גם חילוני יכול לסרב לעבוד בשבת

ועדת הכספים דנה מחדש בהצעת החוק שתאפשר לעובדים לסרב לעבוד ביום המנוחה התואם את דתם, גם אם אינם דתיים

-אשר-גפני-ומקלב-צילום-הכנסת-30q4k15wj32r50jaoizw96
-אשר-גפני-ומקלב-צילום-הכנסת-30q4k15wj32r50jaoizw96

במהלך הדיון שהתקיים לאחר שהחוק כבר אושר לאחרונה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה, סוכם על מספר שינויים בנוסח. החוק צפוי לעלות להצבעה מחודשת בקרוב. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "השינויים יתנו מענה להערות נגד החוק. לא מדובר בחוק דתי אלא בחוק ערכי שימנע אפליה"

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה היום (ג') ישיבה לעניין 'בקשה לדיון מחדש' בתיקון הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי).

במהלך הדיון עלו טענות נגד החוק ובעקבותיהן סוכם בין מרבית חברי הוועדה כי יוכנסו מספר שינויים בהצעה וכי היא תובא להצבעה מחודשת בקרוב. בין היתר נקבע כי החוק יכנס לתוקף מרגע פרסומו אך יחול בפועל מה-1 בינואר 2019, כך יוכלו מקומות העבודה הרלוונטיים לאמוד את מידת ההשפעה של בקשות העובדים על פעילות המפעל ולהחליט האם ברצונם להגיש בקשות להחרגה מועדת השרים. במסגרת זו סוכם כי הוועדה תתכנס כל 3 חודשים, כך יוכלו כל הצדדים להיערך וכן לא יהיה מצב בו בקשת עובד לא נידונה בזמנה. עוד סוכם כי כל אחד מנציגי ועדת השרים יוכל להעמיד ממונה מטעם משרדו לדיוני הוועדה במקומו. בנוסף הוועדה תדווח פעם בשנה על האישורים שניתנו לוועדת העבודה והרווחה בכנסת.

כזכור, הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכספים בחודש פברואר האחרון, ומטרתה לאפשר לעובדים לסרב לעבוד ביום המנוחה התואם את דתם, לא רק אם מדובר בעובדים דתיים. זאת בניגוד למצב החוקי שהתקיים עד היום עפ"י חוק שעות עבודה ומנוחה, עוד משנות ה- 50'. עפ"י הצעת החוק עובד יוכל כאמור, לסרב לעבוד ביום המנוחה השבועי לפי דתו, גם אם לא הצהיר שהוא דתי וגם אם עד היום כן עבד באותו יום מנוחה. במסגרת הנוסח אותו אישרה הוועדה, ועדת שרים בראשות ראש הממשלה ושיהיו חברים בה גם השר לשירותי דת ושר העבודה והרווחה, תדון בפניות של מפעלים וחברות שיבקשו מטעמים מיוחדים לאפשר להם להמשיך לפעול גם בימי המנוחה ולהעסיק עובדים. התיקון בדומה לחוק הקיים מחריג מוסדות חיוניים העוסקים בביטחון הציבור, בריאות הציבור, מלונאות, ייצור חשמל ועוד.

את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת עליזה לביא (יש עתיד), מיקי זוהר (הליכוד) ואליהם הצטרפו חברי כנסת מסיעות שונות.

