סירב למאות אלפים ממייקרוסופט – 'שומר שבת'

הרב-אלבז-1
הרב-אלבז-1
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

וְכֹל אִישׁ חֲכַם לֵב אֲשֶׁר נָתַן ה' חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה לָדַעַת לַעֲשֹׂת אֶת כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ (לו, א). כדי להקים את המשכן לכל פרטיו ודקדוקיו, בצרוף כל הכוונות הכלולות בו, דרושה, ללא ספק, חכמה מרבה. אולם יש לזכור כי יראת שמים היא הבסיס לקנין החכמה, כמו שאמרו חז"ל (אבות ג, ט): "כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו – חכמתו מתקיימת, וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו – אין חכמתו מתקיימת", וכן בהמשך הפרק (שם משנה יז): "אם אין יראה – אין חכמה".

חז"ל הפליגו במעלותיו של ירא השמים, ואמרו (ברכות ו ע"ב): "כל אדם שיש בו יראת שמים – דבריו נשמעים", ועוד אמרו (שם יז ע"א): "לעולם יהא אדם ערום ביראה", ופרש רש"י: "להערים בכל מיני ערמה לירא את בוראו". הכתוב אומר (ישעיהו לג, ו): "יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ". הגאון מוילנא זצ"ל מפרש זאת בדרך צחות, ואומר, כי דרך המלכים לעשות לעצמם אוצר מדברים החשובים והיקרים במדינתם. אבל מה שיש ומצוי הרבה – אינו חשוב דיו בכדי שהמלך יעשה ממנו אוצר.

לעומת זאת, אצל הקדוש ברוך הוא שברא הכל, אין נחשב אצלו כלום לעשות ממנו אוצר, כי הכל שלו. זולת דבר אחד: היראה, שאותה, כביכול, אין לו, שכן "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" (ברכות לג ע"ב). את יראת השמים שואל הקדוש ברוך הוא "מעמך", כמאמר הכתוב (דברים י, יב): "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ". כיון שכך, מובן ש"יראת ה' היא אוצרו", כי רק מיראת שמים עושה הקדוש ברוך הוא אוצר לעצמו.

זאת ועוד, אצל הקב"ה אין משג של "יראה". אין לו ממי או ממה לפחד. משום כך אדם לא יכול לבקש ממנו יראה, שכביכול אין לו אותה, ושומה עליו לפתח את היראה בכוחות עצמו: "מה ה' אלקיך שאל מעמך". משום כך "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", משום שלא שייכת כל יראה ביחס לקב"ה, וכביכול הוא אינו יכול לתת לאדם את מה שאין לו, ועל האדם לרכש את היראה, ולפתח אותה, בכחות עצמו.

***

חז"ל (במדבר רבה יח, כא) אמרו: "אין בכל המידות גדול יותר מיראה וענוה". עוד אמרו (דברים רבה יא, ו): "אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: חייכם, כל החכמה וכל התורה דבר אחד קל הוא, כל מי שמתיירא אותי ועושה דברי תורה – כל החכמה וכל התורה בלבו".

מי שיש לו יראת שמים – יש לו הכל!  "כל התורה וכל החכמה בלבו"! לא זו בלבד אלא היא נותנת לו חיים, כמו שאמרו במדרש (ויקרא רבה ל, ב) על הכתוב (תהלים טז, יא): "תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת" – "אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבון העולמים, 'תודיעני ארח חיים'. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אם חיים את בעי – צפה ליראה, שנאמר (משלי י, כז): 'יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים'".

אולם כדי להחזיק את היראה ולשמרה היטב – יש צרך "לעטוף" אותה. ה"כלי" שבו "עוטפים" את היראה הוא הענוה. הענוה משמרת את היראה, והיראה מביאה את חכמת התורה שהיא החיים!

אמרו בזהר הקדוש (פרשת נשא קמה ע"א): "כל מי שיש בו יראת חטא – ישנו בכולן, ומי שאינו ירא שמים – אין בו לא ענוה ולא חסידות". אדם שיש לו יראת שמים הוא בבחינת "כלי מלא", ובהעדר יראת שמים הריהו כ"כלי ריק".

היראה – תנאי לקיום התורה

אמרו חז"ל במדרש (במדבר רבה כב, ו): "'כֹּה אָמַר ה' אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ' (ירמיהו ט, כב) – מתנות אלו, בזמן שאינן באין מן הקדוש ברוך הוא – סופן להפסק".

