"שס לא תקבע לנו" • רבי רפאל כהן

רבי רפאל כהן גילה את הניסים בבאר בקבר רחל אשת רבי עקיבא • בימים אלו יוצא הרב למאבק גדול מול הכנסייה הסקוטית שהקימה גינה ומאיימת להרוס את קברו של רבי יצחק נפחא זי"ע

רבי רפאל כהן
רבי רפאל כהן

הגאון רבי רפאל כהן שעלה לארץ ממרוקו בשנת תשי"ח בהיותו ילד בן 10, מסרב בתוקף לגינוני כבוד, הוא לבוש כאברך מן המניין, נוסע ברכב מיושן ומסרב ללבוש מלבוש רבני. הוא מתגורר בעיר טבריה מזה שישים שנה, ומהווה אימתם של אילי הנדל"ן בצפון, בשל מאבקיו נגד חילול קברים, בנוסף הוא מוכר כלוחם מלחמת שבת, והכל בדרכי נועם – ללא הפגנות ואיומים.

אין מאבק שהרב לא היה מעורב בו, סדר יומו מתחיל בנץ החמה בבית הכנסת השל"ה בטבריה, ממשיך לקבר רחל אשת רבי עקיבא, סבב שיעורי תורה ומשם ללשכתו ברבנות, מידי שבת פוקד הרב רגלית בסבב מסודר את בתי הכנסת בעיר במרחק של קילומטרים. בראש סדר יומו נמצאים קברי הצדיקים בצפון וקדושת השבת.

"הרב רפאל כהן הוא גדול הלוחמים למען קדושת העיר ומגדולי רבני הצפון, אך לעולם לא ייקח לעצמו כבוד, תמיד הוא כביכול רק מסייע ולא בראש, הרב נראה אדם פשוט אבל משקיע את כל זמנו להרבצת תורה, את המאבקים למען השבת ונגד חילולי קברים הוא מממן מכיסו הפרטי, לא מתייאש גם כשצריך להיאבק מול גופים גדולים, כמו משרדי ממשלה, מבקר המדינה, שרים בכירים, וכן ראשי הנצרות והאסלאם", אומר לנו תושב העיר יהוידע טובול.

הרב יוסף דהן, רב ביהכנ"ס אוהל שמעון וחנה בטבריה, אומר ל'כל ישראל': "הרב רפאל כהן פועל בכל דבר שקשור לרוחניות בכל הכוח, הוא לא חוסך מעצמו שום מאמץ, גם בנושא השבת וגם בנושא הקברים, לוקח על עצמו את כל המאבקים לשם שמים".

בשנת תשס"ט פורסמה כתבה ב'ידיעות אחרונות' המלמדת על מאבקיו של הרב רפאל כהן שעולים לכותרות שוב ושוב: "הרב רפאל כהן, העומד בראש היהדות החרדית בטבריה, קיבל ביום שישי שעבר איומים על חייו", זעקה הכותרת. "הסיבה לכך נובעת ככל הנראה מהחרם שהכריז הרב על מתחם הקניות ביג הנמצא בטבריה עילית" נכתב בעיתון. "הרב כהן אמר כי יש להחרים את המרכז שחלק מחנויותיו מתכוונות לפעול ביום שבת. הכוונות האלו גררו מחאה מצד אנונימי שהתקשר לטלפון הנייד של ראש היהדות החרדית, ואמר לו 'בגלל שנלחמת בנו וגרמת לנפילת העסק שלנו במתחם הקניות החדש, אנחנו מתכננים בימים הקרובים לעלות עם טרקטורים ולהרוס את הדבר הכי יקר בעיניך בטבריה – קבר רחל – כדי שתרגיש את עוגמת הנפש שגרמת לנו'. קבר רחל שנמצא בסמוך לבית העלמין בעיר, עבר סדרת שיפוצים ובנייה במטרה לשקם את המבנה שבעבר היה נטוש. לטענת הרב כהן, אתר זה מהווה כיום מרכז תפילה עיקרי וחשוב לציבור הדתי והחילוני יחד שמגיעים מכול קצוות הארץ. האחריות לגיוס הכספים ולשיפוץ הקבר הייתה בידיו".

