מן הראוי לציין לשבח את ההתפתחות

הרב-אריה-שטרן
הרב-אריה-שטרן
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

בקריאת התורה השבת הננו עוברים מפרשת יתרו לפרשת משפטים, מן ההתרוממות הגדולה שבמתן תורה ומעמד הר סיני אל ההתעסקות בעניינים הפרטיים הנוגעים לדיני ממונות ודיני נזיקין.

על מתן תורה אומר השפת אמת כתוב: "נפשי יצא בדברו" ועתה נאמר: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", כלומר שיש בפרשת משפטים תיקון לגוף שאינו יכול להחזיק מעמד לאורך זמן בגבהים אשר בסיני, אבל כמובן ששני הצדדים צריכים זה לזה וכך צריך להמשיך לעולם.

בהזדמנות זו מן הראוי לציין לשבח את ההתפתחות של הזמן האחרון שיותר ויותר אנשים מעדיפים לפנות בעניינים ממוניים לבתי הדין לדיני ממונות הפרוסים לשמחתנו בכל הארץ.

יש בכך כדי לקיים את המצוה של פרשתנו "אשר תשים לפניהם" "ולא לפני ערכאות". מתברר שיש למסגרת הזו יתרונות רבים מכמה בחינות והחשובה שבהן שיפה לה למדינת ישראל שהמשפט העברי תופש בה את מקומו כראוי לו ולה..

בין המזמורים שאנו אומרים בקבלת שבת נמצא מזמור צ"ט שבתהילים, ושם נאמר: "ועז מלך משפט אהב, אתה כוננת מישרים משפט וצדקה ביעקב אתה עשית".

הרעיון המתגלה כאן הוא שאע"פ שיש משפט גם לגוים, ואחת משבע מצוות שנצטוו בני נוח היא המצוה על הדינים, יש בכל זאת משהו ייחודי בנתינת המשפט לישראל בתורה, ושיש ערך מיוחד לקיום המשפט גם האנושי, שבא מכח מצות האלוקים.

בעצם כך הוא הדבר של כל הנעשה תחת השמש ושל כל מערכת הטבע שיש ששוכחים שנבראו ע"י ה', וכך גם החכמה האנושית שאנו מתפתים לחשוב שבאה רק מצידנו אבל כמובן שזו טעות וזה פשוט.

הדבר המיוחד בתורת ישראל שיש בה הודעה מפורשת כל כך שההדרכות המשפטיות גם הן חלק ממנה, ויש בכך כדי ללמדנו שקבלת התורה כוללת הכל ונוגעת לכל תחומי החיים.

רעיון זה קשור להבנת הערך של ההתעסקות המרובה של תלמידי חכמים בנושאים החברתיים, הממוניים והמשפטיים על פי דרשות של כתובים וגם על פי סברות. וזה כוחה של תורה שבעל פה, שנותנת לחכמי ישראל את הזכות והסמכות לברר את הסוגיות שבסיסם על פי דבר ה' נותן התורה.

הדברים מבוארים באריכות ע"י בעל קצות החושן בהקדמות לספריו. הוא כידוע העלה את חכמת התורה וסברותיה לפסגה שאת אוירה הננו נושמים עד עצם היום הזה. והוא מסביר שמלכתחילה התורה ניתנה באופן כזה שצריכה לחכמים שיגלו ויבררו את כל מה שכתוב בה, וזה מה שנאמר (במסכת מכות כב, ב): "כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי גברא רבה". זאת משום שהדעת ניתנה לחכמי התורה לברר את משפטי ה', כמו שנאמר בפרשת השבוע: ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", ומפרש רש"י על פי המדרש: "אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה שנים או שלשה פעמים  עד שתא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופרטיו, לכן נאמר אשר תשים לפניהם כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".

באותו סגנון למרות שאינו אותו עניין, ניתן לפרש את מה שכותב רש"י בפרשת כי תשא – פרשת שקלים, על הפסוק (ל, י"ג) "זה יתנו כל העובר על הפקודים", "הראה לו כמין מטבע של אש ומשקלה מחצית השקל ואומר לו כזה יתנו". ולכאורה זה לא מובן, וכי משה רבנו ע"ה לא ידע לבדו צורת מטבע.

אבל נראה שיש קושי להבין איך נתינת כסף שזה סמל של חולין, מתחברת לעניינים הקדושים ביותר ומביאה לכפרה. לכן היה צורך שהקב"ה בכבודו ובעצמו יצוה על כך ויראה לו את המטבע ובדרך זו יתברר החיבור והקשר שבין החול לבין הקודש. על זה נאמר במדרש" "במה תרום קרן ישראל – בכי תשא, ולכך אנו מייחלים בשבת של שקלים.

השארת תגובה