תבע וזכה: הקנאביס הרפואי ממכר

פסק דין נדיר: התמכר לקנאביס כתוצאה מתאונת דרכים – ויפוצה ע"י ביטוח חובה ב-2.800.000 מיליון שקלים

עו''ד רפאל אלמוג 2 - למייל - צלמת אפרת ספקטור(7)
עו''ד רפאל אלמוג 2 - למייל - צלמת אפרת ספקטור(7)
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

פסק דין נדיר: התמכר לקנאביס כתוצאה מתאונת דרכים – ויפוצה ע"י ביטוח חובה ב-2.8 מיליון שקלים

תביעה שעברה מספר גלגולים משפטיים, הגיעה לאחרונה להכרעה בבית המשפט המחוזי מחוז מרכז בלוד.

התביעה נוהלה על ידי עו"ד רפאל אלמוג, בשמו של צעיר שנפצע בתאונת דרכים כשרכב על אופנועו בתל אביב – בשנת 2006, כאשר היה בן 23. הצעיר הובהל לבית החולים איכילוב, שם אובחן כסובל משברים בעצמות כף הרגל, עצמות הברך ושורש כף היד.

לאחר כשבוע של אשפוז שוחרר הצעיר לביתו, אך לאחר כשנה וחודשיים מהתאונה הוא התבקש לעבור ניתוח ארתרוסקופיה במפרק הברך – אותו סירב לעבור.

בשל כאביו וסבלו הממושך, רשמו לו הרופאים מרשמים למשככי כאבים, ובהמשך לאחר שלא הוטב מצבו, קיבל הצעיר מרשם לקנאביס רפואי, אשר גרם לו, לעדותו, להתמכרות קשה.

לדברי הצעיר, בגלל התמכרותו לקנאביס רפואי, הוא עוסק באופן אובססיבי וקומפולסיבי לאורך כל שעות היום בצורך להבטיח לעצמו אספקת סם זמינה.

לאורך השנים העלה הצעיר את כמויות הסם אותן הוא צורך, ולדבריו התמכרותו פוגעת ביכולתו לתפקד ולפרנס את משפחתו ואותו.

כמו כן, טען הצעיר כי הוא אינו מסוגל להיגמל מקנאביס, כמו גם לא לעבור ניתוחים נוספים – מפני שמצבו הייחודי יגרום לו לסבל נורא עקב הניתוח, ושהנזק והסבל הצפויים לו הן מתהליך הגמילה והן מההתמודדות עם הכאבים התוקפים אותו מאז התאונה – יהיו משתקים ומשמעותיים לאין שיעור בהשוואה לנזק התפקודי שגורמת לו התמכרותו לקנאביס.

עו"ד אלמוג ניהל בשם הצעיר תביעה נזיקית נגד חברת 'הפול', שביטחה את האופנוע עליו רכב בעת התאונה.

לטענת עו"ד רפאל אלמוג, הצעיר לא סובל רק מנכות פיזית, אלא גם מנכות נפשית ותפקודית של עשרות אחוזים נוספים – בשל מוראות התאונה ובשל התמכרותו של התובע לקנאביס רפואי.

כך, מאז התאונה, החל הצעיר לסבול מהתקפי חרדה ומפלאשבקים של התאונה, הימנעות מסיטואציות ונושאים שעלולים להזכיר אותה, ותלות בסמים שישככו את השפעתה הטראומטית.

במסגרת ההליכים המשפטיים מונו על ידי בית המשפט מומחים בתחומי רפואה שונים: אורתופדיה, נוירולוגיה, ריאומטולוגיה, פסיכיאטריה ופסיכיאטריה של התמכרויות.

על פי חוות הדעת הרפואיות, נכותו הרפואית המשוקללת של הצעיר הינה בשיעור של 69%.

במסגרת ההליכים המשפטיים, מונה בין היתר פרופ' מרדכי פרס, מומחה בתחום הראומטולוגי, לפיו, התאונה החמירה נכות שנבעה מפיברומיאלגיה (דאבת) קלה שהייתה קיימת לתובע לפניה.

