"שבילים צרים ומרקם עירוני של פעם"

אדריכל העיר החרדית כסיף הנבנית בשממה המדברית חושף את התכניות: "בינוי מרקמי רצוף, הדוק, מעודד תנועת הולכי רגל ערה, ידידותי במיוחד לילדים" # בהתייחס ללקחים שהופקו מבני ברק: "תוספות בנייה לא חוקיות הן אורח חיים"

תל ערד, כאן אמורה להיבנות העיר החרדית החדשה כסיף(צילום: איתמר בן-דוד, החברה להגנת הטבע)
תל ערד, כאן אמורה להיבנות העיר החרדית החדשה כסיף(צילום: איתמר בן-דוד, החברה להגנת הטבע)
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

"כשאני מסתכל קצת על אורח החיים של החרדים בערים הוותיקות, בבני ברק למשל, התמונה לא כל כך מלבבת. הם חיים בצפיפות. תוספות בנייה לא חוקיות הן אורח חיים עבורם, על היתר בנייה אין על מה לדבר. אבל, יש דבר אחד שאליו התחברתי: הם חיים הוויה עירונית. מהנקודה הזו אפשר להתחבר ולפתח אורח חיים עירוני", אמר האדריכל עמי שנער בכנס השנתי של איגוד המתכננים, תוך שהוא חושף את תכניות הבניה של רובע א' בעיר החרדית החדשה בנגב, המתוכננת להיבנות תחילה.

המדובר הוא, בעיר כסיף שבבקעת ערד, שאת הקמתה אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בשנת 2014 ומתוכננות להיבנות בה כ-16 אלף יחידות דיור שמיועדות לאכלס כ-80 אלף נפשות מהמגזר החרדי. "הקמת העיר החדשה תעודד את ההתיישבות בנגב ותיתן פתרון דיור נוסף למגזר החרדי", אמר שר השיכון דאז אורי אריאל.

במילים אחרות, מדובר במהלך שנועד למנוע את ההתיישבות הלא חוקית של הבדואים בנגב ולהגדיר את האחיזה היהודית באותן מדבריות שוממות. זה גם ההסבר לכך שהגיאוגרף שנבחר לתכנן את תכניות המתאר של העיר הוא לא אחר מאשר נחום דונסקי, האחראי ל"תכנית שבעת הכוכבים" (מודיעין, מכבים, לפיד ועוד) ולתכנית "מבואות ערד", המציעה הקמה של 11 יישובים כפריים נוספים בנגב.

מנגד, חבר הכנסת יעקב אשר התנגד נחרצות לתכנית ואמר כי "המהלך אינו הוכחה לדאגה של המדינה לציבור החרדי, כי אם להיפך – זה עלבון. לו טובת הציבור החרדי הייתה עומדת לנגד העיניים, היו מקדמים פתרונות דיור שיעודדו ויאפשרו לחרדים להתפרנס, לגור בתנאים נוחים, להתערב ולהיות חלק אינטגרלי בחיי החברה הישראלית".

לדברי שנער, מדובר ב"פרויקט מיוחד במינו. עיר חדשה באמצע הלא כלום. השאלה הגדולה שאנחנו שואלים את עצמנו היא איך באמצע הלא כלום, בין העיר הקדומה תל ערד וכסייפה, סוף העולם כמעט, ארץ ללא צל, יש רק אירוס אחד בודד, והשאלה היא איך לחבר לנוף הזה את האנשים האלה?"

במהלך דבריו בכנס הוסיף שנער וחשף כי התכנית לבניית רובע א' חוזרת לשיטת הבניה בשנות החמישים, שכוללת "בינוי מרקמי רצוף, הדוק, מעודד תנועת הולכי רגל ערה, ידידותי במיוחד לילדים, מגדיר מרחב ציבורי ופרטי ברור, מעורב שימושים". כך למשל, יחולק הרובע לתתי שכונות שבכל אחת מהן 300 יחידות דיור שייבנו כמעין מתחם סגור שיהווה "מיקרוקוסמוס של עיר קטנה" שיכלול כמובן גם מבני חינוך, ציבור דת ושטחים ירוקים. למעשה, ברובע א' יגורו כ–30 אלף איש בצפיפות של 10 יחידות לדונם. בהנחה שבכל משפחה יש בין 6 ל–7 נפשות, מדובר בסופו של דבר בצפיפות של 20 יח"ד לדונם.

את הסיבה לסגנון התכנון של העיר, שכולל מסגרות בנויות שישמשו להרחבת הדירות, נעץ שנער בכך ש"אורח החיים של החרדים בערים הוותיקות, בבני ברק למשל, התמונה לא כל כך מלבבת. הם חיים בצפיפות. תוספות בנייה לא חוקיות הן אורח חיים עבורם, על היתר בנייה אין על מה לדבר. אבל, יש דבר אחד שאליו התחברתי: הם חיים הוויה עירונית. מהנקודה הזו אפשר להתחבר ולפתח אורח חיים עירוני".

שנער הוסיף וציין כי "סוגיית התוספות היא לחם חוקם של החרדים. הם הרי לא עוברים דירה, הם מגדילים אותה. זה חוק טבע. אז חשבנו שכל בניין יכיל מסגרות בנויות שישמשו לא רק לסוכות, אלא גם להרחבות. המרווחים שאנחנו עושים בצדדי המבנים יתמלאו, כך אנו מניחים, בתוספות".

לדבריו, כסיף תהיה "עיר גנים המותאמת לאקלים מדברי. זה אומר הרבה שבילים צרים שהבניינים מצלים עליהם, גינות כיס. אי אפשר לעשות קסבה מרוקאית, כי אנחנו חיים עם מכוניות וצריך חניות. אבל ננסה למצוא את שביל הזהב. רוב הערים שלנו מפרברות את עצמן לדעת. במשך שנים רבות הגישה הייתה שבאזורי שוליים המודל הוא הבית הקטן עם הגינה, אפילו במדבר. כסיף היא מאוד אורבנית, כי יש בה היררכיה של רחובות, שימושים מעורבים, מסחר מתחת לקולונדות. יש כאן הזדמנות ליצור מרקם עירוני כמו פעם. הדבר המעניין הוא שאם נתווה רשת של צירים דמיונית, שמחברת את כל הרחובות וכל השבילים, אנחנו מגיעים לרשת די צפופה, שהיא זהה לגריד של העיר העתיקה בבאר שבע. 70X70 מטר".

השארת תגובה