ישראל – סוריה: עימותי האוויר הגדולים

העימותים האוויריים הגדולים בין ישראל בשטח סוריה • ההתגרות בחקלאים, מבצעי צילום, מקרה נדיר של מסוק שהפיל מטוס והקרב הכי חד צדדי שהיה כאן

מסוק CH-53 יסעור
מסוק CH-53 יסעור

הזמן: 7 באפריל 1967.

העילה: תקיפת חקלאים ישראלים.

רקע: חודשים קודם לתקיפה, נפגשו נציגי ישראל וסוריה במטרה להסדיר את זכויות העיבוד החקלאיות בחלקות הסמוכות לשטחים המפורזים בכל צד. הצדדים הגדירו גבולות עיבוד והתחייבו להימנע מתקיפה של חקלאים מהצד שכנגד. בשבועות שלאחר ההסכם הפרו הסורים את ההסכמות ורועים סוריים חדרו לשטח ישראל עם עדריהם. ב-7 באפריל אירעה תקיפה חמורה כשלעבר טרקטור ישראלי שהחל בעבודה עם שחר בסמוך לקיבוץ האון שממזרח לכנרת נפתחה אש מקלעים ותותחי נ"מ 37 מ"מ מהמוצב הסורי "עמרת עז א-דין".

הקרב: החל מהשעה 10:00 בבוקר החלו חילופי אש בין כוחות צה"ל לבין המוצבים הסוריים כולל ירי מרגמות 120 מ"מ וירי טנקים. בירי נהרג קצין צה"ל, סגן משנה ישראל גלברזון הי"ד ונפגעו שלושה טרקטורים חקלאיים. לסורים נפגע טנק פנצר, פוצץ מצבור תחמושת ונפגעו מבנים. בשעה 13:32 הוזנקו מטוסי הפצצה מדגם ווטור של חיל האוויר הישראלי והחלו תוקפים מוצבים סוריים וסוללות תותחים בדרום רמת הגולן. לאחריהם הפציצו גם מטוסי מיסטר, אוראגן וסופר מיסטר.

שעה לאחר מכן, שיגר בתגובה חיל האוויר הסורי מטוסי ירוט. מטוסי ההפצצה הישראליים הפסיקו את פעילותם ועזבו את האזור לאחר 28 דקות של הפצצה מחשש ליירוטם. כנגד מטוסי היירוט הסוריים הוזנק זוג מטוסי מיראז' 3 מטייסת הקרב הראשונה. טייסי המיראז' הבחינו בזוג מטוסי מיג 21 מעל קונייטרה. המוביל סרן יפתח ספקטור ביצע יעף של ירי תותחים והפיל בסמוך לשעה 13:58 את מספר 2 בזוג הסורי. לאחר מכן נערכו זוג המיראז'ים להפלת המיג הנוסף. במרדף ממושך מעל דמשק פגע סרן בנימין רומח במיג אך לא הפילו. לאחר מכן ספקטור שיגר כנגד המיג הפגוע טיל מאטרה R530 (יהלום) שהתפוצץ מוקדם מדי. ולבסוף הפילו בירי תותחים. המיג השני הוחשב כהפלה משותפת של ספקטור ורומח. בשלב זה הגיעו זוג המיראז'ים למגבלת הדלק ושבו לבסיסם.

לאחר הפלת שני המיגים הראשונים, הזניקו הישראלים והסורים מטוסי יירוט נוספים שניהלו קרבות אוויר ושבו לבסיסם ללא הפלות. בשעה 15:25 חידש חיל האוויר הישראלי את ההפצצה על סוללות תותחים סוריות שהחלו מפגיזות את קיבוץ גדות, ופגע בתשע מהן. כנגדו שוגרו שוב מטוסי ירוט סוריים. שוב הוזנקו כנגד המטוסים הסוריים מטוסי מיראז', הפעם מטייסת העטלף. בקרב אוויר נוסף שהתפתח הופל מיג 21 בתותחים דרומית לדמשק על ידי רס"ן רן פקר.

