מ-א' עד ת': כך מקימים עיר חרדית

אילו אנשי הפאשקווילים היו מצליחים להשפיע על אותו ההלך מגבעת הטרשים השוממה והמוקפת כפרים ערבים – לזנוח את חלומו, הרי שביתר עילית לא היתה קמה

ר' חיים נחום ליד הבנין הראשון בביתר
ר' חיים נחום ליד הבנין הראשון בביתר
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

אם הייתם מטיילים להנאתכם במקום שממה כלשהוא ברחבי הארץ ולפתע הייתם נתקלים ביהודי חרדי העומד בקצהו של גבעת טרשים ומכריז לכל מי שרק מוכן לשמוע לו: 'כאן תיבנה עיר העתיד של החרדים', סביר להניח שחיוך קל היה מעטר את פניכם, ובנוסף הייתם מנסים למצוא להלך המוזר דרך כלשהיא לרדת מההר ולחזור להוסטל ממנו הוא יצא. נניח והייתם ממשיכים בטיול ונתקלים בהלך נוסף המגדיר את עצמו כהיסטוריון הבקי בקורות היהדות החרדית בחמישים השנים האחרונות, ובביטחון מלא היה מספר לכם האיש על מודעות ענק ופאשקווילים היוצאות בקול חוצב נגד המגורים בעירנו ביתר עילית, נגד היציאה מתחומי ירושלים ובני ברק ונגד האנשים שעמדו מאחורי היוזמה הנפלאה להקים ולייסד את העיר ביתר בהרי יהודה, וודאי הייתם נדים לו בראשו ושולחים את ההלך להשלים פערים אצל שכנו מגבעת הטרשים הסמוכה. אלא אם כן אתם בגיל המתאים לזכור שאין אנו מדברים מעובדות דמיוניות ומאנשים נעלמים אלא במציאות היסטורית כאובה והזויה.

בטרם ניתן לעובדות המעניינות לספר את סיפורן 'סיפורה המרתק של בניית העיר ביתר עילית' נקדים ונאמר שאילו אנשי הפאשקווילים היו מצליחים להשפיע על אותו ההלך מגבעת הטרשים השוממה והמוקפת כפרים ערבים – לזנוח את חלומו להקים את דור העתיד של הציבור החרדי, היינו אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים בדירות הצפופות בירושלים ובבני ברק עד עצם היום הזה. ריחם ה' על עמו ושלח לעולמינו אנשי אמת וחסד שטובת הזולת היא נר לרגלם ובמסירות נפש ממש דאגו לייסוד והקמת עירנו ביתר עילית הנודעת לשם ולתפארה כעיר התורה והחסידות.

חובת הכרת הטוב

בפאתי גבעה ב' נחנך השנה בניין מפואר הנקרא מתנ"ס פריימן לשמו ולזכרו של מייסד ובונה העיר ר' חיים נחום פריימן ז"ל. רבים מתושבי העיר כיום אינם מכירים את השם הזה אשר ללא ספק הם חבים לו הכרת הטוב שבזכותו עומדות רגליהם בעיר הבנויה לתלפיות. האיש אשר עמד ללא חת מול שבעה מדורי גהינום שניסו למנוע ממנו את הסאגה – להוציא את בני הישוב הישן מירושלים ובני ברק ולהביא אותם אל ארץ לא זרועה מוקפת כפרים ערבים  – כלשונם. ולמרות הכל, בתמיכת גדולי ומאורי הדור עמד ר' נחום בפרץ והצליח בסייעתא דשמייא מרובה לשווק את הדירות לציבור החרדי ולהקים את אחת הערים המכובדות ביותר הקיימות היום במגזר.

