אוהב ישראל • הכירו: האדמו"ר ממעז'יבוז'

פרופיל מקיף על רבי דוד צבי רוזנבוים, האדמו"ר ממעז'בוז' • ההתעלות בשיעורי המוסר והחסידות, קירוב, המופתים והישועות לרוב • וגם: היכן נחשף הרבי לתורת הסוד

בהתעלות
בהתעלות
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

הזמן: ליל שישי. המקום: חצר הקודש מעז'בוז' בפתח תקווה. הרבי יושב ספון בחדרו ומכין את שיעורו השבועי, ברגעים אלו איש אינו מעז להפריע לרבי. אלו אולי הרגעים היחידים במשך השבוע בהם שורר שקט בבית הרבי, הבית שבמשך השבוע כולו רגיל לראות אנשים רבים הבאים את שעריו כדי להתברך מפי בעל הבית, משנה לרגעים את פניו אך גם זה לזמן מועט, עוד רגע ושוב יפקדו את המקום יהודים שונים הרואים בו את ביתם שלהם.

כעת הרבי עסוק בדבר יחיד, הכנת השיעור. ספרים רבים מונחים על השולחן, האחד נפתח והאחר נסגר, לאט לאט בונה הרבי את דרשתו, דרשה שכולה התעוררות וחיזוק בעבודת השם. ברגעים אלו רק שאלות של פיקוח נפש יועברו אל הקודש פנימה. גם משפחתו של הרבי יודעת כמה חשיבות יש לשיעור בעיניו, ילדיו הטהורים לא ייכנסו פנימה, "טאטי מכין את השיעור" יאמר אחד מהם לאורח בלתי צפוי.

לשיעור השבועי במעז'בוז' נוהרים עשרות יהודים מכל רחבי הארץ. לחלקם זהו המפגש היחיד עם לימוד התורה במשך השבוע כולו, יתכן וזוהי הסיבה לחשיבות הרבה שמייחס האדמו"ר לשיעור ולאלו הנוטלים בו חלק. אט אט מתחילים להגיע אנשים אל הבית. אחד מאלו שאני פוגש לא נראה קרוב לעולמה של תורה, אך הגבאי של הרבי מקבלו במאור פנים, ככה זה במעז'בוז', המבחן היחיד הוא שייכות לעם לישראל.

עוד ועוד אנשים נכנסים לבית מנסים לתפוס את מקומם כמה שיותר קרוב למקום מושבו של האדמו"ר. ככל שנוקפות הדקות המשימה הופכת לבלתי אפשרית, המקום נראה צר מלהכיל את כמות האורחים, העובדה שהשיעור מועבר באמצעים טכנולוגיים שונים לא מונעת מהם להגיע בגופם. אחד המשתתפים אומר לי כי הוא אינו יכול לקבל את השבת בלי לחזות בפניו הקדושות של רבו וכי ההכנה לשבת מתחילה כאן כשהוא דורך על מפתן ביתו של הרבי. התרגשות רבה ניכרת על פניהם של הנוכחים – בעוד רגעים ספורים ייכנס הרבי. במשך שעה ארוכה הוא ימסור שיעור בפרשת השבוע ולעיתים אף בענייני השעה ויגביה את שומעי לקחו טפח מעל הקרקע. יחד הם יפשטו את מלבושי החול ויעטו בגדי קודש לקראת השבת הממשמשת ובאה.

והנה מגיע הרגע לו ציפו כולם והרבי נכנס, בבת אחת דממה משתלטת על המקום, הרבי מתיישב בראש השולחן ומיד מתחיל לצלול בעומקה של תורה. נושא השיעור היום הוא ההודאה, בקיאותו הנוראה של האדמו"ר בכל מכמני התורה מתגלית לעיני כל, גמרא הלכה חסידות וקבלה, נראה שאין חלק בתורה שהוא מדלג עליו, הנהגה מעניינת שמקורה כנראה בענוותנותו הגדולה של הרבי אך מאידך מראה את שליטתו בכל מרחבי התלמוד צדה את עיני כשהרב מצטט גמרא, הוא נעצר ומבקש מהמשב"ק שיביא לו את הספר ועל אתר מוצא את מיקומו המדויק בדף. נראה שאת הנוכחים כאן גאונותו של הרבי איננה מפתיעה, הם כבר רגילים לכך, מדי שבוע הם שומעים את דרשתו המתובלת בכל חלקי פרדס התורה.

