נפרד, שומר על ייחודיות – ומאיר לעולם

הרב-אריה-שטרן
הרב-אריה-שטרן
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

בפרשת תצוה אנו קוראים על המנורה, על בגדי הכהונה ועל מזבח הקטורת. יש מה ללמוד מכל דבר בפני עצמו ויתר מכך מחיבורם יחד.

הזכרת מצוות הדלקת הנרות בפרשה זו בודאי באה להראות שיש לה משמעות כללית ויסודית, שאם לא כן אין מקומה של מצווה זו בפרשה של הקמת המשכן. על רקע זה מתבארים דברי המדרש שבאה התורה ללמד ש"תאירו לי כשם שהארתי לכם, כדי להעלות אתכם בפני כל האומות".

כל זה כדי לדעת ולהודיע שגלוי השכינה בישראל אינו בהחבא אלא בגלוי לעיני כל העמים.

על בגדי הכהונה נאמר שהם "לכבוד ולתפארת" וחידוש יש בהם שמצוותם דוחה את האיסור של כלאי בגדים בדומה למצוות ציצית שאף היא דוחה את האיסור. מכאן אנו לומדים על מה שיש בין קודש לחול, שבעוד שבחיי החולין אנו מצווים על שמירת ההפרדה בין מין למין – באדם בחי ובצומח, ואין לנו רשות לאחדם ולשנות את בריאתם, הרי בקודש יש יכולת ואף מצווה להביא לאיחודים. משום כך כשמקיימים מצוות ציצית וכשהכוהנים לובשים בגדי כהונה הם חייבים לובשם עם צמר ופשתים יחדיו, כך זה תמיד כשמדובר על הקיום בקודש, ולא בכדי נקרא הקשר החיובי בין האיש והאישה בשם "קידושין", לומר לך שאף זה בבחינת איחוד בקודש.

בדרך זו מובן גם מדוע ראתה תורה להביא בסוף הפרשה את הציווי על מזבח הקטורת כשלכאורה מקומו מתאים להיות בפרשת תרומה ביחד עם הצווי על כל כלי המשכן. אבל נראה שהטעם הוא לפי שהקטורת היא מלשון קישור, והיא מרמזת על הקשר בין הגוף לרוח שכן חוש הריח נמצא כאילו ביניהם כמו שנאמר "והריחו ביראת השם" ועל כן באה המצווה הזו בסוף הפרשה ללמד על התכלית של המקדש שגילוי השכינה שבו מגלה את האיחוד בין שמים לארץ ע"י ישראל בקדושתם.

בימי הפורים הממשמשים ובאים אנו מציינים את הנס שהיה בתוך הטבע ואשר בא במצב של הסתר פנים. הכח היחיד שהכשיר את הנס היה בהתכנסות המלכדת בצום ובתפילה. זו באה לתקן את הפיזור והפירוד אשר כמעט והביאו להצלחתו של המן הרשע במזימתו להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים.

גם פרשת זכור קשורה לאותו יסוד מפני שכל מה שאירע עם עמלק בא כתוצאה מחסרון אמונה כשבאו לרפידים ושאלו: היש אלוקים אם אין". והתשובה באה על ידיו עמלק שהכריח את העם להשיב מלחמה אשר היתה מלווה בהתחזקות האמונה, שרק כאשר היה משה מרים את ידיו, וישראל היו מסתכלים כלפי מעלה ומכוונים את לבם לאביהם שבשמים – היו מתגברים וכו'.

בכלי יקר על פרשת בשלח, מוסיף על הדברים ומסביר שעמלק הצליח לחדור מבעד למעטפת מפני שמצא פרצה ב"מסה ומריבה" בחוסר האחדות ובחסרון אמונה. והתשובה היא כמובן בתיקון הפרצות ועל כן אנו מצווים להשתדל בפורים להרבות במצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים ונותנים בכך מענה לאמירתו של המן שישנו עם אחד מפוזר ומפורד וכו', וכבר ידוע שהיכולת להתחזק באותה אחדות שקשורה ותלויה בחיזוק האמונה.

המגן אברהם בהלכות קריאת שמע (או"ח סי' ס) כותב בשם בעלי הכוונות שיש רמזים למצוות הזכירה בברכות קריאת שמע, שכאשר אנו אומרים "וקרבתנו לשמך הגדול" ראוי לנו שנתכוון לזיכרון מעשה עמלק', לפי שכידוע אין השם שלם עד שתתקיים מצות מחיית עמלק, ולנו עם ישראל ניתנת האפשרות להתקרב ולהבין את משמעות השם הגדול והשלם. וזה קשור להבנה נכונה של מערכת היחסים הנכונה בין ישראל לעמים.

ואכן זו מערכת מורכבת שמצד אחד היא נפרדת ושומרת על ייחודה כמו שאמרו במדרש על ישראל שנמשלו לזית – לשמן, שאינו מתערב עם משקים אחרים. ומצד שני מאירה לכל העולם כמו שנאמר: "והלכו גויים לאורך" שלכן נקראו "זית רענן" שמאירים לכל באמונתם.

היכולת שלנו לזכות, לקיים, ושיתקיימו בנו כל הדברים באלה, תלויה בשמירת קדושת המחנה שעל עניינה קרינו ושנינו בשבתות האחרונות בפרשיות העוסקות במצות המשכן, המתחילות בציווי "ועשו לי מקדש ושכתני בתוכם" ומסתיימות בפרשת פקודי, לאחר כל המעשים והשלמתם, כשנאמר: "ויכס הענן את אהל מועד, וכבוד ה' מלא את המשכן".

על כל היסודות האלה של קיומנו כעם ויכולתנו לעמוד בזכותם כנגד האויבים הקמים עלינו, יש לחזור ללמוד, להבין ולעשות במשך החודש הזה הבא עלינו לטובה ובשמחה.

השארת תגובה