כמו כן, קבע פרופ' פרס כי האחריות על התלות של הצעיר בקנאביס מוטלת על כתפי הרופאים שרשמו לו את הטיפול, וכי נכותו עקב ההתמכרות היא נכות זמנית, בשיעור של 50% – אשר ממנה הוא עשוי להחלים אם יעבור טיפול גמילה.

ואולם, מכיוון שפרופ' פרס אינו מומחה לפסיכיאטריה של התמכרויות, החליטה כב' השופטת קיציס – למנות מומחה רפואי נוסף מטעם בית המשפט – הפסיכיאטר פרופ' פנחס דנון, הבקי בתחום ההתמכרות והתלות בצריכת קנאביס.

פרופ' דנון קבע כי התמכרותו של הצעיר לקנאביס נובעת בסבירות גבוהה מאד מהתאונה עצמה, וכי סיכויי גמילתו קלושים.

לנוכח חוות דעתו של פרופ' דנון קבעה כב' השופטת קיציס, כי התמכרותו של הצעיר לקנאביס, מצטרפת לנכותו הגופנית כתוצאה מהתאונה – ולמעשה, התאונה גרמה לצעיר לפגיעה מהותית וקשה ביכולת ההשתכרות והתפקוד שלו בעתיד.

לנוכח כך פסקה השופטת כי על חברת 'הפול' לפצות את הצעיר בסך של כ-2.8 מיליון שקלים. בנוסף, פסקה השופטת כי על 'הפול' לשלם שכר טירחת עורכי דין על סך 13% מסכום זה.

הצעיר הגיש בימים אלו ערעור על פסק הדין לביהמ"ש העליון, אשר טרם נדון.

התובע טען במסגרת ההליכים המשפטיים שהתנהלו בבית המשפט המחוזי במחוז מרכז, כי הוא דואג לכמות קנאביס שתספיק לכל החודש, וכי הדבר מעסיק אותו בכל יום מסביב לשעון. הצעיר הוסיף כי הוא חש אי שקט ועצבנות, וכי הצורך בהשגת הקנאביס והשימוש בו חזק ממנו. לדבריו, אורח חייו נפגע באופן משמעותי, הוא אינו מתפקד חברתית ותעסוקתית, וכל חייו הרגשיים והנפשיים סובבים סביב קנאביס.

מומחה בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה והתמכרויות, פרופ' פנחס דנון, ציין בחוות דעתו כי מהמסמכים הרפואיים הפסיכיאטריים וביקורי הצעיר בקופת החולים שהוצגו בפניו, עולה כי עוצמת התלונות של הצעיר עלתה לאורך כל תקופת השימוש בקנאביס, ואלו כללו תלונות על חוסר תיאבון, חרדה, הפרעות קשות בשינה, עצבנות, פתיל קצר, אי שקט, כאבי ראש חוזרים וכאבי שרירים המעידים שהצעיר פיתח סבילות לחומר ופיתח תסמיני גמילה.

על פי פרופ' דנון הצעיר נמצא במעגל של התמכרות קשה ועל פי דבריו אין ביכולתו לתפקד אפילו מספר שעות ביממה ללא צריכת קנאביס. פרופ' דנון אמד את נכותו הצמיתה של הצעיר בשיעור של 50% נכות פסיכיאטרית, וזאת בשל הפרעה נפשית והתנהגותית כתוצאה משימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים. כמו כן, קבע פרופ' דנון כי סיכוייו של הציער להיגמל – קלושים, וכי הוא נמצא ברמה מאוד נמוכה מבחינה תפקודית.

לאורך כל ההליכים המשפטיים שהתנהלו, טענה חברת 'הפול' כי לא הוכח קשר סיבתי בין התאונה לשימוש בקנאביס, וכי הקנאביס שאושר לתובע לשימוש, ניתן לו בשל הבעיות הגופניות השונות מהן הוא סובל, ושאינן קשורות לתאונת הדרכים אותה עבר.

