מאבק מתוקשר: כשהכלכלה נשלטת על ידי הפוליטיקה

במשרד הכלכלה מתגאים בזינוק נתוני היצוא הדולריים ובהתאחדות התעשיינים משיבים אש וטוענים לצניחה של מיליארדים בחישוב שקלי • שר הכלכלה ל'כל הזמן': "העולם קונה בדולרים, לא בשקלים" • סיקור מיוחד

שר הכלכלה אלי כהן | צילום: דודי ועקנין
שר הכלכלה אלי כהן | צילום: דודי ועקנין
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

משרד הכלכלה והתעשייה מסכם את שנת 2017 ביצוא הישראלי, עם הערכה לפיה, לראשונה, יחצה היצוא את סף 100 מיליארד דולר. "שנת 2017 הייתה שנת שיא הן מבחינת מספר בקשות הסיוע, והן מבחינת היקפי התמיכות, של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, נכתב בהודעת המשרד.

על פי נתוני משרד הכלכלה והתעשיה, בשנה החולפת הוגשו למינהל סחר חוץ 389 בקשות, מתוכן אושרו 243, בהיקף כולל של כ-88 מיליון ₪, גידול של כ-50% בהיקף התמיכה ביחס לשנת 2016. בשנת 2016 הוגשו לקרנות כלי הסיוע 240 בקשות, מתוכן התקבלו 129, ונדחו 111, עליה של כ-62% במספר הבקשות בהשוואה לשנה שעברה.

"הממשלה שמה לעצמה ליעד לחצות את רף ה-100 מיליארד דולר ייצוא לשנת 2020, וההערכות כי יעד זה נחצה כבר עתה", אמר השבוע שר הכלכלה והתעשיה, אלי כהן. לדבריו, "בשנת 2017, אודות לפעילות המשותפת של היצואנים, מכון היצוא ומשרד הכלכלה, מציב לנו אתגרים חדשים. ליצוא הישראלי חשיבות גדולה לכלכלת ישראל, הוא קטר הצמיחה של המשק הישראלי ומקור מרכזי לתעסוקה יציבה ושגשוג כלכלי וחברתי. היצואנים הם חוד החנית של התעשייה הישראלית ומהגורמים המובילים בצמיחת המשק. הזירה הבינלאומית מציבה אתגרים מורכבים וקשים בפני היצואנים הישראליים, ואני שמח שתכניות הסיוע של משרד הכלכלה והתעשייה מצליחות לסייע ליצואנים אלו בהתמודדותם בשווקים הבינלאומיים".

לדברי גדי אריאלי, מנכ"ל מכון היצוא: "כפי שהערכנו לכל אורך השנה, היצוא הישראלי אכן צפוי לחצות לראשונה את רף ה-100 מיליארד דולר ולהציג גידול יפה של כ-5% בהשוואה לשנה שעברה. העלייה ביצוא התקבלה בעקבות המשך הגידול בייצוא השירותים שהמשיך להציג צמיחה מואצת בזכות הגידול בייצוא שירותי ההיי-טק. אנו שמחים על הגידול שנרשם ביצוא השנה, עם זאת חשוב לזכור כי השנים הקרובות מציבות אתגרים וחסמים רבים ליצואנים מישראל, בעיקר על רקע ההתחזקות המחודשת של שער השקל מול הדולר. מכון היצוא ,ימשיך ליזום פעילויות ולסייע ליצואנים הישראלים בשווקים הבינלאומיים".

מסיכום ראשוני של נתוני היצוא הכולל לשנת 2017 שערכו מכון היצוא ומשרד הכלכלה והתעשייה, עולה כי היקף יצוא הסחורות והשירותים מישראל צפוי לחצות בשנת 2017 את רף ה- 100 מיליארד דולר, עלייה דולרית של כ- 5% לעומת שנת 2016. סך יצוא הסחורות והשירותים ללא הזנק ויהלומים עלה בכ- 6% לעומת אשתקד, להיקף של כ-92 מיליארד דולר.

יצוא הסחורות (ללא התאמות ויצוא לרש"פ) צפוי להסתכם השנה בכ- 53 מיליארד דולר, עלייה דולרית קלה של כ 1% לעומת שנת 2016. יצוא הסחורות ללא יהלומים מציגים גם הם עליה דולרית לעומת השנה שעברה, בשלושה אחוזים, שצפוי להסתכם בכ- 46 מיליארד דולר.

