דו"ח ה-OECD: לשפר כישורים במגזר החרדי

הדו"ח מצביע על מגמות חיוביות וצמיחה משמעותית בישראל, אך מזהיר מפני העלאת קצבאות הנכים • כחלון: "עדות לעוצמה של הכלכלה הישראלית" • מנכ"ל האוצר: "הדו"ח מעניק רוח גבית לרפורמות שהובלנו בתקציב האחרון" • יו"ר ההסתדרות: "היקפי העוני עדיין גדולים, בייחוד בקרב עובדים מהקהילה החרדית"

סטודנטים חרדים (אילוסטרציה)
סטודנטים חרדים (אילוסטרציה)
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

במסיבת עיתונאים שהתקיימה השבוע במשרד האוצר בירושלים, הגיש הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי למנכ"ל משרד האוצר את הדו"ח הדו-שנתי על חוזקה של הכלכלה הישראלית, לצד פעולות הממשלה ומשרד האוצר בשנים 2017-2016.

מהדו"ח עולה כי הצמיחה הממוצעת בישראל מאז שנת 2012 עומדת על 3.3% ושומרת על פער חיובי מעל ממוצע ה-OECD. העודף בחשבון השוטף צוין לחיוב וכן יחס החוב-תוצר, אשר מצוי ברמה נמוכה מהממוצע של מדינות הארגון, מוסיף גם כן לרדת. עוד עולה מהדו"ח, כי רמת האבטלה הנמוכה בישראל תורמת לרווחה הכלכלית ולשיפור ברווחה של האוכלוסיות החלשות במדינה. נתון, התואם את המגמה עליה הצביע הכלכלן הראשי לפיה ההכנסות והתצרוכת של השכבות החלשות עלו בקצב מהיר יותר מהשכבות החזקות בעשור האחרון, בייחוד בהשוואה למדינות ה-OECD.

בין היתר, מייחס הדו"ח את מצבה הטוב של הכלכלה הישראלית לשורה של רפורמות מבניות מוצלחות שיושמו במדינה בעשורים האחרונים: בשנות ה-90', קליטת גל העלייה הגדול מבריה"מ לשעבר, עידוד השקעות בענף ההי-טק המתהווה, והליברליזציה של מערכת ההשכלה הגבוהה; ובתחילת שנות ה-2000, הגדלת התמריצים להשתתפות בשוק העבודה. הדו"ח מדגיש כי התנאים הכלכליים הטובים השוררים בישראל כיום מהווים הזדמנות טובה ליישומן של רפורמות מבניות נוספות אשר יסייעו בהתמודדות עם האתגרים הניצבים בפני הכלכלה המקומית.

אחד הסעיפים המרכזיים בדו"ח עוסק בשיפור משמעותי בשוק העבודה. בראיית ה-OECD הגידול בהשתתפות בשוק העבודה הינו אחד מהגורמים העיקריים לצמצום הפערים ברמת החיים. יחד עם זאת, הדו"ח שם דגש על רמת הכישורים הנמוכה בקרב האוכלוסייה החרדית והערבית. מצב זה לא מאפשר לאוכלוסיות אלו להשתלב בסקטורים עם פוטנציאל השתכרות גבוה כדוגמת ענף ההי-טק. אי לכך, עובדים מאוכלוסיות אלו "לכודים" לעיתים קרובות במשרות ברמת שכר נמוכה, מה שתורם לרמת אי השוויון בישראל.

הדו"ח ממליץ לממשלה לפעול לשיפור רמת הכישורים בקרב האוכלוסיות החלשות וזאת כחלק ממאמציה להפחתת אי השוויון והעלאת הפריון לעובד. המלצה זו הודגשה בייחוד בראי התחזיות להתפתחות הדמוגרפית בישראל בעשורים הקרובים, במסגרתן צפויות האוכלוסיות הערבית והחרדית להוות יחדיו כמחצית מהאוכלוסייה, כבר באמצע המאה הנוכחית.

הדו"ח מאשש גם את מה שכולנו כבר יודעים, כי המערכת הבנקאית בישראל מתנהלת באופן ריכוזי ובעלות תפעול גבוהה, אך בד בבד מציין לטובה את הצעדים שקידם משרד האוצר להגברת התחרותיות בסקטור הבנקאות וביניהם אימוץ מסקנות ועדת שטרום, הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים ובניית מאגר אשראי מרכזי.

הדו"ח מתייחס גם להגדלת התמיכה הצפויה באוכלוסיית הנכים, בסכום של כ-4 מיליארד ש"ח (0.3% מהתוצר) ומצביע על כך שגם לפני אישור הגדלת התמיכה, העלות הסתכמה בכ-1.4% מהתוצר בישראל, נתון הגבוה מהממוצע ב-OECD העומד על 1% מהתוצר. ה-OECD מזהיר כי מהניסיון שהצטבר בקרב המדינות המפותחות, צעד זה יגרום לעלייה בביקוש לקצבאות ויתמרץ באופן שלילי השתלבות בשוק התעסוקה בקרב האוכלוסיות החלשות.

בראיה לעתיד, ה-OECD צופה המשך צמיחה בשיעור של כ-3.5% ועלייה הדרגתית בקצב האינפלציה. התחזית מבוססת על צפי לסביבת ריבית נמוכה, השקעות גבוהות וההשקה של שדות הגז לווייתן וכריש.