"שנו רבותינו: שני חכמים עמדו בעולם, אחד מישראל ואחד מעובדי כוכבים, אחיתופל מישראל ובלעם מאמות העולם, ושניהם נאבדו מן העולם; וכן שני גיבורים עמדו בעולם, אחד מישראל ואחד מאמות העולם, שמשון מישראל וגולית מאמות העולם, ושניהם נאבדו מן העולם; וכן שני עשירים עמדו בעולם, אחד מישראל ואחד מאמות העולם, קרח מישראל והמן מאומות העולם, ושניהם נאבדו מן העולם. למה? שלא היה מתנתן מן הקדוש ברוך הוא, אלא חוטפים אותה להם".

לכאורה הדברים טעונים באור: בשלמא גבורה או עושר, נתן להבין שאפשר "לחטוף", אבל מה שייך "לחטוף" חכמה, והרי מקרא מלא דבר הכתוב (משלי ב, ו): "כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה", ואומר (שמות לא, ו): "וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה", הרי שהקב"ה הוא שנותן את החכמה, ומה שייך, אפוא, לומר ביחס אליה "שלא היה מתנתן מן הקדוש ברוך הוא אלא חוטפים אותה להם"?

התשובה לכך היא, שיש דבר אחד הקודם לחכמה: יראת שמים! מי שלומד תורה בלי יראת שמים, מבלי שעמל והתייגע לרכש יראת שמים, נקרא "חוטף את התורה", ותורה שכזאת לא תתקיים בידו, ולא זו בלבד אלא הוא נאבד מן העולם. זהו שאמר הכתוב (איוב כח, כח): "הֵן יִרְאַת ה' הִיא חָכְמָה", רק כאשר אדם לומד תורה לאחר שעמל והתייגע לפתח את יראת השמים שלו – הוא זוכה לקנין אמתי בתורה!

הערך היקר מכל

וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' (לה, ב). השבת שייכת ליהודי. גוי אינו יכול לקנותה גם אם יתן את כל כספו לשם כך, והיהודי, אם זוכה לדעת כמה יקרה היא – אינו מוכן למכרה בעד שום הון שבעולם. קִיוּוִי בֶּרְנְהַרְד הוא יהודי שומר תורה ומצוות מדרום אפריקה. לפני מספר שנים הוציא ברנהרד ספר המלמד כיצד ניתן ליישם תכונות מסוימות ולתרגם אותן להצלחה בעולם העסקים הקשוח בעידן המודרני. הספר זכה להצלחה רבה, והפך לרב מכר בקנה מדה בינלאומי. במקביל – הביקוש להרצאותיו של ברנהרד הלך וגבר, והוא הוזמן להרצות ולהנחות בכנסים עסקיים בכל רחבי העולם.

יום אחד הוא מקבל שיחת טלפון מסמנכ"ל בכיר בחברת מיקרוסופט העולמית, שמיסדה – ביל גייטס הוא מגדולי עשירי העולם. הלה הזמין אותו להרצות בכנס שבו ישתתפו כל מנהלי החברה. הרצאתו של ברנהרד תהיה הרצאת הפתיחה. קיווי ברנהרד רצה לענות בחיוב להזמנה, כמובן, אולם כשפתח את יומנו כדי לבדק את התאריך, גילה כי יומו הראשון של הכנס אמור להיות בשבת.

"בשבת אני לא עובד", הודיע ברנהרד לסמנכ"ל שמעבר לקו. התגובה היתה נדהמת. הוצע לו סכום כפול ומשולש, מאות אלפי דולרים, אבל ברנהרד בשלו: "בשבת אני לא עובד, וזה לא משהו שכסף יכול לפתור". בסופו של דבר חברת מיקרוסופט הענקית נאלצה לשנות את תאריכי הכנס, ולהתחילו ביום ראשון, כי זו היתה הדרך היחידה שלהם לקבל הרצאה פותחת מקיווי ברנהרד.

חודשים ספורים לאחר הכנס קבל ברנהרד שיחת טלפון נוספת מאותו סמנכ"ל. לפני מספר ימים הוא שהה יחד עם ביל גייטס במטוסו הפרטי. דברו שם על הכנס ועל ההרצאה, והוא סיפר לבוס על הסכום האדיר שהוצע לברנהרד, ועל עקשנותו שלא להרצות בשבת. כעת התקשר הסמנכ"ל כדי לשתף את ברנהרד בתגובתו המתפעלת של מר גייטס: "אני יכול לקנות כל דבר שארצה – כל בנין, כל מטוס או כל יאכטה שאחפוץ בהם", אמר המיליארדר, "אבל כל כספי אינו מספיק כדי לקנות שבת אחת של יהודי…"

כאשר היהודי עושה את שבתו קדש, ושומר עליה מכל משמר, גם הגויים מכירים בכך שהשבת היא ערך עליון עבורו, ואף יודעים להעריך את הנחישות והעקביות ששמירת השבת מעידה עליהן.

השארת תגובה