"אותו אדם אנונימי שאיים עלי מכיר ויודע את השטח ומתוך כך ניסה לגעת בנקודת התורפה שלי. זכותה של הצדקת תשמור על המקום מפני אנשים ללא מוסר וערכים. אין לי שום חשש מהאיום על הקבר, משום שברגע שנותקה השיחה התקשרתי לעוזר של ראש העיר, יוסי נוריאל, וסיפרתי לו על המקרה", אמר הרב ב-2008 ל'ידיעות אחרונות'.

מאז ומתמיד מאבקיו למען השבת ומאבקיו למען קברי הצדיקים נקשרו זה בזה, הרב מוסר מידי יום שיעור בקבר רחל אשת רבי עקיבא שהיה שומם במשך שנים, בעלי עסקים שלא היו מרוצים מפעילותו למען השבת איימו לפגוע בו.

פעם נוספת בשנים האחרונות הכותרות הראשיות בעיתונות הכללית זעקו "ההקצנה החרדית מתפשטת גם לעיר טבריה, יזמים שהחליטו לפתוח בר-מסעדה שיפעל בעיר גם בשבת, נתקלים בהתנגדות תושביה החרדים של העיר, בגלל סמיכותו של העסק לקבר רבי מאיר בעל הנס". גם אז התייצב הרב רפאל כהן, והגיב לתקשורת המקומית כי "זהו מעשה נפשע שאסור לתת לו יד".

"בעלי המקום לא יודעים איזה צער הם גורמים לצדיק כשהמקום פתוח בשבת", ציין אז הרב רפאל כהן, "הם יכעיסו את כבודו של הצדיק ואת קדושת המקום, מדובר בחילול השם, זה לא מתקבל על הדעת שבני הישיבה שגרים במקום יתפללו ביום שישי וישמעו את המוסיקה במקביל. מטבע הדברים המקום יזמין אליו פריצות וחילול שבת. אנחנו קוראים לציבור לא להגיע ולנסוע מחוץ לעיר כדי לבלות". גם המאבק הזה הצליח בסופו של דבר וחילול השבת צומצם.

הקבר והבאר

במרכז פועלו של הרב נמצא מבנה קבר השוכן על הגבול בין בית הקברות היהודי ובית הקברות המוסלמי, הנמצאים בצדו המערבי של בית הקברות היהודי העתיק בטבריה. הקבר, הבנוי בזלת מיוחס לפי מסורת יהודית, שתועדה במאה ה-16, לרחל בת כלבא שבוע, אשתו של רבי עקיבא.

במאה ה-13 סייר באתר אשתורי הפרחי, הוא ראה את שני לוחות השיש שהוצבו על הבניין והזכיר את הקבר. בכתביו כותב שהקבר הוא של הגברת הזקנה. יש חוקרים המשערים כי אשתורי הפרחי שיבש את המילה סוכינה עם המילה בעברית הזקנה.

בשנת ה'רפ"ג ביקר בטבריה הרב משה באסולה. בחיבורו "ספר המסעות" הוא מתאר את ביקורו באתר, וכותב שעל מבנה הקבר נבנה מסגד עם מגדל לבן, ומציין "אומרים כי שם נקברה אשת רבי עקיבא, בתו של כלבא שבוע, וקוראים לה הזקנה". חיים הלוי הורוויץ כתב בשנת בספרו שהודפס לראשונה בשנת תר"ד, 'חבת ירושלים': "גם יש לישמעאלים מגדול לבן אומרים כי שם נקברה אשת רבי עקיבא בתו של כלבא שבוע וקוראים לה הזקינה, ויש גם עתה בנין אחד הנקרא ע"ש הזקינה".

בשנת תרמ"ג סיפר רבי אברהם ב"ק על ביקורו של הפאשה של דמשק בטבריה. בין תיאוריו מופיע ציון של בניין ישן נושן שעל פי הישמעאלים נקרא סיטא הזקנה ששם נקברה פאטאמה. בנוסף מציין ב"ק שבספר חבת ירושלים מצוין שבקבר נקברה אשת רבי עקיבא. הבניין היה חרב והפאשה נתן 50 לירות טורקיות כדי לתקן את המסגד, ובנוסף הנחה גם את הפאשה של עכו ושל שכם לתרום סכום דומה.