גם בתורת החסידות ופנימיות התורה בולטת גאונותו של הרבי, ספרי היסוד של החסידות שגורים על לשונו, תוך שהוא מרבה לצטט את המאמרים ככתבם וכלשונם. כולם עולים על שולחנו הטהור, גם ספרי חסידות פחות מפורסמים, פעמים רבות יזכיר את שמותיהם של גדולי ומאורי החסידות בחיל ורעדה, וכשיזכיר חידושים של אבותיו הקדושים התרגשות עצומה תעלה על פניו. לא פעם אגב אורחיה ידבר אודות אחד מהצדיקים תוך כדי הזכרת ייחוסו כמה דורות קודם, וגם כאן תבוא לידי ביטוי חכמתו ובקיאותו הרבה עד לפרטים הקטנים.

בסיום השיעור נערך טיש קצר כשאל השולחן מוגשים מיטב מטעמי השבת, פלטות דגים, פשטידות מסוגים שונים ועוד, אווירת השבת כבר כאן. מספר בקבוקי יין עומדים על שולחנו של הרבי ולאחר ברכת הגפן מתחיל הרבי בחלוקת כוס של ברכה, בזה אחר זה קורא בשמו של כל אחד מיושבי המקום ומוזג לו יין תוך כדי ברכה לה הוא זקוק.

"כזה הוא הרבי", אומר לי אחד מבאי ביתו, "פגישה אחת מספיקה לרבי כדי לזכור אותך ואת בקשתך, זה מדהים, אלפי אנשים עברו אצלו עם אלפי בקשות, אבל הוא נותן לך תחושה של בן יחיד". תחושה דומה אני שומע מיהודי ספרדי מחסידי הרבי: "הרבי אמנם אינו ספרדי אבל אני מרגיש כאן בבית, הרבי מקרב את כולם אהבת ישראל אמיתית, באמצע הטיש אתה יכול לשמוע פיוטים ספרדים שהרבי שר בדביקות, זה דברים שרואים רק כאן".

הרבי מתחיל בשירת קה אכסוף בניגון של רבי אהרן מקרלין ואליו מצטרפים המשתתפים באווירת דביקות עילאית. המילים 'היה הווה שמור שומרי ומצפים שבת קודשך' מקבלות עכשיו משמעות מיוחדת, נראה כי הרבי כבר נמצא בעיצומה של סעודת השבת, כשמגיעים למילות השיר 'ויהיו רחמיך מתגוללים על עם קודשך' לפתע הרבי נעצר, פורץ בבכי, אחוז כולו שרעפי קודש הוא חוזר שוב ושוב על המילים ובכיו מתגבר "אנחנו לא יודעים מה פועל כעת הרבי בשמים" אומר לי אחד המשתתפים. לאחר סיום השיר קם הרבי מכיסאו ויחד עם כולם שר בהתלהבות שמדביקה את כולם 'שבת שלום ומבורך ושמח' שיר שאתו יסתיים כל טיש בליל שישי.

כולם שווים לטובה

ערב חג החירות יצאנו למסע לחצר הקודש מעז'בוז', כדי לנסות להתחקות אחר דמותו הייחודית ולגעת בעולמו הפנימי של הרבי, לשמוע ממקורביו והשותפים לפעילות הקודש במעז'בוז' על סדר יומו של הרבי, על הרעיון בהקמת החסידות ועל הדברים החשובים לו מציבור חסידיו. כמובן, לא פסחנו על כוח ברכתו והמופתים הרבים להם הם עדים. בשורות הבאות ננסה להבין את סודה של מעז'בוז' וכן את כוחו של הרבי שבגיל צעיר חולל מהפכה בעולם החסידות וסחף אחריו קהלים רבים שבזכותו זכו לטעום את טעמה הערב של התורה.