הייצוא התעשייתי, המהווה כ-85% מסך יצוא הסחורות, עלה בכ-3% בהשוואה ל- 2016 וצפוי להסתכם בכ-45 מיליארד דולר. יצוא היהלומים בשנת 2017 צפוי להסתכם בכ-7 מיליארד דולר, ירידה של כ-7% לעומת 2016, (כ-13% מסך יצוא הסחורות). היצוא החקלאי עלה בשיעור של כ-2% להיקף של כ-1.2 מיליארד דולר, (כ-2% מסך יצוא הסחורות). יצוא השירותים הציג השנה עלייה של כ-10% וטיפס להיקף שיא של כ-44 מיליארד דולר.

עוד עולה מנתוני משרד הכלכלה והתעשיה, כי בשקלול יצוא הסחורות לגושי הסחר עולה התאוששות מרשימה ביצוא לאיחוד האירופי ויציבות ביצוא לארה"ב. עם זאת, כשמדובר באסיה, ניכר ירידה ביצוא.

לאחר שנתיים רצופות של ירידות ולאחר שבסוף 2016 ירד לרמתו הנמוכה ביותר מזה 6 שנים, רשם השנה היצוא לאיחוד האירופי גידול מרשים של כ-20% בהשוואה לאשתקד ועלה להיקף של כ-16 מיליארד דולר – כ-35% מסך הסחורות שיוצאו מישראל השנה. גידול זה הושפע בעיקר מההתאוששות הכלכלית שנרשמה השנה במדינות אלה. יצוא התרופות, ענף המהווה כרבע מסך הסחורות המיוצאות לאיחוד, תרם רבות לגידול הדו-ספרתי ביצוא לאזור – אולם גם בנטרולו התקבל גידול משמעותי וזאת בהובלת ענפי הכימיקלים וכלי הטיס.

מבין המדינות הבולטות ניתן לציין את היצוא לבריטניה – יעד היצוא הגדול ביותר באירופה – אשר גדל באופן חד השנה (כ-35%). שעור גידול דומה של כ-35% נרשם גם ביצוא לצרפת. עליות בולטות נוספות נרשמו גם ביצוא להולנד, גרמניה, בלגיה וקפריסין.

היצוא לארה"ב הסתכם ב-2017 בכ- 11.5 מיליארד (כ- 25% מסך יצוא הסחורות של ישראל), ללא שינוי בהשוואה להיקפו אשתקד – זאת לאחר 3 שנים רצופות של עליות. הגידול ביצוא לארה"ב נרשם במגוון ענפים ובהובלת ענפי האלקטרוניקה, הטלקום והציוד הרפואי, כאשר מנגד נרשמה ירידה חדה ביצוא התרופות למדינה.

היצוא לאסיה הסתכם בשנת 2017 בכ-8.5 מיליארד דולר, ירידה של כ- 15% לעומת שנת 2016. בדומה לשנה שעברה, כך גם השנה, הושפע היקף היצוא לאסיה באופן מהותי מהקיטון החד ביצוא הרכיבים האלקטרונים, זאת בעקבות משקלו הגדול של ענף זה ביצוא לאסיה, כרבע מסך הסחורות המיוצאות ליבשת. בנטרול השפעה זו שמר היצוא לאסיה על יציבות בהשוואה לאשתקד. יחד עם הגידול הצפוי ביצוא הרכיבים ב-2018, צפוי גם היצוא לאסיה להתאושש בהתאם. היצוא לאסיה היווה השנה כ- 18% מסך הסחורות המיוצאות מישראל.

היצוא לסין שמר על יציבות השנה, כך שעל רקע הירידה ביצוא הכולל ליבשת, עלה משקלה של סין ללמעלה משליש מסך יצוא הסחורות מישראל לאסיה. עליות בולטות נוספות התקבלו גם ביצוא לדרום-קוריאה, יפן וסינגפור. מנגד נרשמה ירידה דו-ספרתית ביצוא להודו. היצוא לוייטנאם ולמלזיה רשם גם כן ירידה מהותית המוסברת ברובה מהירידה ביצוא הרכיבים האלקטרונים.

