"הציבור החרדי, צועקים מהבטן"

תוך 8 חודשים, הפך לאחד האנשים החזקים בעירייה • צלאח משתף בסיפור חייו, שוטח את משנתו הציבורית, מתייחס לפוליטיקה הפנימית, לעמיתיו הנציגים, לקולות ההסתה ולבחירות הקרובות

צלאח 4
צלאח 4
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

עד לפני שמונה חודשים, לא העלה הרב משה צלאח בדעתו להפוך לאיש ציבור. הוא סיכם חצי יובל של שירות צבאי, הביט בסיפוק על שלל הישגים אישיים, והתמקד בהחלטה להקדיש את חייו ללימוד תורה. אלא שאז הגיע מורו ורבו רב השכונה הגאון רבי ששון כהן, וטרף את הקלפים, גם בחייו האישיים וגם בפוליטיקה הפנים-חרדית בפתח תקווה.

שנים רבות היו מפולגים הקולות הספרדיים-דתיים-מסורתיים בעיר בין מפלגת ש"ס לבין מפלגתו של איש השכונות בני זהבי. לפני 8 חודשים, פרש זהבי מהעירייה וסלל את הדרך לאיחוד התנועות, כאשר צלאח נקרא אל הדגל ושכשך את רגליו לראשונה בביצת הפוליטיקה העירונית.

מאז, הספיק צלאח להפוך לאחד מחברי המועצה היותר מוערכים. קולו כמעט ולא נשמע, באירועים הוא בקושי נצפה, אך בשקט בשקט, הוא מתדפק על דלתות מחלקות העירייה, נובר במסמכים, מכין תכניות, מציג נתונים, ומצליח להביא תוצאות במקומות לא צפויים. הוא מכהן כיו"ר אגף גנים ונוף, סגן יו"ר אגף לחינוך תורני ויו"ר מתנ"ס שערים.

"הייתי איש צבא, 25 שנה עסקתי בניהול ופיתוח פרויקטים של טנקים, נגמ"שים ורכבים ממוגנים, יש לי גם רקע אקדמי של תעשייה ניהול וכלכלה. כשהשתחררתי היו לי הרבה הצעות עבודה, אבל אז בחרתי ללכת לכולל. אמרתי לעצמי 25 שנה עסקתי בענייני העולם, מעכשיו הגיע הזמן לטפח צד רוחני. כשיו"ר תנועת 'ישי' זהבי פרש, מורי ורבי הרב ששון כהן ביקש ממני לקחת על עצמי את התפקיד", שוטח צלאח את סיפורו.

"כל חיי הייתי תושב פתח תקווה. כשהוריי עלו מתימן התמקמנו יחד עם עוד משפחות בשכונת  פג'ה. ההווי, האנשים, הערבות ההדדית אלו היו דברים שגדלנו עליהם, כל המבוגרים היו ההורים שלנו. כיבדנו אותם כמו את ההורים שלנו והם טיפחו אותנו כאילו אנחנו הילדים שלהם. הרוח של השכונות וההווי המשותף מלווים אותי כל חיי".

אל התפקיד החדש, הביא איתו צלאח הרבה מאד ניסיון גם מעברו הניהולי והצבאי וגם מהיכרותו עם השכונות ועם מצוקות התושבים. "הייתי 7 שנים רכז של 'יד אליעזר', הבאתי את הארגון לעיר יחד עם הרב זקס, ניהלתי בעבר את בית המדרש של בנו של הרב סלומון ואני גם יו"ר ועד קהילת הרב סלומון בכפר אברהם".

• איך זה מיתרגם לעבודה בעירייה?

"לציבור החרדי חסר את הצד המקצועי, אנחנו תמיד צועקים מהבטן אבל לא מציגים את הצורך, את הנתונים, אומרים 'אני צריך, אני צריך', אבל לא מסבירים למה אנחנו צריכים. אני אוסף את הנתונים דרך גורמי המקצוע והנתונים צועקים מעצמם. יש את מחלקת האסטרטגיה בעירייה, אני משתמש בה המון, דרך זה אנחנו מקדמים נושאים בשכונות ובמרכזים קהילתיים".

כדוגמה לדבריו, מציג צלאח פגישה ניתוח מקצועי של מספר התלמידים בבתי הספר בחלוקה לרחובות ושכונות, "ואז אתה שם עיגול ואומר במרחב הזה יש לי 400 ילדים, לדוגמה, מגן חובה ומעלה, שאין להם מענה בשנים הקרובות. זה מראה את הצורך, אתה לא אומר סתם 'אני צריך', אלא אתה מראה את הצורך, עם שמות וכתובות, אתה מראה שמרכז קהילתי ייתן מענה, חוגים, ספרייה, שיעורי תורה, פעילויות לגיל הזהב, הרי אם יש ילדים, יש להם גם הורים וגם סבא וסבתא".

