יש פתרון? מתגברים על המסתננים

למרות פסילות חוזרות ונשנות של בג"ץ והמתווה שבוטל על ידי ראש הממשלה, מסתמן באופק פתרון לבעיית המסתננים – העברת פסקת התגברות שתמנע מבג"ץ להתערב • באופן חריג, שר האוצר מוכן לתמוך בפסקה

מתקן חולות
מתקן חולות
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

שעות ספורות טרם 'הקבלת פני רבו' שקיימו בתנועת ש"ס ביום שני דחוה"מ פסח, התייצב שר הפנים ויו"ר ש"ס אריה דרעי למסיבת עיתונאים משותפת יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. השניים הציגו את המתווה המשותף של מדינת ישראל ונציבות האו"ם לפליטים, בנוגע לסוגיית המסתננים האפריקנים השוהים בישראל. שעות ספורות לאחר מכן, קיבל נתניהו רגליים קרות והכריז על השהיית ההסכם שהוצג זה מכבר, כשבהמשך הכריז על ביטולו באופן סופי.

הסתננות האזרחים מאפריקה לישראל החלה באמצע שנות התשעים וב-2007 התעצמה התופעה משמעותית. חציית הגבול התאפשרה בהעדר גבול בנוי בין ישראל למצרים, ממנה חדרו לישראל. המדינה נמנעה מלהחזירם למצרים, מאחר והשלטונות שם סירבו להתחייב שלא יחזירום לארצות מוצאם.

בכדי למגר את תופעת המסתננים, ישראל הקימה את גדר הגבול בינה לבין מצרים ובנייתה הסתיימה בשלהי שנת 2012. במקביל, בישראל יזמו את התיקונים לחוק למניעת הסתננות, כשבמקביל בנו את 'מתקן חולות', שנבנה בסמוך לבית הסוהר 'קציעות' שבנגב.

בתחילה העניקה הממשלה מעמד של 'הגנה קבוצתית' למסתננים האפריקנים ונמנעה מגירושם חזרה לארצם, אך ניסתה להוציאם בדרכים שונות, אשר חלק מהם נפסלו בבג"ץ. לקראת סוף 2017 הוחלט להציב בפני המסתננים מאריתריאה וסודן אפשרות לעבור למדינה שלישית, או לחילופין להיכנס לכלא 'סהרונים'.

במטרה לעודד הגירה שלילית, בתחילת 2018 המדינה הבטיחה מענק של 3,500 דולר למסתננים שיצאו עד סוף חודש מרץ, כשמיד לאחר מכן תיושם התוכנית.

באפריל 2008 החליטה המדינה לאסור על המסתננים לשהות במרכז הארץ בין חדרה לגדרה, אך בהמשך בוטלה ההחלטה. בפרק הזמן שעד ליישום חוק ההסתננות ב-2012, רבים מהמסתננים קבעו את מושבם בתל אביב וסביבתה, כאשר על פי הערכות, באזור התגוררו  15,000מסתננים. רובם בדרום תל אביב, חלקם בבני ברק, בת ים ופתח תקוה.

בתחילת 2012 אושר בכנסת תיקון לחוק למניעת הסתננות. עיקר התיקון, שעניינו ההליכים המנהליים לטיפול במסתננים והחזקתם במשמורת, נקבע לשלוש שנים עד לשנת 2015, זאת בכדי לבחון את השפעתו, כשלהבא הוחלט שמסתננים שייכנסו לישראל, יישארו במשמורת בכלא 'סהרונים' ולא ישוחררו בדרום תל אביב, כפי שהיה עד אז.

כשנה וחצי לאחר מכן קבע בג"ץ כי החוק איננו חוקתי. בעקבות כך, בדצמבר 2013 אישרה הכנסת תיקון נוסף לחוק במקום החוק שבוטל ולפיו, יינתן לשים במשמורת למשך שנה מסתננים שחדרו לישראל. במקביל הוחלט על הקמת 'מתקן חולות' בסמוך לכלא 'קציעות', אותו ייעדו למסתננים שכבר נמצאו בתחומיה של המדינה. במתקן סופקו להם תנאי מחיה, שירותי בריאות, רווחה ודמי כיס של 500 שקלים בחודש. המסתננים יכלו לצאת מהמתקן, אך הוצרכו לחתום נוכחות שלוש פעמים ביום. חלק מהשוהים שנטשו את המתקן בצאתם לצעדה לכיוון ירושלים, הוחזרו לכלא סהרונים. כמו כן,  במהלך השנים זומנו למתקן חולות מסתננים ששהו בישראל, שאשרת השהייה שלהם פגה.