לפני כעשרים שנה שופץ הקבר בסיוע עמותת "בני מרדכי". במסגרת השיפוצים הוסרו לוחות השיש והקבר הוסב והוכרז כקברה של רחל אשת רבי עקיבא, הונחה עליו מצבה המציינת שזהו קברה של רחל, והוצב שילוט במקום. לוח השיש השני בעל שמונה השורות נלקח מעל הקבר בעת השיפוצים, על ידי חבר קיבוץ דגניה א' והועבר למוזיאון בית גורדון השוכן בקיבוץ.

קבר רחל, אשת רבי עקיבא, היה פופולרי למבקרים מזה שנים, אלא שבשנים האחרונות הפך אתר עלייה לרגל לאחר שבמקום נמצאה באר ולה – כך על פי המאמינים – סגולות מרפא ופרנסה. ובחודשים האחרונים עקב המצב הכלכלי הקשה מגיעים אל הבאר מדי יום עשרות עולים לרגל מהארץ והעולם. "מי הבאר הפכו לשם דבר בעולם כולו", אומר הגאון רבי רפאל כהן.

על מי הבאר שהתגלתה מספר שנים לאחר שנחשף הקבר נרקמו סיפורי נסים רבים. לאחרונה, נוכח כמות המבקרים ההולכת וגדלה, חיברו אל הבאר משאבה מיוחדת וממנה ממלאים עבור ציבור המאמינים בקבוקים, ובהם המים הקדושים. "במים יש סגולות למרפא ופרנסה טובה. אנשים רבים ניצלו בזכות המים. לפני מספר שנים הגיע אל הבאר יהודי המתגורר בארה"ב", כך מספר הגר"ר כהן, "היהודי סיפר כי ידו השמאלית השתתקה באופן פתאומי. האיש התפלל, קיבל ברכה ונטל אתו לדרך בקבוק מים. אחרי שהחלים הגיע לקבר במיוחד חבר שלו מתל אביב כדי לספר שידו החלימה.

"רשימת הסיפורים כאן ארוכה. אישה הרה שנדרשה להפיל את העובר בשל מום שהתגלה ובזכות המים ילדה ילד בריא, חולים במחלות קשות שהחלימו ורבים נוספים. לפני חודש ימים הגיע לכאן אדם שסבל מכאבים עזים בגב ומרח על גבו את המים הקדושים והכאבים חלפו כלא היו".

לפני מספר שנים פקד את הבאר האדמו"ר מקאליב, מניצולי השואה, וגילה כי לבאר סגולה נוספת. "כל מי שייקח ספל מלא במים וישפוך את המים באיטיות לתוך הבאר, ההתחברות של המים אל ידו של השופך משפיעה עליו לטובה ולברכה", מספר הרב רפאל כהן.

כביש הכהנים

בתקופת המשנה והתלמוד שכנה טבריה הקדומה מדרום לטבריה המודרנית, ובמשך תקופה ארוכה הייתה מרכזו של העם היהודי. מצפון לעיר הקדומה, באזור שהיום הוא מרכזה של טבריה המודרנית, היה אזור הקבורה. אליו הובאו לקבורה תושבי האזור ואף יהודים מארצות רחוקות.

לפני מספר שנים, בעת סלילתו מחדש של כביש אלחדיף בעיר, התגלו קברים עתיקים. גילוי שהצריך סלילה מחודשת של הכביש. במקום סלילה מחודשת הוחלט על סלילת ציר מקביל ברחוב בן זכאי, שגם תחתיו נמצאו קברים, ובעירייה החליטו שכביש בן זכאי ישמש כ"כביש כוהנים". לדברי ישראל ענתבי, מנכ"ל העירייה בעת סלילת הכבישים: "היה ברור שכהנים לא יוכלו לנסוע יותר על הכביש, שהוא בעצם הציר הראשי של טבריה. הנושא הגיע למשרדי הדתות והפנים שביקשו מאתנו לפתוח את הכביש מחדש ולהכניס בו 'חללי כהנים'".

