תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ: ציורים מהלב אל הנשמה

אם תביטו באחד הציורים של אורית מרטין, תמצאו את עצמכם ללא שליטה, צוללים לתוכו ונעים במחשבה בין מציאות לדמיון, בין עולם הרוח לעולמנו הגשמי • אמנית ירושלמית חרדית שיצירותיה מוצגות בעשרות תערוכות בארץ • אמנות דיגיטלית שתיקח אתכם הכי רחוק שאפשר

האמנית הירושלמית אורית מרטין פותחת בפנינו עולם חדש המפגיש שפה חזותית עכשווית עם תכנים רוחניים ומופשטים. הציורים מגשרים באופן ייחודי ועוצמתי בין הפכים: הזמני והנצחי, הרוחני והחומרי, התחתון והעליון. ביצירותיה ניתן למצוא שאיפה והשתוקקות לחיבור אל עולמות נשגבים וערכים יהודיים. אורית משתמשת בגירוי מוחשי ראשוני כמו למשל גשר, או מעגל של אור מתוך כוונה שהתודעה של הצופה תמשיך בעצמה את החוויה באופן רגשי – פנימי. כל יצירה מהווה נקודת מוצא לתהליך התבוננות פנימי ועמוק בנושאים קיומיים כמו מהות החיים ותכלית האדם בעולמו. יצירותיה של אורית עוסקות בהתעלות מעל הרובד הנראה לעין של המציאות, והרחבת את הכלים הרוחניים שלנו.

אמנות דיגיטלית 

אמנות דיגיטלית היא טכניקה שבה משתמש האמן במחשב ככלי ציור. באמנות הדיגיטלית משתמשים באלמנטים וחלקים שונים של ציור, עיבוד חלקי תצלומים, איור קו ומילוי בצבע, והבאתם לקובץ אחד שהוא למעשה קנבס הציור. כמובן שהמחשב לא יודע לצייר בעצמו,איכות הציור תלויה בכשרונו של האמן והמיומנות בשימוש בתוכנות השונות. הציור "המקורי" הסופי הוא קובץ דיגיטלי המוכן להדפסה. הציורים מודפסים על קנבס עבה ואיכותי כמהדורות המוגבלות ל-150 עותקים. כל עותק ממוספר וחתום – נמתח על מסגרת עץ ועובר ציפוי מיוחד של לכה כדי לשמר את הצבעים ולייצב אותם. במהדורה מוגבלת של הדפסים, לכל עותק יש ערך רב יותר מאשר להדפס במהדורה "פתוחה" – שאינה מוגבלת בכמות העותקים. כשאתם מביטים בציור שלי המודפס על קנבס, תדעו כי קיים מספר מוגבל של עותקים כאלה בשוק, כך שערכו של כל עותק נשמר בקפדנות.

מיזם 'אמנות ואמונה' בהנהלת עו"ד עומר ינקלביץ, הינו איגוד חדשני מבית 'רק התחלנו', המעניק לאמנים החרדים שירותים נצרכים ומהווה עבורם בית חם. באיגוד אשר זוכה לברכתם של גדולי הדור, חברים מאות אמנים ואמניות הנהנים מסדנאות מקצועיות,  קורסים והשתלמויות, כנסים וימי עיון, כיתות אמן, ערבי נטוורקינג, ארכיון לאמנות יהודית, חממות יצירה, פרסום, יחסי ציבור, תערוכות והפקת פרויקטים במגוון תחומי היצירה ועוד.

אורית מרטין מירושלים, היא אמא וסבתא ואת עבודותיה ניתן לראות בתערוכות רבות ברחבי הארץ. פנינו אליה בכדי להבין את היצירה המדהימה שלה ואת מה שעומד מאחוריה.

האם 'נולדת עם המכחול ביד' או שגילית את הכשרון 'באמצע החיים'?
הציור תמיד היה כלי הביטוי שלי, וניסיתי להעביר דרכו מסרים רוחניים, תובנות על החיים. כשנולדו הילדים הרגשתי שהשליחות שלי היא ליצור ספרי ילדים יפים. לא הייתי מרוצה מרמת האיורים שהיתה אז, ומאחר וכילדה הציורים בספרים מאוד השפיעו עלי, רציתי שלילדים שלי, ולילדים בכלל תהיינה חוויות מעצימות ומעשירות דרך האיורים בספרים. היום ספרי הילדים מבורכים בציורים נפלאים אבל לפני שנים המצב היה אחר, והקדשתי שנים רבות לאיור ספרים, וגם כתבתי כמה ספרים. אחרי שבנותיי – מיה קינן, ויעל רוטנברג בגרו ונהיו סופרות מוכשרות בזכות עצמן – התחלנו לעבוד יחד והייתי מעצבת להן את העטיפות והאיורים לספרים שלהן. מתוך כך, רכשתי מיומנות גם בציור דיגיטלי, ונהניתי מאוד מהאפשרויות המרובות והייחודיות שיש לציור בתוכנות השונות. מתוך כך הגעתי לאופן היצירה המיוחד שאני עוסקת בו כיום שהוא שילוב של מסרים רוחניים, יחד עם ביטוי אמנותי.