מעז'בוז' לא נראית חצר חסידית רגילה, רוב אלו שיושבים סביב שולחנו של הרבי רחוקים בחזותם מההגדרה של יהודי חסידי. במעז'בוז' מצאנו זה לצד זה בדיבוק חברים, חסידים בלבוש חסידי, חרדים מודרניים לובשי חולצות כחולות, בחורי ישיבות ליטאים, בני עדות המזרח, חובשי כיפות סרוגות, וגם כאלו שחבשו כיפה לפני כניסתם לבית. אבל קוד לבוש כך נראה הוא לא הנושא כאן, שוב ושוב יציין האדמו"ר בדרשותיו כי מעז'בוז' היא לא עוד חצר, הקהילה קמה כדי לצרף לשורותיה כמה שיותר יהודים החפצים להתעלות בתורה ולהוסיף קדושה.

גישה זאת של האדמו"ר חוללה מהפכה של ממש בשנים האחרונות מאז נוסדה החצר, כשיהודים רבים זכו להתקרב לחיי תורה ומצוות ולהצטופף בצל השכינה בזכות התקשרותם אל הרבי. בכך הפך האדמו"ר לסמל של קירוב רחוקים. בעניין זה מוסיף אחד ממקורבי הרבי: "לא פעם הרבי יכול לדאוג באותו יום שיהודי השוהה במדינה מרוחקת ילמד כל יום חמש דקות. ובמדינה אחרת לזוג שיגיע תפילין לבעל, אהבת ישראל של הרבי חוצה גבולות. הרבי יכול להגיד לחסיד – ממך אני מבקש שתלך למקווה כל ערב שבת, ממך אני מצפה שתלך כל בוקר, אתה צריך ללמוד שעה ביום, ממך אני מצפה שעתיים לימוד ביום, אתה תקפיד על תפילה בציבור, ומאחר שמירת עיניים. כל אחד לפום דרגתו".

דבר נוסף שבולט במעז'בוז' היא העובדה כי כולם שווים בעיני הרבי, את אותו פרק זמן שיקדיש בקבלת קהל לאיש בעל מעמד, יקדיש גם ליהודי פשוט. שוב ושוב יאמר הרבי לנאמני ביתו כי אין אצלו מושג להקדים מאן דהוא על פני האחר, יהיה מעמדו אשר יהיה. סדר הכניסה ליחידות אצל הרבי נקבע מראש וגם אם יופיע גביר חשוב הוא ימתין בכניסה לחדרו של הרבי. גם בזמן עריכת השולחן סדר הישיבה לא נקבע על פי מעמד המשתתפים. במעז'בוז' לא נמדד ערך של יהודי לפי מצבו הכלכלי, בעיני האדמו"ר כל יהודי הוא חלק אלוה ממעל עם נשמה החצובה מתחת לכיסא הכבוד.

פעמים רבות ינצל זאת האדמו"ר שבחצרו מסתופפים בעלי אמצעים ומאידך קשיי יום וישמש כידא אריכתא של הנזקקים, לא פעם בקבלת קהל נכנס יהודי והשאיר פדיון ומיד אחריו נכנס יהודי מסכן שתינה את צערו על כך שאין לו כסף לאוכל עבור השבת, או אז לתדהמתו העביר לו האדמו"ר את כסף הפדיון שהונח אצלו אך לפני רגע ושלחו לקנות את צורכי השבת.

במעלליו יתנכר נער

האדמו"ר ממעז'בוז' נולד בירח האיתנים בבני ברק לאביו האדמו"ר מראחוב. כבר בבריתו התבטא סבו הרה"ק מראחוב זצ"ל כי עדיו של הרך הנימול לגדולות. הרבי הוא נצר לשושלת אדמו"רים ורבנים בן אחר בן לאדמו"ר מקרעטשניף, לאדמו"ר רבי מרדכי מנדבורנה, ר' מאיר הגדול מפרימשלאן ולמרן הבעל שם טוב שעל שם העיירה בה חי ונטמן נקראת החצר. בבית זה שכולו קדושה וטהרה גדל הרבי. כבר מקטנותו נודע בתפילותיו החמות והמעוררות, ונתפרסם כילד עילוי בעל כישרונות נדירים שכולם הועידוהו לגדולות. הליכותיו מקטנות היו בקדושה וטהרה בדגש על שמירת העיניים. רמז לאהבת ישראל העתידה לבעור בקרבו היה ניתן לראות כבר בשנים אלו.

