מזעזע: סג'עיה פינת ביתר עילית

כ-50 מבין הורי תלמידי החינוך המיוחד החסידי עתרו לביהמ"ש המחוזי בירושלים נגד עיריית ביתר עילית | מבנה חדש שבנה משרד החינוך עבור החינוך המיוחד נמסר לגורם אחר ואילו הילדים הפגועים שוכנים בקרוואנים מעופשים

כאן לומדים תלמידי החינוך המיוחד
כאן לומדים תלמידי החינוך המיוחד

זר שיקלע למתחם הקרוואנים העלוב ברחוב בנין דוד בביתר עילית, יתקשה להאמין כי במקום לומדים תלמידי החינוך המיוחד 'לב החינוך החסידי' ביתר עילית. במבט ראשון נראה המקום כמכלאה לתרנגולים. לו היו שם תרנגולים בוודאי היו נזעקים האגודות למען בעלי החיים במחאה על התנאים הקשים.

כ-50 מבין הורי ילדי החינוך המיוחד החסידי הכולל תלמוד תורה וישיבה קטנה – הגישו בשם בניהם הקטינים – עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד עיריית ביתר עילית. שאר ההורים התומכים בעתירה חששו להצטרף רשמית לעתירה פן יבולע להן.

בעתירה שהוגשה ע"י עו"ד בעז פייל ממשרד עורכי-דין 'יגאל ארנון ושות', טוענים ההורים כי עיריית ביתר אינה משלמת חובות שצברה משנת תשע"ג ועד היום שהצטבר לכ- 2.5 מיליון שקלים. לאור החוב התופח, נקלע המוסד החינוכי לקשיים והדבר פוגע במישרין בטיפולים הניתנים לילדים, כמו כן תקציב הסייעות נשחק. לא צריך להסביר עד כמה נחוצה עבודתן של סייעות במוסד לילדים מיוחדים.

בשיחה עם 'קו עיתונות דתית', מלינים ההורים על הצער הרב הנגרם לילדים שנזרקו ע"י העירייה, ממבנה מסודר למתחם קראוונים עלוב ומעופש, עם חצר בוצית בעונת החורף וללא תנאים ראויים. המבנה נמסר לישיבה שפעלה בירושלים. "ילד היוצא לשירותים או ילד היוצא לנטילת ידיים כדי לאכול את הסנדוויץ' – נרטב בגשם. אפילו בקשה לבניית סככה להגנה מפני הקור והגשם – נענתה בשלילה ע"י העירייה", אומרים ההורים.

באחרונה בנה משרד החינוך מבנה חדש שיועד לחינוך המיוחד בביתר. ההורים היו בטוחים כי בא לציון גואל – אך משום מה החליט ראש העיר לייעד מחצית מהמבנה שלא לחינוך המיוחד. "קיבלנו רק חצי מבנה לתלמוד תורה ואילו התלמידים הבוגרים נותרו בקראוונים. איך יתכן שבעיר שיש בה מאות מבני ציבור, דווקא הילדים המיוחדים נותרו בקרוואנים", תמהים ההורים.

"לא זו בלבד", אומרים ההורים בכאב, "אלא שלמרות כל ההבטחות המפורשות לא הוקמה גדר מפרידה בין החיידר שלנו לילדי התלמוד-תורה השני השוכן בתוך אותו מבנה. ילדינו זוכים מידי יום לקריאות גנאי, גידופים והשפלות: אוטיסטים, מפגרים, חולי נפש, נכים, משוגעים ועוד. זריקת אבנים וחפצים הם מעשים שבכל יום. שמשות מתנפצים, מזכירה ספגה אבן בראשה ומורה לפני לידה נתקפה בהלם מאבן שנזרקה לעברה באמצעי השיעור ופרצה בבכי מול עיני הילדים".

רחלי (שם בדוי) היא אמא לשלומי (גם כן שם בדוי), ילד הלומד בחיידר. שלומי סובל ממום בלב, וכתוצאה מכך, זרימת הדם שלו בעייתית והגוף אינו מתחמם די הצורך. המצב האבסורדי בקרוואנים שמשמשים ככיתות, כמעט וגרמו לו לאבד את ההכרה.

"זה היה בוקר חורפי, היה קר מאוד", היא מספרת. "שלחתי אותו מהבית עם כמה סוודרים וזוגות גרביים – אבל אחרי כמה שעות המורה התקשרה אלי בהיסטריה ואמרה: 'הוא רועד מקור וכפות הידיים שלו נהיו שחורות'. שלחתי מונית ספיישל להחזירו הביתה, הנהג חימם את האוטו במיוחד, כדי להקל עליו. הקרוואנים הם כלום, עשויים מנייר ומתכת. הוא בקלות יכל לחטוף מכת קור ואני לא רוצה לחשוב מה עוד, חלילה. עד אז חשבתי לתומי שבביתר יש עירייה טובה, כי בראשה עומד כביכול 'אחד משלנו'. פשוט הזדעזעתי".