היצוא למדינות אמריקה הלטינית, הסתכם בכ- 1.9 מיליארד דולר, עלייה בשיעור של כ-3% (כ-4% מסך היצוא). שהושפע בעיקר מהעלייה ביצוא לברזיל ולארגנטינה.

היצוא למדינות אפריקה רשם התאוששות מסוימת, זאת לאחר מספר שנים רצופות של התכווצות. סך היצוא ליבשת עלה השנה בשיעור של 4% בהשוואה ל-2016 והסתכם בכ-860 מיליון דולר, כ-2% מסך היצוא של ישראל.

"שיא ביצוא", האמנם?

אם אכן השקעתם מחשבה בקריאת הכתבה עד כה, והייתם משווים את הנתונים לסקירות רשמיות אחרות, כמו אלו של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל והתאחדות התעשיינים, כנראה שהתבלבלתם.

הכיצד שנה של כישלון מוחץ בענף היצוא, עם ירידה בגובה של 7.9 מיליארד שקל, מוצג בהודעת משרד הכלכלה כ"שנת שיא" מלאת הישגים? אלא שנראה כי המצב הפוליטי הסוער, במסגרתו מתכוננים לא מעט מבאי וחברי משכן הכנסת לבחירות מוקדמות, משפיע גם על השוק הכלכלי המקצועי.

אם נביט לעומק, נתוני משרד הכלכלה אכן מצביעים על עליה, אך דולרית. כמובן שבהודעת המשרד לא צויין כל פרט בנוגע לצניחת הדולר ב-2017, כמו גם התחזקות השקל ב6.7% לעומת הדולר.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2017 התחזק שערו הממוצע של השקל ביחס לרוב המטבעות הנסחרים בישראל. ביחס לדולר של ארה"ב התחזק הש"ח ב-6.7%, ביחס לאירו התחזק הש"ח ב-4.6%, ביחס ללירה שטרלינג התחזק ב-12.3%, ביחס לין היפני התחזק הש"ח ב-10.2%, ביחס לדינר הירדני ב-6.7%, ביחס לפרנק השוויצרי ב-6.6% וביחס לדולר הקנדי ב-4.5%. כך עולה מנתוני הלמ"ס המתפרסמים בימים אלו.

עוד עולה מנתוני הלמ"ס, כי שערו הממוצע של הדולר של ארצות הברית בשנת 2017 הגיע ל-3.5998 ₪, נמוך ב-6.3% לעומת שנת 2016. שערו הממוצע של האירו היה 4.0613 ש"ח, נמוך ב- 4.4% לעומת אשתקד. השער הממוצע של הלירה שטרלינג היה 4.6345 ש"ח, נמוך ב-11.0% ושערו הממוצע של הין היפני היה 3.2099 ש"ח נמוך ב-9.3%.

"יותר ויותר תעשיינים בוחרים להעתיק את פעילויות היצוא אל מעבר לים"

זמן קצר לאחר שפורסמה הסקירה מטעם משרד האוצר, לפיה היצוא הישראלי שובר שיא, אך כאמור, רק בשקלול דולרי, שצנח במהלך השנה החלופית, פרסם נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, הודעה חריפה, במהלכה תקף את "הממשלה וקרבניטיה" ואמר כי "למרות מה שהממשלה וקברניטיה מנסים למכור לתקשורת, הכלכלה הישראלית ממש לא במצב טוב- רחוק מכך. היצוא נמצא בצניחה, מה שמעמיד את התעשייה הישראלית בסכנה ממשית, שכן לא ניתן להמשיך ולהיות תחרותיים בשערי המטבע הקיימים".

ברוש הוסיף ופנה לבנק ישראל בקריאה לנקיטה מיידית בצעדים הומאניטריים אגרסיביים בכדי לעצור את מגמת היצוא השלילית. "בין השאר יש להוביל באופן מיידי שורה של צעדים פיסקאליים, מוניטאריים והצהרתיים, שכוללים מדיניות דקלרטיבית לתמיכה ביצוא, מיסוי תנועות הון לטווח קצר, ספיגת עודפי מט"ח בלתי רגישים לשער חליפין והגדלת גידור חוב מט"ח". לדברי ברוש, "ביצוע פעולות אלו, יוביל לעצירת המגמה של סגירת מפעלים והעתקת קווי ייצור לחו"ל, פיטורים בתעשייה וירידה ברמת החיים של תושבי מדינת ישראל".