עוד טענה 'הפול' כי לא ניתן לקבוע שהעלייה במינון הקנאביס של הצעיר, מעידה בהכרח על התמכרותו, אלא ייתכן והיא מצביעה על נוהל התאמת המינון הנכון בלבד למטופל – שמתחיל נמוך ועולה לפי הצורך.

כמו כן טענו ב'פול' כי הצעיר התלונן על תסמינים כגון קשיים בתפקוד ובביצוע מטלות הדורשות ריכוז ותהליכי למידה, עוד לפני שניתן לו הרישיון לשימוש בקנאביס. בנוסף לכך טענה 'הפול' שלא הופיעו לתובע תסמיני גמילה בתקופות בהן לא נטל קנאביס, ועל כל פנים, על הצעיר להיגמל מהשימוש בקנאביס כדי לשפר את מצבו, ומאחר והוא ממאן לפעול להקטנת נזקו יש לראותו כמי שאינו סובל מנכות שהיא תולדה של תלות בקנאביס. במאמר מוסגר, הוסיפו ב'פול' כי ייתכן ו"לא מן הנמנע שהצעיר תמרן את המערכת על מנת להשיג את הסם באופן חוקי וזול".

לאחר ששמעה את טיעוני שני הצדדים, החליטה כב' השופטת קיציס לאמץ את מסקנתו של פרופ' דנון בדבר הקשר הסיבתי שבין התאונה לבין ההתמכרות לקנאביס. עוד קבעה השופטת כי התנהלותו של הצעיר משקפת את הצורך העמוק שלו להשתמש בקנאביס ואת התלות שפיתח בו, וכי יש לקבל את קביעת המומחה פרופ' דנון, בדבר ירידה בכושרו הקוגניטיבי של הצעיר כתוצאה מהתמכרותו.

השופטת קיציס אף אימצה את מסקנתו של פרופ' דנון כי אין באפשרות הצעיר להיגמל, ופסקה כי יש להעמיד את נכותו של הצעיר בגין התלות בקנאביס על שיעור של 50% ואת סך כל נכותו הרפואית המשוקללת של הצעיר כתוצאה מהתאונה על שיעור של 65.372%.

בנוסף לנכות הרפואית ועקב הגריעה מכושר ההשתכרות של הצעיר, נפסק כי יש להעמיד את הנכות התפקודית של הצעיר על שיעור של 60%.

סכומי הפיצויים שנקבעו לתובע הינם: פיצוי בגין הפסד השתכרות לעבר על סך 743,053 שקלים. הפסדי השתכרות לעתיד על סך 1,323,655 שקלים. הפסדי פנסיה על סך 248,005 שקלים. פיצוי על עזרת צד ג' – כלומר בני משפחתו של הצעיר, לעבר ולעתיד, על סך של 150,000 שקלים. פיצוי על הוצאות רפואיות על סך של 162,000 שקלים. הוצאות נסיעה על סכום של 50,000 שקלים, ופיצוי על נכות רפואית משוקללת של 65.372% נקבע על סכום של 143,443 שקלים.

סך נזקיו של הצעיר לפני ניכויים הינו 2,820,156 שקלים. מסכום זה יוקפא סך של 489,235 שקלים על בסיס תשלומים שייתכן ויגיעו לתובע מהביטוח הלאומי. ולהפרש יתווסף שכ"ט עורך דין בגובה 13%.

בעקבות הפסיקה עו"ד רפאל אלמוג מערער לבית המשפט העליון ביחס לסכומי הפיצויים שנקבעו לתובע ובדרישה להכיר באובדן כושר עבודה מלא ולצמיתות של מרשו.

עו"ד רפאל אלמוג ועו"ד רן שפירא https://www.rlaw.co.il   הנם שותפים מייסדים במשרד עורכי הדין אלמוגשפירא, המתמחה בביטוח, נזיקין ורשלנות רפואית

השארת תגובה