תוצאות הקרב: לסורים הופלו שישה מטוסי מיג 21, שניים מהם מעל דמשק ואחרים מעל רמת הגולן וירדן. מספר לא ידוע של טנקים, סוללות תותחים ומבנים סוריים נפגעו. צה"ל ספג הרוג אחד.

הזמן: 8 ביולי 1969

העילה: סיכון מטוסים ישראלים

רקע: בצהרי היום, בשעה 13:00 יצאו שלושה מטוסי מיראז' 3 למשימת צילום בשטח סוריה מעל חזית רמת הגולן ועד לדמשק. שני מטוסים צילמו והשלישי שימש כליווי. בשל החשש שהסורים יזניקו מטוסי ירוט כנגד המיראז'ים, פטרלו בשטח ישראל רביעיית מטוסי מיראז' מטייסת 117 חמושים בטילי אוויר אוויר ובנוסף המתינו בכוננות הזנקה מיידית מטוסי מיראז' נוספים מטייסת 101. במהלך הצילום הזניקו הסורים רביעיית מטוסי מיג שהתקרבו אל מטוסי הצילום הישראלים באופן שסיכן אותם. מפקד חיל האוויר מוטי הוד שפיקד על המבצע הורה להחזיר את מטוסי הצילום ולהפנות את ארבעת המיראז'ים לתקיפת רביעיית המיגים.

הקרב: עם תחילת הקרב הפיל אורי אבן ניר שהיה באותה העת מפקד טייסת 117 מיג 21 בעזרת טיל שפריר 2. לאחר מכן הפיל שלמה ויינטרוב מיג נוסף גם הוא בעזרת טיל שפריר. בשלב זה פנו שני המיגים הנותרים מזרחה וניסו לנתק מגע. בעודם מתרחקים רדף אחריהם מטוס מיראז' נוסף שהוטס על ידי קובי ריכטר שבצרור תותחים הפיל את המיג השלישי.

בינתיים, סמוך לשעה 13:00 הוזנקו לאזור הקרב זוג המיראז'ים מטייסת 101 שהיו בכוננות והרביעייה מטייסת 117 החזרה מערבה לנחיתה בישראל. במקביל הזניקו גם הסורים רביעיית מיג 21. בקרב שהתפתח שיגר אחד המיגים לעבר מיראז' שהוטס על ידי סרן איתן בן-אליהו טיל אוויר אוויר מסוג אטול. הטיל התפוצץ בקרבת מטוסו של בן אליהו וכנף מטוסו נפגעה מרסיסים. לאחר הפגיעה הצליח בן אליהו לפגוע בצרור תותח ולהפיל מיג שטייסו נטש וצנח. בהמשך הקרב הצליח רס״ן גיורא פורמן להפיל שני מיגים נוספים, האחד בתותח והשני בטיל. בשלב זה הישראלים וגם הסורים הזניקו מבנים נוספים לאזור הקרבות. בקרבות נוספים שהתחוללו הופל מיג נוסף על ידי הטייס רן גורן.

תוצאות הקרב: שבעה מטוסי מיג סוריים הופלו. לצה"ל לא היו נפגעים. דובר צבא סוריה הודיע לאחר הקרב כי נערכו קרבות אוויר כנגד מטוסים ישראלים שניסו לחדור למרחב האווירי הסורי שבהם הופלו 3 מטוסים סוריים ו- 4 מטוסים ישראליים.

הזמן: 13 במאי 1970

העילה: ביעור כפרי מחבלים בדרום לבנון

רקע: בשנת 1970 סבלו תושבי יישובי אצבע הגליל מהתנכלות מתמשכת מצד מחבלים מדרום לבנון. בתקופה של חצי שנה בלבד, בוצעו 61 פעולות טרור נגד 22 יישובים. קריית שמונָה ספגה חמישה מטחי קטיושות, מתוכם שלושה ימים ברציפות. בהפגזות אלה נהרגו שבעה אזרחים ישראלים ו-18 נפצעו. לנוכח פעולות הטרור החליטה הממשלה על תגובה צבאית חזקה ומיידית והוחלט בצה"ל לפשוט פשיטה משוריינת על בסיסי מחבלים שהיו ממוקמים בשישה כפרים לבנוניים שעל מורדות החרמון המערביים, כדי לבער את בסיסי המחבלים ולהסיר את האיום על אצבע הגליל.