לרגל חג פסח ובמסגרת חגיגות השלושים לייסוד העיר ביקשנו לנבור בארכיונו המופלא של ר' נחום שבמקביל לעבודת הקודש ביסוד העיר ובבניינה דאג לתעד כל התקדמות וכל ביקור מכובד, כל תזוזה וכל התרחבות. הגבעה השוממה, הטרקטור הראשון, הרחוב הראשי בתחילת בנייתו ובסופה, הכנסת ס"ת הראשון לעיר, החיידר הראשון ועוד גלריה מרשימה ומפוארת המספרת את דברי ימיה של העיר הקטנה והצעירה שהפכה לעיר ואם בישראל. הארכיון נמצא כיום בביתו של בנו איש העשייה ר' יצחק פריימן הי"ו, האיש שהחליט לדבוק בדרכי אביו ומנהל פרויקט מגורים בעירנו ביתר עילית. הפרויקט שמנוהל על ידו לעת עתה בהצלחה מרובה הוא פרויקט היוקרה 'בית בפארק' ברחוב החוזה מלובלין. סרנו איפוא לביתו של ר' יצחק ונחשפנו לעולם מרתק ומופלא של עשייה תמידית לטובת הכלל ותמונות נדירות ומעניינות מימי הבראשית של עירנו ביתר עילית. בד בבד גם שמענו את סיפורו של האיש והאגדה ר' נחום ז"ל איך הצליח נגד כל הסיכויים להשפיע דעה יחידה על רבנים ואדמורי"ם, עסקנים מנוסים ומאות בתי אב שעשו בהשתדלותו צעד משמעותי בחייהם ורכשו דירה ראויה במחיר אטרקטיבי מה שהתברר לימים כעסקת המאה של חייהם.

עשייה בעקבות האסון

"אבי ר' נחום ז"ל היה כל כולו איש של חסד", פותח ברגש הבן  ר' יצחק פריימן, ומספר, "עוד בטרם הוקמה העמותה 'משכנות ירושלים'  היה ממניחי היסוד של ארגון 'יד שרה'. באותם ימים כשהארגון היה עדיין בחיתוליו סחב הוא יחד עם ר' אורי לופליאנסקי את בלוני החמצן ואת מיטות החולים לאלו שנזקקו לו, אך את עיקר העשייה והעסקנות בתחום הדיור החל זמן קצר לאחר נישואיו לאחר מקרה אסון שקרה במשפחתו. חמיו נפטר במיטב שנותיו כאשר הוא מותיר אחריו אלמנה צעירה ושבעה יתומים שלא נישאו – כספינה המטרפת בלב ים. ואז רבי חיים נחום הבין כי זה תפקידו כעת לשאת בעול, וכפי שסיפר הרב ישראל גואלמן רב בשכונת רמות: 'כאשר חמי נפטר בפתאומיות מדום לב, ניגש ר' נחום שהיה אברך צעיר לחמותי האלמנה שהייתה שבורה ורצוצה והצהיר בפניה: אני מקבל על עצמי לחתן את כל היתומים. הבטחה לא פשוטה כלל וכלל, אבל כך עשה במסירות נפש, הוא דאג לחתן בכבוד את כולם עד אחרון שבהם'.

"באותם השנים נוכח אבי לדעת את המצב הקשה של ההורים המחתנים את ילדיהם. המצב באותם ימים היה קשה מנשוא, הציבור החרדי התמקד במספר אזורים בירושלים ובבני ברק, הציבור גדל והביקוש הרקיע שחקים, זה היה המתכון למחירים גבוהים ביותר של הדירות הן לשכירות והן לקנייה.

רבים כאבו את הכאב אך את המעשה עשה אבי ז"ל, הוא הקים את העיר ביתר עילית שהיא הייתה החלוצה בדיור זמין במחירים 'מצחיקים' במושגים של אותם ימים, ואח"כ כאשר הזוגות הצעירים התרגלו שאפשר לצאת מירושלים ובני ברק קמו וצצו בעקבות ביתר עילית הערים החרדיות הנוספות הניצבות היום לשם ולתפארת, והכל בזכותו של אבי ר' נחום. ולא בכדי התבטא מרן הגאב"ד רבה של ביתר הגרד"צ אורדנטליך כשניחם אותנו בשבעה: "לימין ר' חיים נחום ז"ל נזקפים כל הזכויות של לימוד התורה ומעשי החסד בעיר ביתר מהקמתה עד היום, בלעדיו לא היה כלום".

לבטח שמחו כולם עם הצעת פתרונה של העיר החרדית החדשה?

