הרבי אמר: אני לא הייתי מסכים

הרב-אלבז-1
הרב-אלבז-1
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

מַשְׁמָעוּת הַ'וַי' שֶׁבְּ"וַיְהִי"

וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם (יד, יז).

חֲזַ"ל (מַסֶּכֶת מְגִלָּה דַּף י ע"ב) עָמְדוּ עַל הַמִּלָּה "וַיְהִי" אֲשֶׁר הִיא מִלְּשׁוֹן וַי וְצַעַר, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" (אֶסְתֵּר א, א) וְכֵן "וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים" (רוּת א, א). לִכְאוֹרָה קָשֶׁה, מַה שַּׁיָּךְ כָּאן לְשׁוֹן צַעַר, הֲלֹא יְצִיאַת מִצְרַיִם הֵסַבָּה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁזָּכוּ לָצֵאת מֵהַשִּׁעְבּוּד לְאַחַר שֶׁעָבְדוּ בְּפֶרֶךְ בְּמֶשֶׁךְ מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנָה. וְאִם כֵּן עַל פָּנָיו רָאוּי הָיָה לוֹמַר: "וְהָיָה בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה", כֵּיוָן שֶׁתֵּבַת 'וְהָיָה' הִיא לְשׁוֹן שִׂמְחָה.

בְּמֶשֶׁךְ מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנָה הִמְתִּין עַם יִשְׂרָאֵל בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לַיּוֹם הַנִּכְסָף, שֶׁבּוֹ יוּכַל לְהֵחָלֵץ מֵעֹל הַשִּׁעְבּוּד הַקָּשֶׁה, מֵעֲבוֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וְכָל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה תַּחַת שִׁלְטוֹן פַּרְעֹה. וְהִנֵּה מַגִּיעָה הָעֵת הַמְיֻחֶלֶת, עַם יִשְׂרָאֵל יָכוֹל לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, פַּרְעֹה קוֹרֵא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וּמְצַוֶּה עֲלֵיהֶם: "קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' כְּדַבֶּרְכֶם" (לְעֵיל יב, לא). לַמְרוֹת הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה אָנוּ מוֹצְאִים כִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה נוֹקֶטֶת בִּלְשׁוֹן צַעַר וְאֵבֶל.

הִסְתַּפְּחוּת הָעֵרֶב רַב

הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ מֵבִיא כָּמַה תִירוּצִים, וֵאֶחָד מֵהֶם מֵיוּסָד עָל פִי הָמְבוֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ב דַּף מה ע"ב), שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "הָעָם", כַּוָּנַת הַתּוֹרָה אֵינָהּ לְעַם יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא לָעֵרֶב רַב שֶׁהִסְתַּפֵּחַ אֲלֵיהֶם בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. עַל פִּי זֹאת מְבָאֵר הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ, כִּי תֵּבַת "וַיְהִי" מְרַמֶּזֶת עַל הַצַּעַר הַגָּדוֹל שֶׁנָּבַע מִכָּךְ, שֶׁפַּרְעֹה שָׁלַח עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גַּם אֶת "הָעָם", הֲלוֹא הוּא הָעֵרֶב רַב, שֶׁדָּבַק בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֶחֱלִישׁ אֶת אֱמוּנָתָם הַצְּרוּפָה.

בִּגְלַל הָעֵרֶב רַב סָבַל עַם יִשְׂרָאֵל לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ. אַנְשֵׁי הָעֵרֶב רַב הֵם שֶׁאָמְרוּ: "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" (בַּמִּדְבָּר יד, ד), "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם" (בַּמִּדְבָּר יא, ד-ה), וְהֵם שֶׁהֵסִיתוּ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לַחֲטֹא בְּחֵטְא הָעֵגֶל. עַל כֵּן נָקְטָה הַתּוֹרָה "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם" בִּלְשׁוֹן צַעַר וְאֵבֶל, עַל אַנְשֵׁי הָעֵרֶב רַב שֶׁיָּצְאוּ בְּאוֹתָהּ עֵת מִמִּצְרַיִם וְהָיוּ עֲתִידִים לְהַחֲטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל.