סלילת הכביש – שאורכו כ-750 מטרים – נמשכה כשלוש שנים ועלתה 15 מיליון שקלים; מתוכם, שלושה מיליון שקלים הוקצו למימון "חללי הכוהנים". 70% מהעלות מומנה על ידי משרד התחבורה, ואת היתרה מימנה עיריית טבריה, באמצעות כסף שהועבר ממשרד הפנים לטובת הפרויקט. הכביש החדש מחבר בין הרחובות יהודה הלוי והירדן ועובר סמוך למתחם קבר הרמב"ם, שאמור להפוך למרכז מבקרים גדול.

"מספיק שהיה כהן אחד במונית או באוטובוס, והנהג נאלץ לעשות סיבוב כדי לעקוף את הרחובות אלחדיף ובן זכאי. הרחוב החדש יקל על התושבים וכך גם לא נרמוס את כבוד המתים – הם עומדים להגנתו של עם ישראל", אומר הרב רפאל כהן.

"'חללי כוהנים' נוצרים מקורות בטון בצורת האות ח', שמונחות בשתי שכבות על פני משטח בטון שנוצק מעל הקברים. מתוך החלל שנוצר יוצא החוצה צינור, כדי שהחלל לא יהיה אטום. מעל קורות הבטון נסלל הכביש שכשר למעבר כוהנים עליו", מסביר ענתבי.

ענתבי מתאר את עבודת המשגיח מטעם הרב רפאל כהן וארגון אתרא קדישא: "הבודק היה נכנס עם סקטבורד מתחת לקורה, כשהוא מצויד בפנס ומכשיר קשר. אם התגלה לכלוך בחלל – הקטע לא כשר מבחינתו. זכור מקרה שהתגלה נייר כסף של חפיסת סיגריות והחלל הוגדר כפסול. משמעות הדבר הייתה חשיפת הקטע מחדש – קורות הבטון הורמו בעזרת מנוף, המשטח נוקה והקורות הוחזרו למקומן".

הסוחרים ברחוב בן זכאי, שכעסו אז על הסרבול בעבודות, סיפרו שפעם אחת כלאו את משגיח הכשרות בתוך חלל הבטון. "בזמן שסללו את כביש 'חוצה ישראל' לא הצליחו לסיים קטע כביש קטן כל כך", אמר שלומי דרעי, בעל חנות ברחוב. "אין לנו בעיה עם הדתיים, אנחנו מברכים על כך שמתחשבים בהם, אבל למה זה לקח זמן רב כל כך?" בני שוען, בעל סוכנות ביטוח ברחוב, טען שהפסיד לקוחות רבים בגלל משך העבודות.

לדברי ענתבי, מלבד הסרבול שנגרם בשל דרישות אתרא קדישא, העיכוב נבע גם מסיבות תקציביות. "משרדי הממשלה שיחררו את התקציב בחמישה שלבים נפרדים ולא בבת אחת", הוא טוען. "כביש חדש זה טוב, אבל 15 מיליון שקל זה מחיר גבוה מדי. שיעזרו לחינוך ולרווחה בכסף הזה", אמר יצחק נזרי, תושב העיר, ב-2004 ל'הארץ' "כל טבריה היא קברים, תמיד ידענו שיש כאן קברים, מה פתאום נזכרו עכשיו?"

הגאון הרב רפאל כהן לעומת זאת הסביר בדרכי נועם לתושבים החילונים "הכסף הוא לא שיקול. אני לא נרתע מהלעג. עלינו לשמור על הקברים. מי שחושב רק על הכסף שיורד לטמיון, ירד בסוף בעצמו לטמיון. הצדיקים שאנחנו שומרים על קדושתם גם יביאו לנו פרנסה. בעקבות הכביש החדש, מבקרים רבים שנמנעו מלבקר בעיר יגיעו אליה עכשיו. הנהירה לעיר תגדל אלפי מונים, שאפילו לא נצטרך תיירות-חוץ של גויים".

המאבק על רבי יצחק

מתברר כי מאבקי הקברים בטבריה לא הסתיימו בתשס"ד ועד היום הזה המאבק נמשך, כאשר יצאנו לפגוש השבוע את הגאון רבי רפאל כהן מצאנו אותו בעיצומו של מאבק על קדושת קברו של רבי יצחק נפחא זי"ע.