"כנראה שראש-העיר ביתר רובינשטיין אינו יודע מה זה לגדל ילד מיוחד, אז הוא מזלזל בנו. לא מספיק שיש לנו ב"ה את הניסיון הקשה הזה, אנחנו עוד צריכים לסבול מהיחס המוזר והאכזרי של העירייה? מה אנחנו בסך הכול דורשים? מבנה נורמלי. זה הכול. רובינשטיין אטום בצורה לא רגילה".

לפני מספר חודשים ולאחר כשנתיים של פניות שלחו ההורים לראש-העיר מאיר רובינשטיין מכתב נרגש. הם קראו לו להתעשת כדי למנוע את המשך הפגיעה בילדים. "למרבה הבושה לא זכינו למענה כלל אך בתגובה החל מסע איומים והשמצות. ההעירייה דרשה באיומים מהמנהל הרב אלחנן וייסנשטרן לחתום כי הוא מוותר על כל החובות. ההורים שראו במעשה אקט של סחיטה התכנסו ובהתייעצות עם אב"ד לממונות הוחלט לתבוע את העירייה בבית-המשפט, באשר היא הגוף החוקי היחיד המוסמך לחייב רשויות מקומיות".

ההורים מציינים לשבח את המוסד כמוביל בתחומו בארץ בשיקום תלמידים ושילובם במסגרות חינוך רגילות. "מכל הארץ מגיעים ללמוד כאן. אין עוד מוסד דומה שכה רבים מחניכיו עוברים לחינוך הרגיל. היינו מוכנים לפיקוח של העירייה שהכסף הולך אך ורק לטיפול בילדים. הסכמנו לגשת לבוררות בבית דין".

עורך-הדין בעז פייל, תוקף בחריפות את עיריית ביתר: "המצב שנחשף בעתירה ובנספחיה הוא עגום. התנהלותה של עיריית ביתר עילית בפרשה הזו מנוגדת לדין, חד משמעית. תקציבים שהעירייה מחויבת על פי דין להעביר למוסד לחינוך מיוחד, ואשר 'נצבעו' ספיציפית לטובת שירותים חיוניים לתלמידים אלו, נותרים בכיסה של העיריה ומשמשים לדברים אחרים. מעבר להיבטים המשפטיים של העניין, מצער מאד לראות כי העירייה בוחרת לפגוע דווקא בזכויותיהם של החלשים ביותר, של אלו הזקוקים ביותר להגנה. מכל היבט מוסרי ואנושי, תלמידי החינוך המיוחד אמורים היו להיות בראש סדר העדיפויות של נבחרי הציבור. בפועל, ההתנהלות מוכיחה כי דווקא אותם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים הם הראשונים להיפגע, מתוך הנחה שהם חסרי כוח לצעוק את צעקתם".

תגובת משרד החינוך: "את מבנה בית הספר הקים משרד החינוך, לשירות החינוך המיוחד. נפעל מיד מול הרשות, כדי לוודא שנעשה סדר במקום ושהמבנה החינוכי משרת את הייעוד שלו".

תגובת עיריית ביתר עילית: "את המבנה המדובר ייעדה העירייה לשימוש בעבור שני מוסדות לחינוך מיוחד. אחד מהם ביקש להישאר במבנה אחר של חינוך רגיל, והעירייה נעתרה לבקשתו. בענין החוב לבית הספר, ענין תשלום 'אגרות חוץ' למוסדות הפועלים בתוך העיר נתון במחלוקת משפטית".

תגובת וועד ההורים: "המבנה מתאים לשימוש של מוסד אחד בלבד. במבנה יש בסך הכול 10 כיתות תקניות עם חדרי ספח. המבנה בקושי יכול לתת מענה למוסד אחד. ובוודאי שאינו מתאים לשימוש של שתי מוסדות חינוך. הטיעון כי המבנה מיועד לשתי מוסדות היא דמגוגיה".
עוד אומרים בוועד ההורים כי "טענת העירייה על מחלוקת משפטית היא שיקרית. העירייה מודעת לחובתה אלא בוחרת להרוויח זמן בדיוני סרק ובינתיים להשתמש בכספים למטרות אחרות. מוסדות מסוימים בעיר זוכים לסיוע במימון חשמל, ריהוט, שיפוצים, למרות שהעירייה אינה מחויבת לתת להם כלום. דווקא בחינוך המיוחד מצא לעצמו ראש העיר מאיר רובינשטיין מקום "לחסוך" על חשבון הילדים הכי חלשים והכי פגיעים. הוא מתאכזר על הילדים שלנו. אין לו מצפון כלפי ילדים מסכנים".

2 תגובות
  1. בבית משפט יש עוד תביעות נגד רובינשטיין על התנכלויות למוסדות כגון הריסת בתי כנסת ורדיפת חוגים חסידיים שונים כגון, מכנובקע, ביאלה, זוויהעל ועוד

  2. רובינשטיין מתנהל כגנגסטר

השארת תגובה