מהו זיכרון הילדות החזק ביותר שלך? 
מאז שאני ילדה אני מציירת, וזוכרת במיוחד זיכרון ילדות מגיל שנתיים, כשאבי בנה עבורי במו ידיו קליידיוסקופ של זכוכיות צבעוניות, והראה לי איך הצורות משתנות מול האור. החוויה הויזואלית היתה כל כך חזקה, שאני זוכרת אותה בבהירות עד היום, ואין לי ספק שהיא השפיעה על התפיסה החזותית שלי, כי אני מחפשת את הצבע ואת האור בכל מקום.

מהו תחום האומנות שלך ולמה בחרת דווקא בתחום הזה?
השאיפה שלי היא ליצור אמנות יהודית רוחנית, שתפרוץ מגבולות היודאיקה השמרנית, שכבודה במקומה עומד. אבל בי תמיד היתה השאיפה לא לצייר אלמנטים ריאליסטים כמו – הכותל, קבר רחל, או תשמישי קדושה, אלא לצייר את החוויה הפנימית היהודית של קשר עם הבורא, של התעלות לעולם רוחני, של חווית התפילה, התבוננות והתבודדות ועוד. הכלים המדהימים של האמנות הדיגיטלית מאפשרים להעביר את החוויות האלו בצורה ייחודית מאוד, כי אפשר להגיע לשקיפויות, מצבי תאורה, שכבות של צבע, ודיוקים בצורה שאי אפשר להגיע אליה באמצעות צבע רגיל, שיש בו גסות מסויימת של חומר. השיטה בה אני עובדת מאפשרת לי ליצור מכל יצירה סידרה מוגבלת של הדפסים איכותיים על קנבס, שנראים ממש כמו ציור צבע אורגינלי, וכך גם ההפצה של המסרים נעשית יותר בקלות מאשר דרך ציור אורגינלי אחד ויחיד.

מהי השראה בעינייך, ומאיפה את שואבת אותה?
תהליך העבודה מתחיל בכך שאני רואה בעיני רוחי את התמונה, את הרעיון, מה שקוראים "השראה"… ( השראה, אגב, תמיד זה משהו ששורה מלמעלה…) ואז אני מתחילה לצייר בכלים הדיגיטליים, ולהשתמש בהמון שכבות של צבע, בחלקי צילומים, בפילטרים שונים עד שהתמונה שבראשי קורמת עור וגידים, ומקבלת חיים עצמאיים.

ספרי על תגובות שקיבלת לציורים שלך
אני מקבלת המון תגובות נלהבות לציורים, אנשים כותבים לי מיילים נרגשים דרך האתר שלי, וגם בתערוכות בהן אני מציגה, ובגלריה בביתי שבהר נוף. יש לי ספר אורחים שמאוד יקר לליבי, בו כתבו המבקרים את ההתרשמויות שלהם. התגובות הן רבות ושונות, למשל אמא אחת שהבת שלה שלחה לה מתנה ליום ההולדת ציור שלי והיא התקשרה אלי בוכה ובוכה, ולא מפסיקה לבכות מרוב התרגשות מהציור הזה…. או בנות סמינר שהסתובבו שעה ארוכה בתערוכה, בחנו בקפידה כל ציור וציור שאלו שאלות מעמיקות, ולקינוח הוציאו דף ונייר והעתיקו מילה במילה את התוויות עם ההסברים לציורים, כי זה "נותן להן השראה"…. או מישהי שכתבה לי שהיא חולמת על הציורים שלי בלילות…. או אלמן קשיש שאמר לי שהציור שלי מנחם אותו על מות אשתו כי הוא נותן לו להרגיש שהשם איתו. ועוד תגובות מכל הסוגים.