במהלך הדיונים בחוק טענו יוזמי ההצעה שהמצב החוקי שנמשך מאז שנות ה- 50' פוגע בזכות יסוד של כל אדם ליום מנוחה וגורם לעובדים רבים להגיש תצהירים כוזבים על-כך שהם דתיים בעוד הם אינם כאלה. מנגד, טענו המתנגדים, כי התיקון המוצע לחוק, יש בו כדי להבריח מכאן חברות ומפעלים בינ"ל וכן כדי לפגוע באטרקטיביות של מדינת ישראל מבחינתן של חברות ששוקלות אם לעבור לכאן אם לאו.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין בפתח הדיון היום:"אנחנו חברי הכנסת החרדים לא חתומים על החוק הזה, הוא לא באג'נדה שלנו, החוק הזה נותן היתרי עבודה לעבוד בשבת ואנחנו לא מסכימים לזה, לכן אנחנו לא חתומים עליו. אבל עמדתי במשך עשרות שנים בכנסת שאסור שתהייה אפליה בין אנשים דתיים ושאינם דתיים. החוק הקיים קובע שניתן לתת היתר עבודה למפעלים נגד שעות עבודה ומנוחה, ואם יש עובד שעפ"י מצוות דתו הוא מבקש שלא לעבוד ביום המנוחה השבועי שלו במפעל שקיבל היתר ואינו חיוני, אי אפשר שלא להיעתר לבקשתו. באים וטוענים יוזמי החוק ובצדק שלא יכול להיות שאדם חילוני שמבקש לא לעבוד בשבת לא מקבל את האופציה הזו, אני רואה בזה נכון וחיובי, אנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית. לכן שביקשו להעביר את החוק הזה לוועדת הכספים הסכמתי".

ח"כ עליזה לביא: "זה לא חוק דתי, זה חוק על זכויות. אנשים בסופו של יום נאלצים לכתוב תצהיר שקר בעבודה שהם אדם דתי. אם אתה לא רוצה לעבוד אבל רוצה ללכת לים בשבת, למה לחזור לדיכוטומיות? אנשים מגדירים עצמם בגם וגם, איך יכול להיות שכאן במדינת ישראל, שאדם שלא רוצה לעבוד בשבת, אומרים לו – 'תעוף לנו מהעיניים'?!".

ח"כ רועי פולקמן: "אני מסכים שהחוק הזה אינו חוק דתי ושזכותו של אדם לבחור איך לממש את יום המנוחה, אך אני רוצה להדגיש כמה החוק הזה ציני – כשאנחנו באים על דיונים על חוק דירה שלישית, הראשונים שקופצים אלה אנשי הבית היהודי, כי אומרים מה אתם מתערבים בשוק החופשי. אם זה אדם חילוני זה מו"מ שונה מאדם דתי שלא יכול לעבוד כי זה נוגד את חוקי חייו. זה בסדר אם אני רוצה לבחור להשקיע במשפחה שלי אבל אצל אדם חילוני זו החלטה, החוק הזה הוא במקום להגיע להסכמות עם המעסיק שלי".

עו"ד רבקה שפירא רוזנברג, המרכז לפלורליזם יהודי:"הצעת החוק מתקנת אפליה של שנים. מטרת הצעת החוק המקורית הייתה אפילו להשוות את הזכויות לחלוטין, כי כל הבחנה בחוק היא בעייתית משפטית".

איה דביר, משרד המשפטים: "אנחנו מבינים שתהייה השפעת עומק על המשק, לא קיבלנו אומדנים ואנחנו לא מבינים עד הסוף את ההשפעה. לגבי המנגנון שמוצע בנוסח שלכם – אנחנו קצת מוטרדים, אנחנו חושבים שאמות המידה לא ברורות כל צורכן וספק אם הוועדה מונחה מספיק כיצד לקבל את ההחלטה, לכן לדעתנו לא נכון להשאיר זאת כפי שהן".

דיבורה אליעזר, משרד העבודה והרווחה: "החוק הקיים רוצה לתת זכות מנוחה שבועית לכלל העובדים, אלא שהוא מכיר בכך שיש מקומות עבודה עם צרכים, כדי לעמוד בהם יש צורך בהעסקת עובדים בשבת. יש מנגנון בחוק למתן היתרים למקומות מסוימים ואנחנו סוברים שאין מקום לבחון אם יש עובדים מסוימים שמסרבים לעבוד. בנוסף נכון שהמחוקק יקבע את החריגים ולא הוועדה. שאותם מפעלים שקיבלו את ההיתר, לא יכנסו להסדר בכפוף לכך שהמעסיק יתחשב בכך שיש עובדים שמעדיפים אחרת. שר העבודה מתכוון בנוסח הזה להגיש הסתייגות. אתם מבקשים מפקידים לשבת ולהיות בית דין לעבודה".