בהיותו בחור למד הרבי בישיבות בעלזא, חבריו מספסל הלימודים באותם ימים מעידים על עבודת השם שלא מצויה אצל נערים אחרים, אחד מהם מספר: "הרבי היה קם כל בוקר בשעה 5 והולך למקווה, אחר כך היה לומד גמרא וחסידות וכל היום היה בהתמדה גדולה. כל המגידי שיעורים בישיבה התחברו אליו, המשגיחים לא אמרו לו דבר ולא העירו לו אף פעם על כלום, כי ידעו כי קודש הוא וכל הליכותיו בכוונות ובכל דבר היו לו עניינים נשגבים, היה קורא קריאת שמע כל ערב בבכיות נוראיות ואחר כך ערך תיקון חצות בישיבה על הארץ בבכיות וזעקות על לב השמים, ולפעמים היה אומר תיקון חצות בבית המדרש שכבר היה חשוך לגמרי והיה יושב על הארץ ליד ארון הקודש ובוכה בכי תמרורים. כבר בישיבה היה מחדיר בלב הבחורים מעלת החשיבות של לימוד החסידות, ותמיד נקבצו סביבו בחורים שהיו שומעים ממנו חסידות ומוסר".

בשנות לימודיו בישיבה גדולה היה נוהג להתעורר לפני הנץ וללמוד תניא על גג הישיבה ואחר כך שיעור בגמרא לפני התפילה. חבריו מספרים שתפילותיו בישיבה היו לשם דבר, כשכולו משתפך בדמעות שליש בכל תפילת הלחש, והיה ממשיך ומאריך גם אחר שסיימו את התפילה. כל לילה לאחר הסדר בישיבה היה עולה ומסתגר בחדר על גג הישיבה ולומד כמה שעות, כשבסיומן היה קורא קריאת שמע לפי סדר האר"י הק' בבכיות ותיקון חצות. היה הולך לישון בשעה שתיים אחר חצות ומקדים לקום כל בוקר בשעה חמש. כבר בשנות נערותו עבד על תאוות האכילה ובכל שנותיו בישיבה היה אוכל בכל בוקר פרוסת לחם אחת לאט ובכוונה ומברך ברכת המזון בכוונה יתירה.

קשר מיוחד היה לו עם סבו הרה"ק מראחוב, עד שבילדותו בהיותו בן שמונה שנים היה נשאר ברמת גן בכל שבת לאכול עם סבו ולא היה הולך הביתה עם אביו וכל אחיו לבני ברק, מפני שרצה לקנות קדושה ודרכי עבודה מסבו הגדול, כך במשך כמה שנים, גם לסבו מצד אמו הגה"צ ר' ישעיה שנייבלג אב"ד בני ראם היה לו קשר חזק ואמיץ, הסבא ר' ישעיה חיבבו מאוד והפליג בשבחו, עד שפעם אחת בירכו בפני כל המשפחה 'שיהיה מלך גדול'.

באותם ימים נרקם קשר חזק בינו לבין האדמו"ר מלעלוב ארה"ב, ולאחר פטירת דודו הרה"ק רבי הרשלה מקרעטשניף הוא אף קיבלו עליו למורו ורבו. באותה תקופה כל אימת שהיה מגיע לארץ הקודש נהג הרבי להשתתף בעריכת שולחנו והיה צועד לשם כך מבית הוריו לאחר סיום הטיש של אביו, כך עד השעות הקטנות של הלילה. ככל שחלפו השנים הלך והתעצם הקשר כשהם משוחחים ביניהם בנושאים שונים הנוגעים לעבודת הקודש.

מעשה שיעיד על החיבור בין הרבי לאדמו"ר מלעלוב סיפר הרבי, כי באחד מביקוריו בליז'ענסק ראה לנכון בין בקשותיו להתפלל על כך שהרבי מלעלוב יגיע באותה שנה לארץ הקודש, על אף שבדרך הטבע הדבר לא היה אפשרי, ואכן באורח פלא כעבור זמן קצר הגיע האדמו"ר לביקור בארץ. האדמו"ר מלעלוב ארה"ב הוא זה שעומד מאחורי בחירת השם לחסידות שהקים הרבי, כשלאחר פגישה בת מספר שעות שנערכה בבית הרבי הכריע על השם מעז'בוז'.

