עו"ד נועם קוריס: התושב יורשה לבקר בעזה והמדינה תשלם הוצאות משפט

נועם קוריס
נועם קוריס
הצטרפו עכשיו – וקבלו את העיתון היומי לתיבת המייל שלכם

בית המשפט העליון הכריע לאחרונה בעתירה של תושב ישראל שביקש לבקר בעזה ואף חייב את המדינה בהוצאות המשפט לאור התמהמהותה בטיפול בבקשה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המלצות משטרה בתקשורת

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

העותר, תושב ישראל, ביקש לבקר את אמו הקשישה והחולה במחלקה לטיפול נמרץ לב בבית החולים שיפא בעזה. את בקשתו הגיש ביום 27.11.2017, מענה לא ניתן לה, ואז הגיש את עתירתו.

העתירה הוגשה ביום 16.1.2018 ובו ביום הוחלט על קביעתה לדיון לפני הרכב בהקדם האפשרי; כך נעשה. העתירה נקבעה לדיון ליום 24.1.2018. בצהרי היום לאחר הגשת העתירה, 17.1.2018, התקבל במשרד ב"כ העותרים מכתב מאת המשיבים המאשר את בקשת העותר להיכנס לעזה למשך שלושה ימים.

משהתקבל הסעד שנתבקש בעתירה, ביקשו ב"כ הצדדים לבטל את הדיון שנקבע ליום 24.1.2018, והסכימו על מחיקת העתירה.

בעניין אחד נותרו ב"כ הצדדים חלוקים – הוצאות, ולבקשתם העלו את טיעוניהם בעניין זה על הכתב. ב"כ העותרים טוענים שהגשת העתירה היתה מוצדקת, משום שפניותיהם אל המשיבים לא הועילו, ולא ניתן היה להמתין עוד עקב מצבה הרפואי של האם. הגשת העתירה היא אשר הניעה את המשיב להעניק את הסעד שנתבקש, יום לאחר הגשת העתירה. לבד מסחבת, כשלו המשיבים, לטענת העותרים, גם בתיעדוף לקוי בטיפול בתנאי העומס המוטל עליהם. "המשיבים מסרבים להכיר בצורך הדחוף בשינוי מערכתי כולל לקליטה, טיפול, בחינה ואישור הבקשות". התרופה לפגמי הבירוקרטיה הנטענים על-ידי העותרים אצל המשיבים, היא, לפי הנטען – בתשלום הוצאות.

בתגובותיהם ציינו המשיבים את הקצב המהיר באישור בקשתו של העותר למן הגשת העתירה, למחרת היום, בטרם דיון ולפני הוצאת צו על תנאי. ב"כ המשיבים מפנה לבג"ץ 842/93אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מח(4) 217 (1994) כתימוכין לטענתה שאם יוחלט על פסיקת הוצאות, הרי שיש לעשות כן על הצד הנמוך, בשים לב לכך שהדיון התייתר סמוך למועד הגשת העתירה, לפני שנקבע מועד לדיון בה. עוד טוענים המשיבים כי העותרים לא פירטו ולא הביאו ראיות באשר לשיעור הוצאותיהם.

בית המשפט העליון קבע, שצודקים העותרים בטענתם על כך שעניין הומניטארי שכזה, צריך היה להיות מטופל באופן מיידי. לא עתירה לבג"ץ היתה אמורה לדרבן את המשיבים לפעול, אלא דחיפות העניין כשלעצמו. מה שעשו המשיבים ביום שלאחר הגשת העתירה, היה עליהם לעשות שבועות ארוכים קודם לכן. עם זאת, בית המשפט העליון קבע, כי בצד הנזיפה על המחדל שקדם להגשת העתירה, יש לשבח על המעשה הנמרץ שלאחר הגשתה.

בהתאם קבע בית המשפט שהמדינה תשלם לעותר גם 1,000 ₪ הוצאות משפט, מאחר ונאלץ להגיש את עתירתו ולא נענה קודם לכן.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

השארת תגובה