"ר' יצחק היה בעל הלכה ובעל אגדה כאחד. פעם ישבו לפניו רב אמי ורב אסי. אחד אמר 'יאמר מר הלכה' ואחד אמר 'יאמר מר אגדה'. התחיל לומר הלכה – אחד לא הניח לו, התחיל לומר אגדה ואחד לא הניח לו. אמר להם: אמשול לכם משל למה הדבר דומה, לאדם שיש לו שתי נשים – אחת ילדה ואחת זקנה. ילדה מלקטת לו לבנות, וזקנה מלקטת לו שחורות – נמצא קירח מכאן ומכאן".

"לשיטת רש"י 'רבי יצחק' שבכל התלמוד הוא רבי יצחק נפחא, ונקרא גם בשמות הבאים: 'יצחק בן טבלא'; 'יצחק בן חקלא'; 'יצחק בן אלעא'; 'יצחק בן אחא דשמעתא'; ו'יצחק בן פנחס'. לשיטת רשב"ם קיים חילוק בין דברי אגדה ודברי הלכה בתלמוד. חמשת הכינויים הללו מתייחסים לאמורא המוזכר באגדתא ששמו האמיתי הוא 'יצחק בן פנחס', ואילו 'רבי יצחק' המוזכר בהלכה בשמו האמיתי הוא 'יצחק בן אחא'".

תלמידו של הרב רפאל כהן, אבי בן חיון, מסביר ל'כל ישראל' את פרטי המאבק העכשווי: "הכנסייה הסקוטית בעבר פעלה להחריב את קברו של רבי יצחק נפחא זי"ע בשביל להגדיל את שטחה באזור, אז בזמנו פעל ונלחם  מורינו הרב רפאל כהן בגיבוי של רבני העיר, והרב דוד פרץ זצ"ל שלא יהרסו את המקום.

"כיום הכנסייה מנצלת את העובדה שהיה כאוס גדול סביב הבחירות הנוכחיות של רב העיר, כך שמצד רבני העיר לא היה מי שיתמוך במאבקו כי כולם עסוקים בעניין. וגם המצב של העירייה הנוכחית לא טוב בפרט שאנחנו בקרוב נכנסים למערכת בחירות מוניציפליות לעירייה שכולם עסוקים לגרוף קולות ולכן אף אחד לא יהיה מוכן לצאת למלחמה שכזאת…

"אני לא יודע עם הכנסייה הסקוטית לא עושה פה תרגיל ענק שהיא אומרת שהיא בונה שם 'גן משחקים', כי יש מחסור בעיר בדברים כאלה וכדי לגרום לציבור החילוני להילחם לטובתה נגד הרב רפאל כהן בשביל העניין, ואז שהכל ישקע הם יהפכו את גן המשחקים אחרי אישור מכל הקצוות לכנסייה בלי שום מלחמות וכאב ראש…"

חבר מועצת העיר טבריה מטעם אגו"י הרב פנחס ועקנין אומר ל'כל ישראל': "שמחתי שאתם כותבים על הרב רפאל כהן, הוא ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, ראש החץ בכל דבר קדוש,  קברו של רבי יצחק נפחא הוא מטרה של הנוצרים כבר 15 שנה לפגוע בו ולהקים כניסה רח"ל, ולולי הרב רפאל כהן היו הורסים את המקום כבר לפני שנים".

על מה המאבק בימים אלו בעצם?

הרב רפאל כהן: "לפני כ-16 שנה זממו אנשי המלון הסקוטי להקים בשטח הקדוש בניין של הכנסייה הגדולה באזור הצפון, בחסדי שמים – לאחר מלחמות והפגנות – הם נסוגו בהם מכונותיהם הזדוניות, ולא בגלל ההפגנות של אתרא קדישא אלא בגלל ששלחתי מכתבים חריפים באנגלית לכל ראשי הנצרות בעולם והסברתי להם שלא נשתוק על הפגיעה בקברי צדיקים והם פעלו והכל נדחה, חששו כנראה.