כשהגיע הרבי לפרק האיש מקדש, החלו להגיע לבית הוריו הצעות חשובות. הכל רצו לזכות באוצר היקר, שמעו של הנער העילוי שמתנהג בקדושה יתירה פשטה והגיע לאוזניהם של אדמו"רים רבים שחפצו לקחתו לחתן. בגיל שבע עשרה נכנס הרבי להיכל הברכה של קאמרנא, לאחר שבא בברית האירוסין עם בתו של הגה"צ המקובל רבי מתתיהו סאפרין זצ"ל שנפטר לאחרונה, והיה ידוע כבעל מופת ואיש פלא. לאחר החתונה התגורר הזוג מספר שנים בירושלים, שם למד הרבי בכולל הוראה לרבנים של סבו האדמו"ר מקאמרנא. באותה תקופה קיבל גם סמיכה לרבנות.

קבלה ורבנות

מספר שנים לאחר נישואיו נכנס ללמוד בישיבת המקובלים שער השמים והוא בתחילת שנות העשרים לחייו, אז התבטא עליו הגה"צ המקובל רבי חנינא קרפמן זצ"ל, מגדולי רבני שער השמים, שהוא הכתר של הישיבה. בערב היה לומד קבלה ברחוב חוני המעגל בירושלים בחברותא עם אחד מגדולי המקובלים. באותם ימים כשהיה בשער השמים, התקשר בקשר חזק עם ראש הישיבה הגה"צ המקובל רבי גמליאל רבינוביץ, עד שהרבי ערך והוציא לאור אחד מספרי הקבלה שלו 'טיב הכוונות', היינו פירוש על שער הכוונות.

שמעו של האברך הצעיר הגיע לקהילה חשובה בביתר עילית שלקחתו לכהן כרב הקהילה. אלו השנים בהן החל הרבי להתפרסם, ניתן היה לראות כבר אז בדרשותיו בסעודה שלישית יהודים מכל הגוונים שבאו והתקבצו סביבו. לאחר תקופה זאת חזר הרבי להתגורר בסמוך לאביו בבני ברק. על הקשר הקרוב עם אביו אפשר למלא כתבה נפרדת, אך נציין מספר עובדות שחלקן רואות אור לראשונה.

בזמן שעלה אביו לכס ההנהגה, היה הרבי ילד צעיר, אך בכל זאת בהוראת אביו היה ליד ימינו ולא משה ידו ממנו לרגע. גם לאחר שהחל הרבי לכהן כרבי בעצמו, המשיך להתבטל בפני אביו, בהקשר לזה ניתן לציין כי לאחרונה ערך הרבי מסיבת חומש לילדו בחצרו וכשהגיע אביו יצא לקבל את פניו וישב לידו בהכנעה, ובסיום דאג ללוותו עד לרכבו.

באותן שנים המשיך הרבי לעבוד את בוראו במסירות עצומה. על אותם ימים שטרם הקמת החצר מספר אחד החסידים: "ידענו שיש אברך צעיר כולו קודש, יושב ולומד מהבוקר עד הערב, כולו עבודת השם, אינו יודע דבר חוץ מד אמות של תורה, וכי יש לו כוח ראיה מדהים. באותה תקופה היה מוכר בציבור בשם 'רבי דוד צבי', בדידי הוה עובדא על אף היותי מבוגר מהרבי שנים רבות, מיד בפגישתי הראשונה עמו נקשרה נפשי בנפשו וראיתי את כח הראיה האדיר לו זכה".

כשגבר זרם הפונים אל הרבי וכשנוכח לראות עד כמה אפשר לקרב יהודים וכי הצימאון בציבור לחצר שתחבר את כולם גדול הסכים הרבי להקים את חצר הקודש מעז'בוז' ובאותו זמן קבע את מקום מושבו בפתח תקווה – שם הוא מתגורר עד היום.