בהתאחדות התעשיינים הוסיפו וציינו כי גם קצב צמיחת היצוא התעשייתי נמצא בירידה מתמדת. מקצב צמיחה שנתי של 7% בין השנים 2005-2012, ל- 0.3% בלבד בחמש השנים האחרונות, 2013-2017. עוד צויין בהודעה, כי ההאטה המשמעותית ביצוא הישראלי החלה כבר ב- 2008. "אם בשנים 2007 – 2004 יצוא הסחורות והשירותים הסבירו כ- 43% מצמיחת המשק כולו, הרי שבשנים 2017 – 2008 נשחקה תרומתו של היצוא לכ- 16%", נכתב בהודעה.

מהשוואה בינלאומית עולה כי כיום קצב צמיחת התוצר לנפש (1%) בישראל הינו נמוך בהשוואה למדינות ה-OECD ב1.9%. בבחינת קצב צמיחת התוצר לנפש תחת תרחיש של מתאם חיובי בין היצוא התעשייתי לסחר העולמי בסחורות, התוצר לנפש בישראל צפוי לעלות באופן משמעותי ולהתקרב לקצבי הצמיחה הגבוהים בממוצע ה- OECD ואף לעקוף את נורבגיה, ארה"ב וניו – זילנד.

על פי התאחדות התעשיינים, הנסיגה במשלוחי היצוא, כמו גם השחיקה המתמשכת ברווחיות היצוא ובכושר התחרות מול המתחרים בחו"ל, אינה נובעת רק על רקע שערי המטבע ששינה את פניו במהלך השנה החולפת. אלא על רקע שילוב של מספר גורמים, בהם – שינויים בשערי מטבע, נטל הבירוקרטיה והרגולציה בישראל, עלויות הייצור הגבוהות, ירידה בתמריצי ההשקעה הממשלתיים, מצאי נמוך של כוח אדם טכנולוגי ומקצועי ועוד. "לגורמים אלו, הצטרפו בשנים האחרונות פעילויות אקטיביות לעידוד היבוא", נכתב בהודעה. לדברי ההתאחדות, "שחיקה זו, פוגעת ביכולתם של התעשיינים להציג חדשנות, לפתח יתרונות יחסיים ולבסס מנועי צמיחה עסקיים חדשים".

"התוצאה היא שאותם מפעלים רב – לאומיים, בוחנים כיום כל הזמנה חדשה לפי כדאיות הייצור, ובחלק הולך וגדל של המקרים ההחלטה לייצר בארץ הופכת לפחות כדאית מהחלופה של ייצור בחו"ל. כך, עוברת צמיחת התעשייה הישראלית אל מדינות אחרות, אשר נהנות מקליטת עובדים ומתקבולי מיסים בהתאם. במקביל, הפגיעה בכדאיות הייצור בארץ הובילה גם לירידה הדרגתית במספר המפעלים החדשים שקמים מדי שנה מ- 56 מפעלים בשנת 2005 לכ- 8 מפעלים חדשים שקמו ב- 2016. מגמה זו באה לידי ביטוי באופן ניכר בשנת 2017 לאור בחירתם של מפעלים משמעותיים לצמצם את פעילותם המקומית".

בהסתכלות ארוכת טווח של חמש השנים החולפות עולה כי שערו של השקל התחזק באופן ניכר של כ- 7.1% מול הדולר. ייסוף זה, הינו מדאיג במיוחד לאור המגמה העולמית ההפוכה של פיחות בשערי המטבעות השונים מול הדולר בשנים 2013-2017: יין יפני (30.6%), דולר קנדי (26.0%), ליש"ט (19.7%), אירו (10.1%), ופרנק שוויצרי (6.5%). מגמה זו הביאה לכך כי שערו של השקל רשם את ההתחזקות הגבוהה ביותר בקרב המטבעות העיקריים המשמשים לסחר הבינלאומי.