"שמחו בטח לא", אומר פריימן בחיוך נוגה, "אולי הסכימו וגם זה אחרי שבעה מדורי גהינום שאבי עבר במהלך שיווק העיר. תחילת פעילותו ועסקנותו של אבי היה בהקמת אגודת החסד "משכנות ירושלים" שעסקה בפתרונות למצוקת הדיור בציבור החרדי, ואכן, כבר אז, במסגרת פעילות האגודה, מאות משפחות ברוכות ילדים ברחבי הארץ זכו לעבור מדירה קטנה וצפופה לדירה גדולה ומרווחת יותר, כאשר הוא סייע בעדם לעמוד מול משרדי הממשלה הרלוונטיים. וכן סיפק תיווך ללא תשלום, עזרה מעו"ד חינם אין כסף לאנשים שהסתבכו בענייני משכנתאות וכו'. וכך המשיך במיזמים ותוכניות של "פתרון לצפיפות דיור" ובזכות קשריו הטובים במשרד השיכון עזר לרבים להשיג קורת גג. כך באותם ימים יזם מספר פרויקטים ברמות , כאשר מאות משפחות רכשו דירה במחירים נמוכים ביותר. היה זה בשורה של ממש באותם ימים שמצוקת הדיור הלכה והחריפה אולם צרכי הציבור החרדי הלכו וגדלו, ואבי ז"ל לא נתן תנומה לעפעפיו בכדי למצוא פתרון הולם ואמיתי".

"באותם ימים התפרסמו תכניות משרד השיכון על בניית עיר סמוך לגוש עציון", מספר פריימן על תהליך הנביטה של העיר הגדולה, "היה זה בשנת תש"מ (1980) כאשר ממשלת בגין, ביוזמת ר'  יוסף רוזנברג ז"ל, החליטה להקים עיר בלב השממה שבגוש עציון לציבור הדתי. אבי פעל רבות, בתמיכה ובעידוד אדמורי"ם וגדולי הדור, ולאחר שהוחלט לשנות את היעוד עבור הציבור החרדי, קיבל על עצמו להקים את העיר ולהביא לפתרון בעיית הדיור, בתחילת הדרך אנשים רבים התנגדו ליוזמתו המהפכנית, הם ניסו לקרר אותו ואף לעגו לו באומרם כי כל הפרויקט עשוי לרדת לטמיון. ורבים בעלי אינטרסים צרים שמו לו מקלות בגלגלים, אמרנו 'מקלות' אולם זו מילה עדינה, הם שמו 'קורות כקורת בית הבד', והערימו השכם והערב בעיות וקשיים. הרבה תעצומות נפש נדרשו כדי לעמוד בנחישות באתגרים ולא לוותר,  אך הוא בעידוד גדולי הדור אשר עודדו אותו ללא הרף עמד איתן מול כל המכשולים, ובברכתם המשיך במלאכת התכנון והבינוי במלוא התנופה. יום ולילה לא ישבות במסירות למרות כל הקשיים האדירים שעמדו בפניו.

"בשל עסקנותו המרובה בתחום הדיור היו לו כאמור קשרים טובים במשרד השיכון ובשל מומחיותו והתעסקותו בפרויקטים שונים בשכונות ברחבי ירושלים הציעו הם לאבי לשווק את הדירות ולהפוך את ייעוד המקום לציבור החרדי, והוא התחיל במסע מפרך אל עסקני הקהילות השונות, שעות רבות ישב איתם וניסה לשכנע אותם שמדובר פה בפתרון קסם עבור הציבור החרדי אך ברובם הם נדו לו בראשו ושלחו אותו כלעומת שבא".

מהי הסיבה שהעסקנים והציבור לא האמינו בפתרון הקסם הלז?

"היו אלו ימים קשים לענף הדיור בציבור החרדי", עונה פריימן "הציבור היה עדיין תחת השפעת האכזבה מהעיר עמנואל שרבים תלו בה את תקוותם והיא התנפצה בקול רעש גדול, בנוסף היה את העניין הביטחוני של מגורים בסביבת כפרים ערבים עוינים אלו וחששות נוספים הובילו אנשים רבים להתנגד ליוזמה זו ואף לנסות לעצור את היוזמים בכל האפשרויות שעמדו לרשותם. אבי ז"ל וגם אנחנו בניו היינו נתקלים באנשים המשמיצים אותנו וגוערים בנו ואף מדפיסים נגדנו כתבי פלסתר. ישנם אנשי ציבור בעמדות מפתח בכירות כיום, שבאותם ימים אמרו בגלוי לאבי ז"ל שהוא ייזכר לדיראון עולם כאותו אחד שהוציא את הציבור החרדי מירושלים ומבני ברק אל עיר בעייתית ומסוכנת אבל כאמור הוא לא חשש מאף אחד וברגע שהייתה לו את תמיכת גדולי הדור שכידוע דעת תורה היפך מדעת בעלי בתים ובעיניהם הצופיות למרחוק ידעו כי עתידה של העיר לפרוח וללבלב ולגדל חילים לתורה וחסידות, לא חשש והמשיך לשווק בעוצמה את הדירות הראשונות של העיר.