בספטמבר 2014 פסל בג"צ תיקון זה, בעקבות עתירה שהוגשה. בדחייה נטען, כי גם חוק זה אינו חוקתי ובג"צ הורה על סגירת מתקן חולות. בתגובה לכך, בדצמבר 2014 הכנסת אישרה חוק המגביל את החזקת המסתננים במתקן חולות לתקופה של 20 חודשים. בנוסף החוק החדש קבע כי חובת ההתייצבות תרד משלוש פעמים ביום לפעם אחת בלבד. בעקבות עתירה נוספת קיצר בג"צ את התקופה המרבית להחזקה במתקן ל-12 חודשים בלבד. בהתאם לכך קבע, כי מסתננים השוהים במתקן ביום מתן פסק הדין ומלאו להם 12 חודשים במתקן, ישוחררו לחופשי. בשלהי חודש אדר האחרון, כחלק מתכנית הוצאת המסתננים שקבעה הממשלה, נסגר מתקן חולות לאלתר.

המתווה הקודם שגובש, בו הוחלט לגרש בכפייה מהגרים למדינות שלישיות, נתקל בקשיים משפטיים ומדיניים מצד מדינות אלו – ככל הנראה בגלל לחץ של ארגוני שמאל – והמדינה נאלצה להגיע להבנות חדשות ומרוככות יותר, שאף אושרו על ידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, במטרה להבטיח את יציאתם של מהגרים אלו.

במסגרת ההבנות שהוצגו, נציבות האו"ם לפליטים התחייבה לפעול ליציאת אוכלוסיות אלו למדינות שלישיות באמצעות הסדרים עם מדינות מערביות שונות, כשבמקביל במדינת ישראל התחייבו להסדיר את מעמד חלק מהאוכלוסיות שיישארו בתחומי המדינה. על פי ההבנות, באו"ם התחייבו לדאוג להגירה שלילית של לפחות 16,250 מסתננים מתחומי המדינה בתוך חמש שנים, ואילו בישראל התחייבו להסדיר למשך חמש השנים הקרובות את מעמד האוכלוסיות שיישארו. המתווה המקורי חולק לשלושה שלבים ועתיד היה להתפרש על פני חמש שנים. בנוסף, הוחלט על הקמת מנהלת מיוחדת שתעסוק בתכנית שיקום שכונת דרום תל אביב, כשבראשה היה אמור לעמוד אביגדור יצחקי, כשהחברים בה הם נציגי השכונות ונציגי עיריית תל אביב. כמו כן, במסגרת ההבנות סוכם על פריסה רחבה ומאוזנת יותר של האוכלוסיות העתידות להישאר בישראל.

מיד עם פרסום ההבנות החלה להישמע ביקורת מצד ח"כים ושרים ומצד תושבי דרום תל אביב ולא רק. שר האוצר משה כחלון אמר, כי שמע "לראשונה על ההחלטה לסגת מהחלטת הממשלה על הוצאת המסתננים". לדבריו: "היקף המסתננים שיקבלו מעמד של תושבות זמנית גדול ובלתי מתקבל על הדעת. על הממשלה להתכנס ולחשב מסלול מחדש". שר החינוך נפתלי בנט אמר כי "מתן מעמד ל-16,000 מסתננים בישראל יהפוך את ישראל לגן עדן למסתננים". גדעון סער אמר, כי "ההסכם מקרין חולשה, ויתור על הריבונות ועידוד להגירה בלתי חוקית לישראל".

הביקורת על ההסכם עשתה את פעולתה ותוך שעות ספורות מאז הצגתה, נתניהו הכריז על השעיית ההבנות. "ידידים יקרים, אני קשוב אליכם כמו תמיד", כתב נתניהו וגולל את מאמציו מול ממשלת רואנדה, בכדי לגרש אליהם מסתננים, גם ללא הסכמתם: "זו הדרך החוקית היחידה שנותרה לנו להוציא מסתננים ללא הסכמתם, לאחר ששאר המהלכים נפסלו משפטית. רואנדה הסכימה לכך והתחלנו בפעולת הגירוש אליה. בשבועות האחרונים, בלחץ אדיר על רואנדה של הקרן החדשה לישראל וגורמים באיחוד האירופי. רואנדה התקפלה מההסכם וסירבה לקלוט מסתננים שהוצאו בכפייה. במצב זה החלטתי לחתור להסכם חדש שיאפשר בכל זאת את המשך הוצאת המסתננים. עם זאת, אני קשוב אליכם, ובראש ובראשונה לתושבי דרום תל אביב. לכן החלטתי להיפגש יחד עם שר הפנים אריה דרעי ועם נציגי התושבים מחר בבוקר. בינתיים אני משעה את יישום ההסכם, ולאחר שאפגש עם הנציגים אביא את ההסכם לבחינה מחודשת".