פרויקט נוסף שמעסיק את צלאח הוא מעיין החינוך התורני. ביסודיות השמורה לו, "התלבש" הוא על כל נתוני הרשת בעיר, והחל לנתח את המצב הנוכחי ואת הצפי העתידי. "אמרתי להם בא נציף צרכים של העשור הקרוב, יש לנו ילדים נמצאים בתוך מבנים ארעיים, אנחנו היחידים שנמצאים שם, למה אין לנו מבנים? ישבתי עם אסטרטגיה, עשינו עבודה יחד עם יוסי בוסו והרב שמואלי, הצגנו את הנתונים התברר מגיע הרבה גנים ומעונות, הכל רק מול נתונים, זו דוגמה שאם יש עבודה מקצועית, ניתן לפתור את כל הדברים האלה".

באותה שיטה, הצליח צלאח למנוע קיצוץ בתקציבי רשת מעיין החינוך התורני, חלק מסבב קיצוצים בכל מחלקת חינוך. "רצו לקצץ המון, שאלתי אותם על בסיס מה? בא נעשה נתונים השוואתיים, בא נראה מי שקיבל יותר – שם תורידו, מי שקיבל פחות – אצלו תשאירו".

הפרויקט הבא של צלאח הוא האגף לתרבות תורנית, שם ינסה לאסוף נתונים ותמורות מדויקות על כל פעילות שמתבצעת, כולל הפעילות למניעת נשירה. או בלשונו: "עשית משהו, למה עשית אותו? מה הפקת ממנו? בא נבדוק כמה נערים עצרת נשירה, בא נשתמש במידע, נעביר לגורמים שיטפלו בזמן ואז אתה עוצר את כל הליך ההתרסקות בתוך הבית. אם אתה לא נותן מענה בזמן – אתה רק מטפל בבעיות. עשינו גם עבודה בנושא פסיכולוגיה, שם העבודה תהיה בתוך בתי הספר, שיאתרו את הבעייתיות של הילדים".

• העיר רוחשת בוחשת, ברוורמן או גרינברג, לאיפה היית רוצה שתלך התמיכה הדתית?

תראה הנושא של הגוש הדתי מאד חכם, כי ברגע שאתה גוש – אתה כוח, ממליך מלכים, קובע מי יהיה ראש עיר.

עכשיו אני ידבר בצד ההנדסי שלי, של תעשייה וניהול. צריך לבדוק מה ההסתברות שהנציג המסוים יבחר, אסור לטעות, צריך ללכת עם מישהו שאתה ממליך אותו, לא מישהו שבטוח נבחר אלא מישהו שבטוח לא נבחר ושחסר לו את ה'דלתא' שלך, ואז אתה המלכת אותו ואתה יכול להשיג לציבור שלך מה שצריך.

• מי זה המישהו הזה?

מוקדם מדי, עדיין לא יצאו הסוסים מהאורוות.

• אתה מרוצה מברוורמן?

מבחינת נעימות, הוא איש נעים הליכות, מאד שכלי, אני מאד נהנה לעבוד איתו, אתה מעלה נושאים והוא מתייחס, הבעיה היא בביצוע, גם שם יש קצת השתפרות. הוא לא אומר לך 'לא', אלא 'שבו עם העוזרים שלי'. אני מבין אותו. בעיקרון, אחרי שקיבלת ממנו את האוקי, משם צריך להיות חכם, לעשות את המלחמה ולהשיג מה שצריך. לא ציפיתי שהוא ייתן הכל ויפתור את כל הבעיות בשנה, אבל האווירה נינוחה ונעימה, הוא לא עושה לך תרגילים מאחורי הגב.

• איך יחסים בינך לבין יו"ר הסיעה בוסו? אתה מקבל גיבוי, מרגיש חופשי לעשייה?

בוסו לא אומר לי כלום, הוא נותן לי את השטח, רק לקחת ולעבוד. כל משפחת בוסו הם אנשים נוחים ועדינים בטבע שלהם, לא הרגשתי בעיה בשום מקום. אני עובד עכשיו עם יוסי בוסו (אחיו של אוריאל, מנכ"ל מעיין החינוך התורני י. פ.) שזה לב המערכת, והם נתנו לי יד חופשית, הביאו את כל הנתונים, חשפו בפניי הכל, האמון בינינו גדול מאד.