מה נתן לאביכם את הכוח לעמוד איתן מול כל המתנגדים?

"אכן זוהי שאלה קשה שהטרידה אותנו תמיד", משיב פריימן ומספר, "באחד הימים ישבנו בבית ושוחחנו על אותם ימים שההתנגדות לבניית העיר הייתה בשיאה, ואז התבטא אבי שהדבר היחיד שהחזיק אותו באותם ימים היו הבכיות של ההורים במשרדו מידי יום. כאמור האגודה שהקים סיפקה פתרונות דיור לנזקקים ולמשפחות מצוקה, וכשהחל לשווק את הדירות בביתר נכנסו אליו מידי יום הורים לילדים שעמדו בפרק האיש מקדש ושחו בפניו על המצב הכלכלי הקשה ושאין באפשרותם לרכוש דירה ולא חצי דירה בירושלים היקרה, 'בדמעות הם ביקשו ממני' סיפר אבי ר' נחום ז"ל, 'להמשיך בכל הכוח לשווק את פתרון הדיור לציבור החרדי בכדי שיוכלו לשלוח לשם את ילדיהם ולא לכרוע תחת העומס ועול החובות ברכישת דירה בירושלים. לא יכולתי להתעלם מהבכיות והבטחתי לעצמי להילחם עד טיפת דמי האחרונה ולהוציא לפועל את תכנית העיר החרדית'.

טיול בחול המועד

"אחד הדברים שאבי עשה בכדי לקדם את שיווק הדירות היה להביא בפועל את הציבור למקום ולהראות להם את החלום הקורם עור וגידים. באותם ימים לא ידעו ולא הכירו מהמושג טיולים בחול המועד לרחבי הארץ וכשמודעות ענק ברחובות העיר בירושלים בישרו על טיול בחינם לעיר העתיד החדשה בשילוב מתנפחים ופעילויות בימי חול המועד – אצו רצו כולם ושיירה ענקית של אוטובוסים יצאה באחד מימי חול המועד  ירושלים אל  עבר הגבעות השוממות בביתר עילית. הנסיעה הייתה אמנם מפרכת ועברה דרך הכביש המוכר והתלול של עין כרם אך חווית הטיול והיציאה עלתה על כולנה, וכך מצאו את עצמם מאות איש בפתח העיר ביתר עילית שכללה באותו זמן גבעה שוממת שהחלו זה עתה בעבודות הפיתוח. למקום הובאו מתנפחים וטרמפולינות עבור הילדים הצעירים ואילו המבוגרים טיילו ברחבי הגבעה יחד עם מדריך מוסמך שתיאר בפאתוס אודות העיר הענקית שתקום במקום הזה בעוד מספר שנים.

"אני זוכר שהאנשים צחקו על המדריך ותהו בקול איך ייתכן שמאבנים וטרשים יקומו שכונות שלמות בתי כנסת ומוסדות לימוד, אבל הם נהנו מחוויית הטיול המוזר והמעניין. בעת הנסיעה באוטובוסים חילקנו חוברת מיוחדת שנקראה בשם 'חדשות ביתר' שהופקה על ידי עמותת 'משכנות ירושלים'. בחוברת הובאו דברי אנשי המקצוע של משרד השיכון ושל העמותה אודות העיר החדשה שקורמת עור וגידים והציגו בפני הציבור את התכניות המתקדמות ואת המחירים הזולים של הדירות".

אורח חיים כפוי

ר' יצחק מציג בפנינו את החוברות שנשמרו בארכיון. העמודים הראשונים מבשרים על כך שפריצת הדרך לביתר לעיצומה ומציגים את סלילת הכביש גילה – ביתר מה שנקרא כיום כביש המנהרות בואכה כביש בגין. כמו כן תמונה מהרחבת הכביש הקיים ירושלים – ביתר דרך עין כרם. בעמוד השני כותב העורך: "הציבור החרדי מתייסר ומתלבט במצוקת דיור מכבידה ומעיקה משל נלכד במלכודת עצמית ללא מוצא, כפינו על עצמנו אורח חיים של הצטמקות סביב לריכוזים צרים ומצומצמים, התוצאה הישירה – עליה של מחירי הדירות באזורים המבוקשים תהליך שהפך חלק מהצבור ל'עשירים' פשוטי יד ורגל. הגיעו הדברים לידי כך שייחולי הורים לעידן שצאצאיהם יגיע לפרקם, הפך לסיוט במקום לנחת רוח".