צַעַר עַל שִׁכְחַת יִשְׂרָאֵל אֶת הַקָּבָּ"ה

עוֹד נִתָּן לְיַשֵּׁב לְשׁוֹן הַכָּתוּב: "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם", כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל סָבְרוּ שֶׁפַּרְעֹה הוּא זֶה שֶׁשִּׁלְּחָם מִמִּצְרַיִם, וְשָׁכְחוּ שֶׁה' יִתְבָּרַךְ הוּא זֶה שֶׁעָשָׂה אֶת הַכֹּל, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹקִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי" (דְּבָרִים ד, לד).

לְפֶתַע שָׁכְחוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה לָהֶם ה' יִתְבָּרַךְ, וְאֶת כָּל הַמַּכּוֹת שֶׁהֵבִיא עַל מִצְרַיִם. הֵם חָשְׁבוּ שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם מִפְּנֵי שֶׁפַּרְעֹה קָם בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה וְאָמַר: "קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי". בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הִשְׂכִּילוּ לְהָבִין כִּי הַקָּבָּ"ה סוֹבֵב הַכֹּל בְּיָדוֹ הַחֲזָקָה וּבִזְרוֹעוֹ הַנְּטוּיָה, וְגָרַם לְפַרְעֹה לָקוּם בְּעוֹד לַיִל כְּדֵי לְהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, עַל כֵּן נָקְטָה הַתּוֹרָה בִּלְשׁוֹן צַעַר.

צַעַר עַל שֶׁלֹּא יֶחֱזוּ עוֹד בְּנִפְלְאוֹת ה'

רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבֶּרְדִּיטְשׁוֹב זַצַ"ל, סַנֵּגוֹרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בֵּאֵר אֶת הַדְּבָרִים בְּדֶרֶךְ מְלִיצָה. בְּמֶשֶׁךְ מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים שָׁהוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ זְמַנָּם לָצֵאת מֵהַשִּׁעְבּוּד, הֶרְאָה הַקָּבָּ"ה בִּפְנֵיהֶם נִסִּים גְּלוּיִים וּמוֹפְתִים עֲצוּמִים, עַד שֶׁכָּל אָדָם וְאָדָם, אֲפִלּוּ הָרָחוֹק בְּיוֹתֵר, שֶׁרָאָה אֶת הַפְּלָאוֹת, הָיָה חַיָּב לְהִשְׁתַּנּוֹת וּלְהִתְקָרֵב אֶל ה' כְּאַחַד הַצַּדִּיקִים.

אָמַר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַצַ"ל לְתַלְמִידָיו: "אֹמַר לָכֶם אֶת הָאֱמֶת, לוּ אֲנִי הָיִיתִי בִּמְקוֹם פַּרְעֹה, בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא הָיִיתִי מְשַׁלֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל!…". "מַדּוּעַ?" תָּמְהוּ תַּלְמִידָיו. "הֲלֹא פַּרְעֹה רָאָה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁאֵין כְּדֻגְמָתָם בָּעוֹלָם", הֵשִׁיב הָרַבִּי. "הוּא רָאָה אֶת הַיְאוֹר הוֹפֵךְ לְדָם. הוּא חָזָה בַּצְפַרְדְּעִים הַנִּכְנָסִים לְבִטְנוֹ, בְּעוֹד הוּא נוֹתָר בָּרִיא וְשָׁלֵם. הוּא צָפָה בְּאַבְנֵי בָּרָד וָאֵשׁ הַנִּזְרָקוֹת מִשָּׁמַיִם, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא אֵרַע לוֹ דָּבָר. וֶהֱיוֹת וּפַרְעֹה רָאָה בְּמוֹ עֵינָיו נִסִּים וְנִפְלָאוֹת כָּל כָּךְ גְּדוֹלִים, כֵּיצַד הָיָה הוּא מְסֻגָּל לְהַסְכִּים לְשַׁלֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל? אֲנִי בִּמְקוֹמוֹ הָיִיתִי מוֹתִיר אוֹתָם בְּמִצְרַיִם כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהַמְשִׁיךְ וְלַחֲזוֹת בְּנִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ!"…

עַל פִּי זֹאת נִתָּן לְפָרֵשׁ כִּי הַתּוֹרָה נָקְטָה בִּלְשׁוֹן צַעַר וְאָמְרָה: "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה", כִּי פַּרְעֹה עַצְמוֹ הִצְטַעֵר וְאָמַר: "אוֹי, כַּמָּה חֲבָל, כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם, רָאִיתִי אֶת יַד ה' בְּנִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלִים שֶׁעָשָׂה לְעַמּוֹ. אַךְ עַתָּה, לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, לֹא אוּכַל עוֹד לַחֲזוֹת בְּמוֹפְתֵי הַקָּבָּ"ה".

הַמַּכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּבָּ"ה עַל הַמִּצְרִים, חִזְּקוּ אֶת לִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וַאֲפִלּוּ פַּרְעֹה, שֶׁהָיָה אֶפִּיקוֹרוֹס גָּמוּר וְרָחוֹק מִכָּל אֱמוּנָה, בִּקֵּשׁ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר כִּי עַם יִשְׂרָאֵל יְבָרֵךְ אוֹתוֹ וְיִתְפַּלֵּל עָלָיו, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי" (שְׁמוֹת יב, לב). דּוֹמֶה הַדָּבָר לְאָדָם, שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּבַצַּדִּיקִים, אַךְ כַּעֲבוֹר תְּקוּפָה שֶׁבָּהּ הוּא רוֹאֶה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, הוּא מְבַקֵּשׁ מֵחֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאמַר לַצַּדִּיק שֶׁיְּבָרֵךְ גַּם אוֹתוֹ…

כָּךְ נָהַג פַּרְעֹה, שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בַּה' וְלֹא רָצָה לְשַׁלֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ" (שָׁם). אַךְ אַף עַל פִּי כֵן, לְאַחַר שֶׁרָאָה אֶת הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, הִתְחַזְּקָה אֱמוּנָתוֹ בַּקָּבָּ"ה וְהוּא בִקֵּשׁ מֵעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּבָרְכוּ אוֹתוֹ, וְיִתְפַּלְלוּ גַּם עָלָיו.

אָבֵדַת הָעָם הַנָּבוֹן וְהֶחָכָם

עוֹד נִתָּן לְבָאֵר, כִּי לְשׁוֹן הַצַּעַר בָּא לְבַטֵּא אֶת צַעֲרוֹ שֶׁל פַּרְעֹה, שֶׁלֹּא הֵפִיק כָּל תּוֹעֶלֶת מֵעֲמָלָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. פַּרְעֹה יָכוֹל הָיָה לְנַצֵּל אֶת חָכְמָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּלְפַתֵּחַ בְּאֶמְצָעוּתָם מִפְעָלִים גְּדוֹלִים עַד מְאֹד, אַךְ תַּחַת זֹאת הוּא הֶעֱסִיק אוֹתָם בִּבְנִיַּת דִּבְרֵי הֶבֶל נְטוּלֵי קִיּוּם. כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס" (שְׁמוֹת א יא). ובֵּאֲרוּ חֲזַ"ל (סוֹטָה יא ע"א): "רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר, פִּיתֹם שְׁמָהּ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רַעְמְסֵס? שֶׁרִאשׁוֹן רִאשׁוֹן מִתְרוֹסֵס. וְחַד אָמַר, רַעְמְסֵס שְׁמָהּ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ פִּיתֹם? שֶׁרִאשׁוֹן רִאשׁוֹן פִּי תְּהוֹם בּוֹלְעוֹ!".

פַּרְעֹה הֶעֱבִיד אֶת יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוֹדוֹת חַסְרוֹת תּוֹצָאָה, וְאִלְּצָם לִבְנוֹת בִּנְיָנִים שֶׁאֵינָם מִתְקַיְּמִים. כָּל מַה שֶּׁבָּנוּ יִשְׂרָאֵל, נִמְחַק וְנֶהֱרַס, וְהָיָה צֹרֶךְ לִבְנוֹתוֹ מֵחָדָשׁ. מַטְּרָתוֹ שֶׁל פַּרְעֹה הָיְתָה "לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם" (שָׁם), כְּלוֹמַר לְשַׁעְבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל וְלִגְרֹם לָהֶם צַעַר, בְּלִי לְנַצֵּל אֶת מֹחָם הַמַּבְרִיק לְפִתּוּחַ מֵיזַמִּים גְּבוֹהִים וְרָמֵי מַעֲלָה. בְּעֵת שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם בְּסֵדֶר מוֹפְתִי, "אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ" (בַּמִּדְבָּר א, נב), נוֹכַח פַּרְעֹה בִּגְדֻלַּת יִשְׂרָאֵל, נֶאֱנַח וְאָמַר בְּלִבּוֹ: "וַי, חֲבָל, אֵיךְ אִבַּדְתִּי אֶת הָעָם הַנָּבוֹן וְהֶחָכָם הַזֶּה, כֵּיצַד לֹא הִשְׂכַּלְתִּי לִרְתֹּם אֶת כִּשְׁרוֹנוֹתֵיהֶם הַמֻּפְלָאִים לְטוֹבָתִי. הֲרֵי הָיִיתִי יָכוֹל לְטַפֵּחַ וּלְפַתֵּחַ אֶת מִצְרַיִם בְּעֶזְרַת עַם יִשְׂרָאֵל. מַדּוּעַ הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בָּהֶם כְּפוֹעֲלֵי בִּנְיָן? מַדּוּעַ הֶחְמַצְתִּי אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת הַיְקָרָה שֶׁנִּקְרְתָה לְפִתְחִי!".