"אבל בימים האחרונים התגלה כי הם עלו עם טרקטורים על החלקה, הם הרסו את שרידי הקבר בטענה שמקימים שם גן ציבורי, על אף שהם מכירים את הרגישות שיש במקום, אחרי כמה שנים שיהיה גן ישכחו שהיו שם קברים ויחפרו לבנות. מסכנים אתרא קדישא נחלשו מאוד בגלל שהפסידו באיזה משפט בטבריה, הם אמרו לי שבגלל שבפועל לא נחפרו קברים הם לא עושים כלום, אבל התכנית של הנוצרים ששנתיים יהיה שקט ואז לבנות כנסיה מהגדולות בצפון, ויגידו כשהקמנו גינה ציבורית לא אמרתם שיש פה קברים. אמרתי לראש העיר אני מונע הפגנות אבל תעצור את זה, ואכן רצו להניח ספסלים לבילויים והפסיקו, הכל נעצר, עכשיו ש"ס עשו פה וועידה ודברתי בנושא עם שר הפנים הרב אריה דרעי".

"אודות מקום קבורתו של רבי יצחק נפחא מופיע בספר הגלגולים של רבי חיים ויטאל: 'חוץ לטבריה, כנגד כותל הצפוני של החומה – וקרוב אליו, יש שם כמו שנים או שלשה כוכין, ואומרים כי הם קברי צדיקים, ואיני זוכר מה שאומרים העולם. ונלע"ד שאומרים שרבי יצחק נפחא אחד מהם, והודה לי מורי שהם קברי צדיקים. ונלע"ד שאמר לי, שהוא כמו שאומרים בני אדם'".

"בימים אלו נשלחו מכתבים לראש העיר ולסגניו, וכן למבקר המדינה בטענה כי ראש העיר דאז מכר בעסקה מפוקפקת של חילופי קרקעות את הקרקע לנוצרים הסקוטים, עכשיו ראש העיר בבעיה עם הקואליציה שאחד טרבלסי פרש אז הוא לא יתעסק עם זה, אבל בעזרת השם נעביר במועצה לבטל את העסקה הזו עם הסקוטים הארורים, אמרתי לאריה דרעי שאני מאוכזב מהנציגים בעירייה, אבל מסכנים מה יעשו".

"לפני כחמש עשרה שנה שיגר הרב ישראל דרעי מנכ"ל המקומות הקדושים מכתב, בו הוא כתב כי לאחר בדיקה ובירור עולה כי קברו של רב יצחק נפחא נמצא בטבריה ליד הכנסייה הסקוטית. 'חשוב מאוד שהמקום יוכר כמקום קדוש על פי חוק', כך חתם האחראי על המקומות הקדושים".

"ש"ס לא תקבע לנו"

לפני כמה שנים הגעתם להתגורר בטבריה?

"לפני כמעט שישים שנה, תחילה שימשתי חבר מועצת העיר מטעם ש"ס".

אתה ידוע כלוחם השבת, מה מצב השבת בעיר טבריה?

"לא יודע אם יש עוד עיר בארץ שיש בה כל כך הרבה תחנות דלק שומרות שבת, והכל בעמל ובהסברה, פניתי אליהם, ואמרו לי אתה נורמלי? כל הרווחים שלנו זה שבת. אבל בדרכי נועם הצלחתי לשכנע אותם. עוד תקנה שעשינו ברוך השם, שהסופרים בטבריה בתקופת החורף סוגרים ביום שישי בשעה 13:00, הגיע יהודי לרב הראשי הרב דוד פרץ זצ"ל ואמר לו כבוד הרב אשתי כקופאית עובדת עד הדלקת נרות שבת. פניתי בדרכי נועם ולא עזר, אמרו לי אתה נורמלי? זאת השעה שהקופה מתקתקת, אמרתי נעשה מכתב שאם לא יסגרו 'ננקוט באמצעים', איזה אמצעים? לא יודע…" אומר הרב רפאל כהן ומחייך חיוך של מנצח.