סוד הזיווגים

סדר יומו של הרבי עמוס וגדוש בעשיה למען הקהל הקדוש באי החצר, בדרך כלל מתפלל הרבי בבוקר שחרית כותיקין, ולאחר מכן מסתגר למספר שעות של לימוד רצוף, 'ביום שלא לומדים אי אפשר לענות לאנשים', אומר הרבי ולומד עד שעות הצהריים, לפני קבלת קהל יורד הרבי לטבול פעם נוספת, ובשעות אלו תתחיל קבלת קהל. שעות רבות יישב האדמו"ר ויקבל את המשחרים לפתחו, לעיתים יישאר בחדרו עד אור ראשון  לכל אחד יקדיש זמן לפי מצבו, יחזק, יעודד ויברך, ולפעמים אף יבכה עם אותו יהודי. הרגישות של האדמו"ר לזולת היא לשם דבר, לא פעם אירע מקרה שמיד בקריאת הקוויטל פרץ האדמו"ר בבכי מול עיניהם המשתאות של אלו הפונים אליו, עוד בטרם הספיקו לפצות את פיהם, אך הוא בעיניו הקדושות צפה למרחוק וראה את סיבת הגעתם.

דמותו הסוחפת של האדמו"ר חוצה מגזרים, עדות וגילאים, כולם רואים בו את רבם ולא יעשו צעד ללא שיקבלו את ברכת הדרך. צרות רבות שמעו קירות חדרו של האדמו"ר. קצב היהודים הפונים לאדמו"ר הולך וגדל מיום ליום. חדר ההמתנה בביתו של הרב רואה מדי יום פסיפס אנושי המורכב מרבנים מפורסמים, עסקנים, אנשי עסקים, בעלי חברות גדולות, אנשי עמל, זוגות חשוכי ילדים, מעוכבי זיווג, חולים גלמודים ושאר עמך בית ישראל, כולם פונים לבית ברחוב רמח"ל 3 בפתח תקווה – מקום שהפך לתל תלפיות עבור כל מי שנזקק לישועה. די להביט בפני הנכנסים לחדרו של הרב ומיד לאחר מכן כשיוצאים מחדרו ולהתפעל מכוחו לנטוע תקווה ולהפיח שמחה בלב האנשים.

סיפורי ישועה ומופתים רבים מסתובבים על כוח ברכתו בבחינת צדיק גוזר וה' מקיים, לא לחינם שמו של הרבי יצא למרחוק כפועל ישועות בקרב הארץ, כאשר אנשים רבים נוסעים מרחוק כדי לזכות להתברך מפיו לזכות לישועה לה הם צריכים.

כוח גדול יש לאדמו"ר בנושא שידוכים, אחד מאנשי סודו של האדמו"ר מגלה לי כי לאדמו"ר היה קשר קרוב עם המקובל הגר"י אדלשטיין זצ"ל ועל פי המסופר הוא מסר לו את סוד הזיווגים לפעול ישועה בעניין ואכן בתים רבים נבנו בזכותו. לדברי אותו מקורב, הרבי לא נוהג להבטיח אבל מי שזכה לשעת רצון והוציא הבטחה מהרבי ובפרט עם תאריך, כדאי שיסגור אולם…

באותו ענין שח הגבאי המסור של הרבי, הר"ר יעקב זינגר: "לא מזמן היה הרבי באירוע ושני בחורי ישיבה ששמעו על כוחו של הרבי בנושא השידוכים ניגשו אליו לקבל את ברכתו, כשראה את אחד מהם התבטא הרבי בנוסח 'הוא כבר חתן', הבחור המופתע לא האמין למשמע אוזניו, ולא הצליח להסתיר את התרגשותו, לאחר פרק זמן הוא בא להודות לרבי לאחר שנושע".

כשאנחנו שואלים על המופתים הרבים שהוא עד להם, כאחד ששוהה רוב שעות היום במחיצת הרבי הוא משיב: "דרכו של הרבי לתת סגולות בהן מלביש את הישועה, כגון לומר פרק זה או זה לתת סכום כזה או אחר לצדקה. לפעמים יכתוב על פתק כמה דברים שאדם יעשה והישועה לא מאחרת לבוא. דירה שהיה עיכוב במכירתה נמכרת, זוגות חשוכי ילדים נפקדים בזרע של קיימא, בחורים מבוגרים באים בברית האירוסין, אנשים שזוכו במשפטם ועוד, תקצר היריעה מלהכיל".