הקרב: במהלך המבצע שהתנהל ברובו על ידי כוחות חי"ר, החלו סוללות ארטילריה סוריות לירות לאזור קוניטרה (שהייתה אז בשליטה ישראלית). בתגובה הפציץ חיל האוויר הישראלי את מקורות הירי ושיתק אותם. כוחות תותחנים מחיל משלוח עיראקי שהוצבו בשטח ירדן החלו מפגיזים גם הם את אזור כפר רופין – האון. בתגובה הפגיז צה"ל באמצעות ארטילריה ובאמצעות חיל האוויר את מקורות הירי ושיתק גם אותם.

בשלב זה שיגר חיל האוויר הסורי שמיניית מטוסי מיג 17 לסיוע. בקרבות אוויר שהתפתחו מעל אזור גבול סוריה-לבנון הופלו שלושה מטוסי מיג סוריים. שניים מהמטוסים הסוריים הופלו בקרב אוויר על ידי מטוס סקייהוק שהוטס על ידי סא"ל עזרא דותן, זאת על אף שהסקייהוק הוא מטוס תקיפה וסיוע קרקע, ואינו מצויד בכוונת אוויר-אוויר. המיג הראשון הופל באמצעות רקטות אוויר קרקע מדגם "זוני" שיועדו לתקיפת סוללות התותחים הסוריים. הייתה זו ההפלה היחידה בעולם של מטוס סקייהוק שבוצעה בעזרת רקטות. המיג השני, שהוטס על ידי מפקד טייסת בדרגת עקיד (מקביל לאל"ם), הופל באמצעות תותח 30 מ"מ של מטוס הסקייהוק שפגע בכנפו השמאלית וגרם לו להתרסק על צלע הר. מטוס המיג השלישי הופל על ידי מיראז' 3 שנשלח לחיפוי.

תוצאות הקרב: מספר בסיסי מחבלים לא חזרו לפעול. חלקם הוקמו באתרים חלופיים. למרות הצלחת המבצע, הוא לא הביא לירידה בפעילות הטרור. הצבא הסורי עצמו סייע להחדרת מאות מחבלים לדרום לבנון שהמשיכו בביצוע פעולות טרור. ב-22 במאי בוצעה התקפת טרור כנגד אוטובוס שהסיע ילדים ממושב אביבים. בתקיפה זו נהרגו 12 אזרחים, רובם ילדים.

הזמן: 13 בספטמבר 1973

העילה: תקיפה על ידי מטוסים סורים

רקע: ב-13 בספטמבר בשעה 13:00 יצאו שני זוגות של מטוסי פנטום למשימת צילום ארוכת טווח בצפון סוריה. אתרי הצילום היו שדות תעופה ומתקנים בקרבת היישובים חומס, נאצריה, קוצר, חמה ולטקיה. בחיל האוויר הישראלי צפו כי הסורים יזניקו מטוסי יירוט ולכן הוזנק מבעוד מועד כוח משמעותי של 12 מטוסים שטסו בגובה נמוך מאוד מעל לים התיכון מול חופי סוריה ולבנון מתחת לגובה כיסוי המכ"ם בסמוך לנתיב החזרה של רביעיית הצילום, כך שיוכלו להפתיע את המטוסים הסורים אם ירדפו אחרי מטוסי הצילום. לאחר גמר הצילום של רביעיית הפנטומים ובמהלך חזרתם מערבה לכיוון הים הוזנקו כנגדם מטוסי מיג 21 שרדפו אחריהם מערבה בנתיב חזרתם מעל לים.