"עדות ליציבות"

עם הגשת הדו"ח, אמר שר האוצר משה כחלון לעיתונאים כי "הדו"ח השנתי של ארגון ה-OECD הוא עדות בינלאומית נוספת ליציבות ולעוצמה של הכלכלה הישראלית". כחלון הוסיף ואמר כי "הדו"ח מדגיש כי לכלכלת ישראל נתוני מאקרו וביצועים יוצאי דופן, צמיחה חזקה, אבטלה נמוכה ורמת חיים שנמצאת במגמת עלייה. הנתון המשמח ביותר עבורי כשר אוצר הוא חלחול הצמיחה וההתחזקות של השכבות החלשות ביחס לשכבות החזקות. זאת ועוד, נציגי הארגון מדגישים כי ניתן לראות בבירור התייצבות מחירים ואף סימנים לשינוי מגמה בשוק הדיור. כל אלו מוכיחים כי המדיניות של כלכלה חופשית עם חמלה ורגישות חברתית היא הדרך הנכונה עבור הכלכלה הישראלית".

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, התייחס אף הוא לדו"ח ואמר כי "דו"ח ה-OECD שם את מדינת ישראל בחזית הכלכלות המובילות בעולם. הדו"ח מצביע על כך שהכלכלה שלנו צומחת, חזקה, יציבה, עם אחוז אבטלה נמוך ושיעור השתתפות הולך ועולה. ה-OECD מעניק רוח גבית לרפורמות שהובלנו בתקציב האחרון ומציין שהן יסייעו להמשך צמיחת המשק והפחתת הריכוזיות. המדיניות הכלכלית שאנחנו מובילים – כלכלה חופשית ורגישות חברתית, תוך כדי הצמחת המשק וניהול אחראי של התקציב, מוכיחה את עצמה כיעילה ונושאת תוצאות".

לדברי הכלכלן הראשי, יואל נוה, "כלכלת ישראל המשיכה לצמוח בשנת 2017, בקצב הקרוב לפוטנציאל (כ-3%). זאת, בהמשך לצמיחה מהירה אף יותר שנרשמה בשנת 2016. הצמיחה הקיפה את כל רכיבי התוצר ונתמכה בשיפור משמעותי שחל בכלכלה הגלובלית בשנה החולפת, בעיקר לאור האצת קצב ההתרחבות של הסחר העולמי. תחזית הצמיחה לשנים 2019-2018 צופה המשך צמיחה בקצב דומה, בזכות הצפי להתאוששות של יצוא הסחורות לצד המשך התרחבות הצריכה הפרטית והציבורית".

נווה הוסיף וציין, כי "המשך ההתרחבות בצריכה הפרטית משקף את העלייה בסטנדרט הצריכה, בדגש על אוכלוסיות בעלות רמות הכנסה נמוכות יותר, ומונַע מזמינות אשראי זול, מהורדות מסים על תצרוכת ומהשיפור המתמשך בשוק העבודה. לפיכך, ישנה חשיבות רבה לשימור התמריצים להצטרפות לשוק העבודה. במקביל, נמשכת מגמת החלחול של הצמיחה לשכבות החלשות, תופעה המייחדת את ישראל ממדינות מפותחות אחרות".

פרסום הדו"ח הביא לתגובות גם במערכת הפוליטית, שם היו מי שטענו כי אין זה דו"ח טוב. כך למשל הגיבה חברת הכנסת קסניה סבטלובה ואמרה כי ״אם כל כך טוב פה, איך להרבה ישראלים כל כך רע פה? התשובה היא שחסרה מנהיגות שתוציא את הצמיחה מדו״חות האקסל אל החיים עצמם". לדברי סבטלובה, "התל״ג לנפש בישראל עלה לרמה ה-20 בעולם, אבל ילדים עניים וקשישים שבוחרים בין אוכל ותרופות לא מרגישים זאת. רק לפני שבוע נתבשרנו שאחוז הקשישים העובדים הרקיע שחקים בשנים האחרונות, ואלפי קשישים נאלצים לעבוד בניקיון – לא בגלל שהם נהיו יותר בריאים, כי הם חייבים להביא אוכל הביתה והפנטזיות והקצבאות נשחקות".

גם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, התייחס לדו"ח ואמר שהוא מציג "תמונת מצב מורכבת". לדבריו, "הדו"ח מדגיש את עוצמתה ויציבותה של הכלכלה הישראלית לצד הצורך בצמצום חוסר השוויון בהכנסות. הצעדים שהובילה ההסתדרות בשנים האחרונות, כמו העלאת שכר המינימום, עזרו לקדם את השוויון ולשפר את ההכנסות, בעיקר בקרב בעלי השכר הנמוך. על אף הבשורות הטובות, היקפי העוני עדיין גדולים, בייחוד בקרב עובדים מהקהילה החרדית וערביי ישראל. אין זה מתקבל על הדעת כי אדם עובד יהיה עני, ולכן ההסתדרות תמשיך להיאבק במלוא עוצמתה לצמצום הפערים הכלכליים והחברתיים, תוך הכללה אמיתית וצעדים נוספים לקידום השוויון".

השארת תגובה