"בגלל המכתב החריף, שלושה סופרים החליטו לסגור בשעה 13:00 ואילו האחרים התחשבו קצת והחליטו לסגור ב13:30 במקום 14:30, לא עברה שבת אחת וראו שאלו שהקדימו ראו ברכה, החליטו גם הם לסגור. יש איזה פעיל חילוני מסכן מדרוב, קוראים לו רון קובי, כולו שיגעונות – יצא על קרלין שכבר מאה שנה באים לטבריה בשבת הילולא של הרבי, שכרו מלון שלם במיליון שקל נקי לקופת המלון וניקו וסידרו הכל מסביב, אני תמיד מברך אותו שכל פעילות שהוא עושה יבואו יותר חרדים לטבריה, הוא בא לסופר שופרסל ואמר להם אין לכם זכות לסגור בשעה אחת בזמן שלא שיניתם פרסום בחלק מהמקומות, הוא דרש להיכנס לקניות בשעה 14:00, ומה יצר לעצמו? שכולם שנאו אותו, כל העובדים שרצו ללכת כבר לבית, שאלתי למה בעבר שהכל היה פתוח בשבת לא נהרו לכאן צעירים לבוא ולגור? כי יהודים רוצים מנוחה בשבת".

"צריך לציין שכל מאבק השבת הוא מרצון של התושבים שאוהבים את השבת, גם התיירים רוצים שקט בשבת, הטיילת מלאה בעסקים פתוחים לצערי, והתיירים לא מרוצים מזה, בהתחלה שנכנסתי לכהן כחבר מועצה פעלתי כאילו אני ראש העיר, עברתי עסק אחר עסק עד שסגרו. גם החזיר הצטמצם ברוך השם", אומר הרב ומוסיף: "כל השומר את השבת כאילו מקיים את כל התורה כולה. וכל המחלל את השבת כאילו כפר בכל התורה כולה, וכן, שקולה שבת כנגד כל המצוות".

איך מסבירים לחילוני על שבת?

"פשוט מאוד השבת נועדה לאפשר לכל אדם, גם לפועל קשה יום, יום מנוחה שבועי שבו יוכלו להתפנות מעמלם ולמצוא שוב את חירותם: יסוד השבת הוא חירות האדם, ובשבת אין אדם שולט על אדם וכולם שווים לפני אל חי".

הרב יספר לנו על השיעורים הרבים שהוא מוסר…

"כל יום אני נותן שיעור בקבר רחל אשת רבי עקיבא בשיכון א', כל ערב באזכרות אני משפיע שם לטובה, אין ערב שאין לי אזכרה. ביום חול אני עושה סבב בבתי הכנסת בעיר למטה ששם צריך להגיע עם רכב, ובשבת בתי הכנסת יותר למעלה, כל שבת בית כנסת אחר", הרב אומר את הדברים בפשטות אבל ניכר שההליכה בין כל השכונות בעיר בשבת היא משימה קשה ביותר, עבור כל אדם ובעיקר בגילו. "כל שבת שלושה ארבעה בתי כנסת, כל ליל שבת בית כנסת אחר, לוקח דבר יפה על הפרשה ומשהו שקשור לפעילות שלנו ואומר לציבור, קילומטר וחצי אפשר ללכת".

לאחרונה נאבקו החילונים נגד מינוי הרב בוחבוט לתפקיד רב העיר ופעלו למען הרב שלמה דידי, מדוע בעצם הם ניהלו מאבק?

"הם לא רואים ברב דידי יותר טוב, אלא אמרו ש"ס לא תקבע לנו מי יהיה הרב של העיר שלנו. אבל הנה הוא נבחר ברוך השם. מה הייתה הטעות שלהם? שלרב דידי לא היה בכלל כושר לרב עיר ומה שנבחר בזמנו לרב של עמק הירדן היה בגלל המלצה שקיבל. היום חייבים כושר".

מה מצב הכשרות בעיר טבריה?

"הגענו להישג גדול שכל המסעדות ובתי המלון בטבריה, הכל כפי שפסק מרן שגם ההדלקה וגם ההנחה לבישול על ידי יהודי ולא גוי, הישג שלא קיים אפילו לא בירושלים, יש גם מהדרין מסעדות ומאפיות. יש לנו מעקב אחר עבודות המשגיחים, מבקר המדינה גילה שאין מעקב אחר המשגיחים, אצלנו אין דבר כזה, יש מעקב מתמיד אחר דו"חות מסודרים, אין לנו מצב כזה שמשגיח לא עושה את עבודתו, אם משגיח עושה את עבודתו אז יש שלוות נפש גם לבעל העסק וגם לנו. טבריה ברוך השם מקבלת צביון רוחני, יש ישיבות וכוללים ברוך השם, לקראת ביאת המשיח".

השארת תגובה