הקרב: משהתקרבו מטוסי המיג עלו מטוסי הפנטום שהמתינו לבואם בגובה נמוך מול חוף לטקיה והפתיעו אותם. עם ההיתקלות בשעה 13:28 שיגר הטייס שלמה אגוזי אל אחד המיגים טיל אוויר אוויר ממרחק 2,100 מטרים שפגע במטוס וסחרר אותו אך לא הפילו. באותו יעף התקרב למטוס שני וירה עליו בתותח מטווח 350 מטרים, הפילו וטייס המיג נטש. המוביל באותו המבנה, יפתח ספקטור, שיגר שני טילים והפיל שני מטוסים.

בשלב זה נקראה רביעיית המיראז'ים שהמתינה מול ראש הנקרה להצטרף לקרב ובמקביל הזניקו הסורים מטוסים נוספים לאזור הקרב. עם הגיעם שיגר מוביל רביעיית המיראז'ים, ישראל בהרב, שני טילים שפגעו במיג אחד שטייסו נטש. לאחר מרדף קצר שיגר מספר 4 במבנה המיראז'ים, אברהם שלמון, טיל והפיל מיג נוסף. בשלב זה הופל באש תותחים מיג נוסף על ידי בהרב. תוך כדי תמרוני הקרב הבחין מספר שלוש ברביעיית המיראז'ים בדליפת דלק ממטוסו, ככל הנראה עקב פגיעה בו. הוא דיווח למבנה והרביעייה כולה ניתקה מגע וחזרה דרומה לכיוון ישראל. המטוס הפגוע נחת בבסיס רמת דוד.

הקרב כולו ארך כשלוש דקות. בסך הכל בקרבות שבין המטוסים הסוריים שהוזנקו כנגד מטוסי הצילום לבין שלוש הרביעיות שהמתינו להם, הופלו שמונה מטוסי מיג 21 סוריים ומטוס מיראז' ישראלי אחד שטייסו צנח אל המים הטריטוריאליים הסוריים.

תוצאות הקרב: 12 מטוסי מיג סוריים הופלו. מטוס מיראז' ישראלי הופל וטייסו נמשה מהים התיכון באמצעות מסוק יסעור. טייס סורי אחד נמשה מהים ונשבה. סירת החילוץ הסורית הושמדה.

הזמן: 13 באוקטובר 1973

העילה: מלחמת יום כיפור

הרקע: בימיה הראשונים של מלחמת יום הכיפורים פעל חיל האוויר הישראלי באינטנסיביות במשימות סיוע לכוחות הקרקע שניהלו קרבות בלימה קשים עם כוחות סוריים עדיפים ברמת הגולן. החל מיומה הרביעי של המלחמה, ולאחר שנהדפו כוחות השריון הסוריים הגדולים ששטפו את רמת הגולן חזרה לשטח סוריה, יזמה ישראל סדרה של תקיפות עומק אוויריות בסוריה במטרה להוציאה ממעגל הלחימה ולצמצם את היוזמה ההתקפית שלה. יעדי התקיפה היו שדות תעופה, תחנות כוח, מצבורי דלק, בתי זיקוק, תחנות מכ"ם, גשרים ומתקנים אסטרטגיים אחרים. ההפצצות גרמו נזק כלכלי כבד לסוריה וצמצמו את היוזמה ההתקפית הסורית.

הקרב: אחת המטרות החשובות שיועדו לחיל האוויר הייתה הפצצת שדה תעופה אל-מאזה שבפאתיה הדרום-מערביים של דמשק. השדה היה שדה התעופה הבינלאומי הגדול בסוריה, וחלק ממנו שימש את חיל האוויר הסורי כשדה תעופה צבאי. החל מימיה הראשונים של המלחמה שימש השדה בנוסף את הרכבת האווירית הסובייטית שהזרימה אמצעי לחימה לסוריה. ב-13 באוקטובר, יומה השמיני של המלחמה, עם שחר הוזנקו שתי רביעיות מטוסי פנטום לתקיפת שדה התעופה אל-מאזה. המבנים טסו צפונה ומזרחה בגובה נמוך כשהשמש מסנוורת אותם ומקשה על הנווט. עם הגיעם אל מעל המטרה נפתחה לעברם אש נ"מ כבדה. המטוסים הישראליים ביצעו את יעפי ההפצצה תוך כדי הירי הכבד וצפו בפגיעות טובות במטרות.