גם מתחילת שנת 2017 נרשמה התחזקות חדה בשערו של השקל ביחס לדולר. ייסוף זה, בא לידי ביטוי גם בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי אשר רשם התחזקות בקצב של כ- 4.2% בתקופה זו. גם בהסתכלות בינלאומית, נמצא כי שערו של השקל התחזק מול הדולר באופן הבולט בהשוואה למטבעות מקומיים אחרים ביתר העולם: שקל (9.8%-), ליש"ט (9.0%-), דולר קנדי (7.0%-), פרנק שוויצרי (4.4%-), ויין יפני (3.8%-).

שר הכלכלה ל'כל הזמן': "העולם קונה בדולרים, לא בשקלים"

על אף טענות התאחדות התעשיינים, אומר שר הכלכלה, אלי כהן, בשיחה עם 'כל הזמן' כי חישוב הכנסות היצוא בשקלים כלל אינו נכון, שכן "העולם קונה בדולרים, לא בשקלים" ובהתחשב בזינוק נתוני היצוא בענף השירותים והייטק, התוצאה כן טובה ביותר.

"מאופי הדברים, השירותים וההייטק עלו בצורה חדה, וזה הגורם", מוסיף השר כהן ל'כל הזמן', כשהוא מכוון לזינוק בגובה של כעשרה אחוזים ביצוא השירותים וההייטק בשנה החולפת. יצוא, שמוערך בארבעים וארבע מיליארד דולרים. כשמדובר במספרים גבוהים כל כך, במטבע שמוסיף להיחלש, בעוד השקל מסכם שנה של התחזקות משמעותית, תמונת המצב בחישוב שקלי מקבלת הסבר ענייני.

האם הישועה בדרך, ללא קשר להודעת ההתאחדות החריפה?

הודעת ההתאחדות היא ללא ספק חריפה ביותר, ובזמן שבו במשרד הכלכלה מנסים להוכיח כי "יש מאין" היא גם מובנת. אך חשוב לשים לב לנתוני ההודעה המתייחסים בעיקר לנתוני המסחר ושווי מטבעות החוץ, כמו גם השקל שהתחזק בהרבה במהלך השנה החולפת.

ההודעה אכן תוקפת גם את הרגולציה, הבירוקרטיה ועידוד היבוא, אך אלה תמיד היו נחלת תלונות התעשיינים, גם בזמנים טובים יותר, ועל כן, קשה יהיה להאשים את הצניחה הדרמטית ביצוא בטיעונים המדוברים.

עם זאת, התחזקות השקל, לצד הצניחה המגמתית בשער הדולר ובמטבעות החוץ האחרות, אכן אמורות להוות סיבה לדאגה.

בעצם, אולי הן דווקא אמורות להוות סיבה לרגיעה? באחרונה פרסמה בנק ישראל לא מעט הודעות באשר למדיניות ההומניטרית שלה. בין היתר, הודיעה הבנק לפני כחודש כי היא תרכוש השנה מיליארד וחצי דולר.

בדקנו את המגמות בשווקי מטבעות החוץ בחודש האחרון, חודש דצמבר, ומצאנו כי על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה התחזק הש"ח ביחס לדולר ארה"ב ב-0.4% בלבד. גם ביחס למטבעות אחרות רמת ההתחזקות לא שונה. ביחס ליין היפני התחזק השקל ב-0.5% וביחס לדולר הקנדי התחזק ב-0.4%. לעומת זאת, נחלש הש"ח ביחס לאירו ב-0.5% וביחס ללירה שטרלינג נחלש ב-1.1%.

אם המגמה הזאת אכן תמשיך, כפי שבנק ישראל אכן הכריזה כבר בעבר שתפעל, הרי שכבר נמצא הפתרון ה(כמעט)מושלם.

למקרה שגם עבורכם הסיפור והתחשיב הכלכלי הפך למורכב מדי, כל שנותר הוא לסכם במשפט אחד: במשרד הכלכלה מנסים להוכיח שהכל על דרך המלך (וזה ממש לא). בהתאחדות התעשיינים מנסים להוכיח שהכל כושל (לדרוש מתנות מהמשלה – תמיד אפשר לנסות) והנתונים בשטח מצביעים על הפתרון שכבר מזמן יצא לדרכו. ובמילה אחת – פוליטיקה כלכלית.

השארת תגובה