בעמודים הבאים מובא רב שיח עם יגאל שרייבר מנכ"ל 'אשדר' הבונה את ביתר, הרב נחום פריימן מראשי משכנות ירושלים המאכלסת, והתושבים לעתיד הרב ברים ר' דוד ישראלי ור' משה כהן. ברב שיח מתארים הם ביד אמן את האכלוס הקרב ואת מחשבותיהם על מראה העיר בשנת תש"ס עם עשרות אלפי תושבים.

בחוברת אף הביאו את פירוט המחירים של הדירות. מדהים לראות את המחירים הזולים שהיו באותה תקופה, המחיר לדירת עמד על סך 45 אלף דולר כאשר הרוכשים קיבלו מענק של 74 אלף שקלים ומשכנתא ללא ריבית של 88 אלף שקלים עם החזר חודשי של 244 שקלים בלבד. בנוסף, במסגרת מבצע ארצי של משרד השיכון זוגות צעירים שצברו מעל 2000 נקודות או נשואים מעל חמש שנים קיבלו תוספת מענק של 15 אלף שקלים. היום זה נשמע חלום אבל באותם ימים הייתה זו מציאות. הבאת הדברים לידיעת הציבור באופן ישיר פעלה את פעולתה והכשירה את השטח לקראת הסכמת עסקני הקהילות ולהקמת וועדת ההיגוי שתביא את הציבור החרדי לעיר ביתר עילית.

האדמורי"ם נחלצים לעזרה

בגליון שיצא לאור לאחר פטירת כ"ק האדמו"ר בעל ה"אור אברהם" מזוועהיל זצוק"ל הובאו הדברים הבאים: הרה"ח הרב חיים נחום פריימן ז"ל מחשובי חסידי זוועהיל, דאג רבות לפתרון מצוקת הדיור בהקמת פרויקטים מוזלים בירושלים, באחד הימים נקרא ע"י משרד השיכון בהצעה לבנות את העיר ביתר עילית לציבור החרדי במחירים מוזלים במיוחד ובכך להציל אלפי משפחות בעזרה בחיתון ילדיהם, הדבר היה נראה חלום בתוך חלום , כחסיד נכנס לרבינו להתייעץ בענין, רבינו עודדו וברכו לקחת על עצמו את הקמת העיר ביתר, סערות גדולות עברו בהקמתה של ביתר, עד אז לא יצאו מגבולות ירושלים ובני ברק, ורבינו לכל אורך הדרך תמך ועודד את ר' חיים נחום ז"ל שהאמין באמונה פשוטה וציות מוחלט לרבינו זי"ע.

זאת יש לדעת, שאף שלמול עיניהם של המתבוננים כיום, עומדת על תילה עיר ואם בישראל, המלאה בחסידים ואנשי מעשה, הרי שבתחילה איש לא האמין כי כך יהיו פני הדברים. כוחות נפש רבים נצרכו כדי שלא יתייאש מהרעיון להיות בונה עיר בלבו של מדבר שממה. הרה"ח רבי חיים נחום פריימן ז"ל, ניצב כערער בערבה. אביו, הרה"ח רבי מרדכי פריימן ז"ל  אשר עוד זכה להסתופף בצילו של מוהר"ש , גילה תחת אחד השיחים מה נתן לבנו את הכוח להמשיך לפעול ללא הפוגה – "חבלי לידה קשים עברה העיר, זכורני שאנשים אמרו לי: 'מרדכי, שכנע את בנך לעזוב את התוכניות ההזויות', אך הוא, מרגע שברכו רבנו זי"ע לא עזב לרגע את התוכניות, וכך אמר: היות והרבי בירך ואני פועל בברכתו של הרבי הרי שאני מאמין באמונה שלימה שהעיר תבנה תפרח ותשגשג!". ובנימה החלטית סיים את דבריו: "רק כך נבנתה עיר החסידות ביתר עילית, כאשר בניגוד לכל התחזיות המרתיעות בדבר השיממון שמחכה לכל מי שישקיע שם, צצה לה לבסוף עיר ואם בישראל המפארת את מייסדיה ואת הציבור החרדי כולו. אכן, לא רבים בעיר ביתר יודעים מהיכן ירק זה חי, שזה רק בזכות האמונה התמימה והמסירות נפש העצומים של מייסדיה, בברכת קודש של רבנו זי"ע, שבוודאי קדושתו וצדקותו הם הם אבני יסודה ומגיניה של העיר התורנית הצעירה". ע"כ.