במהלך ההפצצה נפגע מוביל הרביעייה השנייה ככל הנראה מפגז נ"מ בקוטר 57 מ"מ. לאחר הפגיעה סב המטוס הפגוע והחל טיסתו חזרה. בשלב זה שוגרו לעבר המטוסים מספר טילי קרקע אוויר, אשר שניים מהם כוונו אל המטוס הפגוע. המטוסים הישראלים ביצעו תמרוני התחמקות והצליחו להתחמק מפגיעת הטילים. במטרה לצאת מהר ככל האפשר משטח סוריה, בחר המטוס הפגוע לטוס מערבה לעבר לבנון. מספר 2 במבנה ליווה את המטוס הפגוע וטס לידו בדרכו מערבה. כבר בתחילת הטיסה חזרה החלו מערכות שונות במטוס להתריע על תקלות והפסיקו את פעולתן. שני מנועיו של הפנטום הפגוע נותרו דלוקים אך לא ניתן היה לשלוט עליהם. לאחר זמן קצר דיווח מספר 2 לטייס המטוס הפגוע כי מטוסו בוער.

תוצאות הקרב: שדה התעופה אל-מאזה בדמשק הופצץ על ידי שמונת מטוסי הפנטום הישראליים כמתוכנן. אחד ממטוסי הפנטום נפגע וצוותו צנח אך חולץ על ידי כוחות צה"ל. במהלך החילוץ התנהלו קרבות שבהם הופלו שני מטוסי מיג סוריים וכן נפגעו כוחות חוף.

הזמן: 9 ביוני 1982

העילה: סיכול איום על קיומה של מדינת ישראל

רקע: במהלך מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים, ניצב חיל האוויר הישראלי בפני מערכי טילי קרקע-אוויר שגדלו והשתכללו. הבעיה נחשפה בשיא חומרתה במלחמת יום הכיפורים, שבה איבדה ישראל יותר מרבע ממטוסי הקרב שלה; מחצית מהאבדות היו בארבעת הימים הראשונים של הלחימה. חלק ניכר מהמטוסים אבדו כתוצאה מפגיעת טילי קרקע-אוויר. הנשק שהתברר כקטלני ביותר היה ה-SA-6, סוללות ניידות מתוצרת ברית המועצות שרכבי השיגור שלהן חומשו בשלושה טילים. מערכות ההתרעה של המטוסים הישראליים עדיין לא הכירו את אות המכ"ם של טילים אלו, וההתחמקות מהם הייתה קשה. במהלך המלחמה השתלטו כוחות ישראליים על רכיבי סוללות SA-6 ועל נפלים של הטילים, עובדה שאפשרה פיתוח אמצעי התגוננות אלקטרונית מפניהם וטקטיקות לתקיפתם.

הקרב: עד היום נותרו פרטים רבים של התקיפה חסויים. בעקבות ההתנגשויות הקרקעיות עם הסורים, הגיש צה"ל ב-8 ביוני לאישור הממשלה את הוצאתו לפועל של מבצע ערצב 19. ממשלת ישראל אשרה את התקיפה בצהרי יום רביעי, 9 ביוני, וכבר בשעה 14:00 החלה התקיפה עצמה.