פעם התבטא הרבי בעצמו בעניין המופתים ואמר לאחד מהגבאים: "לא תמיד קל לי לפעול ישועות עבור אנשים הפונים אלי, אולם לעיתים כמו סוחר אני מתחטא לפני ריבונו של עולם, ומבקש שבזכות פלוני הזה שהחל טיפה להתקרב, ולשמור קצת שבת, בזכות אלמוני שקיבל קבלה טובה עשה חסד ותושיע את היהודי שהזכיר עצמו אצלי היום". לא פעם כשהגיעו לספר לרבי על מופת הנזקף לזכותו, הוא ביטל זאת בהינף יד והשיב שזה בזכות האמונת חכמים של אותו יהודי.

גם בענייני רפואה נודעה בקיאותו של הרבי, הוא מכוון את הפונים אליו ולא פעם כשמספרים לו על מקרים קשים של חולי על פי אבחנת הרופאים, הוא מבטל זאת ולאחר הבדיקות הנוספות מתברר כוח ראייתו של הרבי.

הבנה גדולה יש לרבי גם בענייני עסקים, פעם יורה לפתוח ופעם דווקא לסגור, כמה להשקיע, מה לקנות ומה למכור, פונים לרבי אנשי עסקים מכל רחבי העולם שלא יבצעו שום עסקה בלי שישמעו את דעתו ועסקאות רבות יצאו לדרך בחדרו. אחד מהם מספר לנו כי נראה שהרבי מבין בעסק עוד יותר טוב ממנו. פעם אמר הרבי ליהודי שבא להתברך מפיו כי "העובדים שלך במפעל באמריקה גונבים אותך", וכמובן הדבר התברר כך.

הנהגות ודעות

גם במסעותיו מעבר לים יערוך הרבי קבלת קהל שלפעמים תארך שתים עשרה שעות ויותר, חסידים רבים יש לרבי ברחבי העולם, בין המקומות בהם יש ריכוזים גדולים ניתן למנות את וינה, ציריך, לונדון, ארה"ב, ואפילו בדרום אפריקה, לחלק מהמקומות יגיע הרבי לשהות עם חסידיו מספר ימים. בנסיעתו האחרונה לארה"ב נסע לציון הרבי מחב"ד, ובצאתו התבטא כי הוא הרגיש שם הארה גדולה וקירבה מיוחדת, גם את ציונו של הרבי מרימניץ זצ"ל מקפיד הרבי לפקוד בהיותו בארה"ב ולשהות שם ארוכות.

העבודה של הרבי בקברי צדיקים היא יוצאת דופן, ישועות גדולות הרבי פועל בהשתטחויות הרבות שלו. מדי פעם יערוך נסיעה למקורבים בליעז'נסק או במיכלשטט. קשר חזק יש לרבי לציונו של בעל הפלא יועץ בבילגוריי ולא פעם נסע לשם לעשרים וארבע שעות כדי להתפלל על אחד מחסידיו הזקוק לישועה. יעד נוסף אותו מרבה הרבי לפקוד הוא ציונו של אור שבעת הימים מרן הבעל שם טוב, שהרבי הוא משאר בשרו. גם בארץ הקודש נוהג הרבי לפקוד קברי קדמונים, בהם ניתן למנות את קברי התנאים רבי שמעון בר יוחאי ורבי יהודה בר אלעאי.

הרבי נוקט מחד בעמדות קנאיות כלפי השלטון בארץ ישראל, הוא אינו הולך לבחירות וכך גם מנחה את החסידים ויכול להתבטא בדרשותיו לפעמים נגד המדינה, ומנגד יש לרבי עמדות מתונות בנושאים מסוימים. לצורך פעילות הקירוב בהן רואה הרבי כאמור חשיבות עליונה הוא רתם את הטכנולוגיה המתפתחת, ובכל אמצעי תקשורת הקיים בעולם משתמש הרבי לצורך כך, בגדר של הרחבת גבולות הקדושה כפי שהוא נוהג לומר, אם באמצעות מייל ייחודי שניתן לשאול דרכו שאלות, לבקש ברכות, או כל דבר הנצרך.

דבר נוסף וייחודי לרבי הינה קבוצת וואטסאפ שבה מועברים לציבור, עדכונים מהנעשה בחצר, כמו כן מידי יום חמישי עם סיומו של השיעור השבועי הוא מועלה ומופץ לכל חברי הקבוצה בארץ ובעולם. גם בעניין רישיון נהיגה לנשים הרבי מקל וטעמו שעדיף שהאישה תנהג ברכב מאשר תמתין ברחוב להסעה או תיסע באוטובוס מעורב בו מצויים מכשלות.