• אתה שומע את קולות ההסתה האנטי חרדית בעיר, מה זה עושה לך?

אנחנו לא ילדים. הקולות עולים כתוצאה מאינטרסים, אנשים חושבים שאם הם יתקפו את החרדים הם יקבלו יותר קולות, אז הם משתמשים בזה. אבל אתה יודע שזה לא אמיתי, פ"ת נינוחה מבחינת הציבור החילוני.

• מי עומד מאחורי הקולות?

זה שטח שאני לא בקיא בו, לא אכנס לשם, אבל אתם שומעים את הקולות ואתם לא צריכים את הדעה שלי. הם עושים דבר נגד השכל שלהם, הסבא דתי, ההורים דתיים, גם בשיחות בארבע עיניים הם מחייכים, אתה מבין שזה לא יביא להם קולות. הציבור בפ"ת רובו ככולו אוהב דתיים ומסורת, רואים את זה בכל מקום, זה לא ת"א.

===

למרות שהוא רואה את עצמו רחוק מפוליטיקה, דמותו של צלאח מלווה את הפוליטיקה הפתח תקוואית מזה שנים רבות. זה התחיל מטיפול שוטף בצרכי שכונת כפר אברהם, מקום מגוריו, לעזרתה ביקש לגייס את סיעת ש"ס בראשות נציגה דאז, סיני גלבוע. משדרישותיו לא נענו, חבר צלאח לבני זהבי, גם הוא תושב השכונה, שפרש באותה עת מש"ס והעמיד לרשותו את מיטב יכולותיו. "זה היה חודש וחצי לפני הבחירות", מתרפק צלאח. "הבאנו 2 מנדטים".

"בארבע הקדנציות האחרונות הייתי מנהל המטה של זהבי, עשיתי הכל, אחרי שלש מערכות בחירות אמרתי לבני שזהו, אנחנו לא צריכים ללכת לבחירות. הוא אמר לי אתה מנהל המטה, איך אתה מדבר ככה? אמרתי לו, כשאתה רץ פעם פעמיים, זה טוב למפלגת מחאה, בפעם השלישית אתה הופך להיות מפלגת ממסד, כמו ש"ס. אנחנו גמרנו עם בטרייה של מחאה, חייבים להתחבר לגוף גדול, מה גם שיש לנו אנשים בצד השני, עם החלפת ההנהגה המקומית של ש"ס".

בבחירות האחרונות, כבר ניהל צלאח את מטה סיעת ש"ס הארצית בפתח תקווה, ותקופה קצרה לאחר מכן, החלו המגעים לאיחוד רשימתו של בני זהבי עם ש"ס. המו"מ ידע עליות ומורדות, אך לאחר תקופה, ההסכם נחתם לשביעות רצון הצדדים. לצורך האיחוד, פרש זהבי מהתנועה וגם הנציג הבא אחריו, סבג, ובכך נכנס צלאח תחתיהם, והוא זה שהתאחד עם ש"ס. "בני הוא מוסד בשבילי", אומר צלאח בהתרפקות. "הוא תמיד יהיה בעיניי סמל ומופת לעשייה".

• אתה רואה את עצמך ממשיך בתפקיד?

"אני יגיד לך, כשהתחלתי את התפקיד, אמרתי לעצמי, משה, יש לך שנה וחצי לעבוד, תספיק מהר בשנה וחצי כי אחרי זה הכל מסתיים. מה יהיה בעתיד? הקב"ה יקבע אם ימצאו אותי נכון ואהיה שליח נאמן, אם ירצו אותי – בשמחה, יש לי הרבה ניסיון שאני יכול לתת ממנו, אם לא ירצו אותי – זה גם בסדר, לא איכפת לי לחזור לכולל, אני נהנה מאד מהלימוד. אמנם יש לי הרבה מה לעשות בעיר, אבל אני לא אלחם בשביל להישאר בתפקיד, אני לא הטיפוס. אני לא אעשה כלום בכדי להיבחר.

"אני לא אוהב את הנראות, אני טוב בעשייה וזה הצד החזק שלי. לא תראה אותי באירועים, בתמונות, לפעמים נצרך לתת כבוד לבית ספר, אני רוצה שמנהל ירגיש שמעריכים את העשייה שלו, בכדי לתת חיזוקים לאחרים, אז אני מוכן לבוא, אבל אני לא צריך את זה".

השארת תגובה