שכר המינימום פוגע בעובדים

החלטות מדיניות חייבות להתבסס על ההשלכות ארוכות הטווח ועל תמריצים שייווצרו • הסדר שהיה מעביר את המסתננים לאירופה, רק היה מעודד את חבריהם במדינות המוצא באפריקה להצטרף אליהם ולעשות את הדרך לישראל

דוד רוזנטל
דוד רוזנטל
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, העלה הצעה נועזת להעלאת רמת החיים של אזרחי ישראל – להפסיק לשלם שכר מינימום לעובדים זרים. ההצעה יצרה מיידית מחאה סוציאליסטית נרחבת, כי ההצעה "תפגע בחלשים". אך המציאות היא, שקיומו של שכר מינימום, ובמיוחד לעובדים זרים, פוגע חד משמעית ברווחה של כולנו.

ראשית, הנתונים – השכר במדינות העולם השלישי הוא נמוך מאד, וגם עבור שליש משכר המינימום הנהוג בארץ יסכימו עובדים מנפאל להגיע לישראל. עבורם, מדובר עדיין בשדרוג שכר משמעותי מזה המקובל במדינתם, וזו חלופה בהחלט קורצת. לאור נתונים אלה, שואל פרופ' שמחון את השאלה המתבקשת – מדוע אנחנו מחייבים בחוק את הקשישים בישראל לשלם שכר גבוה פי שלוש עבור עובדי הסיעוד מנפאל? זה אולי משדרג את רמת החיים של העובדים הנפאלים מעל ומעבר לכל מה שהם העלו בדעתם, אך זה פוגע חד משמעית בקשישים הישראלים.

ואם נניח לרגע לדיון לגבי שכר המינימום לעובדים זרים, גם שכר המינימום לעובדים ישראליים איננו עוזר להם בהכרח (דיוק – לא בהכרח. בהחלט יתכנו כאלה שייהנו מכך, בדיוק כפי שיש הנפגעים מכך). לעולם, לעולם, אין מתנות חינם מכוח חקיקה. כל דבר שאתה מקבל, אתה גם משלם. כל הטבה שאנו מקבלים מכוח החוק, אנו אלה המשלמים עליה. אנחנו ולא אחרים.

ההסבר פשוט, כל אדם הוא גם יצרן וגם צרכן. כדי לשדרג את רמת החיים של אדם פי שנים, יש שתי אפשרויות – הכפלת ההכנסות, או הוזלת ההוצאות בחצי (מה שבפועל יאפשר צריכה כפולה מקודם). לעומת זאת, כאשר ההכנסה מוכפלת אך בד בבד גם ההוצאות מתייקרות ומכפילות עצמן, אזי אין שום עליה ברמת החיים, למרות שמספרית נראה שההכנסה גדלה כי "יש לי ביד יותר כסף".

אלה בדיוק ההשלכות של העלאת שכר המינימום – מצד אחד העלאת שכר המינימום מעלה את השכר (לחלק) מהעובדים, אך מצד שני היא מייקרת את עלות העבודה. וכך בסוף החודש מוצא עצמו העובד הישראלי החלש עם יותר כסף בכיס, אך עם מוצרים יקרים יותר במכולת. עסקים, ובמיוחד עסקים קטנים, הרי לא יספגו את ההפסד שהעלאת שכר המינימום משיתה עליהם, אלא יגלגלו את העלויות אל הצרכנים. והצרכנים, הם הרי גם אותם עובדים שלהם אנו דואגים בחקיקה.

כל זה כאשר מדובר בעובדים ישראלים, אשר כלפיהם יש סולידריות מצד המחוקק, גם אם התוצאה אינה מזהירה לפחות הכוונה בבסיסה היא טובה. אך איזה רציונל יש בדאגה לעובדים בסרי-לנקה אשר מגיעים לעבוד בישראל, במחיר של פגיעה ברמת החיים של אזרחי ישראל? חוקי שכר המינימום אשר נועדו לסייע לחלשים, הם הם אלה הפוגעים בהם ישירות. שכר המינימום לעובדים זרים, זה לא חברתי ולא סולידרי, זה פגיעה באזרחי ישראל, ובמיוחד בחלשים ביותר שבהם.

תגובה אחת
  1. צודק באלף אחוז!

השארת תגובה