התגובה הראשונה של הסורים הייתה הימנעות מהזנקת מטוסיהם לאוויר, כדי לאפשר חופש פעולה לסוללות טילי הקרקע-אוויר. בתום עשרים דקות, משנוכחו שמערך הטק"א מתמוטט, החלו הסורים להעלות מיגים לאוויר. מזל"טים סיפקו מידע חזותי על המראת המיגים מבסיסיהם בסוריה ואילו מטוסי דיה בעלי טווח מכ"ם של 200 ק"מ סיפקו למטוסי הקרב מידע על מסלוליהם של המיגים לצורך יירוטם. המבצע לווה באמצעי שיבוש קשר שמנעו מן הסוללות הסוריות והמטוסים הסוריים לתקשר עם מרכזי הבקרה האווירית שלהם.

קרבות האוויר היו קצרים, ונמשכו כדקה או שתיים. כולם הוכרעו באמצעות טילי אוויר-אוויר המשופרים של מטוסי הבז והנץ. טייסי חיל האוויר ניצלו את השטח המת ביכולת איכון הטילים של המיגים ותקפו אותם מן הצד. סכנה מוחשית במבצע הייתה הפלת מטוס ישראלי בירי דו-צדדי. כדי להימנע מכך, הוראות הפתיחה באש על מטוסי האויב דרשו זיהוי ודאי, ואישורי הירי ניתנו במשורה. בשלב מסוים גם נעצרה תקיפת הקורנסים עד שהשמיים נוקו ממיגים.

במהלך הקרבות אחד ממטוסי הבז נפגע מטיל אוויר-אוויר ואיבד את אחד ממנועיו, אך הצליח לנחות בשלום בבסיס רמת דוד.

תוצאות הקרב: 15 סוללות הושמדו ו-4 נוספות נפגעו. לא הושמד אף מטוס תוקף. בין 23 ל-26 מטוסי קרב סוריים שהוזנקו לשמי לבנון הופלו בטיליהם של מטוסי ה-F-15 (בז) ו-F-16 (נץ). אף על פי שתנאי ההתחלה במבצע ערצב 19 ניבאו את הצלחתו, השלמת המבצע ללא נפילות של מטוסים ישראלים כלשהם הפתיעה את מפקדיו.

הזמן: 31 בינואר 2013

העילה: סיכול איום

הקרב: תקיפת שיירת הנשק הסורית במחוז ריף דמשק שבסוריה הייתה תקיפה אווירית שנערכה בלילה של 31 בינואר 2013 במחוז ריף דמשק שבסוריה, באזור גבול סוריה-לבנון, נגד שיירת כלי רכב סורית שהובילה אמצעי לחימה מתקדמים מסוריה ללבנון אשר יועדו לכוחות המיליציה השיעית הלבנונית חזבאללה.

סוריה ייחסה את התקיפה לחיל האוויר הישראלי והכחישה כי יעד המתקפה היה שיירת נשק שהובילה אמצעי לחימה לחיזבאללה, וטענה כי המתקפה בוצעה על מתקן מחקר מדעי סורי הנמצא באזור העיר ג'מראיא שבפרברי דמשק, וכי שני עובדים במתקן נהרגו בהתקפה, בנוסף לחמישה עובדים שנפגעו.

תוצאות התקיפה: לאחר המתקפה גורמים סורים בכירים טענו בתקשורת כי ישראל עומדת מאחורי המתקפה אשר במהלכה הופצץ אחד ממרכזי המחקר המדעי באזור העיר ג'מראיא שבפרברי דמשק. כמו כן הבכירים הסוריים איימו לנקום בישראל על המתקפה. ב-31 בינואר סגן שר החוץ האיראני גינה את המתקפה וציין כי למתקפה יהיו "השלכות חמורות על תל אביב". על אף שהגורמים הרשמיים בישראל סירבו להתייחס לדיווחים אודות התקיפה, ב-3 בפברואר 2013 שר הביטחון הישראלי אהוד ברק רמז בראיון כי ישראל עמדה מאחורי ההתקפה באומרו "מה שקרה בסוריה לפני כמה ימים זו הוכחה שכשאנחנו אומרים משהו, אנחנו מתכוונים לו".

השארת תגובה