רַק בִּיצִיאָתָם, הִכִּיר פַּרְעֹה בִּגְדֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם 'עַם' סְגֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם". הוּא צָעַק "וַי הַי" עַל שֶׁלֹּא נִצֵּל אֶת כִּשְׁרוֹנוֹתֵיהֶם כְּשֶׁהָיוּ אֶצְלוֹ, וְלֹא הֵפִיק מֵהֶם אֶת הַתּוֹעֶלֶת הַמֵּרַבִּית שֶׁיָּכוֹל הָיָה לְהָפִיק מֵהֶם, אֶלָּא הִטִּיל עֲלֵיהֶם עֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת וּבְזוּיוֹת בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים. מֵעֵין זֶה אָמְרוּ חֲזַ"ל עַל הַפָּסוּק: "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שֶׁבַע" (בְּרֵאשִׁית כח, י), שֶׁ"יְּצִיאַת צַדִּיק מִן הַמָּקוֹם עוֹשָׂה רֹשֶׁם" (רַשִׁ"י שָׁם). רַק כַּאֲשֶׁר הַצַּדִּיק יוֹצֵא – אָז מַרְגִּישִׁים בְּחֶסְרוֹנוֹ, וְאִלּוּ כַּאֲשֶׁר הוּא נִמְצָא בָּעִיר לֹא יוֹדְעִים לִפְעָמִים לְהַעֲרִיךְ נְכוֹנָה אֶת הַבְּרָכָה שֶׁהוּא מַשְׁרֶה בָּעִיר.

וּלְסִיוּם יֵשׁ לְבָאֵר עוֹֹד, כִּי הַתּוֹרָה נָקְטָה "וַיְהִי" בִּלְשׁוֹן צַעַר, כְּדֵי לְבַטֵּא אֶת צַעַר הַקָּבָּ"ה שֶׁהִצְטַעֵר, כִּבְיָכוֹל, עַל כָּךְ שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּלִי לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל כִּי הֵם עוֹמְדִים לַהֲפֹךְ לָעָם הַנִּבְחָר וּלְקַבֵּל אֶת הַחָכְמָה הָעִילָּאִית, שֶׁהִיא חָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, הֵם עֲדַיִן לֹא הֵבִינוּ מַה מְצַפֶּה לָהֶם, וְאֵיזוֹ אֶרֶץ טוֹבָה עוֹמְדִים הֵם לִנְחֹל. אֲדָמָה פּוֹרִיָּה וּמְשֻׁבַּחַת, אֶרֶץ עֲיָנוֹת וּתְהוֹמוֹת הַיּוֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר, אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבַשׁ, אֶרֶץ שֶׁדְּבַשׁ נוֹטֵף מֵעֵצֶיהָ, אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא תֶּחְסַר כֹּל בָּהּ, אֶרֶץ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִכָּל מִינֵי הַפֵּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

לָכֵן יָצָא עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בַּאֲנָחָה וּבְצַעַר. "וַי אָנוּ עוֹזְבִים אֶת מִצְרַיִם!" וְעַל כֵּן כָּתְבָה הַתּוֹרָה: "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם", לִרְמֹז כִּי יִשְׂרָאֵל לֹא הֵבִינוּ כִּי הֵם עוֹמְדִים לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְלִהְיוֹת בְּהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, מִבְּנֵי הֵיכָלוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים! (נלקט מהספר החדש "משכני אחריך" ח"א עמוד 281, ועיין שם עוד תירוצים נפלאים נוספים בעניין).

השארת תגובה