הקדמונים כבר רמזו על יום העצמאות

הרב-אריה-שטרן
הרב-אריה-שטרן
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

גבורתם של תלמידי רבי עקיבא מתחברת אל גבורתם של קדושי הקהילות ע"י אוצר הרזים של רשב"י.

כך הוא הנוסח של מרן הרב קוק זצ"ל לכותרת של חודש אייר אשר כולל את רוב ימי ספירת העומר ובתור שכזה מקבל הוא בתכונתו את מה שמאפיין אותם.

בתוך הימים החשובים האלה יש ימים עם ייחודיות נוספת, לשניים מהם זכינו בדורנו: יום העצמאות ויום ירושלים, ועוד קודם לכן בלט היום של ל"ג בעומר כיום מיוחד שרב בו הנסתר מן הנגלה. זהו יום שהגלות והגאולה משמשים בו בערבוביה והתחושה היא שכאילו שומעים קול הבא ממעמקים, קול שמבשר ישועה שנקרא ע"י מרן הרב קוק זצ"ל בשם "אוצר הרזים של רשב"י".

התקופה אליה רומז הרב בפתגם החודש שלו היא תקופת התנאים גדולי עולם מייסדי המשנה, והמוסרים הגדולים של התורה שבעל פה. לאחר התקופה הראשונה של משה, יהושע, זקנים ונביאים שהאחרון שבהם מסיים את נבואתו בקריאה המשמעותית כל כך, באומרו: "זכרו תורת משה עבדי". זהו אם כן התפקיד המיועד לגדולי התנאים, להעביר את התורה אל העם למען יוכלו לחיות על פיה, ובגלל המשברים הקשים הוצרכו אפילו להתחיל להעלות את הדברים על הכתב.

הם העבירו את עיקרי התורה והלכותיה, וצירפו להם את ההדרכות המוסריות הנלוות, אותן הם ריכזו במסכת אבות שאנו קוראים בשבתות שבין פסח לעצרת ולומדים ממנה דברים הרבה.

עם זאת, דווקא בתקופה זו היה גם שבר גדול תחילה בחורבן הבית ואחר כך בכישלון מרד בר כוכבא, ובמותם של תלמידי רבי עקיבא, ואף על פי שאין לנו פירוט מדויק על מה שהיה, ניתן להבין מבין השיטין שהכוונה לריבוי מחלוקות וחוסר יכולת להגיע להסכמה.

אכן צריך לציין שהאחדות עניינה בארץ ישראל ולא בגלות, שם טוב לנו עם הפיזור, אבל כאן האחדות נחוצה כאוויר לנשימה, והמאמר של הלל "אל תפרוש מן הציבור" מקבל את המשמעות המלאה.

ומשנכשלו בדבר חשוב זה לא היו יכולים כבר לעמוד במלחמה בארץ ישראל והתוצאה הייתה חורבן גמור, וכמעט ייאוש מוחלט שנמנע רק ע"י גלוי האמונה שקיבלה את ביסוסה מן האור שנצנץ בפנימיות, בתורתו של רשב"י, והיא שעמדה לאבותינו לשמור על ייחודם גם לאורך שנות הגלות החשוכה.

גלות זו הגיעה לשיאה בשואה האיומה אותה זכרנו והזכרנו בימים אלה, ואולם כאילו באורח פלא מתוכה זכינו לשיבת ציון השלישית, כשהימים המציינים אותה חלים דווקא בימי ספירת העומר בהם אנו מקיימים מנהגי אבלות על החורבן ההוא.

מן הדין איפה שכשם שאנו יודעים להתאבל, כך צריכים אנו לדעת לשמוח ולהודות ולהלל להשי"ת שהביאנו עד הלום, ושלא ניתפש ח"ו עם שום רבב של כפיות טובה, הגם שברור שצריכים לעשות כאן במדינתנו הרבה תיקונים, ואולם בשביל זה אנו פה!!!

התאריך הקבוע של חגיגת יום העצמאות הוא כידוע "ה"א אייר" וזה תאריך שנרמז כבר בלוח של הקדמונים שקבעו את סדר השנה לפי ימי הפסח בסימני א"ת ב"ש, כשהמשבצת האחרונה ז"ע נשארה פנויה ונתמלאה בימינו כדי לומר ששביעי של פסח מכוון ליום העצמאות.

אין זה רק סימן טכני אלא הרבה יותר מזה והמבינים יבינו איך אותה אמונה שנתגלתה בקריעת ים סוף שייכת גם ליום העצמאות ואת הגיבוי לראות את כל אשר עובר עלינו בעיניים של אמונה קיבלנו ללא ספק ממשנתו של מרן הרב זצ"ל שכולה ספוגה באהבת הארץ והעם החוזר לארצו ומתיישב בה. כל כך היה מזדהה עם תחיית העם בארצו עד אשר אף מובא בשמו כי כל מי שבא לארץ נחשב לצדיק ומאמין.

הרב קוק עצמו לא זכה לראות את הקמת המדינה, אבל המשיך אחריו מורנו ורבנו הרצי"ה זצ"ל אשר לימד אותנו כי זו המדינה שלנו שגומרים עליה את ההלל.

אמנם ברור שצריך להשלימה בחיזוק האחדות של העם והזהות היהודית של המדינה אבל לפני כל הערה של ביקורת יש להקדים בהודאה (לה') על מה שזכינו כי אכן מאת ה' הייתה זאת היא נפלאת בעינינו.

השארת תגובה