לאחר חצי יממה הודיע נתניהו כי החליט לבטל את הסכם ההבנות: "מדי שנה אני מקבל אלפי החלטות שמיטיבות עם מדינת ישראל ועם אזרחי ישראל. מעת לעת מתקבלת החלטה שיש צורך לשקול אותה מחדש. שמעתי בקשב רב הערות רבות על ההסכם. בעקבות זאת, ולאחר שערכתי מאזן מחודש של היתרונות והחסרונות, החלטתי לבטל את ההסכם. למרות המגבלות המשפטיות והקשיים הבינלאומיים שהולכים ונערמים, נמשיך לפעול בנחישות למצות את כל האפשרויות העומדות לרשותנו להוצאת המסתננים. במקביל נמשיך לחפש פתרונות נוספים". עם זאת ציין נתניהו, כי "ההחלטה על הקמת המנהלת לשיקום דרום תל אביב תישאר בתוקף. המנהלת תתחיל את פעולתה בזמן הקרוב, בשיתוף נציגי השכונות בדרום תל אביב".

פסקת ההתגברות

ובתוך כל הסאגה, לאחר שהודיע על ביטול ההסכם באופן סופי, נתניהו החליט להעביר חוק 'עוקף בג"צ', על מנת לאפשר כליאת מסתננים במתקן חולות והרחקתם. באופן מפתיע, אביר הדמוקרטיה השר משה כחלון, שהתנגד לכל אורך הקדנציה לתמוך ב'פסקת ההתגברות', כגון בחוק הגיוס, נענה ליוזמת נתניהו והודיע כי יאפשר לחוקק את פסקת ההתגברות (עוקף בג"צ) באופן מיידי.

במפלגות החרדיות ראו בהצהרת כחלון, כסלילת הכביש לקראת חוק הגיוס החדש האמור להיחקק לאחר שנפסל על ידי בג"צ.

במהלך ישיבת ראשי הקואליציה שהתקיימה שלשום (רביעי) דרש בנט מנתניהו להעביר את פסקת ההתגברות עוד באותו יום: "בואו נכנס ועדת שרים לחקיקה כבר היום אחר הצהריים, כדי לאשר את פסקת ההתגברות הרחבה. הגיע הזמן לעבור ממילים למעשים. אני חושש שאם לא נהיה נחושים זה יהיה מסר שגוי למסתננים ולעולם".

נתניהו סירב ואמר כי הוא רוצה להעביר את פסקת ההתגברות במודל הבריטי ולא רק נקודתית למסתננים. שר האוצר משה כחלון, שעד עכשיו סירב לתמוך בפסקה זו, בכדי לא לערער את כוחו של בית המשפט, נעדר מישיבת ראשי מפלגות הקואליציה, אך הבהיר כי מפלגת כולנו תתמוך בפסקת התגברות נקודתית לטובת נושא המסתננים, המצריך טיפול בדחיפות.

במפלגות החרדיות ניעורה תקווה כי במקרה וכחלון אכן יתמוך בפסקת ההתגברות, גם אם באופן נקודתי בלבד בנושא המסתננים, הוא ירשה לעצמו לעשות זאת גם בהמשך בנושא חוק הגיוס. מנגד, יש החוששים שדווקא עקשנות נתניהו לחוק התגברות מלא במודל הבריטי, שיגביל את סמכויות בג"ץ בצורה משמעותית, יגרור את כחלון להתנגד ולהפיל את הממשלה. כאשר הליכה לבחירות מוקדמות עשויה לעכב את תיקון חוק הגיוס ולסבך רבבות בחורי ישיבות.

עד היום נרשמה חדירה של למעלה משישים אלף מסתננים לישראל. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה בספטמבר 2017 שהו בישראל 37,885 מסתננים רשומים, לא כולל ילדים שנולדו להם בישראל. במהלך השנים רבים מהמסתננים חזרו מרצונם לאפריקה – למדינות שלישיות כמו רואנדה ואוגנדה וחלקם אף גורשו לחוף השנהב ומדינות אפריקאיות נוספות. כמה מהם אף הצליחו להגר מישראל למדינות באירופה.

השארת תגובה