חילולי שבת בגושפנקת ממשלת ישראל

הרב-אריה-שטרן
הרב-אריה-שטרן
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

לפי סדר השנה הננו עומדים כבר בפתחו של חודש שבט, החודש שבו מציינים את ראש השנה לאילנות שנקבע ע"י החכמים במסכת ראש השנה כיום שבא להבדיל בין הפירות של השנה הזו, וזה הזמן שכבר יצאו רוב גשמי השנה.

לפי המנהג שכבר נקבע כהלכה, עושים את יום ט"ו בשבט כיום טוב לכמה דברים שאין כאן המקום לפורטם, כיון שבאמת הרי זה קשה לנו להתכונן לחג כזה, כאשר חלף הרגשת השמחה ישנה הרגשה של תוגה המפעפעת בנו עקב מיעוט הגשמים והימים שטופי השמש הפוקדים אותנו שלא בזמנם.

בתורה אנו מוצאים בכמה פרשיות התייחסות מפורשת לתופעה הזו: "כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשת הלא כארץ מצרים היא אשר יצאתם משם, אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק, והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות למטר השמים תשתה מים. ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד, עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" (דברים יא, י- יב).

וכעת, בזמן של עצירת גשמים יש רבים שמבקשים להוסיף בברכת שמע קולנו את התפילה המוכרת לנו בשם "ועננו בורא עולם וכו'" וצריך שנדע שמקורה של תפילה זו בטור אורח חיים (סי' תקעט) שם מפורט הנוסח של כל הברכות שאומרים בתעניות האחרונות, שמתענים בתענית ציבור על הגשמים, כשמתריעין ומוציאים את התיבה לרחובה של עיר, וכל העם מתכנסים ומתכסים בשקים ונותנים אפר מקלה ע"ג התיבה וע"ג ספר תורה, להגדיל הבכיה כדי שייכנעו לבם, ועיין שם על כל הסדר.

הדברים האלה נכתבים מתוך רצון להראות מה נדרש מאתנו, ומדוע אין אנו יכולים לפטור את עצמנו בשילוב תפילת "ועננו בורא עולם" בתפילה הרגילה דבר יום ביומו, מה עוד שכבר כתב על כך בעל ערוך השולחן (או"ח סי' קיט) שאין זה דבר ראוי להוסיף תפילה קבועה אפילו בברכת שמע קולנו, ולו היה הדבר בידי הייתי מציע לכולנו לומר כעת את ברכת "ברך עלינו" בנוסח של עדות המזרח, ובכך ניתן ביטוי להרגשה הנכונה שיש צורך להתפלל על הגשמים בצורה יותר חזקה.

הטור כותב באותן הלכות שלא על הגשמים לבדם מתפללים ומתענים אלא גם על שאר צרות, ומפרטן, שיש של סכנת חיים ויש של קשיים כלכליים ואולם העיקר הוא בזה שמדובר שם לא על תפילה ותענית של יחידים אלא על של כל הציבור כולו.

ואנחנו לכאורה לא נדע מה נעשה, אבל אל יאוש, כי יש מה לעשות וצריך לעשות באופן הדרגתי.

כך למשל יכולות לצאת מאתנו שתי קריאות:

האחת קריאה לשמירת שבת וזו קריאה שצריכה להיות כנגד ההכשרה החוקית של חילולי שבת בכל רחבי הארץ.

אכן לצערנו תמיד היו מחללי שבת, ואולם עד כה זה לא היה עם גושפנקא רשמית מטעם מדינת ישראל כנגד זה צריך למחות ולפעול שכן אין לך משהו יותר משמעותי משמירת השבת במדינה שהזהות היהודית חשובה לה, ואי אפשר לקיים את הזהות הזו כשאנו מוקפים בכל מיני חוקים שנותנים חסות לחילולי שבת בהכשר הבג"צ והכנסת.

הקריאה השניה צריכה להיות קריאה לצניעות בכל המובנים, באורח החיים וברמת החיים, בדיבור ובלבוש בתקשורת ובבידור. זהו תחום פרוץ שלדאבוננו הגיעו לדברים שלא שערום אבותינו כשמכשירים דברים אסורים ולהיפך מגנים את מי שיוצא כנגדם.

נראה לי שרואים כבר סימנים של התעוררות בכיוון החיובי גם אצל אלה שאינם ידועים כשומרי תורה ומצוות, ועלינו להוסיף ולדבר על הצורך בתיקון, מעל כל בימה: בכנסת בתקשורת, במוסדות החינוך ובאקדמיה וכו' וכו'.

יתרה מזו, דווקא מפני שאנו מעורבים בחברה הכללית בכל מקום, וניכרים בה, יכולים אנו לתבוע דפוסי חיים צנועים יותר כדי שנוכל להשתלב עמהם ללא מעצורים.

כשיש יותר צניעות ופחות יוהרה אזי נפתחים ועולים על מסלול של אמונה וחוזרים אל עצמנו כפי שאנו צריכים להיות, ואף ה' ישוב ויתן לנו את ברכת השמים על הארץ.

השארת תגובה