האדמו"ר שנחלץ לעזרתו של אבי ז"ל בכל כוחו הוא כ"ק האדמור מערלוי זצוק"ל" ממשיך לספר בפנינו ר' יצחק פריימן את סיפור הקמתה של העיר ביתר עילית. "אבי הסתובב אצל כל גדולי התורה והאדמורי"ם  וזכה לברכותיהם ולעידודם הרב, אצל הגרי"ש אליישיב זצוק"ל זכה לברכה מיוחדת ולאחר צאתו אמר הגרי"ש למקורביו: 'ר' נחום חולם חלום בתוך חלום אבל חייבים לעזור לו, בעזרת ה' הוא יצליח'. אך האדמו"ר מערלוי החליט לעמוד בחוד החנית ולפעול להסכמה רחבה של כלל האדמורי"ם והרבנים, הסכמה שתכלול שיתוף פעולה מצד העסקנים לשווק את הדירות לבני הקהילה".

בשנת פטירתו של כ"ק האדמו"ר מערלוי זי"ע התפרסמה בעיתונות סיפור מדהים על התעקשותו של האדמו"ר להאמין בהצלחת העיר ביתר עילית: העיתונאי ישראל קצובר שהרבי נהג לכנותו 'שר החוץ שלי' התלווה לאדמו"ר בנסיעתו לביקור בהתיישבות ביתר שבהרי יהודה בשיא תקופת האינטיפאדה וסיפר על הנסיעה המענינת. באחד הימים, סיפר הרבי זי"ע על תכנית שהוצגה לו לבנייתה של עיר יהודית חדשה בין ירושלים לחברון. "צריך לנסוע לראות את המקום" אמר הרבי והזמין את קצובר להצטרף אליו ואל ר' נחום פריימן ז"ל, האיש והרוח החיה מאחורי רעיון ההקמה של העיר החדשה.

קצובר מספר: "אני זוכר כאילו הדבר היה היום, ר' נחום הגיע עם הרכב שלו, נכנסנו ויצאנו לדרך. לאורך כל הנסיעה סיפר בהתלהבות על התכניות לבנות שכונות, ישיבות, בתי כנסת ומרכזי תורה וחינוך לצד חנויות ומוקדי מכירה. משהו שיוכל לשרת אלפי איש.

"על הנייר זה נשמע יפה, אך המציאות הייתה קשה ומייגעת", הוא אומר. ומוסיף: "ר' נחום לקח אותנו תחילה לקבר רחל. הרבי התעכב שם ופרקי התהילים שקרא בבכי אמיתי זעזעו את הלב. הרבי סיים ולפני שיצאנו ביקש מ'אמא רחל' שתפעל למען עמך בית ישראל הרוצים לבנות עיר ראשונה מסוגה בהרי יהודה בקרבת מקום קבורתה.

"משם המשכנו לביתר עילית. הגענו לנקודת תצפית בלא שראינו ביתר ולא עילית. מרחבים הררים ריקים ושוממים. אף לא בית אחד". 'כאן', הוא מצטט את ר' נחום פריימן שאמר בהתלהבות, 'הולכת לקום עיר חרדית ענקית. על הגבעה הזאת ציין תוך שהוא מצביע באצבעו, תקום שכונה שכזאת, ושם שכונה אחרת, וכאן יעברו הכבישים ושם ייבנו בתי תפילה וישיבות, סמינרים וגני ילדים. תהיה כאן עיר לתפארת'.

"כששאלתי את ר' נחום", מספר קצובר, "אם זה לא נשמע לו מוגזם וכל התיאורים הפנטסטיים על עיר גדולה אינם בבחינת 'חלום' שקשה יהיה למששו, עצר בעדי האדמו"ר מערלוי ואמר: 'אסור לדבר כך על עיר בישראל, אין להרפות את ידי העוסקים במלאכה, צריך לעודדם, ללוותם בעבודותיהם. לשלוח אליהם עוד ועוד מתיישבים, ולא להעלות כלל פקפוק באשר לסיכוי האמיתי להשלים את המלאכה. כאן תקום עיר, אין לי ספק בכך. אני אתפלל בעבורם ועשה כל שביכולתי לפיתוח המקום'. ואז הוסיף הרבי והתעניין תוך שהוא שואל מה יהיה על הגבעה המרוחקת יותר ומה ייבנה בהר ממול, כאילו הדחפורים עובדים בשטח ולא שהמקום מלא עדיין בקוצים ודרדרים, סלעים וערבים".

