בנק לאומי, תיק 4000 וביזור גרעין השליטה בבורסת תל אביב

נועם קוריס
נועם קוריס
>> בעל עסק? לחץ כאן לבניית אתר אינטרנט בחינם!

פעם אחר פעם אנו שומעים על שימוש לרעה שעשה בעל שליטה זה או אחר בחברה הנסחרת בבורסה בתל אביב במעמדו. התקשורת והרשות לניירות ערך חושפות שוב ושוב חשדות ולעיתים גם ראיות ואישומים כנגד בעלי שליטה בחברות שונות.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המלצות משטרה בתקשורת

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

בארה"ב שהנה עדיין הכלכלה המובילה בעולם אין גרעין שליטה יחיד וברור במרבית החברות הנסחרות בבורסה, כך שאין בסופו של דבר אדם אחד שידו על השאלטר בחברות הגדולות, ושלו אינטרס מחד וכוח מאידך, לפעול שלא לטובת כלל ציבור המשקיעים בחברה.

בבורסה בתל אביב נסחרות כיום כ–500 חברות שונות שלגבי מרביתן קיים בעל שליטה יחיד וברור. רק מיעוטן של החברות בבורסת תל אביב הן חברות ללא גרעין שליטה והבולטות שבהן הן מניית בנק לאומי, מניית בנק דיסקונט ומניית חברת פז.

בארה"ב רוב רובן של החברות מתנהלות בלא גרעין שליטה המוחזק על ידי יחיד. בישראל, העדיפו הרגולטורים בעבר, שבחברות ציבוריות יהיה בעל שליטה יחיד. כיום, נראה כי שגם בישראל נוטים להעדיף ביזור של גרעיני שליטה בבורסה. מבחינת הענשה בארה"ב משך שנים עולה שאין ואקום בשליטה: כאשר אין בעל שליטה יחיד מובהק מקרב בעלי המניות, הנהלת החברה השכירה הופכת לבעלת השליטה בפועל — בלי "ליפול" בפועל להגדרת בעל שליטה כפי שמגדיר החוק. תופעה זו נובעת מהפיזור המשמעותי של בעלי המניות מקרב הציבור ועקב שליטה רציפה וקבועה של ההנהלה במידע על החברה ועל בעלי מניותיה.

היתרונות בביזור השליטה בחברות הנסחרות בבורסה הינם ברורים, כך למשל ניתן להניח שחשדות כפי שעולות בתיק 4000 לא היו באות לעולם, אילו השליטה בחברת בזק למשל הייתה מבוזרת וללא בעל שליטה ברור ויחיד.

 

מנגד, קיימים גם חסרונות למצבים של ביזור המניות, בין היתר הכוח שמקבלת ההנהלה השכירה והקלות היחסית של גורמים שונים להשתלט על החברות המבוזרות, ולהשיג גרעין שליטה במקום שלא היה קודם לכן.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

השארת תגובה