריינים ובני משפחותיהם במהלך שנת 2017 בלבד.

שאלה: ראיתי בתקשורת ידיעות על רצונו של ראש הממשלה לחוקק חוק עם פסקת התגברות בקשר לגירוש המסתננים, מה פירוש המילים פסקת ההתגברות?

תשובה: לפי החוק בישראל רשאי בית המשפט העליון לפסול חוק של הכנסת ממגוון עילות הקבועות בדין, פסקת התגברות – הינה הוראה שתאפשר לכנסת לחסן חוקים מפני פסילה בידי בית המשפט העליון, נניח בקביעה שככל וחוק נחקק ברוב מיוחד של יותר ממחצית חברי הכנסת (נניח 70 חברי כנסת או 80 חברי כנסת) לא יוכל בית המשפט העליון לפסול את החוק, או שבית המשפט העליון יוכל לפסול את החוק רק אם ההחלטה בבית המשפט העליון תהיה נניח, פה אחד.
לטענת תומכי חקיקת פסקת ההתגברות הרי שזוהי גם דרך אפשרית להחזיר את האיזון למערכת היחסים בין שלוש הרשויות.

שאלה: אני ומשפחתי מחפשים דירה לרכישה וראינו דירה שנראתה מתאימה, בעל הבית ביקש מחיר סביר, לחצנו יד וחתמנו זיכרון דברים. מה בעצם ההבדל בין זיכרון דברים, חוזה והסכם ומתי זה נחשב שסגרנו עסקה?

תשובה: חוזה, הסכם ובנסיבות המתוארת בשאלה גם זיכרון דברים הנם למעשה אותו הדבר לפי הדין הישראלי. בעיקרון ניתן לסגור הסכם או חוזה מחייב גם בעל פה ואפילו בלי צורך לחתום על מסמך. בנושאים מסוימים בלבד לפי החוק קיימת חובה לערוך מסמך בכדי שיהיה ניתן לומר שנכרת חוזה והנושא העיקרי בו אנו נתקלים לגבי החובה שההסכם יהיה בכתב הינו רכישת ומכירת נדל"ן שחייבת להיעשות בכתב לפי החוק. עסקת שכירות של עד 5 שנים דרך אגב, אינה מחייבת מסמך בכתב בכדי להיות הסכם מחייב.

ניתן לשלוח שאלות למדור במייל kurislaw@gmail.com

השארת תגובה