עידו סופר, אגף תקציבים, משרד האוצר: "מבחינת העסק מדובר בהכבדה אם אין מנגנון דינמי. הסוגיה היא התחולה, עסק צריך לקבל וודאות מרגע הגשת הבקשה ועד קבלת החלטה. אם לא יקבלו החלטות בצורה יעילה העסקים יפגעו".

רעות קינן, התאחדות התעשיינים: "לגבי תחולת החוק, אנו מבקשים שהוועדה תתכנס כבר באוגוסט. שלא יהיה מצב שמעסיק מגיש בקשה ולא ידע מה קורה בעניינו".

ח"כ גפני: "אציע שיהיה זמן ארוך יותר למענה, הוועדה תתכנס מיד ונאפשר לחברים לראות את הדברים באופן סופי. מיום פרסום החוק הוועדה תתכנס כל רבעון – העובד מגיש בקשה למעביד, המעביד מגיש לוועדה, ובתוך פרק זמן של 3 חודשים הוועדה מתכנסת".

סיגל סודאי, איגוד לשכות המסחר: "זה לא שיח של אפליה לדעתנו, יש אוכלוסיות שצריך להגן עליהם – כמו עובד  דתי. אז זה שיש לו גם זכות להתפלל ביום העבודה, נאמר שזו פגיעה במי שאינו דתי?".

נעמה קאופמן, משרד הכלכלה: "אנחנו מדברים על 1,000 מוקדים ואולי יותר מכך, מה קורה אם הוועדה לא מתכנסת או לא דנה תוך זמן, אנחנו צריכים לתת מענה לסוגיה הזו. לא מצאנו גם פתרון לעניין העסקים הקטנים והבינוניים".

בעקבות ההערות השונות נקבע במהלך הדיון כי יוכנסו לחוק מספר שינויים – החוק יכנס לתוקף מרגע פרסומו אך יחול בפועל מבחינת אישורים לעובדים מה-1 בינואר 2019, במקביל ומרגע כניסת החוק לתוקף תתכנס הוועדה לדון בבקשות כל 3 חודשים, כך יוחלו המפעלים גם לאמוד את מצבם ולהחליט האם ברצונם לפנות לוועדה בבקשה להחרגה. בנוסף השרים החברים בוועדת השרים יוכלו להעמיד נציגים מטעמם מתוך המשרדים שימלאו את מקומם בקבלת החלטות לגבי חריגים במסגרת דיוני הוועדה, במקרה שהוועדה תמצא כי טענות המפעל נכונות יהיה צורך בנימוק בכתב ואלה  ידווחו לעבודת העבודה והרווחה אחת לשנה על ההיתרים שניתנו.

בהסכמת חברי הוועדה, למעט ח"כ פולקמן סוכם כי השינויים יוכנסו לנוסח המוצע וזה יובא להצבעה בקרוב.

ח"כ גפני סיכם את הדיון: "יש שינוי בחברה הישראלית, צריך לקחת את זה בחשבון. יש ציבור ענק שאינו ציבור דתי אבל אומר 'אני אדם חילוני אבל אני בשבת רוצה לשבת עם המשפחה ליד השולחן' אך אני עובד במפעל שיש לו היתר עבודה בשבת ואני עלול לאבד את מקום העבודה שלי. השינויים שהכנסנו ייתנו מענה לכל ההערות שעלו. לא מדובר בחוק דתי אלא בחוק ערכי, חוק שיקבע שלא תהייה אפליה בין עובדים".

השארת תגובה