נוסעים באוטובוס ומסיימים את החודש

הסקר הכלכלי הגדול של 'קו עיתונות' וחדשות הסקופים': יותר מחצי משוכנעים שמחיר המצות הגיוני ביחס לעלות, מעט מאוד נוהגים לאכול במסעדות והרוב מבכרים לימוד בישיבות בין הזמנים על פני טיולים • וגם: איזה הכשר מועדף יותר

אילוסטרציה: אוטובוסים
אילוסטרציה: אוטובוסים
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

יותר מ-20 אלף איש הצביעו בסקר 'קו עיתונות' ומערכת 'חדשות הסקופים' בשבוע האחרון, שבחן שורה של מגמות ושאלות כלכליות במגזר החרדי, בגש על כאלה שרלוונטיות לימי בין הזמנים בכלל ולחג הפסח בפרט. מגוון נתונים מסקרנים עולים מתוך התשובות, כפי שיובאו כאן בהרחבה.

לשאלה הראשונה, היכן תערוך את ליל הסדר, כמחצית (49.4%) יהיו אצל ההורים, 47.7% יהיו בבית, 1.9% בנופש מאורגן ורק אחוז בודד יהיו אצל הילדים.

לשאלה באלו מצות תשתמשו בליל הסדר, 58.2% ענו עבודת יד רחיים של יד, 17.8% בחרו עבודת יד רחיים של מכונה, 10.9% השיבו 'מצות שנאפו בערב פסח', 8% יאכלו מצות רכות ו-5% בלבד יאכלו מצות מרובעות.

56.3% סבורים כי מחיר המצות אמנם יקר אבל סביר בהתחשב בעלויות, 28.1% סבורים כי מדובר בטירוף לא הגיוני, 8.3% ענו כי המחיר נורמלי ואילו 7.2% הפתיעו והשיבו כי המחיר זול ביחס להשקעה.

כשעוברים לשאלות הניקיון לקראת הפסח, 60.8% סיפרו כי כל המשפחה התגייסה לפרויקט הכבד, 25.3% השיבו 'הסתדרנו בקלות', 10.6% לקחו עוזרת ואילו 3.2% מסתפקים במכירת הבית לגוי.

לשאלה מה היה חלקו של אבי המשפחה, בחרו 47% לחשוף כי הוא הפשיל שרוולים וניקה, 23.6% מהאבות סייעו בקניות ושאר מטלות, ב-15.5% מהבתים העדיפו הנשים להסתדר בלעדיו וב-13.9% הן העדיפו שילך ללמוד.

לשאלת הכשרות המועדפת, מתברר כי בד"ץ העדה עדיין חזק עם 38.6%, הרב לנדא (18.6%) ושארית ישראל (16.8%) אחריו, בד"ץ בית יוסף עם 11% במקום הרביעי. ובהמשך: רובין (6.4%), קהילות (3.8%), מחזיקי הדת (2.7%), אגודת ישראל (1.2%) וחוג חתם סופר עם 0.7% בלבד.

43.6% הוציאו להערכתם פחות מ5 אלף שקל על הוצאות החג, 34.2% הוציאו בין 5 ל-10 אלף שקל, 15.5% הגיעו עד 20 אלף שקל ורק 6.7% מתנהגים כגבירים של ממש ומספרים שהחג עלה להם יותר מ-20 אלף שקל.

הדעות חלוקות ומנוגדות במיוחד בשאלה שקורעת את הרחוב החרדי כבר כמה שנים, האם צורת חלוקת הקמחא דפסחא מביישת את הנזקקים או שמדובר בחלוקה לגיטימית שאין בה בושה. 37.7% סבורים שאין בושה לקחת קמחא דפסחא, לעומת 30.9% שסבורים שצורת החלוקה הנוכחית פוגעת ומביישת את הנזקקים, 17.3% לא אוהבים את הצורה הנוכחית אבל סבורים שאין ברירה אחרת, ואילו 14.1% השיבו ש'כך נהגו תמיד'.

55.2% מהמצביעים התייחסו למצבם הכלכלי השוטף כי הם 'מסיימים את החודש', 27% שמחו לשתף כי הם מתפרנסים בכבוד, 13.3% סיפרו על מינוס הולך וגדל ואילו 4.5% טענו כי הם ממש בצרות.

באופן מפתיע למדי, רוב מוחץ של 58.2% מהמצביעים טוענים כי ישהו בבין הזמנים בעיקר ב'ישיבות בין הזמנים', רק 15.1% מתכננים לצאת לנחלים ולמסלולי הליכה, 13% ינפשו בפארקים ובמוזיאונים, 9.8% יבחרו להגיע להופעות ואירועי ערב ומעט פחות מ-4% יגיעו לביקור בגן החיות או בספארי.