"ויהודים לא יפחדו לבוא למקום?" – שאל קצובר וקבל על אתר את התשובה מהאדמו"ר מערלוי: 'ולמה שיפחדו, אני אתפלל עבור כל אחד  מן המתגוררים כאן. את הביטחון תשאירו לי'. וביתר קמה והרבי מערלוי התמלא בכל פעם קורת רוח מרובה כשבא לבקר בעיר החדשה וראה אותה מתפתחת ופורחת.

הקמת וועדת ההיגוי

בשל פעילות הרבי מערלוי עם כלל האדמורי"ם הוקמה 'ועדת ההיגוי' שתרמה רבות לפיתוחה ושיגשוגה של העיר, תפקידה היה להביא לעיר קבוצות ולאפיין את אופיה של העיר  בועדת ההיגוי עמדו ר' חיים נחום זצ"ל, יו"ר אגודת משכנות ירושלים, הרב שלמה זלמן זוננפלד ז"ל, מעסקניה הבולטים של ירושלים אשר היה שותף  פעיל גם בשלבי ההקמה הראשונים, הרב ראובן ברים ז"ל מגדולי המחנכים בירושלים מחשובי חסידי באיאן. יבלחט"א הרב משה הס והרב מרדכי ויכלדר מחסידות סלונים, הרב יעקב רוזמן מחסידות ערלוי, והרבנים אביש שור, אברהם הלר ויואל בוקשפן מחסידות קרלין. הנציגים הליטאיים בוועדת ההיגוי היו הרב אריה הראל מישיבת קול יעקב, והרב מנחם רוטנברג משגיח בישיבת קול תורה. לפני האיכלוס הדיירים הראשונים של העיר, צוות ההיגוי הביא את הרב משה ליבוביץ לפיתוח הענינים המוניציפאליים של העיר, לאחר מכן מונה לראש המועצה הראשון של ביתר ותרם רבות לפיתוחה של העיר.

וועדת ההיגוי פעלה את פעולתה והשיווק החל סופסוף להראות אותות צמיחה והתיישבות. האיכלוס של הרחוב הראשי רבי עקיבא סייע אף הוא להמשך שיווק הדירות וקהילות רבות קבעו את מושבם בעיר התורה והחסידות ביתר עילית. בשל קשריו הרבים של ר' נחום עם הפקידות הבכירה במשרד השיכון הצליח להוציא עבור המתיישבים הראשונים בניית בית הכנסת המרכזי ברחוב הבעש"ט הספרדי והאשכנזי, ובניית מקווה טהרה. דבר שלא היה לכך תקדים בתקציבי משרד השיכון. כמו כן פעל נמרצות לסלילת כביש המנהרות והתנה את המשך שיווק הדירות באישור כביש 60 .

לר' נחום לא הספיקו וועדת ההיגוי והפרסום הנרחב והוא בעצמו היה עולה לביתם של אנשים לשכנע אותם לקנות דירות, בחכמה וברהיטות הסביר להם את הזדמנות הפז הנקרית לעיניהם ורבים הם המשוכנעים שלא מפסיקים להודות ולהלל ששעו לעצתו ורכשו את הדירה בזמני המחירים הזולים. לפני כעשרים שנה נפל ר' נחום למשכב והפסיק בשל כך את פעילותו בתחום הדיור לציבור החרדי. באותם ימים סבר שהמחירים בביתר גבוהים מידיי וקידם תכנית להקמת עיר חרדית חדשה ליד בית שמש. רבני וראשי קהילות רבים אמרו לו שהם הולכים אחריו בעיניים עצומות וסומכים עליו אך לדאבונינו לא זכינו והפעילות הופסקה כליל בשל מחלתו.

מה היה סוד ההצלחה של אביכם? אנו שואלים את הבן ר' יצחק, מדוע לא קמים היום עוד אנשים כמוהו ומצילים את מצוקת הדיור של הציבור החרדי?