אחת התגובות המעניינות והמשמחות שהיו לי לגבי הציור הזה הייתה מייל שקיבלתי ממשרד של חברא קדישא מאיזור הדרום, ובו הם שאלו אם אפשר לרכוש הדפס של הציור הזה עבור המשרד, כי לדעתם זה יעזור וינחם את אנשים האבלים שבאים לתאם הלוויות במשרד שלהם…

איך את משלבת בין אומנות לבין משפחה?
השילוב בין האמנות והמשפחה שלי הוא מאוד פורה, מאחר וילדי ואפילו הנכדים משתתפים בתהליך היצירה. כל ציור לפני שהוא מוכתר כ"גמור" עובר ביקורת קפדנית של הבעל והילדים, ההערות שלהם מאוד מחכימות ועוזרות לי, ולפעמים גורמות לי לשנות חלקים גדולים בציור. אבל הכייף הכי גדול זה לשמוע שאלות של הנכדים "סבתא, למה בדיוק התכוונת בציור הזה?" "איך אפשר לצייר דברים שלא רואים?" "מה, באמת ככה זה נראה שם למעלה?…" וכדומה. בתי ספרה לי שבתה בת ה-8 ציירה יום אחד ציור ומחקה ומחקה, והתלבטה קשות תוך כדי אנחות וקימוט גבות ובסוף אמרה לה: "אוף, אני לא מצליחה לצייר נשמה".

מהו הציור שאליו הכי התחברת ומדוע?
הציור שהכי מסמל אותי הוא ציור של ילדה קטנה על סולם, מנסה להציץ דרך חור בשמיים, לראות מה יש שם מעבר למסך…. ועוד ציור שאני מאוד אוהבת הוא ציור של ילד שמתבונן בתוך בור באדמה שכולנו מכירים אותו כבור של קבר. אבל הילד רואה בתוך הבור הזה שמיים כחולים. כלומר הוא לא רואה סוף, אלא התחלה חדשה. זוהי חשיבה מחוץ לקופסא על נושא המוות, וזה בעצם מסר יהודי קלאסי: "יש עולם הבא. החיים כאן בעולם הזה זה לא הכל, המוות הוא לא סוף."

הדמות של הילד חוזרת בציורים שלי כי היא מסמלת אופן התבוננות תמים בבריאה, ראיה בלתי משוחדת, ודרך דמות כזו אפשר להעביר מסר עם תובנות רעננות ומקוריות. יחד עם זה אני משתמשת פעמים רבות בצלליות של דמות אדם כדי להמחיש את הדמות האוניברסלית של האדם, שכל אחד יוכל להזדהות איתה, ללא בעיות של מגדר או מגזר. הרבה שאלו אותי למה תמיד זו דמות בודדת? הוא לא מרגיש לבד האיש בציורים שלך? אז ראשית, התשובה היא שיהודי אף פעם לא לבד, הוא תמיד עם השם יתברך, ושנית הרעיון הוא לדבר על החוויה הרוחנית הפנימית האישית של כל איש ואישה, וזה רק סמל לפנימיות שלנו ששם אנחנו תמיד יחידים, אבל לא בודדים. אני מצרפת כאן מספר ציורים להמחשת העניין.

איזה מסר את רוצה להעביר לקוראות?
אם שואלים אותי איזה מסר אני רוצה להעביר לקוראות, אז הרבה פעמים אני אומרת לנשים שמציירות – אל תחששו לצייר את מה שאתן מרגישות בפנים. לא רק את מה שרואים בעינים החיצוניות, אלא ציירו גם מה שרואים בעיניים הפנימיות. היום בעידן בו יש מצלמות כל כך משוכללות, זה מגוחך במידה מסויימת רק לשבת ולהעתיק את המציאות, את הטבע. האמנות צריכה לבטא את מה שהמצלמה לא יכולה לבטא – וזה העולם הרוחני של הנפש והנשמה.

איך את רואה את השליחות שלך באומנות?
יש בדור שלנו צמאון רוחני מאוד חזק, חיפוש של הנפש שרוצה להרגיש קדושה. זה קיים גם אצל שומרי מצוות וגם אצל אנשים שרחוקים מהיהדות. אני מאמינה שהכלי של האמנות הוא כלי חשוב בהרוויית הצמאון הזה, כי אפשר דרכו לעקוף את הרציונליות וההיגיון היבש, וליצור שיחה ישירה עם הנפש והנשמה הצמאה הזו בפנים, לתת לה כנפי דמיון והשראה להתרומם למעלה.

אפשר לראות את כל הציורים באתר : www.oritmartin.com או בגלריה בהר-נוף בירושלים.

 

2 תגובות
  1. ציורים מפעימים! פשוט מרגש!

  2. אמנית מוכשרת ביותר, וואו, ציורים מעוררי השראה!!!

השארת תגובה