רק 8.7% סיפרו שהם אוכלים במסעדה לפחות פעם בשבוע, 12.7% מקפידים לאכול רק בבית, 36.4% סבורים כי זה אינו ראוי לבן תורה, ואילו 42.2% הנותרים סיפרו כי הם אוכלים במסעדה לעיתים רחוקות.

63.6% מהמצביעים משתמשים ככלי תחבורה מרכזי באוטובוס, רק 18.6% משתמשים באופן שוטף ברכב המשפחתי, 14% בוחרים בטרמפים והליכה רגלית ומעט פחות מ-4% משתמשים בעיקר במוניות.

גם השבוע, תוכלו להצביע ולהשפיע במגוון שאלות רלוונטיות, ובהן: האם הציבור החרדי צריך להציב מועמד מטעמו לראשות העיר ירושלים או לתמוך במועמד מהציבור הכללי? שאלה שהתעוררה במיוחד בשבוע האחרון בעקבות הודעתו של ראש העיר ניר ברקת כי לא יתמודד שוב, ועליה התשובות האפשריות הן: 1. רק מועמד חרדי יכול לדאוג לצרכי הציבור החרדי בעיר. 2. אם מציבים מועמד חרדי חייבים לוודא שיש לו סיכוי להיבחר כדי לא להתבזות כמו בפעם הקודמת. 3. ירושלים זו עיר מורכבת ולכן עדיף מועמד מהציבור הכללי. 4. כמועמד של פשרה כדאי להציב מועמד דתי לאומי כדי שגם החילונים יוכלו לתמוך בו.

השאלה הבאה, בעקבות השאלה הראשונה, מבררת מי הכי מתאים לשמש מועמד הציבור החרדי לראשות העיר ירושלים? 1. יוסי דייטש. 2. צביקה כהן. 3. יצחק פינדרוס. 4.יהושע פולק. 5. משה ליאון.

שאלה נוספת מתייחסת למושב הקיץ של הכנסת שייפתח אחרי החג, ובוחנת מהו הנושא המהותי ביותר שעל הפוליטיקאים החרדים להספיק לטפל בקדנציה הנוכחית בכנסת? האם קידום חוק הגיוס, שמא הדאגה לשמירת השבת, אולי פתרון למצוקת הדיור או בכלל פעילות נגד אפליית חרדים בתעסוקה.

בסקר ישנן כמה שאלות שעוסקות גם בנושא התרבות החרדית, והראשונה שבהן, האם אתה נוהג להשתתף במופעי זמר חסידיים? והתשובות האפשריות: 1. גדולי ישראל אסרו ערבי שירה ולכן אינני משתתף. 2. כל עוד האירוע מתקיים בגדרי הצניעות אין לי כל בעיה להשתתף. 3. אני הולך רק לאירועים תורניים או לשמחות בית השואבה שבהם מופיעים גם זמרים. 4. אני בעד ערבי שירה לגברים בלבד ובימי בין הזמנים בלבד

שאלה נוספת, האם משרד התרבות משקיע מספיק בתרבות חרדית? והתשובות האפשריות: 1. כן, ישנו שינוי לטובה מאז כניסת השרה מירי רגב לתפקיד. 2. יש שינוי לטובה אבל לא מספיק. 3. יש פער עצום לעומת המגזר הכללי והתקציב לא מספיק.

וכמובן, מיהו הזמר הבולט ביותר במוסיקה החסידית והמזרחית? 1. אברהם פריד. 2. יעקב שוואקי. 3. אודי דוידי. 4. ליפא שמלצר. 5. מרדכי בן דוד ורדיגר. 6. מוטי שטיינמץ. 7. מידד טסה. 8. מיילך קאהן. 9. גד אלבז או 0. ישי לפידות.

המשתתף בסקר יישאל גם, אילו היה ביכולתך לפעול ולהשפיע במה היית בוחר להשקיע מזמנך? 1. להשכין שלום בין מד"א לאיחוד הצלה. 2. לעשות שלום בית כללי בתוך הציבור החרדי. 3. לסייע בפתרון מצוקת הדיור לציבור החרדי. 4. אין לי יכולת להשפיע בנושאים ציבוריים.

ושאלה מסקרנת נוספת תעסוק בהרגלי הקריאה, בפרט כשמדובר בעיתוני החג הגדושים תמיד, ותברר אלו כתבות אתה אוהב לקרוא בעיתוני החג? האם שיחות עם גדולי ישראל, ראיונות עם פוליטיקאים מהעבר ומההווה, כתבות שעוסקות בנושאי ריגול או בנושאים מהעולם, סיפורים מרגשים של אישים מרתקים או שמא אתה מאלה שלא קוראים את עיתוני החג.

השארת תגובה