"בשביל לעמוד נגד המניעות ההשמצות ומדורי הגהינום צריך להיות איש חסד אמיתי חף מכל אינטרסים", מסביר פריימן, "וכזה היה אבי ז"ל, לא מניע רווח עמדו לנגד עיניו ולא שיקולי התעשרות אלא נטו עזרה וסיוע להורים הקורסים תחת העול הכבד של נישואי הצאצאים וקניית הדירות. במהלך השבעה שמענו סיפורים רבים מספור על מעשי חסד נאצלים שעשה אבי במיוחד בתחום הדיור, כל מי שסיפר לאבי על מצבו הכלכלי הקשה קיבל במיידית הנחה נוספת לרכישת הדירה שהנחה זו הייתה לא אחר מאשר העמלה הזעומה אותה קיבל מחברת הבניה עבור שיווק הדירה. לאלמנות ויתומים הייתה נפשו רגישה במיוחד והוא סייע להם בסיוע נוסף מכספו בכדי שיוכלו לרכוש דירה משלהם. אפילו כשהציעו לו חברת הבניה לקנות בעסקה מדהימה את שורת החנויות ברחוב רבי עקיבא סירב אבי באומרו: "לא באתי לעשות ביזנעס, באתי לעזור ולסייע לעוד זוג ולעוד משפחה לרכוש דירה משלהם".

"אכן לא קיימים אנשים כאלו היום, קשה מאוד לשהות בקירבת מרבצי הנדל"ן ולמאן לקחת רווחים לכיס תמורת עשיית חסד עבור הציבור הרחב. כשיקום מאן דהו וינסה להוביל מהלך שכזה לטובת הציבור החרדי מתוך אינטרס מהותי של עזרה וחסד לזולת – מסתבר בוודאי שההצלחה תאיר לו פנים, אך המציאות מוכיחה אחרת. אחד היה אבי ר' נחום ואין כיום בנמצא אנשים כאלו" מסיים ר' יצחק.

ספר תורה בין המנופים

חוויה מיוחדת היא לנבור באלבומים הענקיים הטומנים בחובם היסטוריה שלימה של עיר ואם בישראל. אנו מדפדפים יחד עם ר' יצחק פריימן בדפים העבים של האלבום והוא חוזר איתנו אחורה אל ימי הבראשית של העיר. "הנה תמונה של האדמור מערלוי שבא לבקר בביתר והנה ראש ישיבת חברון ר' שמחה זיסל ברוידא" מצביע ר' יצחק על התמונות ואנו מתענגים על עשרות תמונות נוספות של אדמורי"ם ורבנים ואישי ציבור שבאו לחזק, לתמוך ולעודד את בניית העיר הצעירה.

תמונה מעניינת של ר' נחום ז"ל המהלך בינות למנופים ענקיים וספר תורה בידו מעורר את סקרנותנו והוא מספר את סיפורה של התמונה: "סיפור מיוחד היה הספר תורה הראשון שהוכנס לביתר, – בית המדרש היה מוכן ולא היה ספר תורה, אבי היה הולך בכל יום שישי לכותל, שם פגש את אחד מראשוני תושבי ביתר שנפטר בשנה האחרונה הרב אברהם שלמה היימן ז"ל, אבי אמר לו שצריך ספר תורה, השיב לו הרב היימן שיש לו ספר תורה ומוכן לתרום את זה לבית המדרש הראשון בביתר! ותיכף ומיד לקח אבי ז"ל את ספר התורה והכניסו לבית המדרש הספרדי ברחוב הבעש"ט במיני תהלוכה שכלל חמשה אנשים ועברה בין המנופים ומשאיות המלט".

תגובה אחת
  1. מחקתם ברשעות חרדית אופיינת את חלוצי המקום אברכי הדר ביתר מישיבת מרכז הרב . אברכים עמלי תורה אשר במסירות נפש עצומה נאחזו בגבעת העיר ביתר דהיום . הם גרו בקראונים עלובים ללא תחבורה ציבורית ושמרו כך על הקרקע . עם הקמת העיר היו זכאים לדירות . אך התנכלות רצחנית לעמלי תורה יראי שמיים לא פחות מרבים מתושבי ביתר גרמה לסילוקם בבושת פנים מן העיר . שפכו סוכר למיכלי הדלק של המכוניות , דבק מגע במנעול וכולי . עם כל הכבוד לעסקן המסור והנחוש ע"ה ולזכויותיו הרבות . מוחקים כאן את מתיישבי הדר ביתר כאילו לא היו והגבעה היתה שוממת .

השארת תגובה