גישה חינוכית ייחודית יש לרבי בסוגיית הנוער הנושר שנפלא ממסגרות תורניות, הרבי יודע לחדור לליבם, לחזק אצלם את האמונה לעודד ולכוון. נערים רבים שבו לישיבות הקדושות לאחר תקופה קצרה שהיו בקשר עמו, כשהרבי בעצמו דואג להם למסגרת מתאימה. לא פעם התבטא במילים קשות על ראשי ישיבות עם יד קלה על ההדק כפי שהגדיר זאת, שמסלקים בחורים ועקב כך מסכנים את עתידם הרוחני.

לאהוב ולקרב כל יהודי

שלושת הדגלים של החסידות כפי שהגדיר זאת הרבי, הם אמונה שמחה ואהבת ישראל. הרבי לימד את הקהילה לאהוב אחד את השני ולדאוג איש לרעהו. לאחרונה ייסד הרבי קופה מרכזית עבור הנזקקים בשם נדיבי לב, וכשהוא מפציר בכל אלו הקשורים אליו שיחתמו הוראת קבע עבור מפעלי הצדקה והחסד של החסידות, כשהרבי היה הראשון שהוציא מכיסו ותרם לקרן שזה עתה הוקמה.

באותו מעמד גילה הרבי מקצת מהמקרים הקשים אליהם הוא נחשף בשעות קבלת הקהל הרבות, כאשר עניים רבים נכנסים אל הקודש כשדמעתם על לחיים. יתומים שעומדים לפני חתונה ואין בכיסם פרוטה לפורטה, אלמנות שצריכות כסף להאכיל את ילדיהם ועוד. בימים אלו של ערב חג הפסח יוצאת העמותה במבצע רחב של חלוקת חבילות חג לבתים רבים שיזכו לשמחת חג בזכות מפעלות הרבי.

הקשר האישי שרואה הרבי כלפי כל מקורב, בא לידי ביטוי בהשתתפות בשמחות אצל כולם, לאחד יסדר קידושין ולשני ישמש סנדק. על אף שהדבר גוזל ממנו זמן רב, שכן תמיד ביקור קצר יארך שעה ארוכה בשל הקהל הרב שמנצל את המעמד כדי לבקש ברכה ולהתייעץ, אך לא זה מה שיגרום מהרבי להיענות להזמנה, הוא רואה בחסידות משפחה וכפי שמהשמחות האישיות הוא לא ייעדר כך גם בשמחות של החסידים.

לקראת הכנת הכתבה זכינו גם אנחנו להיכנס אל הקודש פנימה כשביקשנו את אישורו להעלות על הכתב את הנעשה בחצר הקודש מעז'בוז', הרבי השיב בחיוב, לדבריו, "אם יהיה יהודי אחד שיתקרב או בחור מתחזק שימצא פינה בקהילה – הדבר כדאי". כששאלנו את הרבי מה המסר שהוא רוצה להעביר מעל דפי העיתון לקוראים הוא השיב "אני אומר לכם מה שאני מוכר כל הזמן, שתרופה לכל המחלות ולכל הצרות זה חיזוק באמונה וריקוד של שמחה והתחזקות באהבת ישראל", ובירך ש"יתקדש שם שמים"

שנים רבות עברו מאז חולל מרן הבעל שם טוב את תנועת החסידות, מהפיכה שהחלה באותה עיירה בערבות רוסיה, אך נדמה שלאחר מאות שנים אותה מהפכה של קירוב ושל צדקה וחסד חוזרת שוב, הפעם במרכזה של ארץ הקודש בטבורה של אם המושבות פתח תקווה, עם אותה התלהבות ושמחה. מיום ליום מעז'בוז' נוגעת בעוד ועוד יהודים שמוצאים דרכה ודרך הרבי את המסילה לכור מחצבתם לחיי הנצח.

4 תגובות
  1. כתבה ממומנת ומגמתית

  2. הכל חרטא, מכיר אותו, יהודי נחמד וקצת מדומיין ותו לא. לא מתאים לכתב ליפול בכאלו פנטזיות.

  3. ..נו נו פועל ישועות ובעל דמיונות

  4. יש זכות אבות וסייעתא דשמיא

השארת תגובה